הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
פרסום בלעדי בפלוג:
ח״כ שלי יחימוביץ׳ שוהה מזה כמה ימים בטאיוואן לרגל אירועי ההשבעה של האישה הראשונה הנשיאה שם, צאי אינג-ון. השתיים מכירות אישית ויחימוביץ׳ קיבלה הזמנה לקחת חלק בטקס המכובד. עיניים עירניות של מכרים העוקבים אחר הפוליטיקה הטאיוונית עלו על המידע במקרה, באמצעות שיטוט באתרים זרים.
הדבר המעניין הוא, שלמרות הכבוד הגדול, להיות אורחתה של הנשיאה האישה הראשונה בטאיוואן, יחימוביץ׳ שמרה על המידע בסודי סודיות. ולא רמזה על כך ולא העלתה תמונות ולא פרסמה את המידע אלא לחוג מאוד מצומצם של מקורבים.
מדוע?
ההנחה האפשרית היא שיחימוביץ׳ חששה מכינוס מפלגת העבודה תוך יממה או שתיים, כשהיא נעדרת ולא יכולה להגיע בזמן. היא עד כדי כך לא סמכה על יריביה, שחששה שאפילו את שעות הטיסה משם לפה לא יתנו לעבור ויכנסו מהר את הצירים כשהיא רחוקה.
וכך, שלי יחימוביץ׳, אותה ניתן היה לשמוע השבוע כמעט בכל תחנת רדיו אפשרית – בכלל לא היתה כאן.
היא צפתה בטקסים המרגשים בטאיפיי (וידאו מלא של האירועים המרהיבים מצורף מטה). אבל אולי כלל לא יצאה מן המלון וניהלה את המשבר ואת תחנות הרדיו באמצעות הטלפון. וביתר שאת, החל מיום ד׳ ואילך כשהמשבר הפוליטי החריף והיה בשיאו והיכה גלים לאורך ולרוחב, הן בליכוד והן בעבודה, יחימוביץ׳ שם.
וכשהכל נגמר, ויעלון התפטר, וכבר היה ברור שמפלגת העבודה לא תיכנס לממשלה, מדוע אז לא גילתה? אין לדעת, אולי אשאל אותה כשתרד בחזרה מן הטיסה. אולי לא רצתה להודות בדיעבד שנאלצה להסתיר את נסיעתה החשובה.
צאי אינג ון, נשיאת טאיוואן החדשה, טקס ההשבעה, יום ו׳ 21 במאי
כמות הראיונות של יחימוביץ׳ בעודה נמצאת בטאיוואן גדולה: מתוך הניוזלטר שלה ספרתי את וילנסקי וברדוגו, מהדורה מרכזית עם יונית לוי על קו הטלפון, ביום ה׳ 19 במאי, אצל קרן נויבך ברשת ב׳, תכנית הבוקר של קשת עם יואב לימור וגלית גוטמן, בגל״צ אצל יועז הנדל וספי עובדיה, וויאנט עם אטילה שומפלבי, אולפן וואלה עם דב גילהר, תכנית הבוקר רדיו דרום עם אמנון סופר ואסף פוזיילוב ועם גידי גוב ב 102, ולמחרת שוב ב 102 עם אודי סגל ודני סידס.
הנה וידאו ההשבעה של הנשיאה החדשה (3 שעות למטיבי לכת).
והנה הלינק בו מצוינת יחימוביץ׳ כאחת האורחות.
וגם: פוסט רקע מרתק, על הבחירות, על הנשיאה החדשה ועל טאיוואן. הכותבת: נעה נחמיאס, מתוך פוליטיקלי קוראת.
Israeli parliamentarian Shelly Yachimovich!! הורידו אותה בדרגה שם בטאיוואן 🙂
חברי המחנ”ץ לא מסתפקים בהחרמת הנשיא הבא של ארצות הברית והם מתעקשים להוסיף לרשימה גם את נשיא סין. צונאמי מדיני הפוך?
יפה מצידה של שלי שלא פרסמה את נסיעתה לשם (מן הסתם פחות בגלל ענייני מפלגת העבודה, ויותר בגלל שיש גבול לכמה נזק אפשר לגרום לנו מול סין – שמן הסתם עקבה בעניין אחרי החוגגת-של-1-במאי, שנסעה לבקר את מעוז הקפיטליזם הטיוואני). חייל ציין את ההשלכות הבינ”ל של פרובוקציה חסרת אחריות כזאת, בשל הצורך הצורך להפגיןם פוזה פמיניסטית.
צדק חייל – רק אללה יכול היה לרחם עלינו מהסיקור העיתונאי על השמיים שייפלו על ראשינו עקב המעשה המטורף, לו ביבי היה עושה כזה דבר…
יקירתי אינני יודע מי מכר לך את התיאוריות ההזויות האלה. טרם צאתה זכתה לתדרוך מעמיק ונאמר לה בפירוש לשכב מתחת לראדאר כדי לא להרגיז את ממשלת סין הקומוניסטית. בשנה שחלפה תקענו מספיק אצבעות לידידים רבים בעיניים ולא צריך להעיר גם את הנמר הסיני מרבצו. אפשר לבקש תגובה לפני שמפרסמים דברים כאלה
מצטערת לאכזב אותך עודד – אני פניתי אתמול למשרד החוץ והדברים שאתה כותב – להד״ם.
את טוענת שהיא לא קיבלה כל תדרוך ממשרד החוץ טרם יציאתה באופן חצי-רשמי, להשבעת נשיאה בטייוואן?
אם זה נכון, אז זה פאדיחה ענקית שלה (בהנחה שלא ביקשה תדרוך כזה) ו/או שלהם (בהנחה שלא הבהירו לה את הצורך בתדרוך כזה).
אם היא כלל לא דיווחה על יציאתה לשם, אז מדובר בבזיון של ממש, שכן היא בכ”ז נושאת תפקיד רשמי מטעם המדינה.
בכל מקרה, יהיה נחמד לראות האם בתקשורת יהיה מי שיחולל מהומה אמיתית מהעניין של ייצוג ישראל בטקס ששותפת סחר ענקית שלנו, הכלכלה הגדולה בעולם, והמעצמה העולמית השנייה בחשיבותה – רואה אותו כפרובוקציה. אחרי הכל, אצלנו מאוד רגישים לדברים שמרגיזים מדינות אחרות.
מחבלת ביחסי ישראל סין.
טל, יש הרבה צדק בתגובות, ובהחלט עיתונאות חוקרת הייתה מתלבשת על הסיפור הזה
עיתונות חוקרת הייתה מתלבשת על וי 15, עיתונות חוקרת הייתה עוסקת יומם ולילה בתופעה שנקראת הוועדה למינוי שופטים, עיתונות חוקר הייתה דנה בשאלה המעניינת איך קורה שאותם ארנקים מממנים את פעילויות העמותות שנלחמות בגדר ההפרדה, שעותרות בשם מסתננים מאפריקה, שמקדמות כל מאבק בין חילונים לדתיים, שעותרות בענייני זכות השיבה באמצעות איחודי משפחות, ועוד ועוד ועוד. אותה עיתונות חוקרת הייתה מנסה להבין מדוע אותו ארנק לא רשום בארץ.
בארץ אין עיתונות חוקרת. בארץ יש כותבים שעובדים עבור אינטרסים פוליטיים או כלכליים, וכותבים טקסטים שנועדו לקדם את אותם אינטרסים. בדר”כ מסתירים מאיתנו את העובדה הזו. הפעם הראשונה שמישהו נזכר להודות בה, היה כאשר בפעם הראשונה אי-פעם פורסם תחקיר שהתבסס על חומר של גוף ימני. פתאום נזכרו כל העיתונאים למיניהם לבדוק מה האינטרסים של עד-כאן. מעולם לפני כן הם לא בדקו את האינטרסים של “מולד”, “עיר עמים”, “יוזמות קרן אברהם”, “עמק שווה”, “עדאלה”, “מוסאוה”, “העמותה לנגב המערבי”, וכל שאר הגופים שמתמחים בלייצר תחקירים עבור עיתונאים עצלנים, כאשר אלה שלחו להם “תחקירים-מן-המוכן”, והעיתונאים המופלאים עשו קופי-פייסט.
אין לי מושג אם תהיה אי פעם עיתונות חוקרת מהסוג הזה. סביר להניח שלא. לבעלי כלי תקשורת יש אינטרסים לקדם, ועובדים בכלי תקשורת ציבוריים, הם אנשים עם אג’נדות, כפי שמוכח מדי בוקר בשידורי גל”צ וקול ישראל. זה היה נורא מבאס, לולא העובדה שלפני עידן האינטרנט, לא היה לנו כלי מסלול-עוקף לקבל את המידע אודות הקרן לישראל חדשה, אודות וי 15 וכל שאר הדברים שהתקשורת נורא רוצה שהציבור יקבל כעובדות.
הסקופ של טל הוא סקופ מתוקף זה שהיא הראשונה שנגעה בו. העובדה שלא ירדה לעומק המשמעות של העניין, היא לגנותה ולא לזכותה.
זה מה שרמזתי לה בעדינות. יש כאן סיפור רציני. האם נסעה עם אישור? בלי אישור? האם עדכנה מישהו?
אני יודע, אבל כימני מטורלל, אני נוטה תמיד לתת לאנשים מעט מאוד קרדיט, ןךהניח שלא הבינו את הרמז העדין שלך…:)
מעבר לכך, הדיסלקציה שלי קלקלה, וכמו בהמון מקרים, ביטלה את המילה “לא”, כך שמשמעות חלק מהטקסט התהפכה לה: המשפט האחרון שלי היה אמור להיות “היא לא לגנותה ולא לזכותה”, אלא שמעשה שטן, ה”לא נשמט”, כך שיצא שגיניתי משהו שלדעתי לא ראוי לגינוי מיוחד, שכן מדובר בעבודת עיתונות טובה ביחס לישראל: הגעה בכוחות עצמה לסיפור (מה שמבטל כל סיבה לביקורת), גם אם אין העמקה כלשהי (מה שמבטל את האפשרות לשבח מיוחד).
שלי יחימוביץ’ הותקפה כאן על ימין ועל שמאל במשך חודשים, כשהייתה מנהיגת העבודה, על כך שלא עסקה יומם ולילה ברעיונות כיצד “לחדש את תהליך השלום”, אבל בימים אלה, בהם היא חוזרת לכור מחצבתה בשולי השמאל, אך טבעי הוא שלא תגונה כאן יתר על המידה. בסופו של דבר, יש תהליכים נאציים שצריך לעצור, וכל מי שמוכן להתגייס למשימה – הוא משלנו…:)
בבקשה:
https://youtu.be/M_1Nkvs28rM
אני לא מכיר את הפוליטיקה הטיוואנית… אבל ממה שהבנתי מחברים שנמצאים שם, היא קוראת תיגר (בצורה סינית מאוד מנומסת) על התפיסה של “סין אחת”, ובמעורפל תומכת בהכרזה על עצמאות (= פעולה מלחמתית בעיני סין).
התפיסה של “סין אחת” היא הסטטוס קוו ביחסי סין- טיוואן, מין “הסכמה לא להסכים”. ואפשרה התחממות של היחסים בין סין לטיוואן, ולמדינת אחרות לכונן יחסים דיפלומטיים עם טייוואן מבלי לריב עם סין, בתנאי שקוראים לזה “יחסים כלכלים”.
ה DPP בגדול תומכים בזכות של טייוואן להגדרה עצמית. סין הצהירה מספר פעמים, שהכרזת עצמאות טייוואנית, היא מבחינתה הכרזת מלחמה. בנוסף ה DPP מתנגדים לכל מיני הסכמי סחר, וחופש תנועה, עם סין, וגם זה מעצבן את הסינים.
בקיצור, ליחימוביץ’ ממש אין מה לחפש שם. כל הפגנת תמיכה שלנו באלה שקוראים לעצמאות טייוואנית עלולה לסבך את היחסים שלנו עם סין.
בבקשה שטחי אבל אנפורמטיבי:
https://www.youtube.com/watch?v=1X6ejraWoqE
האם חוקי בכלל להתארח באופן סודי ע”י גורמים זרים?
לפי החוק, התארחות כזו מחייבת הודעה מראש וקבלת אישור ע”י וועדת אתיקה.