“לא אשב בממשלה שלא תנהל משא ומתן”, לפיד

אלף

ממתינים להתפטרותו של שר האוצר יאיר לפיד מן הממשלה.

הנה קליפ מראיון עם שר האוצר מחודש ינואר 2014, מתכנית המטה:

“הכי נוח לשבת באופוזיציה ולהעביר ביקורת” אמר לפיד למנחה נדב פרי “אני יושב בממשלה כדי לקדם את התהליך המדיני. (שאלת פרי-) ואם התהליך המדיני יתפוצץ – אז אנחנו נתחיל מהתחלה מיד עוד פעם. אני אמרתי מהתחלה שאין לנו שום סיבה לשבת בממשלה שלא מנהלת מו”מ. העקרון הזה נשמר”

… אני לא משער השערות. אני בצוות היגוי מדיני, אני בקבינט. נתניהו מתנהל נכון וצריך לתת לו רוח גבית וגיבוי רחב. ההנחה שהדיונים המדיניים והכלכליים הם נפרדים היא מיושנת. אם לא נהל מו”מ נגמור גם עם חרם אירופי וגם עם טילים עלינו.”

והנה קליפ עם דברים מאוד נחרצים מסוף חודש מארס 2014 (לפני שבועיים):

“הנושא שיש לו את ההשפעה הגדולה ביותר על הכלכלה הוא התהליך המדיני. אני אעשה הכל כדי למנוע את מה שנראה כניסיון מתמשך למוסס את התהליך. אם גם השמאל וגם הימין ימשיכו להגיד ששום דבר לא יצא מזה אז הנבואה עלולה להגשים את עצמה. אני אעשה הכל, כל דבר כדי למנוע את כשלון המו”מ. לא אתן לאיש למוסס את התהליך המדיני. מדינת ישראל לא יכולה לבלוע אל עצמה שלושה מליון פלסטינים…כל שבוע שחולף בלי התקדמות ממשית בלי המו”מ מציב גם סכנה ליציבותה של הממשלה. המהלכים החברתיים וכלכלים זקוקים לזמן כדי לשאת פרי. זה חיוני שהממשלה הזו תמשיך לכהן, גם אם התקדות המו”מ תחייב שינויים קואליציונים. עד עכשיו, נכון היה לנהל את המומ מתחת לרדאר, התקשורתי והציבורי. הגיע הזמן להעלות הילוך. ממשלת ישראל צריכה לענות על השאלה האם היא מנהלת את התהליך מתוך נסיון להגיע להסדר שלום. כי הבעיה האמיתי שאיתה רוצים להתמודד היא העובדה שזה אפשרי להגיע להסדר והגעה להסדר כרוכה בויתורים. אנחנו לא יכולים להמשיך לחמוק מן העובדה שלשלום יש מחיר. ראש הממשלה הצהיר שהוא מכיר במחיר ושהפתרון היחיד הוא יישום שתי המדינות. אני מאמין ומקווה שיש בו אומץ היסטורי דרוש כדי לשלם את המחיר. זה מה שהוא התחייב מעל בימת הכנסת. איני מעלה לדעתי לרגע שלא התכוון לכל מילה. תפקידו להפוך את ההצהרה לתכנית פעולה סדורה למרות כל הקשיים. הבטחתי שאם יבחר ללכת למו”מ אמיתי ‘יש עתיד’ תעמוד מאחוריו. מטרתי אינה להחליש אותו או להציב אולטימיטום. חמשת השרים של יש עתיד הם יסוד קואליציוני שמאפשר למו”מ להתקיים. ראשי ממשלות עוסקים גם במלאכה הפוליטית של ספירת אצבעות. אני מאמין שמרגע שיושג הסכם, יהיה לנו רוב בממשלה ורוב בכנסת ורוב במשאל עם. אין לי זכות לעמוד מנגד. כל רגע שאין הסכם הוא סיכון של המדינה היהודית. הוא מקרב אותנו אל מדינה דו-לאומית שאליה שואפים הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני.”

דברים מאוד נחרצים. מתי יאיר לפיד מניח בפני ראש הממשלה את הצורך בשינוי קואליציוני כדי למנוע את הסיכון האיום למדינה היהודית? מתי הוא עוזב את הממשלה?

בית

ממתינים להתפטרותה של שרת המשפטים ציפי לבני מן הממשלה.

דברים שאמרה במעמד חתימת ההסכם הקואליציוני בפוטו-אופ עם ראש הממשלה נתניהו:

“התחייבנו בתנועה להילחם על תהליך מדיני גם כשזה לא ישתלם פוליטית”

“הנושא המדיני במרכז חיינו”

“המציאות הזו עלולה להוביל לאובדן הזהות היהודית של מדינת ישראל”

“אנחנו מצטרפים ראשונים לממשלה מאז שקיבל את הסמכות להרכיב את הממשלה. מערכת הבחירות עסקה בנושאים אחרים חשובים, שוויון בנטל ונושאים כלכליים, אבל כמי שמילאו את התפקידים הבכירים ביותר בישראל, אנחנו יודעים שהטיפול בנושאים הללו לא מפחיתה מן הדחיפות של הנושאים: איראן, פלסטינים והעולם הערבי.”

“אני כאן בגלל החובה המוסרית והאסטרטגית להיות בממשלה שמחויבת להביא שלום”

“לא אסלח לעצמי אם אשב בצד וההחלטה שלי הפעם למצות את כוחנו מתוך הממשלה. חלון ההזדמנויות עלול להיסגר.”

 

והנה קליפ נוסף מלפני הבחירות במהלך ראיון באתר וואלה לינון מגל (וואלה, למרבה הצער, לא מאפשרים לאמבד את הוידאו כאן)

אני לא מקבלת שהבטחות שניתנו לפני הבחירות היו אז וחלפו. עברה שנה והבטחות פוליטיות, מן הסוג הכל כך ברור ומפורש – יש לקיים. ה blame game שלבני פתחה בו בימים האחרונים אינו רלבנטי. היא פשוט לא עומדת בהבטחת הבחירות שלה:

“חזרתי כדי לעשות את זה. את התהליך מדיני, ואם לא אוכל לעשות זאת – אילחם מהאופוזיציה”.

“תהליך מדיני זה לא סתם סיסמה”

“אני לא אהיה עלה תאנה”

“הסיפור לא איזה תפקיד אקבל בממשלה הבאה. החיבור של אלה עם אלה שלא רוצים הסכם עם אחרים הוא בעייתי”

“או שאהיה שם לקדם את מה שאני מאמינה בו, או שאהיה בחוץ. זה יהיה המבחן שלי. ואם נגזר שבקדנציה הבאה אחרי הבחירות לא יהיה כאן הדבר האמיתי, אני אמשיך להילחם עליו, זה התפקיד שלי”

“כן. אפשר להגיע להסדר עם אבו מאזן. ניהלתי מו”מ תשעה חודשים שהסתיים כי נבחרה ממשלה אחרת עם ראש ממשלה (נתניהו- ט”ש) שגמגם עם המילים”

גימל

מתי השר עמיר פרץ וח”כ עמרם מצנע עוזבים את התנועה וחוזרים לזרועות מפלגת העבודה? ומי יהיה חבר הכנסת מתוך העבודה שיביא אותם לזרועות האופוזיציה? איזה הצדקה יש לשני אנשי העבודה להמשיך לשבת בקואליציה הזו?

תוספת

טל האריס, מארגון One Voice הדביק לשר האוצר יאיר לפיד (ולכל חברי הכנסת של יש עתיד) את הפוסט שלי עם קטעי הוידאו ובהן ההתחייבויות של לפיד בנוגע לתהליך השלום.

לפיד השיב (די במהירות יש לומר) על הקיר שלו. בין אם זו תשובה לטל האריס או לטל (אני) הנה היא כאן.

יש להניח שהתכוון שהוא עדיין חושב כך בדיוק לגבי כל הדברים שאמר בנאומיו לעיל, לרבות כוונתו לא להמשיך לשבת בממשלה שאינה מנהלת מו”מ? לגבי הסכנה להיותנו מדינה יהודית ודמוקרטית? לגבי הצורך בשינויים בהרכב הקואליציוני? מאחר ובחודשים האחרונים הוא הוכיח כיצד בדיוק הוא עומד במילתו ומעביר, תוך שנה מהיכנסו לממשלה, את חוק השוויון בנטל (בהחלט מהלך היסטורי ומגיע לו הקרדיט על כך) -אז נמתין לראות מה חוסנו הפוליטי במהלך המדיני, תוך התחשבות בכך שנחל הצלחה בנושא האחרון.

אגב, למשחק ההאשמות והספינים המלווים אותו אין שום רלבנטיות. ההתחייבויות לעיל של לפיד ולבני אינן תלויות במי אשם ומי מצליח לפברק ספין יותר מוצלח מאבו מאזן. הם שניהם מבהירים מפורשות שזה אינטרס ישראלי ושאין להם מה לחפש בממשלה שלא עוסקת בתהליך המדיני. זו סכנה למדינה והלאה. אז בבקשה. ממתינים לשמוע מתי הם עוזבים את הממשלה.