הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
Podcast: Play in new window | Download
Subscribe: RSS
סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי מחלקת אזרחות בין הים לירדן ומאזנת את המצב באמצעות עליה, מבצעת בדיקת עומק במשרד החוץ בנוגע לקשרים של ישראלים (כולל חברי ליכוד) עם מפלגות הימין הקיצוני באירופה (אוסטריה וצרפת) וחולקת מעט עצות זוגיות לגבי ההוא, שאינו דווקא האחד והיחיד.
וגם: השפה הפוליטית של נפתלי בנט, האוטוביוגרפיה של איתמר בן אבי ׳החצוף הארצישראלי׳ בהוצאה מחודשת, הראשונות לזהות את אסון המנוף ופריחת הרייטינג של תוכניות הבוקר באמריקה. ולקינוח: המקאמה הפוליטית של נילי אושרוב.
אושרוב ואני מעלות מדי שבוע את הפודקאסט ׳הראשונות לזהות׳ במסגרת מערכת הפודקסטים הנהדרת של גיקונומי, דורון ניר וראם שרמן, שכבר רצים מזה כמה שנים עם השיחות הנהדרות של גיקונומי, בכל יום נתון של אוריאל דסקל וראם שרמן, ציון 3 של יונתן נמרודי (שני האחרונים פודקאסטים בתחום הספורט).
האזינו:
החצוף הארצישראלי, איתמר בן-אב״י, הוצאת ידיעות אחרונות.
הוא לא ידע © נילי אושרוב
אז באמת ביבי לא ידע על התכשיטים שמילצ’ן העניק לשרה? לא ידע. באמת התורה.
אמרה למילצ’ן שרה כך:
“הו מילצ’ חבר ואח
מפיק על ואיש תבוני,
יש לי בעל ישנוני,
בקסמיי אינו מכיר
לרמזיי אדיש כקיר
אני שקופה, בלתי מובחנת
אח, לו הייתי בנט.
הו מילצ’ אמור נא לי
איך ארעיד לב בעלי?”
“סיסטר שרה, הולי שיט
את פשוט צריכה תכשיט,
משהו קיטש, משהו קאמפ
נוצץ כמו שיני הטראמפ,
ביבי רואה ומיד חושב:
לשרה שלי יש מאהב,
וזה כבר ייתן לו זץ
כך אני לך מייעץ”.
“תודה מילצ’, אח ורע
אבל אני, אתה יודע
פסיכולוגית בשירות הציבורי
ראית פעם את תלוש שכרי?”
“סיסטר שרה, עליי, עליי
אני לך רע וכרטיס אשראי.
מה נקנה לך, סיס? שרשרת?
יאללה, אֶת הכי מפוארת.
הוא יתחיל לשאול, לחקור
ושוב האש תתחיל לבעור
יעשה לך מהומות
תראי ישועות ונחמות”.
כך דיבר וכבר שיגר
לבית רוהמ המתפורר
שיירת עדיים לשרה
טבעת, מחרוזת וטיארה,
אצעדות במלוא מגוון,
עגיל פנינה לקורקבן
צמידי קרסול, ונזמים
ולאנז’רי יהלומים
שהובא באופן wholly discreet
מתצוגת Victoria secret
אך לא רביד ולא נזר
לשרה לא היו לעזר
חזרה אל מילצ’ן בדמעות:
“לא נחמות לא ישועות
מולו נצנצתי בהדר
והוא – סיגר ועוד סיגר
מעביר ליטוף על קאיה
אתה קולט עם מי אני חיה?
אני אותו לא מעניינת
אח, לו הייתי בנט…
הכול ניסיתי, מה עכשיו?”
“נסי אולי שיני זהב…
אפילו הוא, פלגמט הדור
מתרדמתו מיד ייעור”.
“שיני זהב? טוב, הולך
ולא שבא לי לחייך…”
נו, מה? עזר? ברור שלא
האיש נותר בשבלולו
ישועות ונחמות אעלק
האש כבתה לבלי הַדְלֵק
כשהגיעו ארבע ארבע שלוש
היא לא יכלה אלא ללחוש:
“כלום הוא לא ידע, עובדה,
כל כך רציתי שיידע…”
אפילוג
בנווה תרצה יושבת שרה
על ראשה שמוטה טיארה
שרשראות מתפוררות
שלוש שיניים חסרות
ב”לוק” כללי של גרוטאה
טוב שסנדרה לא רואה,
ומחכה היא שיודיע
אם בסופ”ש הזה יגיע
ולו גם לביקור קטן
או שוב ישלח לה את ביטן…
כל פרק שלכן שופך אור על נושאים לא ממש מוכרים בחכמה, בנעימות, בסקרנות ובאופן מכבד מאוד את המרואיין.
מרתק.
תודה,
חנה