לפיד: עם כוח פוליטי של 15-20 מנדטים אנחנו נזיז דברים במדינה

15-20 מנדטים, זה הכוח הפוליטי שלפיד צריך כדי להוביל את השינויים במערכת הפוליטית אותם הוא מתכנן. כך הוא אמר אתמול בערב, במפגש במסבאה בנמל תל-אביב. כשאדם מן הקהל העיר לו, שגם מפלגת שינוי עם 15 מנדטים לא הצליחה להוביל שינויים ונעלמה מן המפה, והאם הוא לא חושב שצריך 40 מנדטים כדי להזיז משהו ענה לו לפיד בחיוך “לא הייתי מתנגד” והוסיף: “גם אני קורא סקרים, ואני אומר לך שהקולות שאנחנו אוספים הם לא רק מן המרכז. אני לא איש שמאל בכלל. אנחנו לוקחים מן הליכוד וישראל ביתנו, גם הם מעמד ביניים והם עסוקים בחינוך ונישואין אזרחיים ומתחילה זליגה משם, כי אנחנו שוברים את הגושים המלאכותיים.”

זו פעם ראשונה שאני רואה את לפיד שלא דרך מסך הטלוויזיה מול אזרחים מתעניינים וההתרשמות שלי – הוא מאוד בטוח בעצמו. משוכנע שהוא סוחף את הקהל, סוחף את האומה ושלפחות שני שליש מן הנוכחים מבינים ומשתכנעים מדבריו. הכל פשוט ונהיר לו. צריך רק להצביע לו והכל יסתדר.

למי תחבור אם תזכה בעשרה מנדטים? שאל אדם מן הקהל. “לא צריך להעליב” משיב לפיד “יהיה לנו הרבה יותר. והם יחברו אלינו ואנחנו לא נצטרך לחבור לאף אחד. ואיך אני יודע שאפשר להוביל את השינויים שאני מדבר עליהם?  פוליטיקה זה מכפלות של כוח, וכל מה שצריך לעשות זה להשיג את הכוח ולהפעיל אותו למען הסיבות הנכונות.  אני מסתובב בעשרות יישובים ובכל מקום יושבים אנשים אבלים וחפויי ראש ומרגישים שהם המיעוט, אבל זה לא נכון. אנחנו רוב תושבי המדינה. כל מה שצריך לעשות זה להיזכר שאנחנו רוב ולהצביע כמו רוב ואז לנהל את זה בקשיחות ובחוכמה. תביא 15-20 מנדטים וכל מה שאמרתי אפשרי. לא צריך לחבור לאף אחד.”

לפיד הקדיש נתח גדול מדבריו לשינויים חשובים בשיטת הממשל: האחד, צמצום גודלה של הממשלה. “מה זה 32 שרים, מה זה שר ללא תיק? זו שחיתות. למופז יש לשכה, נהג, תקציב, ג’ובים למקורבים. הכל יש לו חוץ מדבר אחד. אין לו עבודה. בוגי יעלון אמור להיות בחור הגון. היה מפקד סיירת מטכ”ל. היה רמטכ”ל. הוא שר לעניינים אסטרטגיים. האם למדינת ישראל יש עניינים אסטרטגיים שמשרד הבטחון לא ממונה עליהם?”

המפלגות הגדולות הן יותר אחראיות כי הן לא סקטוריאליות, אלא מטפלות בכל עם ישראל

תיקון נוסף שלפיד מדבר עליו הוא הטלת הרכבת הממשלה על ראש המפלגה הגדולה ביותר:  “זה חשוב, כי אם מישהו, בבחירות האחרונות רצה שנתניהו יהיה רוה”מ, הוא לא היה צריך להצביע לליכוד. יכול היה להצביע לבית היהודי או לאיחוד הלאומי או ש”ס ועדיין נתניהו הוא רוה”מ. אם רק ראש המפלגה הגדולה ביותר הוא זה שירכיב את הממשלה, אז אנשים לא יצביעו למפלגות סקטוריאליות, אלא למפלגות הגדולות שיש להן סיכוי להיות בשלטון והקטנות יתמזגו לתוך הגדולות. כי הגדולות הן יותר אחראיות והן לא מטפלות בסקטורים, אלא בכל עם ישראל.”

אם אני הבנתי נכון את לפיד, אז לא יהיה כדאי להצביע לו. 15 מנדטים זה סקטוריאלי או לא? מאחר וממילא לא מדובר בשינוי שאפשר להוביל אותו כיום, אלא רק אחרי ש’יש עתיד’ תיכנס לכנסת ב 2013, יתכן שכוונתו היא להיות המפלגה הגדולה והאחראית שמייצגת את כל עם ישראל. ואז יהיה טעם להצביע לה, כדי להפוך אותו לראש הממשלה.

התיקון הספציפי הזה, דומה למה שמציעים בארגון ‘ישראלים להצלת הדמוקרטיה‘ כשהכוונה היא אכן לצמצם את כוחן של מפלגות מגזר. הביקורת שלי, על הצעות מן הסוג הזה היא שאינן לא לוקחות בחשבון את ההיבט הרגשי של הצבעה ביום הבוחר. ההנחה היא שאנשים מנהלים עם עצמם תהליך שיקול דעת שכלתני ולא מצביעים באופן רגשי, לא עולה בקנה אחד עם אופי ההצבעה הישראלי. נורמות תרבותיות התנהגותיות, של ציבור מפולג המורכב משסעים שסעים לא ניתן לשנות בחוק.

הצעת התיקון השלישית של לפיד היתה המקוממת ביותר מבחינת הדרך בה הוצגה. הבסיס להצעתו סביר: העלאת אחוז החסימה. אך האופן בו לפיד הציג את הדברים היה מוזר, שלא לומר פופוליסטי, שלא לומר גזעני.

הנה הדברים: “צריך להעלות את אחוז החסימה משני אחוזים לשישה אחוזים. זה הרבה אבל צריך לעשות זאת כי היום יש בלי סוף רסיסי מפלגות. שכל אחת מטפלת רק בציבור של כמה עשרות אלפי אנשים.”

“קחו את המפלגות הערביות. יש בכנסת ארבע מפלגות ערביות. בל”ד, חד”ש ורע”מ -תע”ל שהן איחוד אד-הוק רק כדי לשבת בכנסת. התוצאה היא שהם מנהלים ביניהם תחרות מי תהיה יותר עוינת למדינת ישראל ולאומנית פרו פלסטנית. אבל אם אחוז החסימה יעלה, הם יאלצו להתאחד. וכשהם יתאחדו הם יטפלו במה שבאמת חשוב לציבור הערבי במדינת ישראל. יש בעיות של חינוך. אנחנו משקיעים הרבה פחות בחינוך הערבי. זה לא בסדר. גם הם אזרחים ישראלים. יש בעיה של תעסוקה לאישה הערביה. יש שני ציבורים שמסורתית עובדים פחות או לא עובדים. הגבר החרדי והאישה הערביה. אם המפלגות הערביות יתאחדו הם אולי יטפלו בזה שיהיו לשכות תעסוקה בתוך היישובים הערביים. עידוד לעסקים קטנים כדי שיהיה אפשר לחבר שלוש נשים ערביות כדי שיקימו עסק קטן ויפרנסו את עצמם. אף מפלגה ערבית לא מטפלת בזה כי הם עסוקים במלחמה פנימית פרו פלסטנית ביניהם.”

ראשית, מדבריו של לפיד עולה ריח רע של גזענות. מה פתאום שלציבור הערבי יהיו זרמים ודעות שונים? כולם ערבים, נכון? שילכו ביחד למפלגה אחת. קומוניסטים ליברלים ביחד עם איסלמיסטיים. אולי אם אנחנו נלמד אותם לפעול ביחד, הם יפיסוק לבזבז את הזמן של כולנו ויעזרו לאנשים ששלחו אותם לכנסת.

שנית, הגישה הזו של מי שעומד להיבחר לכנסת, שטיפול בבעיות של המגזר הערבי היא באחריותם של חברי הכנסת הערבים ואם הם לא אפקטיביים בכך, שיתמזגו ויהיו יותר טובים, משחררת מאחריות את שאר חברי הכנסת כלפי הציבור הזה. והרי לפיד עצמו מדבר נגד הסקטוריאליות. אז כשזה מגיע לערבים, צריך לחזק את הסקטוריאליות? רק לו הפתרונים.

שלישית,  לא מדובר בכמה “עשרות אלפי אנשים.”  בל”ד זכתה לכ 83 אלף קולות, חד”ש זכתה לכ 112 אלף קולות ורע”ם-תע”ל זכו לכ 114 אלף קולות. שיעור ההשתפות של ערביי ישראל בבחירות הולך ויורד בכל מערכת בחירות. זה לא שהם לא אוהבים להצביע, או שצריך לרכז אותם באיזה מפלגה אחת שתפתור להם את הבעיות, כי בבחירות לרשויות מקומיות הם משתתפים בשיעורים גדולים. הם פשוט הפסיקו להאמין שייצוג בכנסת יכול לסייע להם כקבוצה המופלית לרעה בתוך ישראל. במקום שלפיד יציג תיקון שיטה שיעלה את רמת האמון של הציבור הערבי בשיטה הדמוקרטית, הוא מנפנף בהעלאת אחוז החסימה.

רביעית, וזה לא קשור רק לללפיד:  בנובמבר 2013 אמורות להיערך באותו היום בחירות כלליות ובחירות לרשויות המקומיות. אחת הסברות ששמעתי לאחרונה היא שראש הממשלה ישאף לקיים את הבחירות הכלליות לפחות חצי שנה קודם לכן, כדי לפצל את האירועים. אחרת, אבוי, ילכו כל המצביעים הערבים לקלפיות בהמוניהם והמפלגות הערביות יזכו למספר מנדטים גבוה בהרבה ממה שיש להם היום.

ישראלים להצלת הדמוקרטיה מציעים אחוז חסימה של 4% ומציגים בטבלה נאה איך נראית מפת המפלגות (על פי תוצאות 2009) בכל אחד משיעורי החסימה השונים. גם 4%, אגב, מוחק מן המפה את כל המפלגות הערביות, אך מותיר את ש”ס ויהדות התורה בפנים.

אז מה הקשר בין איחוד המפלגות הערביות לבין “טיפול במה שבאמת חשוב לציבור הערבי”? באמת שלא הצלחתי להבין.

הקשר בין שר ללא תיק לבין רמאות של בעלי מלאכה

הפוסט הזה ארוך, יותר ממה שתכננתי ובכל זאת, חייבת לשלב פה עוד כמה ציטוטים מאתמול בערב, ולו לשם התיעוד (אם וכאשר לפיד לא יעמוד בדבריו).

אני מנסה לשים את האצבע על מה שמפריע לי בדבריו ואני חושבת שזה העדר הניואנס. השימוש באמירות פוליטיות כוללניות, שמעבירות לי   – כמי שבאה בנפש חפצה – את התחושה שלפיד אינו איש של דקויות.

שיטת הממשל היא הונאה של הציבור? כן: “יש קשר ישיר בין המילים שר ללא תיק לבין איש המקצוע שבא אליכם הביתה ואומר לכם ‘עם חשבונית או בלי חשבונית’. זה קשור. איש המקצוע הזה אומר לעצמו, אם הממשלה שלי לא מחויבת לטוהר המידות, למה שאני אהיה? ”

ועוד דבר שלפיד מרבה לעשות בדבריו: להגזים בקצוות, לא לדייק, למרוח את הנתונים.

“עשרות אלפי מצביעים לכל אחת מן המפלגות הערביות” – לא נכון (ראו לעיל).

“בממשלה יש 36 שרים” – לא נכון, יש 30.

“חוק טל יוסיף כוח עזר של 60 אלף איש” – מדובר על מספרים קטנים פי כמה, גם 100 אחוז חרדים מתגייסים.

והנה עוד כמה אמירות פשטניות:

“אתם יודעים איזה מהפכה תהיה פה עם כוח עזר של 60 אלף צעירים מוכשרים. שיעבדו בבתי חולים גריאטריים, שיעזרו למשטרה, שיעשו סיבובים ביישובים מוכי פריצות, שיעמדו בלילה בחניונים. אין פה בחורה אחת בחדר הזה שלא מפחדת להכנס לחניון לבד בלילה. אז אם יהיה שם מישהו עם מדים ופנס אז היא לא תפחד.”

ועוד (והפעם בתור מי שגרה שנים רבות בארה”ב, דבריו נשמעים לי ממש, אבל ממש רדודים):

“אני רוצה שמתוך מאות האלפים הישראלים שחיים בחו”ל, לפחות 200 אלף (ולא מאתיים כפי שכתבתי בתחילה – ט”ש) יחזרו הביתה בחמש השנים הקרובות. כולנו מכירים את המשפחות האלה במיאמי, לוס אנג’לס וניו יורק, שיש להם לווין ישראלי על הפלזמה ושולחים להם מהארץ קפה שחור, ופעמיים בשבוע הם נכנסים לאוטו היפה שלהם ונוסעים שעה כדי לאכול חומוס. הם לא עזבו בגלל המצב הבטחוני. אלא כי מעמד הביניים לא מסתדר. ואם נשפר את מצבו של מעמד הביניים בעשרה אחוזים, עשרה אחוזים בחינוך, עשרה אחוזים בדיור, עשרה אחוזים בתחבורה, הם יחזרו הביתה.”

לקינוח – פגשתי באירוע של לפיד את תמי פלד-חיון, אישה יקרה שאני מאוד מעריכה. היא מאמנת הכדורסל של בני הגדול (ומכאן ברור שדעתי לא אובייקטיבית לגביה), אשת חינוך, פעילה רעננית ותיקה, אזרחית אכפתית וגם חוטאת בכתיבה עיתונאית בחדשות המקומיות. פלד-חיון היא אחת מאותם עשרת אלפים מתנדבים (מספר שלפיד מנפנף בו) שנכנסים לפעילות פוליטית סביב מפלגתו. בכוונתה להוביל את פעילות מפלגת ‘יש עתיד’ ברעננה.

אני – למה את תומכת בלפיד?

תמי – אני קוראת שנים מה שהוא כותב והוא נוגע בדברים שכואבים לאנשים. כל מה שהוא אומר נוגע לי אישית ואני החלטתי לא רק לתמוך אלא גם להיות פעילה ולנהל את המטה ברעננה. הגיע הזמן לעשות שינוי.