הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
בחודש אפריל יסע ראש הממשלה לביקור בקולומביה ומקסיקו, וכחודשיים לאחר מכן תגיע נסיעת גולת הכותרת בקדנציה הנוכחית של נתניהו: 24 שעות באוויר במטוס, שבוע באוסטרליה ועוד 24 שעות במטוס חזרה. ראש הממשלה, כך נודע לי ומתפרסם כאן לראשונה, יצא עם משלחת ופמליה גדולה לביקור ממלכתי באוסטרליה.
לנתניהו מערכת יחסים טובה עם טוני אבוט, ראש הממשלה החדש (נבחר בספטמבר 2013) של אוסטרליה. הוא פגש אותו בחודש ינואר האחרון בפסגת דאבוס ושם, ככל הנראה, נמסרה לנתניהו ההזמנה לבוא לביקור רשמי באוסטרליה. ונתניהו הסכים. זו תהיה נסיעת חסרת תקדים. לא זכורה לי, אי פעם בהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל, ראש ממשלה שטס מרחק כה רב למדינה שהקשרים איתה אמנם מעניינים, אך לא נמצאים בראש סדרי העדיפויות. לקראת הנסיעה יהיה מעניין להתעדכן בסידורי התקשורת על מטוס ראש הממשלה. כיצד ממשיכים להיות בקשר שוטף עם המתרחש בישראל במהלך אותן 24 שעות באוויר. אני כלל לא נכנסת לסיפור סידורי השינה והמיטות וכל העסק הזה. אני חשבתי (ואף כתבתי זאת) שראש ממשלה זכאי לנוח במיטה על גבי טיסה גם כשמדובר בנסיעה קצרה יחסית לאירופה.
הקדנציה הנוכחית של נתניהו התחילה רק לפני שנה אך כבר מתאפיינת בריבוי נסיעות ברחבי העולם. באתר משרד ראש הממשלה לא ניתן למצוא עמוד שמאחד מידע על כל הנסיעות אז הנה מה שליקטתי ממארס 2013 (הקמת הממשלה) ועד היום:
אפריל 2013, בריטניה
מאי 2013, רוסיה
מאי 2013, סין
יוני 2013, פולין
ספטמבר 2013, ניו יורק וושינגטון
אוקטובר 2013, איטליה
דצמבר 2013, ותיקן
ינואר 2014, דאבוס, שוויץ
ינואר 2014, ירדן
מארס 2014, וושינגטון, סן פרנסיסקו ולוס אנג’לס
כמעט לכל הביקורים הנ”ל הצטרפה רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו. לחלקם אף הצטרפו ילדיהם הבוגרים של הזוג נתניהו.
והנה בחודשים הקרובים שתי נסיעות ארוכות ומורכבות: האחת לקולומביה ומקסיקו במסגרת כינון היחסים המסחריים עם הברית הפאסיפית. ולאחר מכן, אוסטרליה.
שלוש הערות ברקע הנסיעה לאוסטרליה:
האחת, היחסים בין המדינות לאור פרשת בן זייגר. העיתונות האוסטרלית כיסתה באופן שוטף את פרשיית העצור האלמוני שגויס כסוכן של המוסד והתאבד בכלא השמור ביותר בישראל מבלי שדבר מעצרו כלל ידוע לציבור הישראלי. ביקור של ראש ממשלת ישראל באוסטרליה, בפעם הראשונה, לבטח יעורר שם עניין רב.
השניה, שר המסחר נפתלי בנט (השר המעופף) הספיק בזריזותו כי רבה להקדים את ראש הממשלה בשניים מן היעדים לעיל. הוא כבר היה בסין לפני ראש הממשלה. וגם על אוסטרליה הוא כבר סימן וי. מישהו חושב שהם משתפים פעולה, חולקים טיפים? בנט מתדרך את נתניהו אולי לקראת נסיעותיו? מציין בפניו את ההישגים והקשרים המסחריים שכבר רקם?
השלישית, מי יסע לסקר את הביקור של ראש הממשלה באוסטרליה מלבד העיתון ‘ישראל היום’? לנסיעתו האחרונה של ראש הממשלה לוושינגטון, סן פרנסיסקו ולוס אנג’לס הצטרפו רק מספר מצומצם של כלי תקשורת. הארץ כיסה רק את הפרק המדיני של הנסיעה. כך גם גלי צה”ל. נסיעה לאוסטרליה תהיה יקרה במיוחד עבור כלי התקשורת (אשר משלמים על הנסיעות מקופתם כמובן). מעריב ומקור ראשון מחוץ לתמונה. רשות השידור בעיצומה של רפורמה ומשבר קשה. ככל הידוע לי מצבו של ערוץ 10 קשה גם הוא. ידיעות אחרונות נמצא במערכת יחסים עכורה עם ראש הממשלה. האם ישלח את עיתונאיו לסקר את נסיעותיו?
פניתי למשרד ראש הממשלה לאישור המידע. השיבו לי שלא יתייחסו.
התמונה בכותרת הפוסט: לע”מ, פגישת נתניהו ואבוט בדאבוס, ינואר 2014
גם ברוטר:
http://rotter.net/forum/scoops1/88286.shtml
תודה ניר.
“מדינה שהקשרים איתה אמנם מעניינים, אך לא נמצאים בראש סדרי העדיפויות”, זו הגדרה מצויינת – בעיקר כשאנחנו מדברים על מדינה ידידותית (לא במובן של לממן משלחות של עיתונאים אוהדים, אלא סתם במובן של לא לגנות אותנו על כל צעד ושעל…), שמנהלת איתנו סחר שנתי בהיקף שעומד על קרוב למיליארד דולר, שיש לנו מולה עודף מסחרי נאה (שוב, להבדיל מיקירינו מהיבשת הישנה…) – ושהמשק שלה הוא מהגדולים בעולם.
למדינת ישראל יש כל הסיבות בעולם לחזק את היחסים עם דמוקרטיות ידידותיות (קנדה, אוסטרליה וכד’), גם אם הן לא חושבות שתפקידן עלי אדמות זה לממן חילופי שלטון פה, ולדרוש מאיתנו למסור שטחים, נשק וכסף לצורך ביסוסה של יישות מדינית ערבית בשטח שבין באר שבע לעפולה…
פעם כתבו “קולומבוס גילה את אמריקה” אבל בשונה מכך אוסטרליה היא לא תגלית. ביבי כבר בכהונה שנייה רצופה, מגלה כי כוחו בציבור נחלש והעם בעד שלום, החליט להשוויץ, נו ושהציבור ישלם. ואתה בעצמך כותב כי קיימים קשרי מסחר בהיקף של מיליארד דולר, אז מה חדש כאן ?
אין פה שום דבר חדש. יש באוסטרליה ממשלה חדשה וידידותית, שהזמינה את ראה”מ לביקור רשמי. נראה די טבעי להיעתר לכזו הזמנה…
באשר ל”העם בעד שלום”: זו סיסמא יפה ואפילו נכונה. הבעיה היא שאף אחד לא מציע לך שלום, ורוב העם יודע זאת. לו העם תמך במה שהערבים מציעים (לפחות רשמית), לא ביבי היה מרכיב את הממשלה הזו…).
תגובה במקום
לא זכור לי שראש ממשלת ישראל נעדר לתקופה כל כך ארוכה, לביקור נימוסין שהיה אפשר בכיף לשלוח לשם את שר החוץ למשל, שהרגשתי היה נוסע לשם ללא אישתו והילדים ומבייש כך פחות את מדינת ישראל.
מוזר שאין בכתבה חצי מילה על עסקת לויתן, בה וודסייד האוסטרלית תרכוש נתח משמעותי ממאגר הענק. לעסקה השלכות גיאופוליטיות נרחבות (כך למשל – הסכמות בין קפריסין לטורקיה לגבי מעבר צינור בEEZ, בפרט כאשר שלטון הצאר פוטין לא צפוי, לשון המעטה)
בסופו של יום, הכסף משחק.
ויעיד על כך בנט והורייזן 20/20
מצטער שאני חוזר על מה שרשמתי גם בתגובה לפרסום בפייסבוק, אבל מטריד לשמוע שראש הממשלה מתכנן את הנסיעות האלו למרות שכרגע משרד החוץ לא מטפל בהן בגלל האיצומים על תנאי העסקת הדיפלומטים – מה שאומר שלשכות ומשרדים אחרים מטפלים בתיאום הביקורים (כי למה לא לשבור שביתה במקום להגיע לפיתרון), ולא מתתעסקים במה שקורה כאן (כמו האיצומים במשרד החוץ לדוגמה)…
מבחינתי אין זכות שביתה למי שעובד בשירות הציבורי. אז מי ששובר שביתה כזאת כל הכבוד לו. בעולם מתוקן זכות שביתה צריכה להיות רק במגזר הפרטי.
אז איך השירות הציבורי ישמור על תחרותיות כמקום עבודה – אם העובדים האלו לא ידאגו לאינטרסים שלהם, איך בדיוק אמורים למשוך אנשים איכותיים לשירות שלא עדכן תנאי שכר ולא מאפשר לזוג להחזיק קריירות נפרדות מבלי לפרק משפחה?
אני מודה שאני מוטה בגישה שלי (בן של שליחה) אבל לפסול את זכות השביתה של עובד כלשהו על סף, במיוחד במקומות ציבוריים, הוא צר אופק… ואני ממש לא מדבר מתוך מסכנות אישית, אלא מסיפורים שאינ שומע מסביבי, ומנסיון אישי שלי במערכת שלא מאפשרת התאגדות (AKA צה”ל).
אני לא מבים את הקשר הלוגי בדבריך. מה הקשר לאנשים איכותיים ? היום האנשים בשירות הציבורי אינם בדיוק הכי איכותיים שיש, להפך. ודווקא בגלל כל זכויות היתר שלהם, כמו שאי אפשר לפטר אותם למשל אז למה שיתאמצו ?
אנשים איכותיים מגיעים כשנותנים להם שכר הולם. אני בעד להעלות את השכר בשירות הציבורי בתמורה לצמצום גדול בכוח האדם ולביטול המעמד המיוחד של עובד מדינה.
לגבי זכות השביתה זה די פשוט. מי שמשלם את המשכורת של העובדים בשירות הציבורי זה אנחנו. מי שנפגע מהשביתות שלהם כלקוחות שאין להם ברירה אחרת- זה גם אנחנו. אין דבר יותר בלתי מוסרי. זו סחטנות טהורה. כשעובדים שובתים בשוק הפרטי הם פוגעים אך ורק בבעל העסק, שחייב אז לפתוח במו״מ כי יש עליו מה להפסיד. וגם לעובדים יש כמובן מה להפסיד כי בעל העסק יכול גם לפטר אותם. שביתה בשירות הציבורי היא רק פגיעה בנו ללא שום דרך להשיב להם. הציבור הוא רק קורבן.
מי שלא אוהב את התנאים בשירות המדינה, תמיד יכול לחפש עבודה אחרת. אין אבטלה, אין שום בעיה למצוא משרה אחרת.
לאחרונה חשבתי על כך, שאם בתור מעביד הייתי רואה את השירות לציבור שמקבלים האזרחים ב90% מהמשרדים הממשלתיים, הייתי מפטר שם מייד את העובדים.
אתה מגיע למשרד, ומקבל פקיד חמוץ פנים ומריר, שממש לא שש לעזור.
אם הוא שש לעשות משהו, זה לצעוק “הבא בתור” או “הפסקה”
אולי באמת צריך לעשות סרטון קטן שיתעד את השירות במשרדים השונים.
צודק לגמרי. אם אתם רוצים להפגין- תמצאו דרכים שלא פוגעות בכל המדינה.
איזה שטויות. על פי שיטתך אסור למורים, לרופאים לעוסי”ם ולכל המשק הציבורי לשבות. לנצח תהיו עבדים.
עבדים ? לא ידעתי שהעבדים מקבלים משכורת. לא ידעתי שלעבדים מותר להתפטר ולחפש עבודה אחרת. מישהו כפה עליהם להיות רופאים ומורים וכו בשירות המדינה ? לא. מי שלא מתאים לו לא חייב לבוא.
אם נתייחס לנושא העיתונות, אכן המצב עגום, אבל אני חושב שטוב תעשה העיתונות או מה שנשאר ממנה, אם תשאר הפעם בישראל ולא תלווה את ביבי במסע זה, כי בעצם מה יש לו לחדש ? האם מתארגן סרט נוסף של עלילות עלי ביבי, האם הוא הולך לצוד תנינים ? מדהים איך בראיון שהוא העניק לעיתונות הודה כי ממשלה זו כשלה בכל מה שקשור לנושא הכלכלי וכן בנושא הדיור והוא עצמו הולך להכנס לכל הנושאים הבוערים, האם אוסטרליה היא התשובה לכל תחלואי המשק או שמבקש הוא להראות לאירופה וארה”ב בעלי ברית חדשים בשטח. סחטיין על הסקופ טל. לשם שינוי יהיה נהדר לראותך בצוות המלווה של ראש הממשלה, כי לא נראה לי שהוא יוותר על נוכחות עיתונאים לשם הצילום והשופוני, אבל את לא תניחי לו מהשאלות הנכונות שצריך היה להשאל “בחגיגת הכאילו ראיונות” של החודש הקודם. לדעתי את צריכה לפתוח שרשור של “שאלות שהייתי רוצה לשאול את ראש הממשלה”. מבטיח להציב שאלה מיוחדת בשרשור זה.
אני לא בנסיעה. אבל אם ללכת לפי ההגיון שלו, או ההגיון של השר שטייניץ, כפי שהם אמרו עדיין בימי הצום ראיונות – למה בעצם צריך תקשורת? הוא מדבר עם הציבור דרך עמודי הפייסבוק והיוטיוב שלו.
את מתכוונת לכל הלייקים הקנויים ולכן המגיבים באנגלית “ביבי קינג אוף יזראל” ?
טל, השאלה לא קשורה לכתבה הספציפית הזו.
האם את חושבת שהתמיכה המופגנת של החרדים בבוז’י הרצוג יוצרת התחלה של אלטרנטיבת אמת לשלטון הארוך של נתניהו?
תודה.
אי אפשר לדעת. זה מוקדם מדי להגיד. אבל אם אריה דרעי לא למד לקח מכל הקמפיין של השנה שעברה – שבמהלכו הוא תמך ותמך ותמך בנתניהו תחת כל עץ רענן, אז הוא ככל הנראה כבר לא פוליטיקאי מוכשר.
חוששני שאת צודקת, אבל הפוך…
אילולא תמיכתו בנתניהו, יתכן והיה מפסיד חלק גדול ממצביעיו (החלק שאיננו חרדי אלא יותר ליכוד”י)
לשלי יחימוביץ, לפחות הייתה את ההבנה הבסיסית שחיבוק דב מהחרדים יכול רק להזיק, ולכן למרות היחס ההוגן והמכבד כלפי החרדים (בניגוד לבעלי בריתם מהימין) היא תמיד הקפידה לשמור על ריחוק מסוים תוך חידוד ההבדלים האידאולוגיים. אם יש משהו שבוז’י והחרדים טעו בו במהלך השבוע שעבר, זו העובדה שהם לא השכילו לחדד די הצורך את הבדלי הדעות האידאולוגיים במגוון נושאים, לצד האפשרות לשיתופי פעולה בנושאים אחרים. וזה, צריך להיות אינטרס עליון בעיקר של החרדים. להמתין בסבלנות לשעת הכושר, וברגע האמת להחליף את קואליציית הימין המזיקה ודורסת המיעוטים.
לגבי דרעי, לא בטוח שגם מצביעיו הימניים, אוהבים את ביבי. אני שומע בשנה האחרונה לא מעט אנשי ימין שיעדיפו כחלון ואפילו הרצוג על פני ביבי.
יש הסבר משכנע למה שלי (שחשבתיה לאשה חכמה) לא נכנסה בתור שרת אוצר והלכה לאופוזיציה, כשהיה ברור שהיא תפסיד גם את ראשות מפלגת העבודה בגלל זה?
ועל סמך מה אתה קובע שהיא הפסידה את ראשות העבודה בגלל שלא נכנסה לממשלה?
ומדוע אם היא לא שירתה אותך אלא את מצביעיה היא חדלה מלהיות אשה חכמה?
הצחקתני:)
אם היא הייתה נכנסת לממשלה ומושכת אותה לכיוון שהיא רוצה…
היא נבחרה ולתפקיד ולא עשתה עם זה כלום. איך היא שירתה את מצביעיה בכך שנשארה באופוזיציה?
באמת מפליא היה לגלות את המראה החדש והצעיר של שרה בנסיעתה האחרונה. עכשיו נפתרה התעלומה, כשמסה נמצאת בתנועה הזמן מאט.
יש משהו מאוד מקומם בכך שראש הממשלה יוצא לנסיעות יקרות ביותר (מדובר ללא ספק במליונים לכל אחת מהנסיעות), בתקופת עיצומים של משרד החוץ. ללא פעילות הנציגויות ומטה משרד החוץ, הערך של הביקורים יורד משמעותית, לא תהא פעילות מדינית מקדימה ועוקבת, לא תהיה פעילות בתקשורת. המשמעות היא שהרווח המדיני-כלכלי של הביקורים יורד משמעותית, זו התנהלות בלתי סבירה ובלתי רציונלית. בעלות פחותה מעלות הנסיעות ניתן לפתור את המשבר במשרד החוץ ובא לציון גואל