מזדהה עם הערכים היהודיים של הבית היהודי, חסון הדרוזי

הכוח הלאומי-דתי עולה: למה כדאי לשים לב למפלגת הכיפות הסרוגות אשר מתמקמת כמפלגה השניה בגודלה בזירה הפוליטית הישראלית

טור שכתבתי לאתר אל-מסדר בערבית

ביציאה מועידת ׳הבית היהודי׳ אמר לי נפתלי בנט, יו״ר המפלגה הלאומית-דתית שכוחה עולה בסקרים: ״נו??? מה את אומרת? היה מדהים, לא? ככה זה מפלגה בעלת חיים, עם ויכוחים, צעקות. זה טוב, זה אומר שאנחנו קיימים ומרגישים.״

בסופו של יום עמוס עבור בנט, הוא היה נראה כמי שלקח סמי מרץ. מאושר עד הגג, היפר-אקטיבי, מרוגש, מפטפט עם כל עובר אורח. בנט הטיף מעל בימת הועידה שלא להשתכר מן הסקרים הפוליטים, אך לרגעים היה נדמה שהוא שיכור מאושר וגם מעט שיכור כוח. בועידת המפלגה, שהגיעה אחרי המלחמה, הצליח בנט להעביר את כל השינויים החוקתיים שיחזקו את מעמדו ויאפשרו לו, כמי שעומד בראש המפלגה השניה בגודלה לצרף דמויות חדשות למפלגה, ללא אישור המרכז ו/או לפרוש מן הממשלה בהחלטה עצמאית שלו.

בבית היהודי, של אחרי מלחמת צוק איתן, שורה אופוריה. אף אחת מן המטרות שהציב בנט לא הוגשמו: החמאס לא הוכרע באופן מוחלט כפי שהוא דרש, הצבא לא המשיך במשימות עומק והודיע שחיסל את כל המשגרים, ודרישותיו של בנט – שלא להיכנס להפסקת אש- לא מולאו.

ובכל זאת, בבית היהודי, מה שפעם כונה המפד״ל והיתה מפלגת הגברים-הלבנים-חובשי-הכיפות-הסרוגות, כבר אי אפשר להתחבר לאותה התדמית הישנה. בעקבות עליה משמעותית בסקרים פוליטיים, מ 12 מנדטים בכנסת ה 19 עד ל18-19, הבית היהודי הופכת למפלגה השניה בגודלה במדינת ישראל, מיד אחרי הליכוד. עם הצמיחה מגיעה הסקרנות התקשורתית והציפיה שחבורת הסרוגים תתקדם למודרנה. ואכן, בבית היהודי נותנים מרווח גדול מאי פעם לנשים וגם בפעם הראשונה לבני מיעוטים. בינתיים, רק משפחה דרוזית אחת, משפחת חסון מדליאת אל-כרמל, מתלהבת מן העסקה.

במפלגה עצמה, כך ראיתי את הדברים השבוע, עדיין לא מעכלים שבנט רוצה ויכול להיות ראש הממשלה. אחרי הכל, אף פעם בהיסטוריה של מדינת ישראל לא עמד בראשה מנהיג שהוא חובש כיפה סרוגה ואשר לא צמח באחת מן המפלגות-מותג הגדולות: הליכוד ו/או העבודה.

את העוצמות של השיח, הבטוח בעצמו, המדבר על סיפוח מלא של שטחי C ומתן אזרחות ישראלית לכ 50 אלף פלסטינים, אשר לדברי בנט חיים באיזור C, המשוכנע שאין סיכוי שתוקם מדינה פלסטינית, ואשר אינו מוטרד מכך שישראל תעמוד בפני בידוד בינלאומי – אפשר היה להרגיש היטב בועידה. אך האם הציבור המתלהב הזה חושב שהם רואים מולם אדם הצומח להיות מנהיג המדינה? ספק.

אמנם, ועידת המפלגה בליל רביעי בתל-אביב, היתה הרבה יותר בקשר לפוליטיקה קטנה. איזה מן החלקים בתוך הסיעה ישלוט בשינויי חוקת המפלגה, ומי יצליח לכופף את היד לאחר בכל הנוגע להצבעה חשאית – אבל גם ברקע של ריבים פרוצדורליים אפשר היה לזהות את ניחוחות האנשים המחפשים כוח ועוד כוח פוליטי. מתווכחים על סעיפי תקנון, אך המשמעות היא שליטה. שליטה במפלגה, שליטה במדינה, שליטה בשטחים.

בשעות הערביים, בזמן שבחדר סגור מאחרי הבמה התנהל מו״מ איטנסיבי בין שני חלקים של הסיעה על ויכוחי התקנון, יצאו כ 1000 חברי המרכז לאכול ולהתפלל. להתפלל ולאכול. ״מהרגע שהגעתי לכאן בבוקר, כל הזמן כולם מתפללים״ אמרה לי יערה, פעילה במפלגה. היא דתיה מכף רגל ועד ראש וכמיטב המסורת של דתיים, מסוגלת לצחוק ולהקניט את מנהגיהם של חבריה למפלגה. יערה אינה האישה הפעילה היחידה שהסתובבה שם. אם אפשר ללכת לפי הסלוגן של המפלגה ׳משהו חדש מתחיל׳ אז בוודאי הן נשים רבות יחסית (בהשוואה לליכוד, לדוגמה) המעורבות בעשייה מפלגתית.

אחרי התפילות חזרו כל חברי המרכז לאולם הכנסים ותוך כמה דקות מיהרו לאשר את כל סעיפי התקנון לבקשת המנהיג. מרוב שמחה והתלהבות הם שכחו שבלוח הזמנים המקורי אמורים היו הם לקיים טקס הוקרה לחיילי המילואים שלחמו בצוק איתן. אחרי הכל, על פי ה DNA העדכני של הבית היהודי, השירות הצבאי, קצונה, קרביות ואף גאווה שבטית מן הסוג של ׳אני הרגתי המון ערבים׳, הם חלק מן העניין. אבל אפילו לקצין המעוטר, ח״כ יוני שטבון, לא היתה תשומת הלב המספקת כדי לעמוד על כך שחיילי המילואים יזכו לאותה הצדעה. בנט אמור היה לשאת נאום מדיני, וגם זה לא קרה. המפדלניקים הותיקים חזרו להיות עסקני אמת ואחרי ארבע שעות רצופות של ויכוחים, התעייפו ורצו כבר ללכת לדרכם. קצת אחרי שמונה בערב, פיזר בנט את החגיגה. אולי הוא עדיין לא ברמה של הליכוד או העבודה, שם מסוגלים למשוך ועידות גם עד אמצע הלילה, אם יש כמה ריבים לא פתורים שמצדיקים מהומות.

גאסוב חסון: אני אהיה הח״כ הדרוזי הראשון של הבית היהודי

אחד השינויים שהוביל בנט במהלך השנה האחרונה הוא שינוי הסעיף התקנוני המאפשר למי שמעוניינים להתפקד להיות אף חילונים או דרוזים או בני דתות אחרות ובלבד שהם מזדהים עם ערכי המפלגה. כאמור, מאחר ומדובר בערכים דתיים-לאומיים, לרבות סיפוח שטחים, קשה לדמיין את ערביי ישראל מתייחסים ברצינות למפלגה.

בנט דאג לשינוי הנ״ל עוד לפני הבחירות המוניציפליות שנערכו שנה שעברה, כדי להריץ מועמד דרוזי מטעמו בעיר דליית אל כרמל והמהלך הצליח. גסוב חסון, נכנס כחבר מועצה ואחרי שהצביעו לו (אז) למעלה מ 1000 איש, הוא טוען שאת כל הקבוצה הנ״ל יביא כמתפקדים לבית היהודי.

כאשר שואלים את חסון, מה לו ולמפלגה לאומית שחבריה מתבטאים באופן גזעני כלפי ערבים –

״ראית איך בנט העיר מידית לשטבון, כשהוא העז לדבר נגד דרוזים. הוא אמר לו מיד, אצלנו לא ידברו כך על בני העדה הדרוזית. מוטי יוגב היה המפקד שלי בצבא ואני מאמין שיש חיבור טוב ביננו, הדרוזים לבין המפלגה הזו.״

כמה אנשים פקדת עד היום עבור המפלגה?

״אני מאמין שבחודשיים הקרובים אפקוד את כל ה 1000 שהצביעו לי בבחירות לעירית דאלית אל כרמל. יש אהדה לבית היהודי בקרב הדרוזים״.

 אתה מתפרנס מן המפלגה?

״כן, לאחרונה קיבלתי את המינוי של להיות נציג המפלגה במגזר הדרוזי והתחלתי לעבוד בכפרים ויש פוטנציאל גדול לפקוד״

 האם אתה מזדהה עם ערכי המפלגה?

״בוודאי. הימין גדל כל הזמן גם אצלנו. אירחנו השבוע בדליית אל כרמל קבוצה של רבנים מפוני גוש קטיף. הם באו וישבו אצלנו ודיברו ובטח שהזדהנו איתם״.

זה אומר שאתה מזדהה גם עם ערכים יהודיים? זה מקובל עליך?

״בטח שאני מזדהה. למה לא להזדהות עם ערכי היהדות? מה הבעיה בזה? אנחנו חיים כאן במדינה הציונית. אין לי שום בעיה עם העקרונות שהם מובילים, וגם על כל ההיבטים היהודיים.״

 אתה מעוניין להיות חבר כנסת?

״בוודאי. הם צריכים להכניס ח״כ מן המגזר ואני הייתי רוצה שבמפלגה יהיה שריון ואני אהיה חבר הכנסת הראשון מטעם הבית היהודי. אני הראשון שעובד עבורם במגזר הזה וכן, זו הציפיה שלי. מקווה שכבר בתקנון הבא ישנו כך שאוכל להיכנס ועם הסקרים, אני אהיה מבסוט גם במקום 10 או קצת מעל.״

הבת חנאן חסון וח״כ איילת שקד, ועידת הבית היהודי, 10 בספטמבר 2014