שרי רוט: האם יעלון והח”כים החרדיים יצליחו לגשר על הפערים?

פוסט אורח של שרי רוט, הכתבת הפוליטי של חרדים 10

1.

האם ברבות הימים תירשם הפגישה שקיימו ביום שלישי בצהרים  הח”כים החרדים – משה גפני, אריאל אטיאס ומאיר פרוש – עם שר הביטחון בוגי יעלון, כפגישה היסטורית? האם נחלק את ההיסטוריה של ה’גיוס’ ויחס החרדים לצבא ‘לפני הפגישה עם בוגי’ ו’אחרי הפגישה’? – רק ימים יגידו. מה שברור הוא שלפגישה הייתה משמעות רבה. הרבה מעבר לצד הטכני שבקיומה.

אם סברו גורמים בצה”ל לזרום עם חוק הגיוס ‘קדימה’, תוך שהם נלהבים לפנטז על מרכזי ממ”ח (מרכזי מיון חרדים, כלומר הבקו”ם של החרדים), בהם תופעל השפעה פסיכולוגית על בחורי הישיבות שיגיעו אל לשכות הגיוס – הרי  שהפגנת המיליון, וההתלבטות האמיתית שבאה לאחריה באשר לשיתוף פעולה עם הצבא, הבהירה למי שהיה צריך להבהיר: בכוח רק ירחיקו את החרדים, גם את אחרוני יושבי הברזלים.

ההבנה הזו, שחלחלה אל שורות הדרג הצבאי, היא שהובילה לפני מספר ימים למחיקת ידיעה מאתר צה”ל – ידיעה שתיארה בפירוט את התכניות שיופעלו על כל מתגייס חרדי פוטנציאלי. ככה רק תרחיקו את החרדים, הסביר להם מי שהסביר. המסר הופנם.

אל הפגישה אתמול הגיעו הח”כים מצוידים במלאי גדול של קווים אדומים. יעבור אותם הצבא – חסל סדר התייצבות ב’צו ראשון’. ייסוג מהם באלגנטיות – ימשיך התהליך הקבוע של התייצבות, אי חתימה על מסמכים מחייבים, דיחוי כל שנה.

2.

‘ערב’ הפגישה, ביום שישי האחרון, הצליח יו”ר ש”ס ח”כ אריה דרעי ללכד במשרדו שבשכונת רחביה את כל החברים. גם ח”כ יעקב ליצמן, שלא ממש אוהב להגיע לפגישות בנושאי גיוס ו/או לפגישות עם שרי בטחון שהצביעו בעד החוק ו/או לפגישות עם ראשי ממשלה שתמכו בחוק – השתתף. כל פגישה כזו, אם נערכת, נשמרת תחת מעטה חשאיות, שלעיתים מתפוצץ ולעיתים לא.

אבל לפגישה אתמול עם הוא כבר לא הגיע. היא הייתה ‘חשופה’ מדי לעין התקשורת. אחרי הכול בל נשכח כי האדמו”ר מגור הוא שהעניק את הבטחתו לגר”ש אויערבך ערב הבחירות לכנסת לייצג את חוגי ‘בני תורה’  נאמנה בנושא הגיוס. פגישה עם בוגי יעלון כדי לשכנע אותו לסגת מקווים אדומים שבציפור נפשה של היהדות  החרדית לא נכללה בהבטחה ההיא.

3.

עם הקווים האדומים ששורטטו ביום שישי הגיע ח”כ אריאל אטיאס ביום ראשון אל לשכתו של תת אלוף גדי אגמון, ראש חטיבת התכנון ומנהל כוח האדם.

אגב, ניסיון להבין מיהו באמת גדי אגמון ובאיזה צד הוא נמצא – העלה תשובות מעניינות מצד מי שמכיר אותו, ומהכיוון החרדי. יש שנשבעו כי הוא רואה קדימה, לכיוון הפוליטי, ו’יש עתיד’ היא נקודת היעד. אחרים אף הוסיפו כי קשריו המופלאים עם ח”כ עופר שלח הם שמעידים על כך. או שכן, או שלא. היה מי שהגדיר  אותו כ”פוליטיקאי על מדים” וכאחד שיודע לומר לכל שומע את שמבקשות אוזניו לשמוע. כלומר, עם יש עתיד – הוא יש עתיד, עם החברים החרדים – הוא אוהב חרדים.

כך או כך, אין ספק שהוא האיש הקובע, וחזקה על שר בטחון במדינת ישראל שלא יקבל החלטה קודם שיתייעץ איתו.

לאטיאס יש קשרים מעולים עם אגמון, מה שהביא לפגישה ‘טובה’. סיכומים, מטבע הדברים לא היו שם, אבל העברת מסרים הייתה גם הייתה.

עכשיו שם המשחק הוא הפיכת ההבטחות (גם מימוש של 80% מהן ייחשב להצלחה כבירה) למציאות בשטח.

4.

אלא שעם הבטחות של אגמון, טובות ככל שתהיינה, אתה לא הולך לבתי אדמו”רים וגדולי ישראל.

“ומה אומר שר הביטחון?” – תגיע מיד השאלה, ובצדק. ובכל זאת, אין ספק שהמלצותיו של אגמון לשר הביטחון קובעות – והרבה.

הפגישה עם שר הביטחון עצמו נפתחה בהרבה מאוד מחמאות. ולא בלי כיסוי. שכן, אחרי הכול אין ספק שבקרב הפוליטיקאים קיימת הערכה רבה ליעלון, האיש שניסה להתוות מתווה שכמעט יכלו לחיות איתו בשלום – “מתווה בוגי” – ולא עבר בכנסת רק כי יו”ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן התנגד לו.

אנחנו מעריכים את העובדה שמעולם לא רכבת על הגל הפופוליסטי של תקיפת החרדים, אמרו לו הח”כים החרדיים. אפילו אגמון זכה שם למילים טובות. אם עצרת המיליון הייתה ה’תפילה’, הפגישה אתמול הייתה ה’דורון’, בתקווה שאל פרק ה’מלחמה’ לא נצטרך להגיע.

“לומדי תורה לא ייפגעו”, הרגיע אותם השר. “מי שירצה ללמוד, לא יוכנס לכלא”, אמר, והסביר את השלבים השונים ואת התהליך. לא שהם לא יודעים, אחרי הכול היו שם שלושה שעשו דוקטורט בנושא הגיוס, כשהם שורפים ימים ושעות ב’וועדת שקד’,  ובראשם הד”ר  לענייני גיוס של ש”ס – אטיאס, והד”ר של דגל- גפני. אין אות בחוק שנסתרה מעיניהם, אין משפט בו שאינם מכירים על-פה.

“אני לא מאמין בדרך של כפייה”, אמר להם יעלון, “אנחנו מנסים לבנות אמון”.

5.

אז מה, בעצם, רוצים הנציגים החרדיים, או – מהם הקווים האדומים שלהם?

ובכן, תחילה עומדת הדרישה שלא לדרוש מבחורי ישיבה להתייצב יחד עם שאר ‘עמך’ בני ישראל ובני נוער. יוקצה מקום נפרד להתייצבות חרדים. האם תינתן הדרישה? ספק רב, שכן טכנית תהיה בעיה לצבא לעמוד בכך שכל החרדים יגיעו במרוכז לממ”ח שהוקם בתל-השומר. אבל תיבדק אפשרות של מתן שעות וימים נפרדים לציבור החרדי.

האם על הדרישה הזו יקום ויפול דבר? – לא בטוח, שכן אם יתקבלו שאר הדרישות, יש מצב שבחורים יתייצבו בלשכות הגיוס השונות. אחרי הכול, זה מה שהיה גם בשנים קודמות. לבקש שחוק הגיוס החדש עוד ישפר עמדות, זה באמת קצת מוגזם. אבל לנסות, אפשר תמיד.

דרישה נוספת היא ביטול מוחלט של הבדיקות הרפואיות הנערכות לבחורי ישיבה, שכל מבוקשם הוא לשבת וללמוד תורה. לא שלא הייתה התקדמות בנושא, אחרי הכול במהלך החודשים האחרונים, ולאחר תקלות רבות שנרשמו, כולל סיפורי זוועה של מתייצבים, הסכימו בצבא שחלק מהבדיקות יבוצעו על ידי רופאי המשפחה. את כל השאר התעקשו לבצע אצלם, באמצעות רופאים של צה”ל, כדי שהפרופיל הרפואי שנקבע לבחור יהיה ‘בטוח’ ולא ניתן ל’מריחות’ אצל רופאי המשפחה, שאולי יעגלו פינות ויזייפו קולות.

דרישת הח”כים החרדיים הייתה נחרצת: אין טעם לקבוע פרופיל לבחור, שממילא מתכוון לדחות כל שנה מחדש את גיוסו. יסיים את לימודיו בישיבה ויחליט ללכת לשירות צבאי או אזרחי – יתכבד אז צה”ל, ורק אז, להתעמק בפרופיל הרפואי שלו.

הדרישה הזו, למרות שהיא ‘הטבה’ מהמצב הנהוג במשך שנים רבות, די נחרצת. שכן, ישנם כמה אדמו”רים שהחליטו כי אם יימשך הליך הבדיקות הרפואיות – יורו לחסידיהם שלא להתייצב כלל.  האדמו”ר מויז’ניץ נחרץ מאוד בנושא. האדמו”ר מגור עדיין מתלבט וכך גם האדמו”ר מסלונים.

בבסיס הפגישה עמדה ההבנה כי ההבנות עמן יחזרו הח”כים אל הרבנים צריכות להיות כאלו שיביאו לאחדות בקרב גדולי ישראל. כלומר, הבנות שירצו את דרישות כולם. יתכן שהגר”ש אויערבך יורה לתלמידיו שלא להתייצב, אבל חשוב שבמועצת גדולי התורה, כולל מועצת גדולי התורה של ‘דגל התורה’ וכן במועצת החכמים של ש”ס – תתקבל דעה אחידה, לפיה יש למלא טכנית אחר דרישות הצבא להתייצבות. כמובן, לאחר שיתמלאו הדרישות החרדיות.

דרישה נוספת, נחרצת – והפעם מדובר בדרישה חוצה מועצות ודרישה שהיא קו אדום המוחלט על כולם – ביטול כל תוכנית ה’שכנוע’, כפי שנחשפה באתר צה”ל.

לא יבוטל הממ”ח, כלומר בתל-השומר יגיעו החרדים אל מבנה שהוכשר לשם כך, אבל, וכאן מגיע ה’אבל’ הגדול: איש לא ינסה לשכנע בחור ישיבה להתגייס, ו/או לצאת לעבוד. בחור ישיבה שיגיע ויביא עמו פתק מ’ועד הישיבות’, יעבור הליך פשוט. איש לא ינסה לשכנע אותו ולו במילה או ברמז. הוא גם לא יעבור בעמדת השכנוע שהוקמה במקום מטעם משרד הכלכלה.

רק חרדי שיאמר שהוא מעוניין לצאת לעבוד או לצאת להתגייס, יופנה אל פקידים מתאימים שיסבירו לו מהן האפשרויות העומדות בפניו, וכן יופנה לעמדת משרד הכלכלה, שם יוצגו בפניו המסלולים והאופציות הכלכליות והתעסוקתיות.

6.

 האם הסתיימה הפגישה בכי טוב?

תלוי את מי שואלים.

הח”כים החרדיים יצאו בתחושה שכל מבוקשם כבר ניתן להם, וכי הכול טוב. בסביבת השר מדגישים כי הפרוצדורה התקינה תישמר, וכי השר יעביר את הדברים לדרג האחראי עליהם בצה”ל. לאחר שיתקבלו החלטות מסודרות, הן תועלינה במסודר על הכתב ותישלחנה כתשובה לח”כים.

כלומר, עד שלא מגיעה הניירת, אי אפשר לפתוח שמפניה ולברך על המוגמר. עד שלא מגיעה הניירת אפשר גם לומר עוד כמה וכמה פרקי תהילים, כדי להטות את הכף לטובתנו, לטובת בחורי הישיבה.

אם אכן יוסדר ההסדר, ניתן יהיה לומר כי חוק הגיוס הביא גם ברכה בכנפיו. או-אז, יירשם בוגי יעלון בדפי ההיסטוריה כבן-גוריון המודרני, כמי שהצליח לבנות, מעל הריסות חוק הגיוס וגרורותיו, גשר עליו יפסעו בבטחה לומדי התורה.