אבישי עברי: חוק “העיתונות הכתובה”: לשון החוק וכמה הערות

“הצעת החוק לקידום והגנת העיתונות הכתובה בישראל, תשע”ד-2014” הונחה היום על שולחן הכנסת. למטה תמצאו את הנוסח המלא. כמה הערות זריזות קודם לכן:

1. לכאורה החוק בא לעודד תחרות הוגנת ולמנוע הצפת שוק. בפועל הוא מכוון נגד עיתון אחד מסוים וכולם יודעים איזה. זה כל כך ברור שחברי הכנסת המציעים טורחים להכחיש זאת במפורש: “חשוב להדגיש שההצעה איננה מבקשת למנוע את הוצאתם לאור של עיתונים חינמיים הפועלים כיום בשוק אלא רק מבקשת לוודא שפעילותם איננה פוגעת בתחרות ההוגנת בשוק העיתונים היומיים בעלי התפוצה הרחבה“. זאת נקודת חולשה ברורה של החוק, הוא נתפס כצעד נוסף במלחמתו של “ידיעות אחרונות” ב”ישראל היום” ולא כחוק שיקדם באמת את טובת הציבור.

2. נקודת חולשה נוספת שיש לשים לב אליה היא השוני הבולט בין החוק הזה לרפורמת הסלולר או ועדת הריכוזיות למשל: החוק הנוכחי לא בא להגן על הצרכן אלא על התעשיה. הוא יזכה לתמיכה נמוכה בהתאם. הצרכן לא מרגיש שחסרה לו עיתונות, אחרת היה קונה עיתונים.

3. המציעים טוענים שהתעשיה נמצאת בקשיים ומזכירים את אלפי המשפחות המתפרנסות מתעשיית העיתונות ממש כאילו היה מדובר בבקשת מענק למפעל פרי גליל. אלה חדשות רעות לתעשיה. אפשר כמעט לנסח כלל אצבע שאם מזכירים את מצוקת התעשיה שלך בהצעות חוק  – הצעת החוק לא תעזור לך. בטח לא לטווח הרחוק וכדאי לך לחפש תחום אחר. התערבות ממשלתית כדי להגן על הצרכן מחוסר תחרות זה דבר אחד, התערבות ממשלתית כדי לשמר תעשיה שעבר זמנה זה דבר אחר (רע ומר ונידון לכשלון שיהיה יקר ומגוחך יותר ככל שיהיה ממושך).

4. המציעים מרגישים בנקודת החולשה הזאת וטורחים לציין בדברי ההסבר שאין מדובר בתעשיה שעבר זמנה. כך: “הניסיון להציג את הפגיעה בעיתונות המודפסת ובכלל זה את פיטורי העובדים כתוצאה הבלעדית של התחזקות המדיה הדיגיטאלית אינה נכונה עובדתית“. אני לא יודע מה המקור לקביעתם הנחרצת. עיתונות הדפוס מפסידה כסף ומצטמצמת בהיקפה בכל העולם המערבי כבר כמה שנים. תקציבי הפרסום יורדים באופן עקבי. זה ידע די בסיסי. כל העולם מחפש פתרון למשבר העיתונות המודפסת (אגב, אחד הפתרונות שהתעשיה בעולם ניסתה הוא מעבר לעיתונות דפוס חינמית) וחברי הכנסת שלנו יודעים את התשובה? לפעמים אתה קורא הצעת חוק ושואל את עצמך “הם לא קוראים עיתונים האנשים האלה?”. זאת אחת מההצעות האלה ובהקשר המסוים שלה השאלה הזאת נטענת משמעות נוספת.  לי, “הגנה על העיתונות הכתובה” נשמע כמו “הגנה על יצרני הקסטות” או “הגנה על סתתי האבן”. בהצלחה עם זה.

5. קנס? זה מה שירתיע את שלדון אדלסון? האיש שמרוייח 32 מליון דולר ביום? שהפסד של 250 מליון דולר בשלוש שנותיו הראשונות לא הרתיע אותו? בהצלחה עם זה.

לשון החוק:

יוזמים: חברי הכנסת איתן כבל

רוברט אילטוב
איילת שקד
אלעזר שטרן
אריאל אטיאס
יואל רזבוזוב

מטרת החוק:

1. מטרת חוק זה היא לקדם ולחזק את העיתונות הכתובה בישראל, ולהבטיח תנאים שוויוניים לתחרות אמתית והוגנת בין העיתונים.

הגדרות
2. בחוק זה-

“חינם”- לרבות תמורה סמלית.

“עיתון יומי”- עיתון כהגדרתו בפקודת העיתונות, היוצא לאור 6 ימים בשבוע, וכולל לפחות 30 עמודים בימי חול ו100 עמודים בסופי שבוע ובערבי חג.

“עיתון יומי בעל תפוצה רחבה”-
(1) עיתון יומי שהוא אחד מארבעה העיתונים היומיים בעלי התפוצה הרחבה ביותר, המיועד לציבור הרחב ומופץ למרבית חלקי המדינה.

“פקודת העיתונות”- פקודת העיתונות 1933.

“תמורה סמלית”- לא פחות משבעים אחוז ממחיר של עיתון יומי אחר שמחירו הוא הנמוך ביותר מבין העיתונים הנמכרים בעלי התפוצה הרחבה ביותר.
ממונה
3. הממונה על הגבלים העסקיים רשאי לעדכן אחת לשלוש שנים באישור ועדת הכלכלה של הכנסת את מספר העמודים כאמור.
איסור על הפצת עיתון יומי בחינם
4. לא יוציא לאור אדם, ולא יהיה אחראי להפצה של עיתון יומי בעל תפוצה רחבה בחינם, לתקופה העולה על 6 חודשים מיום תחילת הפצתו בחינם.

5. מוציא לאור יקבע לגבי כל עיתון יומי בעל תפוצה רחבה מחיר לצרכן למכירה (להלן-המחיר לצרכן), המחיר לצרכן יודפס באופן בולט וברור בראש העמוד הראשון של העתון.
עונשין ואחריות נושא משרה בתאגיד
6. (1) המפר סעיף 3, דינו כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, תשל”ז- 1977 , ואם הוא תאגיד כפל הקנס האמור, ובעבירה נמשכת קנס נוסף שהוא פי עשרה מן הקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם הוא תאגיד כפל הקנס האמור. בעבירה חוזרת ייווספו על סכומי הקנס שניתן היה להטיל בשאלה אילו הייתה העבירה ראשונה, סכום שווה לכפל הקנס כאמור. לעניין זה “עבירה חוזרת”- הפרת סעיף 3 לחוק זה, בתוך 6 חודשים מהפרה קודמת של אותה הוראה.
(2) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד, יואשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה, באותו תאגיד, מנהל פעיל, שותף- למעט שותף מוגבל- או עובד מנהלי בכיר האחראי לאותו תחום שבו נעברה העבירה, אלא כן הוכיח שהעבירה נעברה של בידיעתו וכי נקט אמצעים סבירים להבטחת שמירת חוק זה.
אחריות בנזיקין
7. (1) דין מעשה ומחדל בניגוד לחוק זה, כדין עוולה לפי פקודת הניזיקין.
(2) בוצעה עוולה על ידי תאגיד בניגוד לחוק זה, יהיה אדם אחראי גם הוא לעוולה , אם היה אותה שעה מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר האחראי לתחום שבו נעשתה העוולה, אלא אם הוכיח כי העוולה בוצעה שלא בידיעתו וכי נקט אמצעים סבירים למניעתה.
תחילה
8. תחילתו של חוק זה 30 יום מיום פרסומו; אולם, תחילתו בנוגע לעיתון יומי אשר הופץ ערב תחילת החוק, תהיה 120 יום מיום פרסומו.

דברי הסבר
הצעת החוק מבוססת על ההכרה שקיימת חשיבות עליונה לשמירה על העיתונות הכתובה בישראל.
לעיתונות הכתובה יש תפקיד ראשון במעלה בשמירה על חופש הביטוי שהוא אבן יסוד בדמוקרטיה. חשיבותה של העיתונות הכתובה לדמוקרטיה הוכרה בארץ ובעולם ומדינות רבות אימצו פתרונות שונים שכל מטרתם הבטחת קיומו של שוק זה.

כיום אנו נמצאים במצב בו העיתונות הכתובה מצויה במשבר עמוק שרק הולך ומחריף ומרבית העיתונים קורסים כלכלית. מטרתה של הצעת חוק זו לטפל באחת הסיבות המרכזיות שהובילו למשבר ושאינה מאפשרת להם להתאושש.

חוסר היכולת להתחרות באופן אמיתי והוגן בשוק על בסיס יתרונות יחסיים של מצוינות, נובע מהעובדה שחלק מהעיתונים מחולקים היום בחינם. בכך הם מונעים תחרות גם על המחיר המהווה מרכיב חשוב ביכולתו של עיתון לשרוד כלכלית, מרסקים את התחרות ההוגנת ואינם מאפשרים לשוק להתאושש.

מעבר לעובדה שתחרות זו אינה הוגנת, ופוגעת בחופש העיסוק של מי שמבקש לפעול בשוק ולהתחרות בו, הרי שהסכנה העיקרים הטמונה בהתנהגות זאת היא פגיעתה המשמעותית בחופש הביטוי.

העיתונות המודפסת מעסיקה כיום אלפי משפחות של עובדים בישראל. חלקם כבר פוטרו וחלקם האחר יפוטרו בעתיד הקרוב אלא אם כן יינצל שוק העיתונות הכתובה. הניסיון להציג את הפגיעה בעיתונות המודפסת ובכלל זה את פיטורי העובדים כתוצאה הבלעדית של התחזקות המדיה הדיגיטאלית אינה נכונה עובדתית.
כדי למנוע המשך הקריסה ופיטורי עובדים נוספים חייב השוק לחזור ולפעול בתנאי תחרות הוגנים ודמוקרטיים. הצעת חוק זו מניחה את המסד לכך בדרך של איסור באופן חד משמעי על הפצה חינם של עיתון יומי בעל תפוצה רחבה על מנת למנוע פגיעה בפרמטר חשוב של האפשרות להתחרות: המחיר- ועל ידי כך לקדם ולחזק את התחרות ההוגנת בשוק זה.
במדינות רבות בעולם המערבי מקובל היום להעניק תמיכה כלכלית לעיתונים על מנת להבטיח את המשך פעילותם החיונית לדמוקרטיה. חשוב להדגיש, שהצעת החוק האמורה איננה מבקשת שהמדינה תיתן תמיכה כלכלית כלשהי אלא מבקשת ליצור תנאים שיאפשרו תחרות אמיתית והוגנת בשוק העיתונות המודפסת.

חשוב להדגיש שההצעה איננה מבקשת למנוע את הוצאתם לאור של עיתונים חינמיים הפועלים כיום בשוק אלא רק מבקשת לוודא שפעילותם איננה פוגעת בתחרות ההוגנת בשוק העיתונים היומיים בעלי התפוצה הרחבה.