Podcast: Play in new window | Download
Subscribe: RSS
גיל חובב ממליץ על קובבס בליל הסדר, תובע את עלבונו של החיריק, מוחה על שמות לועזיים לכלי תקשורת ומספר לנו מה היו הארוחות הפוליטיות המעניינות בהיסטוריה. ראיון אוכל ושפה לכבוד חג הפסח. וגם: מה היה שווה לנו חזרתו של גדעון סער בלי חדשות מתפרצות ושידורים חיים, מי היה הראשון לזהות שלא מדובר בפקקים אלא במחלפים והמקאמה הפוליטית של נילי. פרק תריסר חגיגי, האזינו.
אושרוב ואני מעלות מדי שבוע את הפודקאסט ׳הראשונות לזהות׳ במסגרת מערכת הפודקסטים הנהדרת של גיקונומי, דורון ניר וראם שרמן, שכבר רצים מזה כמה שנים עם השיחות הנהדרות של גיקונומי, בכל יום נתון של אוריאל דסקל וראם שרמן, ציון 3 של יונתן נמרודי (שני האחרונים פודקאסטים בתחום הספורט).
האזינו:
מיומנו של נער מצרי © נילי אושרוב
יומני היקר, ידידי וחברי
כאן תות אנך החנון, נער מצרי
לא כתבתי בך כמה ימים
ממש מצטער על כתב החרטומים
ימים קשים, גלים של טרור
רק הרגע חזר לנו האור
היה פה חושך, אפלה בצהריים
עלטה מוחלטת, חושך מצריים
גל אחרי גל, אנחנו אובדי עצות,
אבא אומר שהעברים מפלצות
שהם פוגעים באזרחים בלתי מעורבים
שאין דבר כזה – עברים טובים
כשאני אומר לו שזה בגלל העבדות
הוא צורח: “בן נעוות המרדות
בשם אמון ואמונת, תפסיק לבלבל
איך יצאת לי כזה קוקסינל
מאיפה הבאת ת‘שטויות האלה, תגיד
תקשיב לסמוטריצ‘נון או לנסיך יאור לפיד.
אין שום קשר לעבדות. זו עובדה
הם סתם אנטי מצרים. נקודה
כן, שמעת, זו שנאת מצרים טהורה
העברים הם מפלצת גדולה כעורה.
“אבל אבאל‘ה, הם רוצים חירות, זכויות“
“אוף, בא לי לחנוט אותך, ילד אידיוט
שיגידו תודה שיש להם פרנסה
עבדות זו לא מילה כזאת גסה“
,אבל אבא, אתה לא היית מתבאס
כל המחסומים בין פיתום ורעמסס
זה משפיל, מדכא, לא הומניטרי“
“יאללה, תעשה מזה סרט דוקומנטרי.
ועכשיו קח את המומיה שלך ותרגיע
הסיפור נגמר, כך פרעה הודיע,
היו תשע מכות – לא יגיעו לעשר
זהו, העברים הבינו את המסר
הפסיקו לבנות פירמידות באוויר
הפנימו שפרעה שלנו הוא בלתי עביר,
ותפסיק ליילל, אתה נוזל מכל חור
זו דוגמה לאחים שלך? אתה הבכור!…”
כרגיל, מקסים. קליל ועמוק. יפה ומפתיע.
המקאמה מעולה.
לגבי “ביעור חמץ”… אני מייחלת ליום שאנשים ונשים יפסיקו להשתמש בי’ בזמן עתיד במקום בא’..
לדוגמא אומרים “אני יביא לך את המתנה..” במקום “אני אביא לך..” אומרים “אני יגיד לך..” במקום שיגידו “אני אגיד לך..”
אני מורה. בבית הספר כמעט כל המורות, המורים והתלמידים מדברים כך. כל היום “אני יביא לך, אני יגיד לך, אני יתן לך, אני ילך לשם, אני יפריע בשיעור או אני לא יפריע בשיעור…, אני יעשה שיעורי בית, אני יכין קפה, אני ישחק איתך בהספקה, אני יאכל סנדוויץ וכו’ וכו’..” האוזניים שלי נגמרות. אנא, בפעם הבאה, בקשו מהציבור לחזור ולדבר כמו שצריך: “אני אכל, אני אשחק, אני אעשה שיעורי ובית ואכין קפה…. ”
תודה,
תמי
יש הסבר.
https://dagesh.wordpress.com/2011/01/07/%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%99-%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%99%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91-%D7%A2%D7%9C-%D7%96%D7%94/
כרגיל מטופש, מוטה, ונטול היגיון בסיסי.
המלצה שלי ליום השואה: השוואה בין סובלי דרזדן למחסומים בין ברגן בלזן לאושוויץ.
בשביל פודקאסט פוליטי אתן מתפזרות לא פעם לאזורים לא פוליטיים בעליל, וחבל. ראיון עם גיל חובב (שדווקא היה מעניין אך לא פוליטי) או אסף הראל ופינת הספרות (שלא הופיעה הפעם) הלא קשורה בעליל. צריך להחליט האם אתן מדברות על מה שבא (כמו גיקונומי) או שזה פודקאסט פוליטי.
החלק של “מה היית הראשונה לזהות” יוצא מאולץ מדי בחלק מהמקרים. אולי עדיף שפשוט תאמרו את דעתכן בענייני השבוע בלי הכסות של “הראשונה לזהות”. ועדיף דברים שלא נשמעים בתוכניות אקטואליה סטנדרטיות. הסיפור של טל על מסיבת הפרידה של גדעון סער היה בדיוק מה שהייתי רוצה לשמוע בתוכנית כזו – תובנות וסיפורים מבפנים שלא שומעים בתקשורת הרגילה (אתן רוצות להיות חתרניות, לא?).
עוד הערה לגבי הראיונות: כדאי להוריד את הדקה הראשונה של הראיון שכוללת נסיונות תקשורת ואזהרת הקלטה. עדיף לחתוך את החלק הזה ולהתחיל מחדש את השיחה כשהמרואוין יודע עם מי הוא מדבר.
הפעם היו לא מעט תקלות טכניות: הפרעות (כמו ברדיו), נילי נשמעה חלש מדי (בעיקר בראיון) וכו’.
סך הכל התוכנית טובה והמקאמות של נילי מעולות!