לפוצץ את תהליך השלום עם פייגלין בפארק הירקון

יומיים לפני ראש השנה הצטרפתי לאירוע של ח״כ משה פייגלין (הליכוד), הרמת כוסית לכבוד ראש השנה.

הכתבה פורסמה בחג באתר בערבית, אל מסדר.

טל שניידר

ביציאה מן האירוע של ח״כ פייגלין (הליכוד) שוחחתי עם צעיר ערבי, תושב יפו, תומך מפלגת חד״ש, קומוניסט שבא להגיד לפייגלין שהוא תומך בו. ״מה הכוונה תומך בפייגלין?״ שאלתי את הצעיר, ״אם אתה מגיע לכאן עם חולצה אדומה קומוניסטית, אומר לכל מעריצי פייגלין שאתה איש של מוחמד ברכה ודב חנין. במה באה לידי ביטוי התמיכה שלך?״

התשובות של הצעיר היו כמובן מבולבלות. אין לי סיבה להניח שעישן משהו לפני האירוע, אבל בסופו של דבר התוודה שהחיבה העמוקה שלו לפייגלין (״אני ממש מעדיף אותו לעומת נתניהו״ הוא אמר), נובעת בגלל הפוליטיקה של הקנביס שמנהל פייגלין.

הבחור מיפו, אשר את שמו לא אציין, לא היה יודע מי זה פייגלין או מה מעשיו בכנסת, לולי שיח זכויות משתמשי הקנביס הרפואי שמנהיג פייגלין. ואחרי ששמע עליו, יש להניח שאינו יודע יותר מדי על האיש.

פייגלין, כבר נכתב על כך רבות, אינו נכנס לתוך שום משבצת פוליטית מוכרת. יומיים לפני ראש השנה עם סנדלים, מכנס קצר ושמיכות פרושות על הדשא בפארק הירקון, ניסה לרכז סביבו את תומכיו התל-אביבים. אנשי איזור המרכז והשמאלנים שעשויים למצוא בו עניין. אבל האמת שלא הגיעו כל כך הרבה אנשים לאירוע שתוכנן מראש להיות בלתי-חגיגי, לא-נוצץ בעליל. מאה איש, אולי קצת יותר, 120.

הסיבה שהגיעו כ 120, אך לא יותר מכך היא שבין השאר, פוליטיקאי במכנס קצר וסנדלים, על הדשא בפארק הירקון הוא לא עניין חריג או מיוחד עבור התל-אביבים. בשביל פייגלין ותומכיו זו אולי אטרקציה, לראות כך את האיש אשר בשנים האחרונות, בכנסת, הוא חנוט בחליפות אבל בעיר הגדולה של ישראל, כל פוליטיקאי באשר הוא, מייצר בעיקר פיהוק.

סביב הגיטרה, הגריל הקטן עם נקניקיות, בקבוקי היין הפזורים והמקלדת של הזמר התומך אריאל זילבר, הקריאו פייגלין ותומכיו גם סטטוסים של שמאלנים תומכי פייגלין. ״זה לא פלא שהם תומכים בי״ השוויץ פייגלין ״הסיבה לכך היא שאני בסופו של דבר האדם היחיד בכנסת שדואג באמת לחרויות הפרט״. נו, טוב. מה שנקרא. אנשי מפלגת מרצ, העבודה, חד״ש ואחרים יכלו לנהל איתו ויכוח ער על כך.

 

עבור מי שנמצא בכנסת שנה ועשרה חודשים, יש מידה רבה של שחץ בדבריו. הצעת חוק אחת הוא עדיין לא העביר, ולמעט שלל הצעות חוק פרטיות שהוא הניח על שולחן הכנסת ושתי הצעות חוק פרטיות שוליות שהוא הצליח להעביר את הרף של קריאה טרומית, פייגלין התמחה עד היום בהרבה יחסי ציבור, חשיבה מחוץ לקופסה, אבל יכולת מועטה להשפיע על מדיניות וזאת על אף שהוא חבר במפלגת השלטון המנהלת את המדינה מזה כמעט 6 שנים ברציפות. פייגלין אינו נספר על ידי יו״ר הקואליציה יריב לוין כחלק מן האצבעות בכנסת העומדות לרשות הקואליציה בשלבים בהם צריך לגייס ח״כים במליאה. הוא מצביע באופן חופשי, לפי האידיאולוגיה שלו בלבד. וכך, גם יכולת ההשפעה שלו פחותה.

במהלך מבצע צוק איתן פרסם פייגלין, הממלא גם את תפקיד סגן יו״ר הכנסת (אחד מתוך 7 סגנים) סטטוס בפייסבוק, שהפך אף לטור בערוץ 7 ובו הביע את עמדתו ביחס לערביי עזה. דבריו צוטטו באתרי חדשות באנגלית כאמירות המושמעות מטעמו של סגן יו״ר כנסת ישראל וחבר בכיר בליכוד.

הוא הציע: ״אנו נתקוף כל מטרה צבאית באיזור אוכלוסית האויב ומי שאינו מעורב שיברח מהר״, ״סיני לא רחוקה ולא נמנע מהם לעזוב. בזה ימוצה הצד ההומניטרי״, ״מצור מוחלט על עזה. שום דבר לא ייכנס, נאפשר לצאת ממנה״, ״אין שום שיקול של מגן אנושי״, ״חיילינו יכבשו את עזה״, ״טיהור- שב״כ וצה״ל יטהרו ביסודיות את עזה עד שלא יישאר דבר מכל אויב חמוש״, ״עזה היא חלק מארצנו ובה נישאר לתמיד״ ועוד ועוד.

 המילים טיהור, כיבוש, מיצוי הצד ההומניטרי השיגו את שלהן. פייגלין, לא צריך לעמוד מאחרי אמירות חסרת שחר, והצעות מופרכות, שכן מצרים היא זו שהתנגדה לפתיחת מעברי הגדול והמחשבה שישראל או כל מדינה באשר היא יכולה ״לטהר״ ולא לשאת אחר כך בתוצאות בקהיליה הבינלאומית, הן פנטזיות הגורמות לפייגלין להיראות כמי שבאמת לוקח חומרים מסוימים.

הדברים הקשים שלו לא זכו להד ציבורי בתוך ישראל, במיוחד כיוון שבקרב האוכלוסיה הרחבה, פייגלין נתפס כקוריוז ותו לא. ועל האלמנט הזה, בחייו הפוליטיים של פייגלין הוא רחוק מלגבור. פייגלין הוא קוריוז בעיני הציבור הרחב ואפילו בעיני חברי מפלגתו. תומכיו לא רואים בעיניים ומתחממים שאומרים להם זאת, אבל עם עמדות קיצוניות שאין להן אחיזה במציאות לא משיגים שלטון.

 ולמה הוא מעורר עניין? כי בשטח הליכודניקי הוא הפך לכוח משמעותי, מעורר עניין. אפילו ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו יכול להתעלם ממנו יותר. ״הוא מביא מלא קהלים חדשים, הוא מלא בהפתעות, אני מעריך אותו״ אמר נתניהו על פייגלין באירוע פומבי רק לפני כשבוע, בפעם הראשונה שהוא בכלל מתייחס אליו. עד היום היה פייגלין בעיקר מצורע בעיניו. ח״כ שלא מתיישר למשמעת הקואליציונית, חתרן, ומי שמנסה להשתלט על הליכוד. אך גם נתניהו הבין שפייגלין יתמודד מולו פעם נוספת על ראשות הליכוד. בעוד נתניהו לא אמור להיות מוטרד מהפסד לפייגלין, בכל פעם שהאחרון גורף תוצאות מרשימות בקלפיות, נתניהו מזיע עוד קצת. ראוי לזכור שבהתמודדות קודמת, כאשר פייגלין היה לגמרי אלמוני ואפילו לא ח״כ, הוא גרף 24% מקולות המתפקדים.

 ובחזרה לעניניים שמטרידים את תומכיו ההדוקים של פייגלין: ״איך נעיף מכאן את כל הערבים?״ קרא לעברו אחד מתומכיו בפיקניק הפוליטי בפארק הירקון ״אנחנו רוצים שהם לא יהיו״ ופייגלין השיב לו, בדיבור נעים: ״היהודים יותר מטרידים אותי כי יותר קשה לנו לשכנע אותם. הערבים הם לא הבעיה שלנו. אבל הנס הגדול שלנו הוא שהאישה התל-אביבית זו שאוכלת סושי ויש לה כתובת קעקע, יולדת לא פחות מן האישה הרמאללתית. זה נס! בעזרת השם, הילודה והרבה עולים יהודים, לפחות מליון וחצי אנחנו נסתדר״.

פייגלין אינו מוטרד ממדינה דו-לאומית. הוא משוכנע שריבוי עולים (״מיליון וחצי לפחות״), בצירוף ירידה בשיעור הילודה בקרב הערבים עם הטפה לריבוי ילודה בקרב היהודים, ישפרו את המאזן הדמוגרפי לטובת ישראל.

 קוריוז, כבר אמרנו?

עוד בפלוג על ח״כ פייגלין

ראיון בראשית צוק איתן (אבישי עברי): ״לכבוש את עזה, לסגור את הרשות הפלסטינית, לבטל את הסכמי אוסלו״

ראש הממשלה: הוא מלא בהפתעות, מביא קהלים חדשים

מי אוסף הכי הרבה תרומות בחו״ל? (לא פייגלין דווקא, אבל גם הוא גבוה ברשימה)