הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
מה עושים באירועים דיפלומטיים? שותים קוקטיילים. ת׳רת׳רה על פאדי. ثرثرة عالفاضي . לעיתים במסגרת הפטפטת החביבה, מזמינים זה את זה את זו, לאירוע דיפלומטי הבא בשרשרת, גם בו אפשר לפגוש ולדבר עם עוד. ביום שלישי הלכתי להיפרד מן הדיפלומט המצרי החביב עלי ביותר, עמאר יוסוף, אשר שירת בישראל 5 שנים. האירוע האינטימי (יחסית) התקיים בביתו היפהפה של שגריר מצרים בישראל, חזאם חירת, בהרצליה פיתוח. ארוחת איפטאר, רוח נעימה מן הים, פרידה מחבר.
מפה לשם בשרשרת הדַּבֶּרֶת, הוזמנתי לשמוע – יום למחרת – אירוע דיפלומטי מעניין, בבית השגרירה הפינית בישראל, אנו סאארלה (Anu Saarela). ערבי הקיץ הארוכים, לוחות הזמנים מאווררים יחסית (אין בתי ספר בבוקר למחרת), וזמן לפתוח את הראש. השגרירה הפינית כינסה פאנל מעניין בו רצתה לשמוע רעיונות בנוגע ליזמות עסקית ושיתופי פעולה כלכליים בין ישראלים, פלסטינים לנציגי מדינות ערב. בסלון שלה, הצנוע מבין סלוני השגרירים שיצא לי לבקר בהם, התיישבו שגרירי ירדן, צרפת, נורווגיה ומצרים. וואליד עבידאת, הלן לה-גאל, ג׳ון הנסן וחזאם חירת.
הם הזמינו את ח״כ אראל מרגלית, המתמודד בימים אלה על ראשות מפלגת העבודה. מרגלית, בשונה מאוד מן האוירה האגרסיבית של הקמפיין שלו, הציג את הרעיונות שלו בדיפלומטיות לעילא ולעילא. ללא טיפת ביקורת על הממשלה, וללא אזכורי שמות, הוא פרש בעיני הנוכחים רעיונות לחיבורים יצירתיים בין ריכוזי ערים מובילות במזרח התיכון.
לשגרירת צרפת הוא אמר (ציטוטים לא מדויקים, אלא רוח הדברים): חברות עסקיות צרפתיות היו הראשונות שמיהרו לתוך איראן ברגע שהוסרו המגבלות. במקום לרוץ לשם, אתם צריכים לנתב השקעות לערים שמקדמות טכנולוגיות במזרח התיכון המתון, הסוני.
התגובה של שגרירת צרפת היתה מתחמקת: הגרמנים נכנסו אפילו יותר מאיתנו (לאיראן), אז אנחנו אחריהם….
הוא הציג לשגרירים תכנית לחיבור בין עשרה מרכזי טכנולוגיה: אל-חסאן-עיר-מדע ירדן (המקום בו מקימים את מאיץ החלקיקים במזה״ת), הפארק הטכנולוגי בקזבלנקה, מיזמים טכנולוגי בקהיר, רמאללה, איסטנבול ומקומות נוספים שאינם בשקף הזה, ירושלים ועוד. הרעיונות של מרגלית כוללים גם רישות באמצעות רכבות ויזמת שדה תעופה שיקשר בין 4 מדינות וישב בנקודה בה ארבעת הגבולות של מצרים, סעודיה, ירדן וישראל, מתקרבים זה לזה (איזור אילת-עקבה). שדה תעופה בינלאומי מרובע שכזה יהיה מוקד משיכה ענק, לצרכנות, תעשייה, הובלה, תיירות ועוד.
חיבור טכנולוגי בין עשר ערים שיכילו מרכזים טכנולוגיים ראשיים. בית השגרירה הפינית, 21 ביוני 2017. מצולם מהגב: שגריר ירדן בישראל
ח״כ אראל מרגלית מדבר בפני השגרירים חזאם חירת (יושב מימין), ואליד עובידאת (יושב משמאל), הלן לה-גל (יושבת משמאל). ברקע: יובל רבין אשר מלווה את מרגלית ותומך ברעיונותיו.
אחרי מרגלית דיבר מנכ״ל חברת פיוניר יובל טל שהדהים את הנוכחים בסיפורי העברות הכספים וביצוע עסקאות של עסקים קטנים ובינוניים, גם תוך כדי מלחמה בעזה. פיוניר, לדבריו, נותנת פתרונות עסקיים חלופיים ברחבי הרשות הפלסטינית, כאשר גופי ענק כמו פייפאל לא מוכנים לעבוד שם ולתת פתרונות גבייה לעסקים קטנים (בגלל חוסר היציבות של המערכת הבנקאית הפלסטינית). בעבר יצא לי לכתוב פה בפלוג על הדרת הרגליים של פייפאל מהרשות הפלסטינית. יובל טל הסביר לנוכחים: ״בכל מקום שהבנקים הגדולים ומערכות העברת הכספים לא נמצאים- אנחנו נכנסים עם פתרונות עסקיים״.
מרגלית נמצא בשיאו של קמפין, אך האירוע אתמול בלילה לא היה פוליטי באופיו. יחד עם זאת, צריך לתת לו קרדיט. כל המועמדים בשמאל מדברים רבות על פתרונות מדיניים, מציעים ומפרסמים תכניות מדיניות, כלליות או מפורטות. אני קראתי ועיינתי בתכניות של בר-לב, גבאי, הרצוג, פרץ. גם לפיד פרסם ודיבר על פתרונות איזוריים, גם אותם קראתי בעבר.
אצל מרגלית בהקשר המדיני יש דבר-מה-נוסף שלא נמצא אצל עמיתיו. יש ראייה יותר רחבה, יותר יצירתית של המהלכים. בצד הימני של המפה אפשר לראות את זה בשנים האחרונות אצל השר ישראל כץ, שהתעורר והתחיל ליזום ולחשוב הלאה, על הצורך לקשור את האיזור בהיבטים תחבורתיים, עסקיים.
מרגלית חושב כמה מהלכים קדימה וככל שעקבתי בשנים האחרונות גם השקיע זמן רב ביצירת הקשרים עם נציגי העולם הערבי. את ההתייחסויות של הדיפלומטים (ערביים או מערביים) למה שמרגלית הציג אתמול, לא אכתוב, לצערי. אבל אפשר לתמצת ולומר, שמדינות ערב השכנות משתוקקות לשאוב את הרעיונות הכלכליים של ישראלים וליישמן, וליצור את הקשרים האיזוריים האלה. א-סיסי קרא בפומבי לציבור הישראלי להתקדם ביצירת הקשרים. יצחק הרצוג ניסה במהלך השנתיים האחרונות לרתום את הימין, כדי להיענות לקריאות א-סיסי, אך לא הצליח.
מרגלית החליט, בינתיים, שלא לחכות עד שנתניהו יגיב להרצוג ו/או לא-סיסי ו/או לאחרים, אלא לייצר את ההזדמנויות בעצמו. זה יעד מורכב. איך מובילים את התהליכים הללו כיום, כאשר נתניהו לא יוזם דבר? העובדה ששגרירי מצרים, ירדן ועוד מתיישבים לשמוע את התכניות של מרגלית (כאמור, לא תוכניות לטווח-קצר) מרשימה בפני עצמה.
בקהל שנכח אתמול בבית השגרירה הפינית היה גם יובל רבין, שמלווה את מרגלית בקמפיין. בסיום האירוע שאלתי את רבין למה דווקא מרגלית. מה מצא בו. רבין אמר שמרגלית מוכיח בעשייה (איזור קריית שמונה, איזור באר שבע, הפיתוח הירושלמי בעברו) שהוא יודע גם להוציא לפועל ולא רק לרקום תכניות ולדבר על קשרים איזוריים.
תמונות נוספות:
ביום שלישי: פרידה מיוסוף עמאר החוזר למצרים אחרי 5 שנים. משמאל: השגריר חזאם חירת
יובל טל, מנכל חברת פיוניר, מספר לשגרירי מצרים וירדן על שימוש בכספים והעברות בנקאיות בתוך עזה המפוצצת, תוך כדי צוק איתן.
מימין: שגריר נורווגיה הנסן. עם הגב למצלמה במרכז התמונה שגרירת צרפת לה-גאל.
מעניין.
מרגלית הוא מועמד מעניין אבל חסר לו איזשהו משהו…. במיוחד מבחינה תקשורתית
מרגלית הוא עוד בנקאי השקעות (קרן הון סיכון = בנקאות השקעות = משקיעים כספים של אחרים תוך גזירת קופון) נפוח כמו רבים מחבריו למקצוע. השגרירים המכובדים היו מיטיבים לעשות אם היו מעבירים את זמנם בלגימת קוקטיילים. את רעיונותיו הטרחניים של מרגלית יכלו ללמוד מקריאה במורשת פרס. מרגלית יכול להתנחם בעובדה שהאי של כץ יהיה המאיץ לתוכניותיו. אי מלאכותי הוא מוצר עתיר הון ותחזוקה, שני התחומים שעזה מצטיינת בהם. כמובן שהמדענים והמהנדסים של קזבלנקה יוכלו להתגבר על כל קשיי הפרוייקט היצירתי בעזרתם של יועצי המלך הרבים המגוררים בישראל.