הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
הערב העירו לי, ובצדק רב, שהצירוף של שלושת המפלגות המייצגות את ציבור הבוחרים הערבי, בל”ד, רע”ם-תע”ל וחד”ש, ביחד תחת הרובריקה “מפלגות ערביות” הוא גזעני וכי עלי לחדול מכך. האמת, שידעתי זאת ואף בעצמי כתבתי/התבטאתי נגד כך בעבר. היה לי קושי טכני (קשיים מן הסוג של בניית טבלאות וגרפים) להתמודד עם הבעיה הזו, כיוון שברוב הסקרים המתפרסמים בישראל (ושאת נתוניהם אני אוגרת כאן) הסוקרים מספקים את המידע הבא: מפלגות ערביות 10 או 11 מנדטים.
לפני כשנה, אולי קצת פחות, ערכתי בירור בעניין. מישהו הפנה את תשומת ליבי להחלטה השיפוטית של השופט ריבלין, יו”ר ועדת הבחירות ב 2009, שנתקבלה כתוצאה מפניה של ח”כ דב חנין (חד”ש) ועל פי, הפרקטיקה הזו, של איחוד שלוש המפלגות הללו בסקרים תחת כותרת אחת, הוא פסול.
הבירור שלי העלה את הממצאים הבאים: סקר בערבית מצריך תרגום השאלות והנתונים לשפה הערבית, העסקת מרכז טלפנים (קול-סנטר) בשפה הערבית, ופענוח הממצאים בסיוע של מומחה סקרים ערבי (החלק השלישי אינו הכרחי ככל הנראה). כתוצאה מכך, מחירו של הסקר מתייקר.
בסקר המתפקדים של קדימה, שעשיתי פה בבלוג בחודש מרס, שילמתי למכון הסקרים (טלפנים בלבד) כ7000 ש”ח. על המחיר הזה יש להוסיף את הייעוץ של דפנה גולדברג-ענבי, בת-דודי, שנתנה לי את השירות המקצועי הנ”ל בחינם. אחרת, ייעוץ של סוקר מומחה, בסדר גודל של מינה צמח, אבי דגני ושות’, היה עולה עוד כ 15,000 ש”ח (ואף יותר).
לבצע סקר, שכולל גם טלפנים בשפה הערבית עולה הרבה. הרבה יותר. ועל כן, הסוקרים חוסכים בדרך הבאה: פעם בשישה חודשים הם עורכים סקר מקיף בשפה הערבית ואז, קובץ הנתונים הזה, משמש אותם שוב ושוב באמצעות שיבוץ בסקרים השוטפים.
למען ההגינות, לא הרמתי טלפון היום (שישי בלילה) לרפי סמית, מינה צמח, אבי דגני, קמיל פוקס או כל סוקר אחר כדי לשאול אם אכן כך הוא עובד. ההסבר הנ”ל ניתן לי בעבר, כהדגמה לאופן בו מקובל בשוק הסוקרם לפתור את “הבעיה”.
למען ההגינות 2, יש להניח שהפרקטיקה הנ”ל, של פעם בחצי שנה, אינה שיטת העבודה במהלך תקופת בחירות. אבל לא בטוח שבכל סקר וסקר, מתקשרים לציבור דובר השפה הערבית מחדש.
בחזרה ל 2009: הבחירות הסתיימו. וכל כלי התקשורת והסוקרים חזרו לסורם. מאחדים את הנתונים ומפרסמים את המפלגות כאילו הן קובץ אחד ואין ביניהן הבדל. ואני בתוכם. אז קודם כל, אני מתנצלת. זו טעות. זה פסול.
השאלה היא מה עושים עכשיו. ביום ראשון ארים טלפון לכמה סוקרים ופשוט אשאל אותם לפרקטיקה שלהם בעניין. נקבל כמה תשובות ואהיה יותר חכמה איך להתמודד.
בינתיים, אני נוטה להחליט, שמעתה והלאה, אפרסם פה בבלוג אך ורק סקרים המספקים את המידע המפוצל כפי שצריך להיות. כבר בימים הקרובים אתקן את הטבלאות והגרפים שלי בהתאם. סקר שיפורסם ללא המידע המפוצל, לא יכלל אצלי ולא יכנס לגרף.
אשמח לשמוע דעות נוספות (כי דוגרי, אני חוששת שעמוד הסקרים שלי יאבד מן האפקטיביות שלו, כשהרבה סקרים לא יכללו בו).
יש אפשרות לקחת כל סקר שמאחד בין המפלגות הערביות, ו”לפרק אותו” בצורה שהכי קרובה לממוצע הסקרים האחרים. אני לא בטוח שזה נכון מתודולוגית, אבל נשמע כאילו גם מה שהם עושים ממילא לא נכון מתודולוגית, אז את לא מקלקלת הרבה….
לא חושבת…..
מסכים מאוד עם כך שזה גזעני.כמו שנקרא לכל מפלגו. הדתיות :גוש אמונה או משהו בסגנון.מצד שני אני קצת חושש שהורדת הסקרים המאחדים תוריד מאפקטיביות הבלוג… הייתי שמח לדעת איך הערבים מצביעים ואני דיי בטוח שההצבעה שלהם מתפצלת בין עוד מפלגות.מעניין לדעת
תודה על התשובה
הפתרון שלי הוא סמנטי אבל פוליטיקלי קורקט: במקום לכתוב “המפלגות הערביות” , פשוט תכתבי את השמות שלהן ביחד: “חדש – רעמ/תעל-בלד”. אי אפשר לטעון שזה גזעני או לא נכון.
אני אוהב להתעדכן באתר הסקרים שלך כי כל הסקרים מרוכזים בו.
אפשר בחלט לטעון שזה לא נכון יש הבדל כלכלי אידאולוגי בין רעם-תעל לחד”ש ובלד קפיטליזם, קומוניזם וסוציאליזם……..
הרבה יותר נכון לדעתי להכליל סקרים שמאחדים בין המפלגות אבל לא להציג את המידע על המפלגות הערביות (כי הן לא מפלגה אחת) את המידע על רעם-תעל ,חד”ש ובלד לקחת רק מסקרים שמציגים אותם לחוד. זה ישמור על אמינות הסקרים לא?
עוד דוגמא לשטחיות, לרדידות וחוסר המקצועיות של ערוצי התקשורת השונים בישראל הטורחים להזמין ולפרסם סקרים כאלו (מחריג את המפלגות עצמן והיות והסקרים שהן מזמינות מיועדים לשימוש פנימי והמתודולוגיה שלהם שונה לגמרי).
כל הכבוד על היושרה לצאת עם האמירה.
תודה. עדיין לא פתרנו את העסק. כי הרבה אנשים, גם בפייס וגם בטוויטר אומרים לי להמשיך לפרסם את כל הסקרים, כי אחרת עמוד המעקב סקרים פה יאבד מן האפקטיביות שלו
אני לא חושב שאת צריכה למחוק את הסקרים. הבלוג שלך הוא בלוג פוליטי וכלי חשוב להבין את המציאות הפוליטית. דף הסקרים שלך הוא כלי איכותי. הסקרים עצמם הם כפי שהם, יש הרבה מקום לביקורת, וללחץ, אבל לדעתי כדי להבין את המציאות הפוליטית יש להשתמש גם בסקרים אלו.
אני חושב שאכן טוב יהיה אם לא תפרסמי סקרים אלה, או תצייני אותם בנפרד כקיימים, אבל בלי הנתונים שךהם.
רעש קטן מפה, רעש קטן משם, ודברים לאט לאט ישתנו.
תודה
אני רוצה רק להוסיף לדבריך הנכונים והחשובים, שנתון מעניין לא פחות – לא רק לקראת הבחירות אלא כמסמן את עתיד היחסים בין הרוב היהודי והמדינה לבין המיעוט הערבי פלסטיני – הוא הצפי של הימנעות/החרמת הבחירות על ידי הבוחרים הערבים בישראל. זוהי כבר מגמה פוליטית חברתית רחבה.
אם תמצאי דרך לשלב נתון זה , התמונה תהיה עשירה ומעמיקה יותר. לגבי קשיים מתודולוגיים בעיבוד נתוני סקרים בחברה הערבית, פרופ’ סמי סמוחה, בעל ניסיון רב בנושא, התייחס לכך בעבר…
יש סקר ממש מן השבועות האחרונים שאין בכוונתם לצאת להצביע. הם מצביעים בשיעורים גדולים בבחירות לרשויות המקומיות (עוד שנה). אם מערכות הבחירות היו מצטלבות, כי שאמור היה להיות (וכתבתי על זה בעבר פה בבלוג) אז היית רוצה צמיחה במספר המנדטים בצד הזה של המפה הפוליטית.
http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.1851253
לגבי מה שאני כתבתי בעבר פה (זה אמנם פוסט על לפיד, אבל מן הכיוון של ביקורת על יחסו למפלגות חד”ש, רע”ם-תע”ל ובל”ד – חפש שם למטה, כולל תיאורית הנובמבר 2013, שהביאה להקדמת הבחירות בסופו של דבר – http://www.talschneider.com/2012/06/19/lapidtelaviv/)
כל הכבוד על היושרה והניסיון לעשות את הדברים בצורה הראויה ביותר.
אני לא בטוח שהורדת הסקרים היא הדבר הנכון לעשות אם השאיפה צריכה להיות לייצג את המציאות הפוליטית באופן המדוייק ביותר.
נדמה לי שבהורדת הסקרים את רק תפגעי ביכולת שלך לשקף את המציאות הפוליטית כפי שהיא, וחבל…
שלום רב,
קראתי בעיון – ואף בתדהמה – את הדברים שכתבת לעיל, ונדמה לי שכדאי לך לעשות קצת שיעורי בית.
מכוני הסקרים עורכים סקרים למגזר הערבי באופן קבוע. הסקרים האלו משמשים בדרך כלל חברות מסחריות וכוללים שאלות בנוגע להרגלי צריכה של מוצרים/שירותים שונים. הסקרים הללו נערכים לפי הצורך ולא רק פעם בחצי שנה. אכן, הסקרים מעט יותר יקרים, משום שצריך לתרגם את הסקר לערבית וכו’, אבל פיענוח הסקרים נעשה על ידי אותם חוקרים שעובדים במכון המחקר ללא קשר לאוכלוסיית הדגימה.
באשר למחירים שציינת, עד כמה שזכור לי, כמי שעבד במספר מכוני מחקר, המחירים הרבה הרבה יותר נמוכים. בעיקר אם כל מה ששואלים אלו 2-3 שאלות על כוונות הצבעה. ייתכן שמחירו של “סקר עומק” שבודק אוכלוסייה ספציפית או שואל מספר רב יותר של שאלות יהיה גבוה יותר, אבל רוב מה שמתפרסם בעיתון הוא בסופו של דבר אותן 2-3 שאלות. במילים אחרות, אם מישהו רוצה לבדוק את הנושא כמו שהעיתונים בודקים – זה אמור להיות הרבה יותר זול מהמחירים שציינת. ממליץ בחום להרים טלפון לכמה מכוני מחקר ולקבל הצעות מחיר ולא להסתמך על “הסבר שניתן לי בעבר”.
כל זאת, בהסתייגות – ייתכן שמכוני המחקר שעורכים סקרים לצרכים מסחריים באופן קבוע נמנעים מלצלול לזירת הסקרים הפוליטיים ו/או שיש להם תעריפים מיוחדים לצורך כך.
תודה. שיעורי בית אני עושה רק עם הילדים (וגם זה לא ממש, שיסתדרו לבד). בנוגע לבדיקות שלי, דווקא קיבלתי בזמנו הצעות מחיר שונות. 7000 היה הכי זול. ממה שאני קוראת מדבריך, אתה מכיר את השוק בתחום המסחרי ופחות בתחום הפוליטי. כאשר חברות מסחריות מממנות סקר, זה עדיין תדיר בהרבה ואולי גם יותר ממוקד. בסקרים פוליטיים נשאלות בין 7 ל 10 שאלות. זה מקפיץ את המחיר של הסקר. אתה יכול להציץ בעיתונים בשבועות האחרונים ולראות שיש המון שאלות – מי מתאים להנהגה, מה הנושא עליו הולכים לקלפיות, איך היית מצביע עם אולמרט, עם כחלון, עם לבני בצירוף יחימוביץ’. והרי העיתונים לא פורשים בפניך את כל מה שנשאל, ומידע נוסף לגבי מתלבטים. אני ממש לא ממציאה מראשי את מה שסיפרתי לך על סקר של פעם בחצי שנה. מה שכן, וכתבתי גם בפוסט, אני נוטה להאמין שהסיפור של פעם בחצי שנה, הוא נכון לתקופות שאינן תקופות בחירות.
אותי מאוד מעניין מה יגידו הסוקרים . הייתי פונה גם לגופי התקשורת שמזמינים סקרים, ומציג להם את השאלה.
דבר נוסף שניתן לעשות הוא פשוט להתחיל לסקר את המפלגות האלו. להתייחס אליהן.
לפלוג שלך יש השפעה גדולה- נצלי אותה. עצם ההצגה של המפלגות האלו על ההבדלים האידאולוגיים ביניהן לקהל הקוראים שלך יכולה לתת המון. שלא נדבר על זה שיש בהן הרבה מאוד פוליטיקה פנימית מעניינת. למשל- בחד”ש מתנהל דיון עצבני למדי סביב הבחירות כבר כמה שבועות, ואף אחד לא מדווח על זה. היום יש הצבעה גורלית בנוגע לשריון נשים, ודי ברור שלא תהיה שם תקשורת כדי לסקר את זה.
אני בטוח שיש מומחים לנושא שישמחו לעזור לך.
צודק. בדיוק אתמול שוחחתי עם כתב ערבי שהוא מכר טוב שלי, שיעזור לי. אני גם לא דוברת את השפה, שזה ממש מקשה. כי צריך לקרוא עיתונות ערבית ולהאזין לרדיו ערבי, כדי להיות בקי.
בנוגע לפניה לסוקרים, אני אכן ארים מחר כמה טלפונים. תודה
הי טל,
אני מאוד נהנית לקרוא את הבלוג שלך.
הערה קטנה: בעברית יש לכתוב שלוש המפלגות ולא שלושת המפלגות.
סופ״ש נעים,
הילה
מתקנת. תודה
תרשו לי רגע לקלקל את החגיגה. לקרוא למפלגות ערביות “ערביות” זה אולי לא פוליטיקלי קורקט אבל זה לא גזעני. מבחינה אוביקטיבית לחלוטין מדובר במפלגות אתניות שמקבלות אחוזים מוחלטים מהקולות שלהם מקהל בוחרים ערבי. האם יש הבדל אידיאולוגי עמוק בין המפלגות הללו? בודאי ובודאי. זה לא אומר שלא מדובר בשלוש מפלגות אתניות.
הציבור הערבי שמהווה מיעוט במדינת ישראל מחלק את עיקר קולותיו בין שלוש מפלגות ערביות ששונות זו מזו. זו עבודה ישראלית דמוגרפית ופוליטית ולא גזענית או לשונית. יש אגב מפלגות ערביות נוספות שבדרך כלל לא מתקרבות לאחוז החסימה.
עכשיו, ברור לחלוטין שבעולם מושלם בכל סקר וסקר היה לנו סוקרים בערבית לציבור הערבי, וסוקרים ברוסית לציבור הרוסי, וסוקרים ביידיש לבני ברק וכ”ו. אבל אז היה מתפרס לנו סקר אחד בכל מערכת הבחירות. העיתונות נאלצת לעשות פשרות.
כך למשל בכל סקר שנערך יש ייצוג חסר גדול מאוד לציבור הדתי. מכוני הסקרים מתקנים את המחסור הזה על פי דפוסי הצבעה גיאוגרפים ודמוגרפים במערכות בחירות קודמות.
העובדה שלא כל סקר סוקר את האוכלוסיה הערבית בישראל היא תולדה של פשרה הגיונית. שלושת המפלגות הערביות, על אף שונותן, שייכות לאותו “גוש” פוליטי ובכל מקרה לא ישפיעו (לצערנו) על הרכב הממשלה הבאה. על כן, שוב כמנגנון של פשרה שאין להשתמש בו תמיד, אפשר בחלק מהסקרים לא לסקור אותם כי אם להתבסס על הערכות דמוגרפיות פוליטיות קודמות ולכתוב כמה מנדטים צפויה ההצבעה האתנית הערבית להביא. מדובר בתיקון שדומה לתיקון ההצבעה החרדית האשכנזית והחרדית המזרחית שנעשה בכל סקר.
כאשר עושים החרגה כזה ונותנים נתון “מתקן” על ההצבעה הערבית כמכלול אז אין ברירה אלא לקבץ אותו יחד להצבעה למפלגות ערביות. דוקא אם היו מפצלים בכוח (נגיד בפסיקת שופט או יו”ר ועדת בחירות או סתם מתוך פוליטיקלי קורקט) לשלוש מפלגות דוקא אז היה נוצר עיוות. מדוע? בעוד שהצבעה דמוגרפית משתנה בדפוסים ארוכי טווח יחסית, ועל כן יש היגיון מסויים להניח שאחוז ההצבעה האתנית היום יהיה דומה לאחוז ההצבעה האתנית לפני חודשיים – אין סיבה להניח את אותה הנחה על התפלגות הקולות בתוך הקבוצה האתנית. פרסום תחזית מנדטים בתוך ההצבעה הערבית על סמך תוצאות מלפני חודשיים או שלוש יכול ליצור עיוות לרעת אחת המפלגות הערביות המתמודדות בבחירות.
אגב, מדובר בבעיה שקיימת בכל מדינה עם הצבעה אתנית גדולה. אנחנו לא מיוחדים בזה וזה לגמרי לגיטימי.
על כן, עם כל ההבנה לצרימה שבעניין ולמראית העין, הפתרון של קיבוץ המפלגות הערביות בהצגת נתוני סקר שבהן הציבור הערבי לא נסקר הוא הפתרון הסביר ביותר. כמובן שיש לציין זאת, אבל אני הייתי שמח לדעת הרבה מאוד נתונים שחברות הסקרים לא מפרסמות על הסקר שלהם: בראש ובראשונה מה אחוז הקולות שכל מפלגה קיבלה (לעומת חישוב תחזית המנדטים שזה לא אותו דבר), מה אחוז המשיבים מבין הנסקרים, מה גודלו של התיקון “החרדי” וה”רוסי” וכדומה.
ולהצעה פרקטית:
בטבלת העוגה להשאיר את המפלגות הערביות בגוש “הצבעה אתנית ערבית”. ולהוסיף גרף עמודות נפרד שבו תוצאות הסקרים של הקול הערבי בלבד, כלומר היחס בין שלושת המפלגות הערביות, ע”פ הסקרים שבהם הם כן נסקרו. בהקשר זה מעניין לפנות לעיתונות הערבית (שאני לא מכיר בכלל, מודה) ולברר האם הם עושים סקרים ספציפיים כאלה – שאולי גם בודקים את הכוח של מפלגות ערביות נוספות לשלוש שעוברות את אחוז החסימה.
כדאי גם לשים את הבית היהודי ואת שאר מפלגות הימין ביחד, הרי אלה מפלגות של אותו סקטור.. להחליף את המילה גזע באתנוס לא גורם להפחתה בעיוות המידע המתקבל.
אם הבחירות היו נערכות רק בקרב הציבור הערבי, היו נכנסות לפרלמנט גם דע”ם, ובילדי ועוד. אבל כוחו של הציבורהערבי, כהצבעה אתנית, מדולל ברוב היהודי. זו עובדה מוסדית. לא חייבים לפרסם סקרים בכלל או לעקוב אחריהם. למי שלא מרגיש בנוח עם לעשות רדוקציה של אנשים לנתון סטיטיסטי…
בפועל עושים סקרים כדי לספק לי מידע. האחדה של כל הערבים תחת מטרייה אחת, מעבר לאמירה הערכית היא פוגעת בכוונה לספק לי מידע. והחלטה בשבילי מה מעניין אותי. הכוח הפוליטי המועט של הציבור הערבי לא רלוונטי למקצועיות של הסקרים.
לפני שקובעים שהכללה של ערבים או יהודים היא גזענית, ראוי לבדוק מהי גזענות.
האם ערבים הם גזע? האם יהודים הם גזע? ומה לגבי השמיים (צאצאי שם)?
התשובה היא שערבים ויהודים אינם גזע אלא אומה.
ובכל מקרה, הדרת המושג “ערבים” חוטא לעניינו של הבלוג הזה, שכן הנושא העיקרי בפוליטיקה שלנו היא הסכסוך הישראלי-ערבי.
ערבים ככלל נוטים להתנגד למדינת ישראל כמדינה יהודית, למעשה להפוך את ישראל למדינת ערבית שתיקרא “פלסטין”.
מכאן הצידוק הרעיוני להתייחסות אל המפלגות הערביות כאל גוש אחד.
מאחר שב2015 המפלגות הערביות התגבשו לרשימה אחת מאוחדת, האם זה מצביע לשיטתך על כך שהערבים הם גזענים כלפי עצמם?
האמת היא שלדעתי אם “מתייסרת יותר מדי” ואת יכולה פשוט לחלק את הקולות בין המפלגות באותו יחס כמו שקיים היום.
אני אסביר תוך הסתמכות על קצת נתונים מהבחירות האחרונות וקצת הנחות.
בבחירות האחרונות הצביעו 310~ אלף מצביעים לטובת המפלגות הערביות (9.2% מהקולות הכשרים). יחס ההצעה הוא 37% ל”עם”, 36% לחד”ש ו-27% לבל”ד. זה מתורגם ל-4, 4 ו-3 מנדטים בהתאמה. עד כה הכל ידוע.
בפועל, 90% מהמצביעים הללו מגיעים מערים הקטנות מ-30 אלף תושבים. מסתבר שתל אביב, חיפה וירושלים תורמות רק 10% מכלל המצביעים למפלגות הערביות (ויחסי ההצבעה בתוך 90% אלה כמעט ולא משתנים)
אחוזי ההצבעה באותם 90% (280 אלף מצביעים) הם 57% בממוצע.
עכשיו לשלב ההנחות (תחזיקי מעמד):
1. אמנם הגידול באוכלוסיה הערבית הוא בממוצע גדול מזו של האוכלוסיה היהודית, אבל אחוזי ההצבעה הם יותר נמוכים בקצת יותר מ-10%, אז אפשר לומר שזה מתאזן (קרי, הגידול העודף של מצביעי המגזר מתאזן מול האוכלוסיה האחרת לאור אחוזי הצבעה יותר נמוכים)
2. הנחה (לא מבוססת כמובן) שמה שהיה הוא מה שיהיה, קרי, אותם אחוזי הצבעה יחסיים למפלגות.
3. עיקר המצביעים הפוטנציאלים של המפלגות הערביות ימשיכו להגיע מאותם מקומות
אל סמך הנתונים הללו ובהתבסס על ההנחות, את יכולה לפצל את המנדטים של המפלגות הערביות ביחס שציינתי (37%:36%:27%). בפועל התוצאה לא תשתנה.
מה כן משפיע ואינו נלקח בחשבון:
1.הציבור החרדי – הגידול של מס’ המצביעים שלו מתחרה בזה של המגזר הערבי ואחוזי ההצבעה שלו שווים ואף גבוהים מהממוצע הארצי. מכיוון שזה משנה את מס’ הקולות ששווים מנדט, זה בסופו של דבר משפיע על מספר המנדטים שיקבלו המפלגות הערביות.
2. אחוזי ההצבעה הכלליים וערכו הסופי (מס’ המצביעים) של מנדט בכנסת. לפי מה שאני מבין גם הסקרים שאת מציגה לא כוללים את האינפורמציה הזאת וזה נתון שמשפיע מאד על המפלגות הקטנות.
מקווה שלא בילבלתי אותך יותר מדי.
בגדול אני מסכים עם יוגב, למעט העובדה שזה בדיוק מה שכבר עושים בתחזיות המנדטים המתפרסמות. אני חוזר על מה שכבר כתבתי בעמוד הסקרים ואצלי בבלוג: בארץ לא מתפרסמים סקרים, בישראל מתפרסמים (לצערנו) רק תחזיות מנדטים. תחזיות המנדטים כבר כוללות מודלים פרשניים של חברות הסקרים השונות שעושים בין השאר התאמה לאוכלוסיה בהתבסס על הנחות דמוגרפיות ומערכות בחירות קודמות. אנחנו לא יודעים בדיוק אילו התאמות עושה כל מכון סקרים אבל יתכן מאוד ששוני בהתאמות מסביר את הפערים (הלפעמים) גדולים בין התחזיות השונות.
מכיוון שלא בכל הסקרים סוקרים את הציבור הערבי (כפי שלא בכל סקר בארה”ב סוקרים את כל 50 המדינות) ומכיוון שכל המפלגות הערביות, בגלל כוחם המדולל באוכלוסיה היהודית, נופלות במסגרת הטעות הסטטיסטית ממילא, אזי בתחזיות רבות מאחדים אותם לגוש הצבעה אחד. יש לציין שאני מניח שכאשר מפרסמים “מפלגות ערביות” הכוונה היא שפשוט הציבור הערבי לא נסקר בסקר כלל. אני לא מאמין שאיזשהי חברת סקרים רצינית תסקור את הציבור הערבי ולא תשאל “לאיזו מפלגה אתם מתכננים להצביע” או לא תפרסם את זה.
ושוב, בדיוק אותה התאמה שעושים לערבים עושים בארץ גם לחרדים. ברוב הסקרים שנעשים יש ייצוג חסר גדול מאוד לציבור החרדי ואז עושים לו התאמות ותיקונים בהתאם להצבעות עבר.
רצוי היה לפרסם את כל ה”תיקונים” הללו, אבל לא עושים את זה. אם את רוצה לפרסם כוכבית ליד כל סקר שלא מפרסם את התיקונים שלו אז מוטב שתפרסמי כוכבית ליד כל סקר וסקר.
עכשיו רק נשאר להחליט – להתיישר עם הסוקרים ולקבל שהסקרים אינם מושלמים (ובטוח יש בהם יותר מ-4% הסטיה של מינה צמח) או… לא לפרסם
לדעתי זה טוב שאת מפרסמת, גם אם יש הסתייגויות
להפסיק לפרסם את הסקרים שלא מפרידים בין שלושת המפלגות האלה נשמע לי קצת כמו לנשוך לעצמך את האף כדי לעצבן את הפרצוף (אם תסלחי לי על האנגלית הקלוקלת).
רוב רובם של הסקרים חוטאים בחטא הזה. להתעלם מהם כדי להעניש אותם לא ישפיע עליהם (את אפילו לא משלמת עליהם), אבל ימנע מהקוראים את רוב המידע הרלוונטי על עיקר הזירה הפוליטית – 109 המנדטים האחרים.
אני חושב שלהתעלם מרוב הסקרים, ולכלול רק את אלו שכוללים את כל המפלגות רק יהפוך את עמוד מעקב הסקרים שלך ללא רלוונטי, הרי מכוני הסקרים לא יושפעו לשנות את הרגליהם וכנראה אפילו לא ידעו על זה.
אולי את העמודה של “מפלגות ערביות” כדאי לבטל ולהחליף בעמודה לכל מפלגה. וכשאין מידע להכניס בהן, פשוט להשאיר אותן ריקות.
חשוב לזכור שאת לא עורכת את הסקרים, אלא רק מדווחת עליהם. לא לדווח על סקרים שנעשו באופן כזה פוגע בדיווח, לא משפר את הפרקטיקה.
א. מעריך את עצם ההתלבטות שלך! תופעה יוצאת דופן במחוזותינו.
ב. צריך לזכור שאת אינך עורכת את הסקרים אלא רק מצטטת ומשווה ביניהם. האחריות העיקרית נופלת על עורכי הסקרים מכל בחינה – מתודולוגית, איכות הביצוע, אתיקה וכו’. כמובן גם העניין ה’ערבי’ הנ”ל.
ג. לעומת זאת, מכוח התפקיד שנטלת על עצמך, עלייך נופלת האחריות להצגה מלאה ומדויקת ככל האפשר של כלל הסקרים. ולכן את מחויבת – לעניות דעתי – שלא להשמיט הסקרים הנ”ל.
ד. יתר על כן – השמטת הסקרים הבעייתיים מהצגתך, תפגע בתמונה הכוללת שאת מבקשת להציג באופן הרבה יותר קשה מאשר כל טיפול אחר בבעיה.
ה. אם כך, מה כן ניתן לעשות?
1. להחליף את המונח המפ’ הערביות בשמות 3 המפ’ כמוצע למעלה. זה לא רק עניין סמנטי ופוליטיקלי קורקט אלא גם מדויק יותר. נדמה לי שדב חנין אינו קרוב משפחה של חנין זועבי .. והוא אינו היחיד שם..
2. בכל מקום שאת מצטטת סקר המקבץ את כל המפ’ הנ’ל להוסיף כוכבית ולציין שכך במקור.
3. אך לא להסתפק בכך: אפשר להוסיף עוד טבלה קטנה שתפלג את סך המנדטים הנ’ל בין המפ’ הנ”ל – וזאת בהתאם לאותם סקרים שכך עושים.
4. בעניין הזה הייתי באמת מברר מה וכיצד העתונות במגזר הערבי מפרסמת. מבחינתם זה ודאי משמעותי ואינם מסתפקים בקיבוץ כולם יחד. יש אנשי תקשורת במגזר הערבי ואפשר להתייעץ בהם. אם תרצי אנסה לעזור לך לאתר מישהו.
ו. אגב, התייחסות רצינית כשלך לנושא הזה עשויה לתרום לבלוג גם מבחינת ההתיחסות לתוצאות, גם בהתעניינות במגזר הערבי בו, וגם עשויה לדרבן את חברות הסקרים לשפר עבודתן בהיבט הזה.
ז. גם בהקשר הסוגיה נ”ל וגם באופן כללי – אפשר להזמין את כל אחד מעורכי הסקרים שאת מסקרת להציג את המתודולוגיה שלו וכן את ההחלטות שקיבל בסוגיות כגון זו.
בהצלחה!
מסכים עם הטרוניה שלך על התקשורת ומכוני הסקרים וגם אני כתבתי בעבר על כך שהתקשורת הישראלית מתעלמת מהמפלגות הערביות שלא בצדק.
עם זאת, נראה לי שזו תהיה טעות להתחיל להשמיט את הסקרים שלא מפצלים בין המפלגות הערביות, כי פשוט לא יישארו לך סקרים באתר וחבל. הפתרון שהוצע- לציין את שמות 3 המפלגות נראה לי הפתרון הכי טוב, לצד זה שתפני למכוני הסקרים בנושא.
הייתי שמח אילו היית מסקרת קצת את המפלגות הללו גם בטקסט ולא רק בסקרים. כאמור, התקשורת המיינסטרימית מתעלמת וקשה להגיע למידע. לפני כחודש, קראתי בישראל היום כתבה על מפלגה ערבית חדשה של אחד בשם עאטף קרנאוי. רעיון המפלגה היה נשמע מבטיח, אולי יש טעם לסקר גם אותה.
אני אף פעם לא הסתכלתי על איחוד המפלגות הערביות כעל גזענות, אני חושב שצריך להפסיק כל הזמן לחפש את הגזענות בכל מקום. גם בין ספרדים לאשכנזים וגם בין ערבים ליהודים או כל קבוצה אחרת.
יש מקרים שבהם צריך להוקיע מעשה כזה או אחר כמו הפליה ע”י כניסה למסעדה או מועדון. אבל במקרים בהם למשל מתפרסם סקר שקבוצה הומוגנית מסויימת בה אינה מהווה שינוי מהותי של הסקר כמו למשל המפלגות בל”ד חד”ש רעם תע”ל שנקראות “המפלגות הערביות” כן ע-ר-ב-י-ו-ת זו לא מילת גנאי, כך הן מוגדרות במצע שלהם, הם תמיד באותו משבצת ואפילו חושבים להתאחד לרשימה אחת, הם תמיד בסקרים אותו דבר +/- מנדט אחד. ההשפעה שלהם על הקואליציה העתידית היא אותה השפעה בכל קונסטלציה. זו לא גזענות !!! אם למשל לחד”ש היתה השפעה אלקטורלית כיחידה עצמאית היו מציגים אותה בנפרד. בקיצור, זה עניין של נוחות יעילות ואפקטיביות לא יותר מזה.
טל, אם לא תפרסמי את כל הסקרים כל הרעיון של המעקב הזה יאבד מערכו. תפקיד הבלוג המאוד מוצלח הזה הוא לשקף מציאות ועדיף להתמקד בזה.
זה הזמן להביע המון הערכה על עבודתך המהמנה 🙂
ישר כוח!
קודם כל את צודקת – יש בעייה
הנושא של הצבעת המיעוט הערבי הוא נושא מרתק
התעלומה הגדולה (או אם תרצו, הפיל בחדר) הוא שסך ההצבעה למפלגות “ערביות” הוא כ10% מהאוכלוסיה – כלומר כמחצית מהציבור הערבי מצביע למפלגות אחרות או שאינו מצביע כלל. בהקשר זה כל עניין המפלגות “הערביות” נראה קצת אחרת
בנוסף, יש להפריד את השאלה המתודולוגית על הדרך בה מודדים את כלל הגוש הזה, שלדעתי עומדת בקריטריונים דומים לשאר תוצאות הסקרים מבחינת תקפות, לשאלה הגזענית של תיוגן כגוש אחד
הסוקר יאמר כי היות והכלים שבידיו בעניין זה מוגבלים, אינו יכול לקבוע בתוקף סביר את החלוקה הפנימית. אני סבור שהדבר אינו נכון ואפילו חלוקה של סך כמות המנדטים ביחס הקיים בין המפלגות היא תקפה מספיק.
ככלל אני מציע ואף מבקש שלא לוותר על עמוד הסקרים השימושי והחשוב, אפשר במקום זה – לציין בצדו רשימה שחורה של כלי תקשורת וסוקרים הנוקטים בהפליה פסולה זו, ולציין לטובה אלו שלא עושים כך, בנוסף ניתן לערוך חישוב בו מחלקים את המנדטים על פי היחס הקיים ולהציג אותו
שלום טל,
אני מעריך מאוד את העירנות שלך לנושא וחושב שהפתרון הנכון הוא בהחלט לא “לשתף פעולה” עם הסוקרים הללו. תופעה זו משתלבת עם תופעות הדרה חמורות הרבה יותר וזה רק עוד מסמר בארון הסגור הזה שנקרא החברה הערבית, שלצערי הרוב היהודי משלים עם היותו סגור ועובדה זו רק מעצימה את הפחד והעוינות ההדדית.
כל הכבוד!
https://apps.facebook.com/my-surveys/hs87rk
שלוש המפלגות. לא שלושת