הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
אילו הבחירות לכנסת היו מתקיימות היום, לאיזו מפלגה היית מצביע? תוצאות סקר פאנלס המתפרסם היום בערוץ הכנסת מראות מגמה שלא ראיתי עד היום (בצורה כה מובהקת):
הליכוד ביתנו 36,
העבודה 23,
יש עתיד 13,
בית יהודי + איחוד לאומי 13,
ש”ס 10,
יהדות התורה 5,
מרצ 5,
עם שלם (אמסלם) 4,
חד”ש 4,
רעם-תעל 4,
בל”ד 3.
לא עוברות את אחוז החסימה – קדימה, עצמאות.
הסקר נערך אתמול אחר הצהריים, כלומר יותר מ 12 שעות אחרי שנפתלי בנט השיג את ראשות הבית היהודי ואחרי הודעת ח”כ זבולון אורלב על פרישה מן החיים הפוליטיים.
זו פעם הראשונה, בסקרים, שאמסלם עובר את אחוז החסימה, ועוד עם 4 מנדטים.
לפי החישובים שלי – מפלגות בעלות צביון דתי-מסורתי זוכות פה לקפיצה משמעותית, יותר מרבע מן הכנסת.
תוספת ותיקון: מודיעים לי פה שבעצם עם שלם כבר עברה את אחוז החסימה בשני סקרים לפחות וזו לא הפעם הראשונה. כמו כן, בנוגע להבנה מאין מגיעים הקולות של עם שלם, מדובר ככל הנראה ממסורתיים פורשי קדימה, קצת ליכוד, וקצת ש”ס.
לעיון בעוגת הסקרים והגרף כאן.
קדימה ועצמאות צריכות להתאחד או לא להתמודד כלל. חבל על הקולות המבוזבזים
עם שלם (אמסלם) מסתמנת כמפלגת המחמד של יושבי בתי הקפה…. זוכרים את הגימלאים? מעין הצבעת “דמיקולו”… מחאה “עלק”…. לא שאמסלם אינו הטוב שבחרדים – הו דווקא בסדר, אלא שההתיפיפות הזאת של תומכיו אוכלי הפיגולים, יושבי הקרנות היא שצריך להתריע נגדה.
זאת המפלגה היחידה שלדעתי יכולה לתת פייט טוב ולטווח ארוך לש”ס. אני מתכוונת להצביע לה, אפילו שאני חילונית, כי בראש סדר העדיפויות שלי נמצא לשלב את החרדים בכלכלה היצרנית של מדינת ישראל. הורדת יוקר המחייה נמצאת בדיוק שם – בשילוב החרדים והערבים בצעגל העבודה
בהצלחה תמר. כנראה שאחרי שחיים אמסלם יקבל את מבוקשו, יהיו באמת הרבה מקומות עבודה פתוחים לחרדים שבעבר אויישו ע”י נשים
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/582/358.html
או בקיצור – עד מתי הצבעות אופנתיות למשהו “חדש חדש חדש” שיתרונו היחיד על הישן הוא שפשוט לא מכירים אותו
דני ואנונימי – ממה שאני מדברת ומבררת, האיש זוכה לאהדה אמיתית. מאחר והוא לא חדש בעשייה פוליטית, אז מה שאתה אומר (דני) אינו מדויק
מעניין לראות שלמרות ההייפ, כנראה שדרעי לא באמת מביא איתו מנדטים.
טל, נראה שיש שונות עצומה בין הסקרים שמתפרסמים. אני יכול לחשוב על 2 סיבות לכך: ציבור גדול שלא יודע למי להצביע, ומכוני סקרים שמתנהגים בצורה לא מקצועית.
ש לך הסברים חלופיים?
לא חושבת שהסוקרים חסרי מקצועיות. יש כאן בעיה יותר גדולה של שימוש שהמפלגות/מועמדים עושים. בנוגע לפערים הגדולים, שים לב שמדובר כאן בשינויים דינמיים. כל חמש דקות יש מפלגה שיוצאת ונופלת, זה לא כמו בארה”ב שבמשך 30 שנה אתה סוקר דמו’ או רפו’. השטח כאן הרבה יותר מורכב. ניחוש שלי – נתונים שהסוקרים לא אומרים – כמה אנשים ממש ממש לא החליטו (לא אלה עם הנטיות), וזה מה שיכול לשנות מאוד את הסקרים מהיום בהשוואה לעוד כמה שבועות (וככל שנתקרב לבחירות)
וגם – לא למי היית מצביע בתיאוריה, אלא גם האם באמת אנשים יטרחו ללכת להצביע
ממש כמו בארה”ב, הדמוגרפיה מנצחת. לישראל השמאלנית הליברלית המודרנית יש פחות ופחות סיכוי להיבחר. נבחרים יותר ויותר נציגים של אלו שתלויים בתשלומי רווחה. מה המסקנה עבור ילדינו ונכדינו? האם יש סיכוי לשנות מגמה?
לא יודעת. אבל צריך להסתכל למציאות בעיניים ולא להתחמק ממנה
צריך לעשות, לא רק להסתכל. מי שלא מאמין בעשיה יכול לבחור בין לחיות עם זה/תחת שלטון כזה ותוצאותיו, או לחשוב על חלופות. אולי ניתן להציג שאלה לכל מרואייניך החשובים: איזה צעדים מהותיים תנקטו כדי לבסס בארבע השנים הקרובות מגמה שתבסס מדינה דמוקרטית ציונית לנוכח עליית כוחן של המפלגות הסקטוריאליות? חינוך? כלכלה? שיטת שלטון? יוזמות גדולות? חקיקה? קואליציות? אחר? אם נתחמק מתשובות ועשייה ההשלכות כתובות על הקיר/בלוג.
ואולי אנשים רוצים מפלגה סקטוריאלית שתדאג להם ?
אולי הכישלון המהותי של השמאל הליברלי הישן הוא ההתעלמות הגורפת מסקטורים לא זניחים שיום אחד פשוט נמאס להם ולקחו יוזמה ?!
התגובה שלך עצמה מציגה את הסיבה לכל מפלגות הלווין , במקום לקבל סקטורים ולספח את הלך רוחם ולהתאים את מפלגת האם (עבודה ) המפלגה דוחה כל מי שאינו תואם לתמהיל המדויק של הצבר !
אם אצל הרפובליקנים ההפסד נבע מאלטיסטיות … כך גם השמאל שכגוש קורס מעצם ההתעלמות מהעם המסורתי , ימני-מרכז שמאמין שאפשר לנוע בין קפיטליזם לסוציאליזם !
אין ספק שהאליטה הישראלית לא הצליחה להביא את החרדים, הערבים, תושבי חלק מהפריפריה וכו’ תחת כנפיה של הציונות ופירותיה. אבל, גם אם יש צידוק לקיומן של המפלגות הסקטוריאליות, אין פירושו של דבר שיש די משאבים או אינטרס לאומי להמשיך ולהגדיל את תקציבי הרווחה והתלות בהם. אם תבחנו את המספרים, קל לראות שאנו נהיים פחות תחרותיים גלובלית, פחות שיוויוניים ופחות מסוגלים להשקיע במשאבים יצרניים כשאנחנו מעבירים תשלומים על בסיס פוליטי למגזרים פרטניים.
נבחרים נציגים של אנשים שתלויים בתשלומי רווחה? מה הקשר לעלייה של הבית היהודי ואמסלם?
חוץ מזה ובלי קשר – אני מעריך שעם שלם יתאחדו עם הבית היהודי והאיחוד הלאומי, בטח אחרי שאלעזר שטרן, דמות משמעותית בציונות הדתית, הצטרף לאמסלם. זה יכול להיות חיזוק גדול נוסף לבית היהודי. אם הם יצליחו לשלב גם את בן ארי ביחד – השמים הם הגבול.
וזה ממש לא מפתיע, אם לפיד מצליח למה שהציונות הדתית, ציבור ענק, מבוסס וותיק מאוד בארץ, לא יצליח?
אייל, הבית היהודי (בנט) ממש התחנן לאמסלם שיחבור אליו במהלך הקמפיין. הוא אמר זאת מעל כל במה אפשרית.
הדמוקרטים באמריקה פיצחו את הבעיה הדמוגרפית – וגם שלי יכולה וחייבת לעשות זאת. למעשה, היא כבר שנים משתפת פעולה עם גורמים מחוץ למפלגה, אבל נראה שהגיעה שעתה להבין שהיא חייבת אותם בפנים כדי ליצור את המפלגה הדמוקרטית הישראלית.
לשם כך, על שלי ליצור פנייה משמעותית יותר לציבור המסורתי והדתי, ולגייס דמויות הזדהות עבורו. עבור הציבורים הללו, אין די באג’נדה החברתית לבדה, והם נרתעים ממנה כאשר היא אינה נוגעת בבסיס האתוס היהודי שלהם. לשלי אין את זה בעצמה: אין לה באמת מה לומר באופן רוחני ובשאלות זהות יהודית ומסורתית, ולכן היא חייבת לגייס עבורה אנשים אחרים שיבהירו זאת.
מעשית, אני מציע לפנות לרב אמסלם (שהולך ומתחזק בסקרים) ואלעזר שטרן (וכך להרוויח גם דמות ביטחונית) ולהזמין אותם לשותפות אמיתית בתוך מפלגת העבודה. אין די בשריון במקום גבוה – יש להבטיח להם סיוע בהובלת תהליכי הזהות היהודית שהם מבקשים וכן חופש הצבעה בנושאים מדיניים.
רק כך תוכל שלי באמת להציע את מפלגת העבודה כאופציה רצינית למגזר הדתי והמסורתי, כמפלגה הדמוקרטית הישראלית שמה שמלכד אותה זה עולם ערכים סוציאל-דמוקרטי-יהודי! (ושקדימה או מרץ יאספו את מי שמתעקש על זהות של שמאל מדיני-אשכנזי-חילוני).
בגין הבין זאת לפני עשורים, על שלי להבין זאת כעת. זאת הדמוגרפיה, טמבל!
למה להם להצטרף לעבודה? ביחד עם מירב מיכאלי? עם כל החבר’ה מחד”ש? הם כבר דיברו על איחוד עם הבית היהודי – מה יותר טבעי מזה? (למרות שזה בטח די מסובך, אחרי שהם כבר מתאחדים עם איחוד לאומי, בגלל הפגיעה האפשרית בנבחרים ודחיקתם, מצד שני – יש כאן צאנ’ס למשהו חדש ומשמעותי, דילמה)
מאבחן: למה אתה מוטרד מעלייה של הבית היהודי בראשות בנט? איזה צעדים מהותיים תנקטו כדי לחזק מגמה של מדינה ציונית דמוקרטית? תצביעו בית יהודי.
בנט קפיטליסט (קיצוני), ואילו אמסלם – חברתי (כך הוא מגדיר את מפלגתו באתר שלו).
בנט מדבר על בעיות לאומיות-מדיניות, אמסלם על בעיות דתיות-חברתיות.
בנט מרחיב את גבולות הבית היהודי כדי להזמין לתוכו אנשים שחושבים כמוהו בשאלות לאומיות, אמסלם פרש מש”ס כדי להזמין למפלגתו אנשים ששותפים אליו בסוגיות חברתיות.
בנט נאבק בתהליכים שעובר המיינסטרים של החברה הישראלית מעיסוק בשאלות לאומיות לעיסוק בשאלות חברתיות, והוא מנסה למשוך את העם חזרה אל ערכי הציונות הלאומית. ואילו אמסלם חותר לשיתוף פעולה עם המיינסטרים הישראלי כדי לעורר תהליכי שינוי עמוקים בחברה החרדית.
בנט מושך את ביבי ימינה. אמסלם ימשוך את שלי למרכז.
המצביעים של אמסלם מסורתיים ברובם, הם יכולים לתמוך בבית היהודי – לא בעבודה.
אליעזר שטרן הוא דמות בציונות הדתית, פחות בהרבה בשאר הציבור הישראלי. הוא דמות שבדיוק משדרת את מה שבנט רוצה – מפלגה דתית לאומית חדשה עם ניחוח ישראלי ציוני חדש. אם תרצו – מפלגת מקור ראשון שקונה ולא הצופה. (אני מעריך שגם הפנייה לציבור החילוני כביכול, איילת שקד וכאלו, אמורה לא פחות לקרוץ למנדטים הדתיים לאומים שיש בליכוד – מדובר על לפחות חמשה מנדטים).
ויותר משמעותי – מספר שלוש של בנט, אבי וורצמן, הוא איש עשייה חברתי בלי כל המילים הגבוהות של קפיטליזם וכאלו. הוא סגן ראש העיר באר שבע, מעורב בהקמת הגרעינים התורניים בעיירות הפיתוח שפשוט תורמים לחברה ולא מארגנים הפגנות אוהלים בתל אביב. קיבל פרס על הקמת רשת של מועדוניות לבני נוער אחרי הצהרים בבאר שבע ועוד. זאתי חברתיות אמיתית – שוב ממספר שלוש בחבורת בנט (אחרי אורבך).
תהיה בטוח שאמסלם חברתי במובן הזה, של מעשים, של קשר עם אנשים ותרומה, לא במובן של מאבקים מול מעסיקים, מאבקים שצמחו בתרבות הרוסית קומוניסטית וזרים לו.
לא מתרשם שיש שינוי גדול אם בכלל. על פי התוצאות הללו גוש השמאל (ותרשו לי להפסיק לכתוב מרכז שמאל, מרכז זו נקודה תיאורטית לא גוש) הוא 52 מנדטים מול 64 לימין ועוד 4 מנדטים של אמסלם שאני עוד לא יודע איפה למקם מכיוון שלא ברור במי הוא יתמוך לראשות ממשלה במקרה של תיקו גושי.
לא מדובר בתוצאות ששונות במאום מסקרים קודמים ואגב גם לא מתוצאות הבחירות הקודמות או מהעבר. בשבוע הבא אני אעלה משהו בנושא הזה בבלוג שלי שיעשה השוואה בין גושית ב28 השנים האחרונות. אני עוד עובד על זה קצת, אבל בקרוב.
אם חס וחלילה אלו יהיו תוצאות הבחירות והמתנחלים האלו יקבלו 13 מנדטים, כדאי יהיה לכל הנורמלים כאן להתחיל לעבוד על השגת דרכון זר. המדינה תהפוך ליהודית יותר (כלומר שוויונית פחות כלפי האזרחים הערבים), מסורתית/דתית יותר, שמרנית יותר ומסוגרת יותר כלפי העולם. מרוכזת יותר בזהות היהודית שלה מאשר בזהות האוניברסלית, בניגוד גמור לכל הערכים המקוריים של הציונות. מדינה פחות ליברלית, מנותקת מהכוחות “הנאורים והמתקדמים” בעולם (שהרגע ניצחו בארה”ב). זו תהיה מדינה מסתגרת בעצמה ובטוחה בצדקת דרכה במין אמונה משיחית קדושה, כמו המתנחלים, עם לבדד ישכון, אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמיים.
יכול להיות שאלו תהליכים דמוגרפיים, אבל אני דווקא לא חושב שיש עלייה כמותית משמעותית בכוחו של המגזר הדתי לאומי. השינוי המשמעותי ביותר בעשורים האחרונים היה העלייה של יותר ממיליון איש מחבר העמים, והם הרי לא דתיים ולא מסורתיים אלא חילונים גמורים.
הבית היהודי אינה מפלגת מתנחלים – יור המפלגה מתגורר ברעננה
אסתכן ואכתוב זאת עוד לפני הפריימריס שם – הבית היהודי אינה אפילו מפלגה סקטוריאלית – איילת שקד תוכיח.
הבית היהודי הינה מפלגה חוצת מעמדות סקטורים ומגזרים בחברה הישראלית בעלת אג׳נדה ציונית ברורה. יכול להיות שזה מפריע פה לכמה אנשים אבל אני מקווה שזה גם שהציבור הרחב ירצה ויקבל בבחירות הקרובות.
טל – אם את ממתגת מפלגה זו כמפלגה דתית למרות איילת שקד אבקש למתג גם את מרץ ואת העבודה כמפלגות סקטוריאליות חילוניות כי לא הציבו בהן אף חבר דתי במיקום ריאלי נכון לעכשיו.
קצת מצחיק לחשוב שבגלל שאמסלם הוא אדם חרדי, אז הוא זה שיוכל לשנות את החרדים מבפנים. אין שום יחס נכון בין העמדות הליברליות שהוא מציג לבין יכולת ההשפעה המאוד מועטה שלו – אם בכלל – בתוככי הציבור החרדי. לכן, כל חילוני שמצביע לאמסלם, יידע שבסופו של יום בזבז את קולו על מפלגה עם יכולת השפעה מאוד מועטה שבסופו של יום תהיה חלק בלתי נפרד מקואליציית ימין חרדים. חד וחלק.
יתירה מזאת: למעט מרצ והמפלגות הערביות, כמעט כל מפלגה שנעה סביב לשלושת המנדטים סביר מאוד מאוד להניח שלא תעבור את אחוז החסימה. למה? פשוט מאוד. למרצ והמפלגות הערביות יש גרעין תומכים חזק וקשה ששומר על יציבות, וזה הכוח שלו כפי שמתבטא גם בסקרים. לעומת זאת כל המפלגות האחרות, מפלגות האווירה שבונות על הצבעות מחאה כאלה ואחרות, אין שום יכולת אמיתית לאמוד אותן. הדבר נכון לגבי בנט, שהבאז של בחירתו שמתבטא בסקר, הוא פרי סיקור תקשורתי צמוד של פריימריס והוא מנת חלקה של כל מפלגה בתקופה שכזו, ובעיקר נכון לגבי אמסלם, שיש הרבה חילונים ששומעים ממנו את מה שהם אוהבים לשמוע, ואולי הם גם אוהדים אותו בסקרים, אבל לא ממש מתכוונים להצביע לו בבחירות.
לכן, בואו נירגע כולנו, נמתין להתבהרות של עוד שבוע – שבועיים, אחרי הודעת אולמרט והחלטת לבני, הגושים ימשיכו להאבק בפערים הקבועים מזה שנה של 64-56, פער שאומר יותר מהכול: המשחק פתוח.
מי שתומך במדיניות סוציאליסטית/רווחה/סוציאל-דמוקרטית שלא יתלונן על אוכלוסיות שלמות שנעשות תלויות בקצבאות. זו התוצאה של מדיניות רווחה בכל העולם. מי שרוצה את טובתו של המגזר היצרני בארץ צריך להתנגד למדיניות ‘חברתית’ כי היא שם קוד למיסים גבוהים על המעמד הבינוני והעברות פוליטיות לסקטורים. דוגמא טובה היא הבקשה הטיפשית בזמן המחאה לחינוך חינם לגני ילדים. המשמעות שלה היא יותר מיסים מהמעמדות העובדים והעברה של כספיהם למעמדות היולדים: ערבים וחרדים. מצביעי השמאל פשוט לא מבינים את זה ולכן כל הזמן מבקשים את הדבר הלא נכון. אידיוטים שימושיים שלא יודעים חשבון.