הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
Podcast: Play in new window | Download
Subscribe: RSS
דו״ח צוק איתן ופרשת הצוללות וספינות הסער הסעירו את השבוע הפוליטי שלנו וחזרנו למחזה המפורסם ׳כולם היו בניי׳. וגם: לכבוד יום המשפחה שחל ב ל׳ בשבט ראיינו מומחה למשפחות פוליטיות בימין, הלוא הוא גיל סמסונוב, מחבר הספר ׳הנסיכים׳. וסוף: המקאמה הפוליטית של נילי אושרוב עולה עם D9 על תושבי דולב.
אושרוב ואני מעלות מדי שבוע את הפודקאסט ׳הראשונות לזהות׳ במסגרת מערכת הפודקסטים הנהדרת של גיקונומי, דורון ניר וראם שרמן, שכבר רצים מזה כמה שנים עם השיחות הנהדרות של גיקונומי, בכל יום נתון של אוריאל דסקל וראם שרמן, ציון 3 של יונתן נמרודי (שני האחרונים פודקאסטים בתחום הספורט).
האזינו:
הנסיכים מאת גיל סמסונוב, הוצאת דביר
כולם היו בני, ארתור מילר, 1948
צוללת צהובה, רינגו סטאר, הופעה חיה
המקאמה של נילי אושרוב
מינץ ויוגב מהתנחלות דולב © נילי אושרוב
מעשה בשני שכנים הדרים זה לצד זה בהתנחלות דולב – הח”כ מוטי יוגב והשופט דייויד מינץ, שהתמנה בימים אלה לעליון.
התנחלות דולב יפה ופורחת
אדומים הגגות, הצמחייה מטופחת
פה בארץ חמדת הטבות
תתגשמנה כמעט כל התקוות
לחלום בורגני של בית, משפחה,
אוויר צלול, ושכנים כלבבך,
גם מינץ ויוגב שכנים זה שנים
מחייכים זה לזה, מאירים פנים,
זה עם זה בעצב, וגם בשמחות
רק משהו מעיב על יחסי המשפחות,
ליד ביתו של יוגב, ח”כ בישראל
עומד לו די. ניין, ביום ובליל,
לשימוש היוגב בשעת מצוקה,
אם העליון ירגיז אותו באיזו פסיקה.
משפחת מינץ פשוט מתבאסת,
הדי ניין תקוע לה מול המרפסת
חוסם את הנוף ואת החניה
ומה זה פה? אנחנו אתר בנייה?
אך לא פוצים פה ולא מתלוננים
חבל להעכיר יחסים בין שכנים,
ובכלל – יוגב – איך אפשר לומר
לא המחודד בעפרונות הקלמר,
יש לנהוג בו מידת סלחנות
גם מטיפשות יש לח”כ חסינות.
אבל הנה יום אחד בעזרת השם
נפל דבר, החלום התגשם
סיירת שקד השלימה ת’משימה
הסתערה על העליון והכניסה רשימה
חבר שמרנים שיעמדו שם הכן
ומי ביניהם? גם מינץ השכן.
ההתנחלות דולב צהלה ושמֵחה
בבחינת: אמור לי מי הם שכניך,
התכבדו בכבוד השופט העליון
ושמחו לא פחות בשינוי הצביון,
ויוגב – הוא מאושר בלי הָכֵל
לא ינום ולא יישן שמרן ישראל
ואיך חוגגים? במסורת בית אבא
ערכו בבית כנסת קידושא רבא
קיגל וטושלנט הועמדו על כיריים
יין פטישים נשפך שם כמים
משנכנס אדר בשמחה מרבין
ועוד יותר אם שמרן יישב בדין
שתו ושתו עד דלא ידע
היה שם א גרויסע גליק (יהודה)
וכטוב לבו של הח”כ יוגב ביין
קם וצעק: כבר לא צריך די ניין.
בואו אחריי – הלך והכריז
היום אני את הדי ניין מזיז.
עלזה דולב, והמינצים – חגיגה
סוף סוף יסולק מעיניהם המפגע.
נעמדו גברת מינץ וכבוד בעלה
לתא הנהג היוגב חיש עלה,
התניע ושילב לראשון, כך חשב,
אך אבוי היין ערפל את חושיו,
וכך עמדה דולב וחזתה כקופאת
איך יוגב ברברס נכנס בשופט.
אוי, אוי, זה מין סיפור לפורים
שתחילתו שמחה וסופו מרורים,
ומוסר השכל יש? יש בקטנה
אם יש לך די ניין בשכונה
סופו שידרוס במערכה האחרונה.
מעולה!!!
יש לכן פודקסט נפלא. אני מקווה שהרבה אנשים ישמעו אותו ויהנו כמוני.
בהצלחה!
חנה