אלהרר: לא נשב בממשלת נתניהו. כל השאר כולל חרדים- אפשרי

ראיון קבוצתי בקבוצת הווטסאפ הפועלות של הפלוג עם יו״ר הועדה לביקורת המדינה, ח״כ קארין אלהרר ממפלגת יש עתיד. אני מעלה פה את התמלול של שיחת הראיון, כולל התערבויות מעניינות מבחוץ שהיו לנו תוך כדי השיחה.

לראיונות ווטסאפ נוספים שערכתי למנויי הפלוג: מיקי זהר, עמר בר-לב, יואב קיש, מרב בן-ארי, רחל עזריה, ד״ר גרבלסקי, תמר זנדברג, אור-לי ברלב (פעילת מחאת הגז), רביב דרוקר, יגאל דילמוני  (סמנכל מועצת ישע), עמית סגל.

טל: שאלה ראשונה, אני מנצלת את ההזדמנות שלא כולם מכירים את העבודה שלך בתחום החקיקה ואשמח אם תסבירי מעט על חוק האומנה שאת עובדת עליו, איך הגעת לעסוק בנושא הזה, ומה המכשולים הפוליטיים בדרך קדימה להביא לכך שהחוק יעבור.

קארין אלהרר: התוודעתי לתחום האומנה עוד בטרם נבחרתי לכנסת, כשהייתי עו״ד בקליניקות בבר-אילן. בזמנו, הגיע אליי מקרה של ילד עם מוגבלות שהיה במשפחת אומנה ולא היו לו כמעט זכויות. פתאום קלטתי שאין חוק שמסדיר את כל התחום ויותר גרוע, שאין שום התייחסות אמיתית למשפחות האומנה. משפחות האומנה הן לא אפוטרופוס, לא משפחה ביולוגית ואין להן זכות עמידה בפני בתי המשפט בעניינו של הילד.

כשאנחנו מדברות על טובת הילד, ברור לנו שהמסגרת הטובה ביותר בשבילו היא המשפחה. כיום, 80% מהילדים המוצאים מבתי הוריהם חיים במוסדות ולא במשפחות אומנה. כל מה שרציתי לעשות באמצעות החקיקה הוא לגרום לכך שאותם 80% יחיו במשפחות ו20% במוסדות (אם לא פחות)

טל: החוק עבר כבר קריאה ראשונה. את היית חברת קואליציה והכל היה חלק. עכשיו, את באופוזיציה, ומה הסיכוי של הקואליציה להמשיך ולתמוך בזה בקריאות שניה ושלישית?

קארין אלהרר: המטרה של החוק היא להסדיר את היחסים בין המשפחה הביולוגית לבין משפחת האומנה, להבהיר מי בכלל רשאית להיות משפחת אומנה, באילו תנאים ומה הזכויות המגיעות למשפחות האומנה – וכפועל יוצא, לילדי האומנה. כרגע ההצעה נידונה בועדת העבודה, הרווחה והבריאות בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. כולי תקווה ששר הרווחה יראה לנגד עיניו רק את טובת הילדים ולא יהיה מונע משיקולים פוליטיים ואני מקווה שנסיים את העבודה על החוק עד סוף המושב. נראה ששר הרווחה תומך בחוק וגם האוצר. נקווה עמדתם הצודקת לא תשתנה

טל: אוקיי. אני עוברת לשאלה שניה ויש מצב שיחזרו לנושא של חוק האומנה אחכ פה בשאלות של המשתתפים

לפני שבוע הצביעו בלילה חברי הכנסת על חוק איסור הבעת דעה ברשות השידור. את היית הח״כית היחידה מטעם ׳יש עתיד׳ שנכחה בדיון כולו. עד שלוש וחצי לפנות בוקר וגם בשעה המאוד מאוחרת כשכל הקואליציה הצביעה בעד אותה הסתייגות אייכלר-אקוניס הנכנסת לתוקף בימים הקרובים.

השאלה – כיצד אפשר להבין את זה שמפלגה שלמה, 10 ח״כים חוץ ממך, נותנים לנושא כמו רשות השידור שהוא לב ליבה של העשייה הדמוקרטית לעבור כאילו אין זה עניינם? הרי זה נושא שלפיד צמח ומגיע ממנו. איפה הוא היה? איפה שאר הח״כים? האם העובדה שכולם נעדרו דוברה אחר כך אצלכם בתוך הסיעה? לקחים? משהו?

טל: אחרי שח״כ אלהרר תענה לי נלך לפי הסדר הבא: יערה עם שאלת השלמה בנושא האומנה, אחריה ניסן, לאחר מכן אביב.

קארין אלהרר: כפי שתיארת בשאלתך, השעה הייתה מאוד מאוחרת והרבה מאוד ח״כים (לאו דווקא מיש עתיד) בחרו להתקזז.

אני באופן אישי, מאוד מעורבת ומרגישה שהשקעתי מניות בחוק השידור הציבורי מתוקף העובדה שעמדתי בראש הועדה המיוחדת בקדנציה הקודמת. לכן, חרף הקושי והשעה המאוחרת החלטתי להישאר. אם השאלה היא ״האם הייתה החלטה מכוונת של יש עתיד לא להישאר״? התשובה היא ממש לא.

ההתנהלות של הממשלה בחוק השידור הציבורי הישראלי היא לא פחות ממחפירה. העובדה שמביאים תיקונים כל כך משמעותיים באישון לילה, היא לבד צריכה להדליק נורות אדומות.

טל: זו לא פעם ראשונה שמביאים דברים באמצע הלילה. אבל יש עתיד כסיעה פישלו. ללא קשר לפשלות של סיעות מקבילות. האם יש אצלכם בתוך הסיעה שיח בנושא? הפקת לקחים? או שפשוט עברו הלאה?

קארין אלהרר: פעם בשבוע לפחות יש הפקת לקחים על כל דבר שמתרחש. כמובן שגם על עניין השידור הציבורי. אבל כסיעה, אנחנו עושים את הדיונים והפקות הלקחים בינינו.

יערה: לגבי משפחות האומנה – אני רוצה לשאול על הקריטריונים להוצאת ילדים ממשפחות אומנה והחזרתם להורים הביולוגיים.

קארין אלהרר: בלי קשר לחוק האומנה, יש ועדת תכנון-טיפול שהיא ועדה שתפקידה להסתכל באופן כללי על יכולת המשפחה הביולוגית לשקם את יכולתה לגדל את הילד וכן, לבחון מעת לעת האם הבשילו התנאים לחזרת הילד לחיק המשפחה הביולוגית. חוק האומנה לא עוסק בקריטריונים להוצאת ילדים מבתי הורים וגם לא עוסק בקריטריונים לחזרת הילדים לבית ההורים. הוא מתחיל ברגע שבו הוחלט להוציא את הילד ומסתיים ברגע שהוחלט להחזיר את הילד לבית הוריו הביולוגיים.

המטרה שלו היא לתת את התנאים המיטביים לילדי האומנה במהלך תקופת שהותם אצל משפחת אומנה.

טל: תודה. ניסן.

ניסן: א. האם את מחוייבת לאינטרסים של הקרן החדשה בגלל המלגה שקיבלת ללימודי תואר שני (ע”פ ויקיפדיה)?

ב. מה אפשר לעשות בנושא של התעמרות הועדות הרפואיות של ביטוח לאומי במיוחד בקשישים שמבקשים עובד זר.

ג. האופוזיציה טוענת שהממשלה והקואליציה פועלות בדורסנות, האם כש”יש עתיד” היתה בקואליציה הם ביקשו אישור אפוזיציוני על כל חוק שעבר?

טל: שאלה אחת… חחח. קארין אשמח אם תעני על השאלה הראשונה.

קארין אלהרר: אני שמחה וגאה על כך שקיבלתי את מלגת הקרן החדשה לישראל, אשר זיכתה אותי בלימודי תואר שני במשפטים בהתמחות בזכויות אדם. בעקבות אותה מלגה, נחשפתי לעולם שלם של זכויות לא ממומשות של אנשים שאין להם לוביסטים וקולם אינו נשמע. אני מודה לקרן על ההזדמנות שניתנה לי ומאמינה שכל עשייה חברתית שנובעת מאותם לימודים הם הכרת התודה הגדולה ביותר לקרן ולחברה כולה. מעבר לכך, אין לי שום מחויבות אחרת.

טל: תודה קארין. 🙂

טל: אביב – אתה.

אביב: צהריים טובים ח״כ אלהרר ותודה שהסכמת להתראיין. צר עולמי כעולם השקיפות כמו שטל יודעת. מדינת ישראל מדורגת על פי המדדים של ארגוני השקיפות המקומיים והעולמיים במקומות מאוד נמוכים, והייתי שמח לשמוע מה עשית בקדנציה הראשונה והנוכחית למען שקיפות של הכנסת והממשלה. אני חייב לציין למשל שהסירוב של שרי יש עתיד לשקיפות ההצבעות שלהם בועדת שרים מאוד צורמת, הצהרות מצד אחד על שקיפות ומעשים הפוכים מצד שני.

טל: אחרי אביב – קדמי, רועי, רון ועילית

ניסן: טל אם יש עוד זמן בסוף אפזר לחזור לשאלות שלי (ויש לי עוד ?)

טל: בהחלט. אבל קיבלת יופי של תשובה מלאה לחלק הראשון.

קארין אלהרר: אביב, גם אני בעד שקיפות מלאה בכל הגופים הממשלתיים ואף הגשתי הצעת חוק בעניין – הצעת חוק רישום סטונגרמי בגופים ציבוריים. בדיון הועדה לביקורת המדינה בנושא מתווה הגז, התחוור לי שהדיונים התנהלו ללא פרוטוקולים, דבר שהוא שערורייתי שכן מדובר בהחלטות הרות גורל שנוגעות לכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל. אני רוצה לחדד – אני נגד השקיפות בהצהרות ההון לציבור, אני חושבת שזה פופוליסטי. אני בעד הצהרות על ניגודי עניינים.

טל: אז את תומכת באותה הצעת החוק של ח״כ רוזנטל – לניגודי עניינים? אבל לדעתי היא הופלה בועדת שרים לחקיקה.

קארין אלהרר: חד משמעית כן.

טל: קדמי – תורך

אביב: שקיפות של הצהרות הון חושפות ניגודי עניינים.

קארין אלהרר: לא נכון. אם יש לי 3 מיליון ש״ח בבנק, אתה לא יכול בהכרח לדעת איך הרווחתי אותם ומה מוקד האינטרסים שלי

קדמי: שלום ח”כ אלהרר ותודה שבאת להתראיין אצלנו, אני קדמי. סיעתך מקפידה להציע את הרעיון של יוזמה אזורית כפתרון לסכסוך. האם את חושבת שיש סבירות למהלך כזה מבלי שיכלול את הפלסטינים? משמע חייבים לשוב למו”מ בילטראלי? במידה והסכם מדיני יהיה על השולחן, האם תתמכו בפינויי יישובים? אם כן, האם רק מחוץ לגושי ההתיישבות?

טל: לחדד את קדמי (ברשותך, קדמי) – איך בדיוק עושים מו״מ איזורי ללא מגעים ואמון מול הפלסטינים. ואיך מתחילים את זה. והשאלה השניה – פינוי. ממש פינוי. מן המקומות שאינם בגושים – את מסכימה?

קדמי: כן. בול. תודה טלש 🙂

קארין אלהרר: לגבי משא ומתן, אני מסכימה עם עמדת הסיעה שכרגע אי אפשר לנהל משא ומתן ישיר מול הפלסטינים. ראיתי איך בקדנציה הקודמת ח״כ ציפי לבני עמלה על קיומו של מו״מ, ולדבריה, הוא נפל בגלל שבצד השני לא היה שותף אמיתי שהיה מוכן ללכת עם ההסכמות עד הסוף. לכן, אני מאמינה שההתחלה של כל משא ומתן צריכה להיות עם המדינות הערביות המתונות ויכול להיות מאוד שלאחר תקופת זמן מסוימת ניתן יהיה לקיים מו״מ ישיר. ברור שבסוף צריך את הצד השני כדי לחתום, אבל כרגע נראה שיש הרבה בלאגן ברשות הפלסטינית וזה לא ישים.

טל: פינוי התנחלויות שאינן בגושים? מסכימה? מתנגדת? חושבת שצריך לבנות אולי עוד התנחלויות מבודדות ?

קדמי: אני מבינה שאין היתכנות לדעתך למו”מ מול הרש”פ בימנו. אבל כן נראה לכם שיש היתכנות למו”מ עם מדינות ערביות באזור מבלי לשתף את הפלסטינים?

קארין אלהרר: לגבי פינוי ישובים – אני חייבת לומר שברמה האישית אני קצת סקפטית לגבי האמונה שהפינוי בהכרח יביא לשיתוף פעולה טוב יותר ולשלום בר קיימא. אני נגד בנייה בהתנחלויות מבודדות, אבל לא בעד פינוי גושי ההתיישבות.

טל: תודה קארין. רועי – תורך.

רועי: שלום קארין, השאלה שלי היא בנושא רדיפה פוליטית… יש תחושה שבוודאי שותפים לה כאן כמה אנשים שיש אוירה פאשיסטית בישראל. ארגונים כמו בצלם, הקרן החדשה ו… ארגון שוברים שתיקה הפכו למוקצים. לא מזמן יו”ר המפלגה שבה את חברה הצטרף לעליהום. אשמח לשמוע מה דעתך האישית בנושא.

טל: במיוחד לאור העובדה שכפי שאת ציינת לעיל, את גם הכרת את הקרן ונהנית מהם. גם חברתך לסיעה לשעבר עדי קול, אם אני זוכרת נכון, למדה מאוד להעריך חלק מן העבודה של הגופים הללו.

קארין אלהרר: רועי, אתה שואל אם יש עליהום על ארגוני שמאל כאלה ואחרים? אכן יש אווירה כזו שמגיעה מכיוון הממשלה. לגבי יש עתיד ויו״ר הסיעה, ח״כ לפיד, אני לא יודעת לדבר בשמו, אבל קח בחשבון שהוא צרף אותי למפלגה והוא מכיר היטב את ההיסטוריה שלי

קארין אלהרר: כמובן שלא יו״ר הסיעה, אלא יו״ר המפלגה…אני קצת מתרגשת מכם..

רועי: הייתי שמח לשמוע את חברי יש עתיד קצת יותר מתבטאים בנושא… בכל אופן תודה על התשובה

קארין אלהרר: נעבוד על זה 😉

טל: מי עכשיו? רון? אתה פה?

רון: אני, כן.

טל: קארין בזמן שאת מתראיינת את מקבלת מסרים בטוויטר

הפסקה מתודית בתמלול: בשלב הזה הצטרפו גורמים חיצוניים בטוויטר ואני העלתי את צילומי המסך לתוך השיחה הקבוצתית. לא חלילה כדי להפריע לח״כ אלהרר להמשיך לדבר, אלא מתוך העניין. אז מצרפת פה את צילומי המסך שהוכנסו גם לתוך הראיון בשלב הזה.

-המשך-

רון : שלום קארין ותודה על הזדמנות. לאחרונה שמענו את לפיד אומר שהוא יתמודד על ראשות הממשלה בבחירות הבאות. במה הוא עדיף על המועמדים האחרים בעינייך? איזה דגשים הוא מביא כמנהיג מבחינת התפיסה הביטחונית, מדינית וכלכלית שלו?

קארין אלהרר: אז זה השלב שבו כולם יאמרו שאני נותנת נאום הערצה למנהיג המפלגה, אבל אני באמת ותמים מאמינה ביכולתו של לפיד להנהיג את המדינה מכל הבחינות:

הגענו למקום שבו רואים רק שחור או לבן. ליאיר יש את היכולת לראות את המכנה המשותף הרחב. הוא לא קיצוני משום בחינה – דת ומדינה, בטחונית-מדינית, כלכלית. הוא לא נלחץ מכובד אחריות ולפני הכל, הוא בן אדם שרואה מולו אנשים. זה מה שחסר בהנהגה היום.

רון קסלר: זה נשמע כמו תיאור של פשרה ופחות בחירה. שאלתי על תפיסה בטחונית. מה היא

טל: רון -אבל בכנות שאי אפשר בראיון מן הסוג הזה לפרוש תפיסה בטחונית מקיפה.

קדמי: התבקשתי לשאול בשם אריאל

טל: אני מיקדתי את השאלה שלך לתכונות מנהיגות.

טל: כן – אז קדמי תשאלי בבקשה

טל: אחריך- דב (אם לא ברחת בינתיים) והרנן יעלה שאלה אחרונה.

קארין אלהרר: שום דבר ממה שכתבתי הוא לא פשרה. להיפך, זה בעיניי הטוב ביותר שאפשר לקבל ממנהיג בישראל שהיא מדינה כל כך מפוצלת ומורכבת.

רון: אני בטוח שאפשר להגיד בכמה מילים ולא לחמוק מזה. אבל תודה!

קדמי: אריאל ישמח לתגובתך על פוסט שפרסם תומר אביטל הבוקר: ״אם תוכלו להדביק לתגובה של אלהרר בתור ח״כ רצינית איך זה עובד לה?מבדיקה שאפרסם בקרוב עולה כי יאיר לפיד הבריז יותר מכל שאר חברי הכנסת מהמשכן במושב האחרון. אורי מקלב מיהדות התורה הוא שיאן הנוכחות.״

טל: אוקיי. קארין- אני אמקד את השאלה, ברשות כולכם. השאלה היא שאלה של נוכחות. למעשה גם עם תהליכי השקיפות אשר נשאלים פה רבות ויש להם תומכים רבים – אנחנו רואים למעשה את הביצועים של חברי הכנסת. עושה רושם שמהרגע שסיעת יש עתיד אינה בקואליציה – אלא ״רק״ חברי אופוזיציה ההברזות מרובות. זה כמובן בא לידי ביטוי גם בנתונים שפורסמו על ידי מיזם מאה ימים של שקיפות. אבל היה אפשר לראות את זה באותו הלילה. איך את מסכמת את המושב מבחינת התייצבות. האם זה לא מאכזב לדעתך?

טל: (דב, אתה הבא בתור, לא להיעלם)

קארין אלהרר: אני באופן אישי חושבת שפרסומי נתוני הגעת חברי הכנסת למשכן חשובים ככל שיהיו, לא מלמדים באמת על העשייה של חברי הכנסת למען הציבור ששלח אותם. אין ספק שצריך להיות במשכן ולהשמיע בועדות ובמליאה את קול הבוחרים, אבל יש הרבה מאוד עבודה חשובה לא פחות שנעשית במשרדי הממשלה, בפגישות עם החברה האזרחית, יציאה לשטח וכיו״ב.

עודד: ואני אנצל את ההזדמנות כדי לדבר בעיקר על ההעדרות מההצבעה על מתווה הגז, אולי החשובה ביותר שהייתה פה

טל: (עודד מתפרץ, לא לעשות כאן ברדק)

טל: דב – תורך לשאול.

דב: אז היי. האם יש סיכוי שיש עתיד תשב בקואליציה עתידית (אולי בראשותה) עם החרדים, על כל המסתעף (תקציבים בני ישיבות וסטטוס קוו) ?

טל: תודה על השאלה הזו!!

קארין אלהרר: דב, אם יש משהו שלמדתי בזמני הקצר בפוליטיקה, Never say Never. אנחנו לא פוסלים אף אחד

טל: אבל קארין – האם את רואה כיום איזה שהם סימנים פוליטיים לשיח. למקום שבו יכולים לפיד וגפני להגיע לאיזה שהוא סוג של דיבור? או שמא אנחנו נמצאים באותו המקום כמו לפני שנה וחצי/שנתיים – בו ח״כים חרדיים אפילו לא מוכנים לשוחח עם לפיד ועם ח״כים מיש עתיד?

קארין אלהרר: אספר לכם סוד קטן – החברים הכי טובים שלי במשכן אלו חברי הכנסת מש״ס. גם עם גפני אני ביחסים מצוינים וגם עם אורי מקלב ידידי, שותפי לשדולה למען העצמת האזרח בביטוח לאומי.

דב: בקואליציה הקודמת פסלתם את החרדים. מה השתנה? כי משהו השתנה.

טל: בקיצור – את עובדת על הגשר. רשמנו לעצמנו כותרת ? אז סיום תשובה לדב. עילית. ואם לח״כ אלהרר יש עוד טיפה זמן – אז ניקח גם שאלה מהרנן (אתה פה?)

הרנן : יש לי שאלה קצרה ממש

עילית: קארין שלום ותודה על הראיון אני אשמח לדעת 1.מדוע אתם ביש עתיד עדיין מקדמים את חוק האוטיסטים ולא עוצרים חוק מפלה שכזה שפוגע בכלל הנכים וגם באוטיסטים , הוא לא עבר בקדנציה הקודמת ואתם לוחצים להעבירו דרך חיים כץ בקדנציה הזאת .

2. והאם את שותפה למאבקי הנכים האחרונים לקצבת נכות בגובה שכר מינימום , וההורים בנוגע לילדים אלרגיים ומעונות יום שיקומיים ואם את שותפה באיזה דרך??

קארין אלהרר: היי עילית,

1. חוק האוטיסטים כבר לא באמת חוק ״אוטיסטים״ אלא חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות. כאשר הפרק הראשון, עוסק ברובו בזכויותיהם של אוטיסטים. משרד הרווחה כבר חיבר את פרק השיקום, כך שאני מקווה שעד שהחוק יחוקק, הוא יהיה בנוסח שיתן מענה לכל אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות בישראל.

2. אני שותפה בכל ליבי בכל המאבקים הקשורים לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. הגשתי ביחד עם חברי ח״כ אילן גילאון את הצעת החוק להעלות את קצבת הנכות לגובה שכר המינימום. בנוסף, את תופסת אותי אחרי פגישת עבודה בנושא מעונות יום שיקומיים. כל מאבק שכזה, אני שם.

קארין אלהרר: אשמח לשאלתו של הרנן.

טל: עד שהרנן יעלה את זה – אני אנצל את הרגע כדי לברר שוב – האם יש שינוי תפיסה מצד הסיעה שלך בנוגע לישיבה בממשלה /בקואליציה – יחד עם סיעות חרדיות?

דב: אאוץ’ ככה לא בונים גשר ?

טל: שינוי – ביחס לעבר?

טל: (סבלנות דב, סבלנות)

קארין אלהרר: לא נשב בממשלת בנימין נתניהו אם זה מה שאת שואלת. כל השאר, אפשרי

טל: אמממ. אוקיי. לגזור ולשמור. עד לבחירות הבאות, אשר לפי ליברמן הן ביוני 2016.

טל: טוב – הרנן קריאה אחרונה. האם נעלמת לנו?

קארין אלהרר: לדעתי ליברמן אופטימי ? עוד לא העברנו את התקציב

הרנן: היי קארין. ראש הממשלה נתניהו אמר היום לראש ממשלת בריטניה שהוא מוכן לשבת למו״מ עם הפלסטינים ללא תנאים מקדימים, האם יש עתיד תתמוך במהלך כזה?

דב: אמור מעתה: בנימין נתניהו זה החרדים החדש

טל: קארין- אני קצת אחדד גם את השאלה של הרנן. האם את רואה אפשרות להתקדמות במו״מ, עם הקריאה של נתניהו לפגישה עם אבו מאזן? או יותר נכון: מדוע עכשיו לפתע הוא פונה אליו.

קארין אלהרר: שמעתי אותו אומר את זה כל כך הרבה פעמים, כך שאין לדעת למה הוא התכוון הפעם.

הרנן : ובכל זאת?

קארין אלהרר: אני לא תופסת ברצינות את הדברים של ראש הממשלה בנוגע למו״מ. לא מאמינה בכנות של הדברים שלו. במידה ויהיה משהו רציני, נבחן את הדברים לעומקם ונפעל לטובת מדינת ישראל ואזרחיה.

טל: קארין- אני רוצה מאוד להודות לך. על הראיון המעניין. תודה שהצטרפת אלינו. שתהיה לך שנה טובה ומתוקה ומלאה בעשייה ציבורית (והרבה שעות כנסת ושקיפות יתרה)

הרנן : תודה קארין (:

אהרן: תודה קארין

קארין אלהרר: תודה לך טל ולכל העוקבים. שתהיה לכולם שנה טובה ומוצלחת.

מבחינתי, אקדיש את כל מאמציי שכך יהיה.