נגה טרנופולסקי: מה קורה לדוברות משרד החוץ?

פוסט אורחת: נגה טרנופולסקי, עיתונאית

ביום ג׳ האחרון שיגר דובר משרד החוץ, עמנואל נחשון, הודעה חריגה לקבוצת הוואטסאפ של כתבים המסקרים את משרד החוץ. הודעתו של נחשון, מעין תגובה מהירה מאוד לפרסום של הכתב המדיני של רשת ב׳ רונן פולק, נועדה להקדים תרופה לשאלות של כתבים. מה פתאום דוברות משרד החוץ תעשה מעתה רק דרך מטה ההסברה של משרד ראש הממשלה? ומה יהיה עכשיו עם תקשורת משרד החוץ?

תגובותו של נחשון (אשר שודרה גם ברשת ב׳) היתה: אין דברים בגו, ממילא הגופים מתואמים או בקיצור – אם יש לכם איזה שהם שאלות, תפנו אותם למשרד ראש הממשלה.

הידיעה של פולק:

סדרת הציוצים של הכתב המדיני פולק, אשר גם שודרו ברשת ב׳ באותו היום

הידיעה לעיל פורסמה זמן קצר אחרי ההודעה על החלפת מנכ״ל משרד החוץ נסים בן שטרית, במנכ״ל החדש דורי גולד. התפתחות מערך הדוברות של משרד החוץ, על אף שהוכחשה, הנה נדבך נוסף בשינויים שמתרחשים בצמרת המדינית-יחסי החוץ של המדינה.

בראש רשימת המשימות הנופלות על דובר משרד החוץ נמצא ההעברה המקצועית ומשכנעת של תוכנה ומהותה של מדיניות החוץ של מדינת ישראל לעולם כולו, וזאת באמצעות כלי התקשורת הבינלאומיים המוצבים בירושלים. מיותר לציין כי מהרגע שנלקחת מהדובר הסמכות לבצע את תפקידו, נכשלה המשימה. עמנואל נחשון הינו דובר רציני ומנוסה. הוא גם חייל טוב. בשיחה איתו לאחר ההודעה הנ״ל הוא חזר והדגיש כי ה”אינטרפרטציה לא נכונה. כל מי שמנסה להסיק מההנחיה להעביר הודעות מדיניות בעלות תוכן משמעותי לאישור לשכת ראש הממשלה- טועה. ההנחיה משקפת את העובדה שראש הממשלה מכהן כשר החוץ ואנו פועלים בהתאם.”

אולי, אך ההנחיה שהועברה למשרד החוץ אינה מגבילה את תוקפה למשך הזמן שבו לא ימונה שר חוץ, אשר אינו ראש הממשלה. לשאלה האם הוא יראה פגם בהמשך קיום ההנחיה גם לאחר מינויו של שר למשרד, נחשון ענה “כדובר משרד החוץ איני עושק בהיפותזות וספקולציות.”

ישנם סימנים חמורים מאילה המעידים על הדחקותו לשוליים של משרד החוץ. מהלכי השבוע האחרון, הנם עוד טיפה בדלי. אך הדלי הולך ומתמלא בנהלי עבודה תמוהים. כל זה פוגע בנורמות ממשל תקין ואינו מיטיב עם תדמית המדינה. לקיצוץ סמכויותיו של נחשון לפעול באופן עצמאי, תהיה תוצאה שלילית.

למרבה האירוניה, הידיעה פורסמה ביום השני של כנס בינלאומי המתרחש במועדון העיתונות בירושלים, שכותרתו חופש העיתונות. תארו לעצמכם את השעשוע של העיתונאים הזרים כאשר הם דנים בחופש הפעילות עמיתיהם ובאותה עת, באותה עיר, לשכת ראש הממשלה שוללת מדובר משרד החוץ את הסמכות לדברר. “חותכים להם את הביצים,” אמר משקיף המעורה בנושא שביקש לשמור על אלמוניות בשל הרגישות הרבה. “מקיזים להם את הדם. הדוברות לא תתאושש מהמכה הזו.”

למה נשמעת שפה כה בוטה? הרי ראש הממשלה משמש כעת כשר החוץ בפועל, וטבעי שידרוש שהצוות שלו יאשר כל ידיעה לפני צאתה לעולם. מעבר לכך, רצוי שבכל ממשלה יתקיים תיאום בריא ופעיל בין הלשכות השונות, ועל אחת וכמה כשמדובר על משרד החוץ ולשכת ראש הממשלה.

הסיבה לכך נעוצה בעובדה שנתניהו ככל הנראה רואה גם בעיתונות הגלובלית גוף הנתון לטיפולו האישי, כמטרה נוספת לריכוזיות סמכויות התקשורת בידיו. אחרת קשה להצדיק את דרישה לפיקוח שלו על כל הודעה שתצא לתקשורת הזרה ממשרד החוץ. ההנחיה לא רק סימפטום נוסף להתגמדות של משרד החוץ במערכת הפוליטית הישראלית, אלה מעידה על הגישה הצוננת של הממשלה כלפי הסטנדרטים המקובלים במדינות מערביות דמוקרטיות.

משחק מחשבתי: תארו לכם את תגובת הציבור אם ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, היה מכריז על ביטול מערך הדוברות של משרד החוץ בעת שבאופן זמני אין אדם המשמש כשר החוץ. לא יכולים? נכון. כי במדינה שמתייחסת לעצמה כישות רצינית הדבר לא נדפס.

נגה טרנופולסקי, עיתונאית ותיקה המסקרת נושאים מדיניים ויחסי החוץ של ישראל ומחברת משותפת של הפלוג בגרסתו באנגלית. כתבותיה וטוריה של טרנופולסקי הופיעו בניו יורק טיימס, אל-פאיס, ניו יורקר, דיילי ביסט, הארץ, וושינגטון פוסט ועוד.