לא חכמת הקורנפלקס אלא טיפשות

פוסט אורחת: שגית פסטמן

אמירה עממית טוענת שהזול עולה בסופו של דבר ביוקר, והיום (ה׳) ועדת העבודה והרווחה של הכנסת תאושש את התובנה הזאת ותאשר את רפורמת הקורנפלקס – רפורמה שמבקשת להגדיל את היצע המזון המיובא, ולהגביר את התחרות בשוק.

הרפורמה הידועה גם בשם ‘חוק ההגנה על בריאות הציבור’ (תכף תבינו את האירוניה) תחול על מוצרים דוגמת דגני בוקר, ביסקוויטים, חטיפים, פסטות, אורז וכדומה, והיא צפויה להביא להפחתת מחירים משמעותית בשוק. נראה ונשמע טוב כי הרי כולנו בעד הורדת יוקר המחייה בארץ אבל אל תתנו לקראנצ’ הכלכלי להטעות אתכם. הטעם של הרפורמה הזאת בכלל לא משהו ורבים הסיכויים שהיא תגרום לכלל הציבור בישראל קלקול קיבה רציני.

למעשה, אי אפשר להתווכח על השאלה למה הוזלת מחירם של מוצרים כגון קורנפלקס וקרקרים היא צעד שגוי. הסיבה פשוטה – זה לא מזון או אוכל אמיתי. פשוטו כמשמעו. מה שעצוב בסיפור הזה הוא שעכשיו אפשר יהיה לקנות אותו בכסף קטן אבל במחיר כבד – רוב הסיכויים שהרפורמה תוביל בשנים הקרובות לתחלואה גבוהה יותר בקרב הציבור – בעיקר בקרב העשירונים התחתונים. אלה לא מודעים ו/או לא יכולים להרשות לעצמם לקנות אוכל איכותי יותר ולכן יסתפקו בדגני בוקר מצופים בסוכר בחמישה שקלים ובמארז של שלושה חטיפים מפוצצים במלח ובחומרים משמרים בעשרה שקלים.

זה לא הכל, כמובן. ברפורמה המדוברת יש לא מעט בעיות וחורים. היא למשל פותחת את שוק המזון הישראלי לייבוא של ‘מזון יבש’ מחו”ל במינימום פיקוח. כלומר, פחות בדיקות הנוגעות לאיכות המזון עם כניסתו לארץ. השר כחלון בעצמו אמר בהקשר הזה ש”צריך להגיד את האמת — הרגולציה חונקת את היבואנים ואת התחרות”. כבוד השר היקר, הנה האמת שלי: אם הדה רגולציה באה על חשבון הבריאות שלי ושל המשפחה שלי, אז מצידי שהיבואנים ימשיכו להיחנק.

ובלי פוליטיקה אי אפשר. אתם יכולים לתאר לכם שמרגע שהרפורמה החלה לקרום עור וגידים, איגוד המזון הישראלי נתקף בפאניקה לנוכח התחרות הרוגשת לקראתו. אז איך פיצו אותם? על פי פרסומים בתקשורת עוד בחודש אוקטובר ועדת העבודה בכנסת התירה להם להשתמש בתנאים מסוימים בחומרי גלם מסוימים גם לאחר שפג תוקפם. שאלה: האם אתם מעוניינים לאכול מזון שהוכן מחומרי גלם שפג תוקפם, ואפילו בלי שיידעו אתכם קודם לכן? אני לא ואני בטח לא רוצה שהילדים שלי יכניסו לפה גועל נפש מהסוג הזה אבל בצר לי כנראה שאף אחד לא שואל אותי.

מדוע לא יוזלו מחירי הפירות והירקות ומה יקרה למי שיקנו הרבה פחמימות ריקות וסוכר מעובד?

מי שבאמת הפתיע בכל הסיפור הוא שר הבריאות יעקב ליצמן. באופן דו פרצופי, מצד אחד הוא תוקף תאגידים כמו מקדונלדס על המזון המתועש, ומצד שני מקדם ביתר שאת רפורמה שהיא מפוקפקת בעליל. אממ, השר ליצמן, האם לזה התכוונו חז”ל כשאמרו ‘טובל ושרץ בידו’? לא עדיף שתדאג יחד עם השר כחלון לרפורמה אמיתית בישראל, כזאת שתוזיל את הפירות והירקות, הקטניות, והשמנים מהצומח (למה לעזאזל שמן זית צריך לעלות שלושים שקל ויותר בארץ?!). איך לסכם? מזל טוב לשניכם על הרפורמה החדשה. לטעמי, היא הישג פוליטי מפוקפק מאוד.

שגית פסטמן, לשעבר כתבת צרכנות במעריב במשך חמש שנים וכתבת לנושאים כלכליים בסלונה