הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
לקראת הבחירות המשמשות באופק המדיני שלנו, אפתח פה בפינת ה׳אולי מתמודדים׳ או wannabes בלעז:
הנה לדוגמא, הנכד של ז׳בוטינסקי, העונה לשם (איך לא) זאב ז׳בוטינסקי אמר לאחרונה בראיון לאריק בנדר ממעריב – ״אולי אתמודד״. הוא ניסה כבר פעם אחת ב 2008 ולא הצליח. מבחינת ה name recognition הוא אמור להיות מכוסה, אבל ככל הנראה זה לא מספיק בשיטת הפריימריז בליכוד.
עוד אדם שמתלחששים סביבו, הוא מייקל אורן לשעבר שגריר ישראל בוושינגטון. מבירורים ישירים שביצעתי, לא קיבלתי תשובה מוחלטת כן או לא. על הגדר. האם ליכוד? האם כחלון? שמא יאיר לפיד? אלה רשימת היעדים הסבירים.
עוד אנשים אשר בנוגע אליהם פרסמתי בעבר כי הם מתכוונים להתמודד: זוהיר בהלול, אברימה גולן. האחרונה מכוונת למפלגת מרצ, שם יערכו בסוף חודש דצמבר 2014 הבחירות לצירי הועידה (כלומר, כ 15 אלף מתפקדי מרצ יבחרו כ 700 צירים המרכיבים את הגוף הבוחר של מרצ). בהלול פלרטט עם מרצ וגם עם העבודה.
מרצ מושכת תשומת לב רבה בחודשים האחרונים, כיוון שהיא נמצאת סביב ה 9 מנדטים במרבית הסקרים והופכת לגוף פוליטי בשמאל שלא ניתן להתעלם ממנו.
מעניין לעניין בנושא מרצ:
קשה היה לפספס את אחד הציוצים הבוטים ביותר, אפילו במסכת הבוטות הקבועה של אשת השר, ג׳ודי ניר-מוזס-שלום. הנושא עלה לשיחה קלילה בישיבת סיעת מרצ בשני האחרון, כשהנוכחים (ח״כים , יועצים, עובדי סיעה ועוד) מנסים לתהות מה פשר המסר. ככל הנראה הכיוון הוא משטמה אישית על רקע פרשיית התמודדותו של סילבן לנשיאות. אבל זה לא סגור. מה שבטוח: ניר-מוזס-שלום לא התקשרה להתנצל עד לרגע זה.
מוזס, לא התנצלה
ח״כ מירי רגב (הליכוד) ניסתה להמריץ מצביעים לקלפיות בירוחם תוך שהיא מפנה את תשומת לבם לעובדה שראש העיר המועמד של מפלגת העבודה, מיכאל ביטון הצטלם (הצטלם!!!) עם אבו מאזן. זה לא ממש תפס שם, כי ביטון ניצח סביב ה 70%.
האם רגב הסיקה מסקנות והיא תתחיל להציע לפעילי הליכוד להצטלם עם אבו מאזן כדי להיבחר?
מתוך עמוד הפייסבוק של ח״כ מירי רגב (ליכוד) – אולי דווקא כן להצטלם עם אבו מאזן כסגולה לניצחון בבחירות?
למקרה שפספסתם – תמונת השבוע. זה רגע קטן של צילום מסך. בוידאו המלא (ערוץ הכנסת) הם גם מפטפטים בנינוחות. מה החבר׳ה האלה מבשלים? פרץ רק התפטר מתפקידו כשר בממשלת נתניהו ה 33, שם ישב במשך שנתיים במהלכן אפשר והעלים עין מכל הכשלים (בניה בהתנחלויות, טריקת דלת לאמריקאים ותהליך השלום, הקפצת יוקר המחיה ועוד ועוד). כעת הוא מצפה לכפייים רק לכבוד הפרישה. בעייתי, בלשון המעטה. עבור כל פוליטיקאי אחר זו היתה צריכה להיות סוף הקריירה. רק אצלו מסע הדילוגים יכול להימשך לעד.
ראש עירית ירושלים מזה שש שנים, ניר ברקת פתח בשעה טובה דף פייסבוק בשפה הערבית. אני הלייק ה 24 (אבל אני לא קוראת את השפה). כנראה נזכר שיש צורך לשוחח גם עם הציבור הערבי תושבי ירושלים בשפתם. יפה לו מאוד התמונה הנהדרת על האופניים (בכלל, פוליטיקאים על אופניים זה קטע קטע). כמה שבילי אופניים יש במזרח העיר?
מעל התמונה של שלי ופרץ כתוב ‘חולאים’, צ”ל ‘חוליים’
תודה. תיקנתי
האמת שמתוכנן עכשיו שביל אופניים במזרח העיר, אבל עדיף שלא ייבנה – שביל מיותר שיהרוס את כל המדרון של הר הצופים.
יש שביל אופניים מהר הצופים לגבעת המבתר דרך הגבעה הצרפתית, שאף אחד לא משתמש בו והוא רק מפריע לתנועה (בכל זאת מדרונות תלולים).
הסיבה לכך שלא משתמשים בשביל האופניים הזה, היא שערבים לא “כ רוכבים על אופניים, ויהודי (יותר נכון, יהודייה) שישתמש בו, יהיה נתון לסכנת הטרדות במקרה הטוב, ולהרבה יותר גרוע במקרה הרע, מצידם של צעירים מקופחים ועשוקים מהשכונה הסמוכה עיסאוויה – שאתמול תוארה כ”נתונה במצור”…).
טור מלא ביציאות משעשעות:
1. נתחיל בזאב ז’בוטינסקי, שהעובדה שאת לא שמעת עליו, לא אומרת מי יודע מה, לגביו. מדובר באדם עם רקורד אישי די מכובד, שבנוסף הוא גם בנו של ערי ז’בוטינסקי ונכדו של זאב ז’בוטינסקי – יש ייחוסי אבות גרועים יותר…
2. “מרצ מושכת תשומת לב רבה בחודשים האחרונים”??? מרצ מושכת תשומת לב רבה מאז ומתמיד, ללא קשר לגודלה, משום שאלה האמונים על סיקור פוליטי בישראל, תומכים בה, הרבה יותר מכפי חלקה בשאר הציבור. אני אקח הימור פרוע להחריד, ואניח שגם חלק נכבד מהנהלת הבלוג הזה, הצביעה למרצ או לפחות שקלה להצביע לה (ואם עמוס עוז סופסוף יביע תמיכה במפלגה, ויחרוג ממנהגו המפורסם שלא לגלות לנו את עמדותיו הפוליטיות, אז בכלל…).
3. הציוץ של ג’ודי הוא וולגרי, אבל הרבה פחות מגעיל מהפוסט של זהבה גלאון, שרצה להזדהות עם עבריין אלים שחוסל ע”י גוף אכיפת החוק של מדינת ישראל, כאשר תקף רכב משטרה באמצעות סכין (כשמדובר בתקיפה שנייה בתוך דקות, במהלכן רץ הביתה להחליף בגדים, אחרי שנפגע מפלפל). אגב, חובה לציין שגלאון לא הגיעה לשיא הגועל נפש של מרב מיכאלי, ששילמה מכיסנו (מן הסתם) למישהו שיתרגם גיבוב מטופש ותומך-עבריינות שלה, לשפה הערבית – וגם לא לשיא השיאים של הגועל נפש, של תמר זנדברג, שאשכרה נסעה לביקור תנחומים אצל משפחת העבריין המחוסל. אין ספק – מפלגה שתומכת בכל ליבה בשלטון החוק…
4. אכן, מירי רגב כתבה שטויות. אין בדל של קשר בין צילום עם אבו מאזן, לבחירות מוניציפליות. מצד שני, צילום עם אבו מאזן זה גם לא כזה כבוד גדול (את יודעת, כמו הקטע החביב שבו הוא מתאר את הימ”מ כ”כנופיות הרצח של הכיבוש הציוני”, עקב פעולתן כנגד המחבל שניסה לרצוח את יהודה גליק – אגב, כמעט ולא שומעים חברים משמאל עוסקים בסוגיית ההתנקשות הזו…).
5. מה שאת מגדירה כ”כשלי הממשלה”, הם לא כשלים עפ”י שום מדד אובייקטיבי. גם אם נקבל את הטענות שלך כעובדות (והן כמובן לא, הבנייה באיו”ש ובירושלים, היא מנצומצמת להחריד, ובכל הנוגע למערכת היחסים עם ארה”ב, הרי שהעויינות באה בעיקר משם לפה, והיא ממש לא תלוייה ב”התגרויות”, אלא בחוסר נכונות לסכן חיי ישראלים בשביל להצדיק את הנובל של אובמה או בשביל לארגן אחד כזה עבור קרי), הרי שאין כאן כשלים, אלא התנהלות מדינית של ממשלה, שלמרבה צערך, נבחרה ע”י רוב בציבור שמתנגד בכל לבו לעמדות השמאל הקיצוני שאת תומכת בהן. אגב, סחתין על הנחישות להמשיך לקרוא למסחרה רוויית הדם עם הפלסטינים בשם “תהליך השלום”. מי אמר שהמציאות עלולה לבלבל…
6. אבל הבונבוניירה האמיתית היא ההתייחסות שלך לעמוד שמבחינתך יכול היה להכתב במנדרינית, הלא הוא העמוד של “ניר ברכאת – ראש עיריית ירושלים הקדושה”. לו ידעת לקרוא את מה שכתוב שם, היית יכולה להתמרמר על הטקסט עצמו (אין פלסטיני אמיתי שיקרא לירושלים בשם “אורשלים אלקדס”, אלא רק “אלקדס”, או “אלקדס אלשריף”), אז במקום זה החלטת להתמקד בסוגייה המרתקת של “אפליית מזרח ירושלים”, שהיא עבורך, כמו עבור רוב השמאל, סוג של עב”מ מוחלט, שאין לכם מושג מיהו, מהו, ואיפה הוא נמצא לעזאזל. רובכם יכולים לכתוב שרמות זה במזרח ירושלים, למרות שכל אחד מכם שנכנס לירושלים בכניסה הראשית שלה, עובר ממש בצמוד לרמות (מעט מערבית ודרומית לה) כשהוא נכנס לעיר מכיוון כביש 1. רובכם חושבים שגבעת המטוס זה מזרח ירושלים, למרות שהיא נמצאת מערבית לדרך חברון, ומערבית לרמת רחל. אני מסכים שעניין העלק-אפלייה במזרח ירושלים (כמות הכסף שנשפך על תושבי מזרח העיר, באמצעות סניפי הביטוח הלאומי, שעובדים שם שעות נוספות, היא עצומה – ולא סתם כל פלסטיני ירוק-תעודה, מפנטז על חתונה עם תושבת א-טור, צור באהר, או אום טובא – שכונות ש-ב-א-מ-ת נמצאות במזרח ירושלים…).
ניר ברקת פתח עמוד פייסבוק בערבית, שבניגוד למקובל בשמאל הישראלי, אומר פלוס-מינוס את מה שהוא אומר בעברית. זה מזעזע, כמובן, אבל מה כבר אפשר לצפות ממישהו שרוצה לבנות בלב המאפליה של שכונת רמת שלמה…
שמע, הרסת עם מזרח ירושלים, כי אמרת דברים דיי טובים עד שם.
בוא נגדיר עובדה: השטח המוניציפלי של העיר ירושלים שהיה תחת שילטון ירדני עד שנת 1967 מכונה “מזרח ירושלים”.
העובדה שחלק מהשטח הזה נמצא דרומית לחלק המוניציפלי של העיר שלא היה תחת שילטון ירדני, לא אומר שהשטח הזה לא מכונה ‘מזרח ירושלים’. ולדיון הסמנטי הזה אין שום קשר לימין או שמאל או ערבי או יהודי. שכונת רמות נמצאת בשטח שהיה תחת שילטון ירדני עד שנת 1967 או לחילופין באזור הקרוי ‘מזרח ירושלים’. כנ”ל גבעת המטוס.
תכף תסביר גם למה קלקיליה לא נמצאת באזור המכונה ‘הגדה המערבית’ כי היא יותר קרובה לים התיכון מאשר לגדת הירדן
אז זהו שלא. מזרח ירושלים זה רק החלק של ירושלים שהייתה תחת כיבוש ירדני בין 1949 ל- 1967. אמות וכו׳ זה לא חלק ממזרח ירושלים. אחרי המלחמה ממשלת ישראל איחדה את ירושלים, וסיפחה לעיר המאוחדת שטחים במערב, במזרח, בצפון ובדרום שהיו חלקם חלק מ״הגדה המערבית״ הירדנית. אבל הם לא ״מזרח ירושלים״.
עכשיו העיתונאים, בגלל שהם בורים ולא מסוגלים לעכל שום דבר קצת מסובך קוראים לכל השכונות הערביות ״מזרח ירושלים״ לא משנה איפה זה. זה המצב בארץ. למעשה התקשורת הישראלית לא קוראת את פסגת זאב, גילהף רמות וכו ״מזרח ירושלים״ אף פעם כמעט. התקשורת הזרה כן. בתקשורת הזרה, הכל מזרח ירושלים כולל השכונות היהודיות וכולל הר הצופים שמעולם לא הייתה חלק ממזרח ירושלים ותמיד נותרה בידי ישראל.
הבבט, העובדה שכמה בורים ועמי ארצות החליטו שלמען הנוחות של עצמם, הם יהפכו ביטוי גיאוגרפי מוגדר, למושג שאין לו קשר לדמוקרטיה, זה עניינם שלהם – אבל בטח לא משהו שצריך להנציח (בעיקר לא כשמדובר על אנשים שיש להם קמצוץ של היכרות עם העיר הזו).
קלקיליה היא כן מוגדרת כחלק ממה שמכונה בשם הירדני “הגדה המערבית” מכיוון ששם הביטוי היה פוליטי מראשיתו. הדבר ממש לא נכון לגבי מקומות שכיום מכונים בשם מזרח ירושלים, אבל כלל לא ראו עצמם כחלק מהעיר, בשעה שהייתה תחת שלטון ירדן (לא א-ראם, ולא דחיית אל-בריד, ולא כפר עקב, ולא סמירמיס, ולא וולאג’ה וכיו”ב). אלא מה? הגיעה ישראל, קבעה גבולות מוניציפליים חדשים לעיר שכללו את השכונות הללו – הופ, פתאום כל המקומות הם “מנזרח ירושלים”. למה? כי לכמה בורים אין סבלנות ללמוד על העיר שכל הזמן הם מספרים לנו אודותיה…
לא יעזור כלום – כמה שלא ינסו לטעון שפסגת זאב זה מזרח ירושלים, או גילה, או רמות או מעלות דפנה – זה לא ישנה את העובדה הפשוטה השכונות הללו אינן במזרח ירושלים.
זה לא סמנטיקה, אלא ניסיון לייצר מציאות באמצעות מלל. כאשר מנסים להציג את רמות כ”מזרח ירושלים”, הרי שתכלית ההגדרה היא להציג את השכונה כלא לגיטימית, על כל 50,000 תושביה. אם רוצים להתייחס למציאות כפי שהיא, בלי לצבוע כל דבר בקווים פוליטיים (אגב שימוש במושגים שגויים, שימוש שברובו נעשה מבורות ומיעוטו מתוך זדון), הרי שהפתרון הפשוט הוא לדבר על ירושלים היהודית וירושלים הערבית. יודע למה לא משתמשים בביטוי הזה? כי הוא ממוסס את הדה-לגיטימציה שמנסים לייצר ל300 אלף יהודים שגרים ב”מזרח ירושלים”.
זו סמנטיקה. לא מדובר הרי בהבדל בין ירושלים העברית לירושלים הערבית, אלא על ירושלים שמצדו האחד של הקו הירוק וירושלים שמצדו האחר. העובדה שאזורים אלה סופחו רק תורמים לכך שלא מתייחסים אליהם כאל “הגדה המערבית”, ותו לא. אם היהדות/ישראליות (לא סגור על מי) הגדירה לנו “מזרחיים” שמוצאם במרוקו, מה לנו כי נלין על כמה קילומטרים בירושלים.
ואגב סמנטיקה, מה זה בדיוק “להכתב במנדרינית”? לרוב אני מוצא את עצמי מתקן אנשים שמתייחסים ל”סינית” כשפה דבורה, עוד לא נתקלתי בהתייחסות למנדרינית כשפה כתובה. אלא אם התכוונת לתעתיק פּינְיין, אבל אז זה משהו שטל ואנחנו כנראה נצליח לקרוא (אם כי לא להבין. לפחות לא אני).
זו לא סמנטיקה, להבדיל מהדרגה עדות כ”מזרחיות” צללא קשר לגיאוגרפיה, אלא לזיהוי תרבותי (מוצא מארץ ערבית או לא). מדובר כאן בעניין מהותי שתכליתו יצירת דה-לגיטימציה לכל מה שמעבר לקו הירוק, ויצירת זיהוי בין שכונה כמו כפר עקב (צפון-צפון ירושלים, מעבר לגדר ההפרדה) לבין רמות אשכול (גובלת בסנהדריה ושמואל הנביא, ובעלת רצף התיישבותי יהודי עד לים התיכון…).
העובדה היא ש95 אחוז מהמשתמשים בביטוי, לא יודעים מאומה על הגיאוגרפיה של י-ם, ולכן היא מופיעה אצלם כ”ירושלים המערבית יהודית, בטוחה, ושלנו לעת-עתה” ו”ירושלים המזרחית ערבית, כבושה, ויש להחזיר אותה לתושביה העשוקים – כשכל מי שהולך איפשהו בתוכה, מסתכן בנפשו על אחריותו”. זה לא עניין סמנטיקה, אלא ניסיון מובהק לייצר תודעה שבהדרגה מנסה להפוך את את השכונות שבהן גרים 300 אלף יהודים, לסוג של מאחזים בלתי חוקיים שמי שגר בהן, “מסכן את חייו ואת חיי אלה ששומרים עליו”.
באשר למה שכתבת על המנדרינית: לא היה לי מושג שמנדרינית אינה נכתבת, ואני מקבל את התיקון. עם זאת, אין לי כל ספק שגם בתעתיק מכל סוג שהוא, ההבנה של טל את משמעות המלים תהיה זהה להבנתה את הטקסט הערבי בעמוד של ניר ברקת, או ב”אודות” של העמותה המצויינת “נסאא יעמלן אל-סלאם”…
טוב, זו כבר מטא-סמנטיקה. נסכים שלא להסכים 🙂