הוא כקליפת השום בעיני

האם יו”ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ’ פיצחה את השיטה להרחבת בסיס המצביעים של מפלגת העבודה? אם כל אחד מאלף פלוס האנשים שישבו היום במשך שעות ארוכות סביב שולחנות עגולים או מרובעים בועידה האידיאולוגית של מפלגת העבודה, יחזור הביתה וימשיך שם את השיחה עם בני ביתו או חבריו, אז יחימוביץ’ זרעה היום (ובחודשים האחרונים כשהכינה את הועידה) זרעונים של הצלחה.

קשה היה הערב שלא להתרשם, להתרשם עמוקות, מכמות הדיונים האידיאולוגיים, מספרם הרב של האנשים שישבו צמודים לשולחנותיהם, קשובים לכל מילה, מוכנים להתווכח ולהמשיך לנסח הצעות למצע המפלגה. הטקסטים הועלו, בזמן אמת לרשת והוקרנו על גבי מסכי ענק. אנשי מפלגת העבודה ישבו בצפיפות, ברצינות, באולם ענק ורועש, כשבחוץ לא נותר מקום חניה אחד פנוי, ודיברו על עקרונות ויעדים, סמלים ומציאות. מפלגת העבודה נראתה הערב כפי שלא נראתה שנים ארוכות.

פגשתי את אחד מבכירי העבודה, איש ותיק ומוערך והוא אמר לי “לא זכורה לי אי פעם ועידה כזו. יחימוביץ’ מצליחה למשוך את הצעירים, היא מכניסה רוח חדשה וטובה למפלגה. היא חלשה מאוד בתחומים המדיניים, בנושא יחסי יהודים ערבים וגם לא משקיעה מספיק בדת ומדינה.”

בהתחלה, כדי להכניס את אנשי המפלגה לעניינים עלו שני דוברים: האלוף במיל’ עמוס ידלין, בנו של איש מפלגת העבודה אהרן ידלין ופרופ’ אביה ספיבק. כשראש המפלגה התרחקה בשנים האחרונות מדיונים מדיניים, מן הנושא הפלסטיני, מיחסי יהודים-ערבים –  אמור היה ידלין להוות עניין עבור ותיקי המפלגה, אלה שאולי כמהים לויכוחים של פעם.

אך מסתבר שלא נותרו במפלגת העבודה רבים כאלה. איש מבוגר אחד, קם וצעד החוצה באמצע הנאום של ידלין כשהוא צורח לעברו: “הבחירות הן רק ב 2013. לא באנו לשמוע נאום בחירות, אלא באנו להשמיע את העמדות שלנו”. מאבטח הראה לו את הדרך החוצה (הוא ממילא היה בכיוון). ידלין הבין את הרמז ומיהר להדגיש שהוא בתקופת צינון, אינו מתמודד וכי הוזמן על ידי המפלגה כמומחה לדבר על איראן. תוך זמן קצר הוא סיים.

ואותו מבוגר לא היה לבד. הנה ציוץ של אחת מן המשתתפות בשולחנות:

 

משה ‘לא הופתעתי כלל’ מזרחי

את החולצה הסגלגלה של המתמודד בעתיד והניצב בדימוס משה מזרחי (עם הפילטר זה יצא לי ורוד. אבל זה באמת היה סגול) – קשה היה לפספס. מזרחי התייצב קז’ואלי, סיגריה ביד אחת, אייפון בשניה והסתחבק עם כל מי שניגש להגיד שלום.

דיברתי איתו על הראיון של אלדד יניב במוסף הארץ בסוף השבוע והוא אמר לי, יותר מפעם אחת, שהוא כלל לא היה מופתע מן הדברים. “אני ידעתי את זה לאורך כל הדרך, אבל הסטייל של היועצים האלה מתפשט עד היום. יש עוד כאלה שמסתובבים סביב ראשי המפלגות היום. שואלים אותי, מה אתה מאמין לו? הוא (יניב) כקליפת השום בעיני. הוא כמו עד מדינה. הוא בא מן המקום הרע ועושה לכאורה מעשה טוב, אבל צריך להשגיח בזהירות רבה עליו. הוא לא המציא את זה, הוא ממציא אולי את המניעים שלו”.

גם אליך הוא בא והתנצל, כמו שהוא מספר בכתבה שניגש לאחרים? “אלי הוא לא בא להתנצל עד היום.”

(בתגובה לתמונת מזרחי שהעלתי באינסטגרם, הגיב שם אלדד יניב וכתב: “אני עוד אתנצל בפניו. הוא ראוי לזה. הלוואי ויצליח לשבת בממשלה הבאה ויביט על ליברמן שייצא בחוץ”.)

יצא לי לשוחח בועידה גם עם צוות האינטרנט של יחימוביץ’. בתמונה מימין, סער פוקס, מנהל את האופרציה האינטרנטית של המפלגה ועובד המפלגה (בשכר), במרכז, עמיחי סרגובי, אחד המתנדבים הראשיים והעומד מאחורי חלק גדול מן הרעיונות הטכנולוגיים באתרים של המפלגה (יחד עם ראש המטה עופר קורנפלד ועוד), ומשמאל, מיכל בירן, יו”ר המשמרת הצעירה ופעילה מרכזית.

שאלתי את סרגובי כמה גולשים הגיעו לאתר של הועידה בימים שלקראת הכינוס?

“קצת פחות מעשרת אלפים גולשים. היום זה יום הגלישה הנמוך ביותר, כי הרבה מן הגולשים נמצאים פה. אבל הגענו לכמעט חמש ספרות לקראת האירוע”.

לא פרסמתם את הועידה בפרסום חוצות או באמצעות שליחת ניירת לחברי המפלגה. כל ההודעות על האירוע הזה נעשו רק באופן דיגטלי?

“נכון. לא היה פרסום ‘מסורתי’. רק הודעות באי מיילים, הקמת אתר, הפצה בפייסבוק, תכנון דיגיטלי, הכל. אני חושב שנעשו בטח גם טלפונים והיו הרבה ישיבות מכינות לאירוע של היום. אבל כל ההודעות והתפוצה נעשו ברשת.”

מאיפה מגיעים הגולשים לאתר הועידה, דרך איזה אמצעי הם נחשפו לאתר מן הסוג הזה, שעד לפני חודש לא היה קיים בכלל?

‘”כארבעים אחוזים הקליקו על לינק בתוך אי מייל שנשלח אליהם, בדיוור ישיר וכך הם הגיעו לאתר הזה שבו הם יכלו לאשר השתתפות, להודיע באיזה שולחן הם רוצים לשבת, להעלות מסמכים ועוד. שאר השישים אחוזים הם גולשים שבאו מפייסבוק, מן האתר של מפלגת העבודה ומן האתר האישי של שלי יחימוביץ. פייסבוק הוא מקור תנועה גדול במיוחד, כמה אלפים ביום. במרחק של כמה מאות גולשים ביום נמצא האתר של המפלגה ואחריו האתר של שלי. מטוויטר אין לנו כמעט גולשים.”

מה התוכניות הלאה מבחינת הפעילות הדיגיטלית שלכם?

“אי אפשר בשלב הזה לחשוף, אבל אני רק אציין שפעילות ההתרמה, לכשתתחיל תיצור חיבור ישיר בין התרומה לבין הנושא האידיאולוגי. זה יהיה דומה למה שעשינו בעבר, אבל אנחנו מתכוונים לקחת את זה הלאה לדרגה גבוהה יותר.”

תוספת מאוחרת:

מכר שפגשתי, דויד אידלמן, צילם אותי והעלה לפייסבוק. התמונה יצא סבירה, אז אני שמה גם פה: