הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
כל המתחים מתנקזים למטה המחנה הציוני ברגעים האחרונים של החתימה על הסכמי עודפים. מזכ״ל מרצ דרור מורג בדרך לשם (יום שישי בשעה 11:00). כך גם נציג בעל זכות חתימה מן הרשימה המשותפת. עד לרגע האחרון ינסו שם (ברחוב יגאל אלון בתל-אביב) להחליט מי חותם על הסכמי עודפים עם מי כדי לאפשר מקסימום מנדטים לגוש השמאל מרכז.
במקביל (כמו בסרט דלתות מסתובבות), יוצא כבר רכב עם ההסכם החתום בין מרצ למחנה הציוני, שנחתם אתמול בלילה בין ח״כ איתן כבל למזכ״ל מרצ דרור מורג. כל הגרסאות והטיוטות יעמדו בתוקף עד לשעה 15:00, שזה הרגע האחרון שבו אפשר להגיש את הניירת בירושלים.
הכל החל לפני עשרה ימים ביזמה של יו״ר המחנה הציוני, יצחק הרצוג. הוא פנה מיזמתו לזהבה גלאון. הוא פנה מיזמתו לאיימן עודה וליאיר לפיד. מול כל אחד הוא עבד בנפרד והציע לכולם לפתוח את ההסכם הקיים בין מרצ לבין המחנה הציוני, כך שיווצרו שני הסכמי עודפים מקבילים. הסכם ראשון: בין המחנה הציוני ליש עתיד. הסכם שני: בין מרצ לרשימה המשותפת.
״זהבה גלאון נעתרה לבקשתו. יש לה אחריות לגוש״ אמרו לי בסביבתה ״במרצ מעדיפים ממש לחתום על הסכם עם המחנה הציוני, אבל בוזי׳ ביקש״.
כל הגורמים ככל הנראה מבולבלים. הם לא רגילים לתפקד בתנאים שבהם כל מנדט, וכל קול וכל החלטה עשויה לקרב אותם לשלטון (גם עכשיו כל הגורמים שם מתקשים באמת להאמין שהם ישלפו החוצה מעשרות שנות אופוזיציה מנומנמת לעבר משהו ממשי)
״עשרה ימים ממזמזים את זה ברשימה המשותפת והם מושכים את זה עד לרגע האחרון״ נאמר לי היום על ידי אחד מראשי המפלגות.
ברשימה המשותפת כועסים על ההודעה שהוציאו ממטה מרצ ביום שישי בבוקר, על פיה ״״הלילה נחתם הסכם עודפים בין מרצ והמחנה הציוני לאחר שהרשימה המשותפת סירבה לקחת חלק במהלך שנועד למנוע אובדן של 2 מנדטים לגוש המרכז שמאל״. לשיטתם (ברשימה המשותפת) עצם שליחת ההודעה הנ״ל עשויה להפיל את הכל. ״הם יודעים שהמגעים עדינים. יש לכולם עד 15:00 ביום שישי להגיע עם הניירות לירושלים.״
ברשימה המשותפת מאשרים גם את העובדה שהרצוג הוא זה שתכנן, יזם ומנהל את המגעים עם כולם. ״זו היתה יוזמה של בוז׳י. הוא זה שיזם. הוא זה שהתקשר וניסה לשכנע.״
כל מי שעוקב אחר איחוד הכוחות בין שלושת הסיעות – חד״ש, רעם-תעל ובל״ד – מבין שבל״ד הם המתנגדים. ג׳מאל זחאלקה, חנין זועבי ובאסל גאטס. בגוש המרכז-שמאל מכינים כבר את האישומים. כשברוך מרזל יהיה חבר כנסת, נדע את מי להאשים, אומרים. אחמד טיבי (תעל) דווקא בעד החתימה על ההסכמים. וכך גם כמובן חד״ש בראשות איימן עודה, דב חנין ועאידה תומא-סלימאן
א) הסכמי עודפים אחרים לא ימנעו מברוך מרזל להכנס לכנסת. בשביל זה הוא צריך לקבל מספיק קולות לעבור את אחוז החסימה. הם יכולים למנוע ממפלגת יחד לקבל 5 מנדטים במקום 4, אבל מרזל הוא 4 ברשימה.
ב) ההסכמים המדוברים עוזרים בעיקר ליש עתיד שמקבלת מנדט בממוצע ב 60% מהמקרים. הימין (הליכוד, הבית היהודי, ישראל ביתנו, יחד) מאבדים ביחד מנדט בממוצע ב 20% מהמקרים, והרשימה המשותפת מאבדת מנדט בממוצע ב 10% מהמקרים.
יש סיכוי קטנטן שמפלגה תיכנס לכנסת עם 3 מנדטים בלבד. אחוז החסימה הוא 3.25% שמיתרגם ל3.9 מנדטים. המספר כל כך קרוב ל4 שכולם בטוחים שאחוז החסימה מיתרגם ל4 מנדטים. בפועל, לעומת זאת, אם מפלגה תקבל בין 3.25% – 3.325% היא לא תגיע לסף 4 המנדטים ותכניס שלושה ח”כים בלבד (אלא אם כן תרויח מהסכם עודפים).
נכון, יש סיכוי שמרזל לא ייכנס, אבל זה סיכוי קטן ביותר והשפעת הסכמי העודפים על כך קטנה עוד יותר, ולא בהכרח חיובית. ממילא עם 3.9 היא מגיעה עם עודפים גבוהים ומכאן גם הסיכוי הגבוה שיחולק לה מנדט.
אחוז החסימה לא “מיתרגם למנדטים”. המנדטים מחולקים אחרי שנמחקים הקולות למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה. אם 30 מפלגות מקבלות 3%, יוצא ש-3.25% “מיתרגמים” לכמעט 40 מנדטים.
ברור שאחוז החסימה מיתרגם למנדטים! אתה יכול להמשיך עם התרגילים הוירטואליים שלך ולהגיע כנראה לכל מספר בין 3.9 לבין 120 אבל מה לעשות שמ3.9 אתה לא יכול לרדת? זה רף המינימום וזה הרעיון של אחוז החסימה – שיהיה רף מינימום של ייצוגיות.
אתה יכול להמשיך להמציא שפה משלך, את המילה “מיתרגמים” אתה בפירוש לא מבין.
רק בשביל לדייק, השמאל-מרכז לא נמצא כבר “עשרות שנים באופוזיציה”. זה סוג של משהו שאני שומע הרבה, כאילו – כמו ב77, יש גוש ששולט פה כבר עשרות שנים, וגוש שני שנמצא באופוזיציה.
אז נא לדייק:
מפלגת העבודה נמצאת באופוזיציה 4 שנים בסה”כ. לפני זה היא הייתה במשך עשור שותפה קואליציונית בכירה (כמעט בכל רגע נתון), ולפני זה כמובן – מפלגת שלטון.
“המרכז” – בדמותם של לבני ולפיד, היה שותף בכיר בממשלה בשנתיים האחרונות, והיה מפלגת שלטון ממש לפני שש שנים בסה”כ (ממה כמו הרפובליקנים בארה”ב שהיו בשלטון לפני 6 שנים).
היחידה שבאמת לא הייתה בקואליציה כבר מזמן היא מרצ, וגם אצלה מדובר על 14 שנה, לא “עשרות שנים”.
צודק, מפלגת העבודה לא היית עשרות שנים באופוזיציה. וליתר דיוק, היא כבר 6 שנים באופוזיציה לאחר שחלק ממנה התפצל ממנה עם ברק וערק לקואליציה.
אין ספק שהיא משתפת פעולה עם הליכוד הרבה שנים, במיוחד מאז ממשלת שרון הראשונה.
אך עדיין, מאז 1977 רוב הזמן ישנו ראש ממשלה מהימין והם קובעים את הטון.
אל תשכח שזו הייתה החלטה של ביבי לצרף את ברק לקואליציה ב-2009 ואת לבני לפני שנתיים. הוא היה יכול בקלו תלהשאיר אותה בחוץ
את מדברת על הסכמי עודפים עם מפלגה שכוללת את הרשימה האסלאמית ואת המפלגה הנאצריסטית – וממשיכה לכנות את הגוש הזה בשם “שמאל-מרכז”. מה בדיוק יידרש בשביל שתתייחסי לזה בתור “גוש השמאל-ערבים”, או למצער, בשם “גוש השמאל”? מה עושה את חנין זועבי לפחות קיצונית מברוך מרזל, פרט לעובדה שהיא בגוש שלך ומרזל בגוש השני?
כך או כך, זה כמובן משחק סכום אפס – אם ייחתם הסכם עודפים מרובע כזה, אפשר יהיה לצבוע את מפלגתו של לפיד בדיוק בצבעים שמהם הוא כ”כ חשש (צבעי הזועביז, שכן ברק בזכותו יש להם הסכם עודפים) – ויציג את הגוש כולו כגוש לא-ציוני. כחלון ירוויח, ביבי ירוויח, ומן הסתם גם בנט לא יינזק. אם לא ייחתם הסכם עודפים, אזי השמאל עלול להפסיד מנדטים במידה ומרצ תצליח לעבור את אחוז החסימה. האמת היא שמצב השמאל הוא רע-רע-רע, וככל שהם שולפים יותר ג’וקרים (המצאה מחדש של המועצה לשלום ובטחון בתור “מפקדים למען בטחון ישראל”, למשל – והצגתה כ”אנשים מכל הקשת הפוליטית עלק), המצב נראה נואש יותר.
הדרמה הגדולה האם ייחתם הסכם עודפים בין מרצ לבין מפלגה עם שני ביגמיסטים, הייתה אמורה לזעזע את אמות הספים של ארגוני הנשים, אבל איכשהו כל הפמיניסטיות הגדולות מחרישות. מסתבר שאפליית נשים זה רע – אבל רק אם הדבר נעשה ע”י יהודים…
איזה קטע משעשע. מסתבר שהמחנה הציוני הוא כל כך ציוני, כל כך ציוני, שאפילו הרש”ף ניסתה לעזור להם בתרגיל שלהם לצרף את האסלאמיסטים-נאצריסטים להסכם העודפים המרובע – וזה לא עבד, בגלל שהאסלאמיסטים-נאצריסטים הם כ”כ ישרים, שפשוט אינם מסוגלים להצטרף להסכם עם מפלגה שמכנה עצמה, אפילו ציונית, אפילו אם זה בצחוק…
האם התגייסות הרש”ף לא מצדיקה את שינוי של הגוש ל”גוש שמאל-מרכז-רש”ף”? או אולי “מרכז-שמאל-רש”ף” כדי ללכת לפי סדר כרונולוגי מהציוני, לאנטי ציוני?).
חובה לציין שהמאמצים של אבו מאזן לעזור לאנשי המחנה הציוני הם דבר מחמם לב, שמבשר על שלום בפתח. אפשר רק לקוות שאם וכאשר בוז’י ייבחר, הוא יידע להשיב טובה תחת טובה, ולא יתעקש בקטנות כמו סידורי ביטחון, או התנחלויות יהודיות בלב השטחים הכבושים, כמו הגבעה הצרפתית או רמות…
אורי, אם ביבי יעשה ממשלת אחדות עם “גוש שמאל-מרכז-רש”ף” (כפי שבנט ואחרים רבים מדליפים לתקשורת) אז זה הופך אותו לשמאלני אנטי ציוני, לא?
לא. לעומת זאת, אם יפנה לעבודה לפני שהרכיב קואליציה טבעית (עם הפלוס-מינוס 66-70 מנדטים של מחנה ימין-חרדים-כחלון), אזי הוא כושל-על ויש לקוות לנפילה מהירה שלו, באופן שיאפשר החלפתו בכל אחד אחר ממחנה הימין.
אם אני מנחש נכון, אז הוא למד את הלקח, והפעם לא יעשה את הבזיון המכוער של 2013, כאשר פתח את המו”מ דווקא עם לבני, וזרק לעזאזל את כל שותפיו הטבעיים (היחיד מהם שנכנס לממשלה, בנט, עשה זאת רק בזכות ברית עם לפיד).
טוב, נראה לי שחבל על הזמן עם הניחושים. המון תלוי במנדטים של המתלבטים… לך תדע, אולי אלי ישי וליברמן ומרצ לא יעברו את אחוז החסימה…. אז תהיה חגיגה….
נחיה ונראה