הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
כל העיניים נשואות דרומה, לירושלים ולכפרים הערביים. תחושה קשה של מלחמת כל בכל. בעוד אין אדם אחד שמוכן לסבול את מתקפות הקסאמים והירי על אוכלוסיה אזרחית, תושבי ישראל (להערכתי) רואים את אזלת ידה של הממשלה. את ההתדרדרות המוסרית הקשה בצד הישראלי, היחס לערביי ישראל, הגזענות המטורפת בכל פינה. מצד ימין מחפשים אגרסיות גדולות יותר כלפי החמאס, כלפי ערביי ישראל (השרים ליברמן, כץ). במרכז הפוליטי מבקשים להנמיך להבות (לבני, לפיד, פרי). מדינת ישראל מובלת ואינה מובילה. האירועים חטפו את כולם. שני העמים שחיים פה הפכו פעם נוספת, לשבויים של הקיצוניים. הלו״ז הפוליטי נכתב היום (מוצ״ש) אך מי יודע אם זה יחזיק, אפילו עד מחר בבוקר.
מתי תפרסם המשטרה את המידע הידוע להם בנוגע לרצח מוחמד אבו חדיר? כמה זמן יחזיקו את כולם באי-ודאות? לאור התנהלות הגרועה של הצבא בפרשת הרג הילדים בביתוניא (על ידי צה״ל) האם המשטרה תחכה שהכל יודלף והכל יגיע לידי הציבור באמצעות המידע הרב אותו לא ניתן לעצור? תעדכנו כבר את הציבור, לעזאזל. הפרסומים מטפטפים אט אט ואינדיקציות רבות מראות שזה רצח שבוצע על ידי יהודים. בין הסימנים: הגופה נמצאה בסמוך לשכונה יהודית, אין רכב שכור אלא רכב בבעלות פרטית שלבטח כבר אותר, היו מצלמות אבטחה, עדים. מישהו באמת חושב שאפשר לטמטם את הציבור ולא לספק מידע מהימן? זה כבר הופך לסיפור חדשותי מטורף בכל העולם. אם יש משהו שמוציא אותי מדעתי, זה שהרשויות בישראל חושבות שהמידע שייך להם. המידע שאתם מלקטים שייך לציבור. תפרסמו כבר מה שידוע עד עכשיו!
בינתיים, וידאו של שוטרי מג״ב מכים באכזריות ילד כבול לרצפה. הילד הוא בן דודו של אבו חדיר, גם זה ישתלט על סדר היום בישראל ובעולם.
שני ענייני שחיתות גדולים ילוו את הימים הקרובים (כאמור, אם למישהו יהיה קשב לנושאים שאינם מלחמתיים):
האחד, מעללי רונאל פישר כפי שכבר התפרסמו בהרחבה בכלל סטטוס, ציוץ ובאתר החדשות ניוז 1 ב 48 השעות האחרונות (יואב יצחק).
השני, מעללי בנק הפועלים, בנק לאומי, שמעון גל ומה שהם מרשים לעצמם לעשות עם הכסף של כולנו (שרון שפורר).
לו״ז פוליטי
יום א׳, 6 ביולי
09:00 בבית המשפט השלום בירושלים, דיון משפטי בצו איסור הפרסום בנושא פרשית המשטרה החדשה.
ישיבת הממשלה בירושלים בשעה 10:00. באיחור של חודש יציג משרד האוצר את הסקירה המאקרו-כלכלית לקראת תקציב 2015.
11:30 ועדת הפנים של הכנסת בראשות ח״כ מירי רגב, בסיור בשדרות.
ישיבת ועדת השרים לענייני חקיקה. פירוט החוקים כאן.
אירוע של ארגון העיתונאים בנושא חוק חופש המידע. תדרוך לעיתונאים כיצד לנהל את המאבקים נגד כל אותם אלה שחושבים שהמידע הוא שלהם ורק שלהם ולא הפנימו שהמידע שייך לציבור. מנחה: רביב דרוקר (אני הולכת).
יום ב׳, 7 ביולי
עבודת ועדות הכנסת. הועדה הדנה בחוק השידור הציבורי, עוברת לאולם גדול יותר (ירושלים) ולפי ההערה בלוח הזמנים היא מתוכננת לשרוץ שם ביום ב׳ עד השעות המאוחרות של הלילה.
בועדת הכנסת ביום ב׳: אייטם מספר 12. בקשה לשינוי שם סיעת העבודה. מה הוא השם החדש? (תודה לא׳ על הטיפ). קדימה, בורסת שמות. למה הם מחליפים???
בערב במליאת הכנסת: הצבעה על חוק ההזנה בכפיה. האם גם השבוע תשיג לעצמה שרת הבריאות יעל גרמן קיזוז כדי להימנע מלהצביע בעד החוק השנוי במחלוקת? עוד במליאה, החוקים שאמורים היו לעלות להצבעה שבוע שעבר, אך נדחו עקב הבשורות המרות על מציאת גופות הנערים.
יום ג׳, 8 ביולי
ועידת השלום של הארץ. התזמון הכי אומלל שאפשר היה לחשוב עליו. באמת, גם מי שמנסה 340 ימים בשנה לשמור על אופטימיות, חש פסימיות ואובדן דרך בשבועות האחרונים.
20:00, תל-אביב. הפגנה למען הפליטים, כיכר הבימה. פרטים כאן.
יום ה׳, 10 ביולי
17:00, בהרצליה – המועצה לשלום ובטחון בשיח על כיווני הפעולה האפשריים בערוץ הישראלי-פלסטיני. בהשתתפות יו״ר העבודה יצחק הרצוג וגם: שאול אריאלי, קובי הוברמן, ישראלה אורון. פרטים כאן.
19:30, בתל-אביב, צעדת מחאה/זכרון להתאבדות של משה סילמן שהצית עצמו במהלך אחת מהפגנות המחאה של קיץ 2014. יוקר המחיה, מחירי הנדל״ן, ועדת אללוף. יש עוד הרבה סיבות ובעיות (רק לחשוב על השחיתות בבנקאות ובמשטרה) כדי להוציא את התסכול לרחובות. פרטים כאן.
יום שבת, 12 ביולי
הפגנת שמאל, קריאות להחלפת השלטון: ״הגיע הזמן, מספיק עם דיבורים וסטטוסים בפייסבוק, מספיק עם זה שקוראים לנו “עוכרי ישראל” והופכים אותנו לאויבי המדינה, מספיק עם זה שמשקרים לנו, מספיק עם זה ששולחים אותנו למלחמות שולל״. פרטים כאן.
הפגנת מאבק בזיהום במפרץ חיפה, אירוע אחד מתוך שורה ארוכה של אירועים שמארגנים תושבי חיפה בשבועות האחרונים (ללא הצלחה לעורר את התקשורת הישראלית שמדווחת רק על אסונות בטחוניים ו/או שריפות באיזור המרכז). פרטים כאן.
תודה לכל תומכי הפלוג והמשתתפים בתשלום
אם פספסתם בימים האחרונים:
כתבה גדולה על ההיערכות של משה כחלון לבחירות (כתבה שלי, הופיעה במאקו)
מאה ימים של שקיפות (הפלוג בשת״פ עם תומר אביטל)
האמנתי ללפיד (שרי רוט)
מתח״ככים 3 ביולי (פוסט רכילות קליל, עד כמה שקליל השבוע)
מתלהמים ומתחרטים, לבני, חד״ש, מיכאל בן-ארי (אבישי)
נתניהו מתראיין רק בתקשורת הזרה (אני)
אולי זה זמן טוב להפסיק לשקר (אבישי)
גרמן ברחה, על הקיזוז לקראת חוק ההזנה בכפיה (אני)
המודל המשולב של לבני (ירון אברהם)
טל,
לפי חוק הבחירות לכנסת והוראות תקנון הכנסת, שמה של סיעה הוא הכינוי של רשימת המועמדים שהתמודדה בבחירות – וזאת עד שוועדת הכנסת תאשר שם חדש.
כלומר, שמה של סיעת העבודה הוא ״העבודה בראשות שלי יחימוביץ׳״. אני מניח שחבר הכנסת הרצוג מבקש למחוק את שלי יחימוביץ׳ משם הסיעה.
הידרדרות מוסרית אכן. של השמאל הישראלי. חשבנו שהיא כבר בתהום אבל כנראה שאין תחתית. בוז ובושה למי שמשווה בין אמירות בפייסבוק להתקפות כזעניות אלימות.
לגבי רצח הנער, הצביעות המטורפת של העולם והשמאל כבר ברורה לכולם. העולם שכמעט לא דיווח על רצח הנערים, התעלם מרצח הנערה בחברון, מסקר באובסיסיביות את רצח הנער הערבי בירושלים כי אולי יהודים רצחו אותו. אגב זה כבר לא ״אולי״ זה בטוח אצלם. אם השמאל שלנו והתקשורת שלנו כבר קבעו שיהודים רצחו למה שהגויים יגידו אחרת. אין לי מושג כמובן מי עשה את זה. אני שמעתי את הסיפורים על ניסיון חטיפה קודם והשמועות על זה שהנער היה הומו. אם זה נכון זה מן הסתם מוריד את הסיכוי שמדובר ביהודים. כבר קרה שהאשימו יהודים ו״מתנחלים״ ברצח שבוצע על ידי ערבים. אבל בשמאל לא לומדים אף פעם.