בדיקות בועדת חוץ ובטחון בנוגע לעסקת רכש הספינות

במסדרונות הכנסת מלחשים על מספר רב של בדיקות והעמקות בתיקיות ובחומרים הצפופים בחדרים החשובים של ועדת חוץ ובטחון. יו״ר ועדת חוץ ובטחון ח״כ אבי דיכטר, ראש השב״כ לשעבר לא מוכן לדבר ולפרט בנושא אך החקירה נעשית תחת עינו הפקוחה ומכיוון שהחקירה מתמקדת במיוחד בתקופה בה אבריאל בר יוסף היה מנהל הועדה, הרי שמדובר גם בתקופה בה שטייניץ שימש כיו״ר הועדה.

בר-יוסף ששירת בחיל הים עשרות שנים, חזר לשירות הציבורי ב 2004 בתפקיד מנהל ועדת חוץ ובטחון ומנהל הועדה לתקציב הבטחון בכנסת. ב 2009 הוא עבר לתפקיד משנה לראש המטה לבטחון לאומי. מכוח תפקידו הזה מונה לשבת כחבר בועדה הבינמשרדית לבחירת משק הגז הטבעי בישראל (ועדת צמח). ב 2012 מינה אותו שטייניץ (אז שר האוצר) ליו״ר נמל חיפה.

בפברואר 2016 הודיע ראש הממשלה נתניהו שאבריאל בר יוסף יהיה ראש המטה לבטחון לאומי, אך כעבור כחודש ביטל את המינוי עקב טענת תנועת אומ״ץ (אריה אבנרי ז״ל) על פיה בר-יוסף חשוד בקבלת טובות הנאה וניגוד עניינים. אומ״ץ פרסמו אז שהשר שטייניץ הוא ״פטרונו״ של בר-יוסף. כמה חודשים לאחר שבוטל מינויו, נפתחה חקירה פלילית נגדו בר יוסף והשבוע התפרסם בערוץ 10 שהמשטרה קרובה להשלמת החקירה ולהמלצה על הגשת כתב אישום נגדו.

לפי מקורותיי בכנסת, פתיחת הארונות והתיקיות במשרדי ועדת חוץ ובטחון מדאיגה אנשים רבים, ביניהם גם השר שטייניץ מאז שנודע שהבדיקות מתמקדות גם לשנים בהן כיהן שטייניץ כיו״ר הועדה (2003- 2006). בין דיכטר לשטייניץ נוצרה מתיחות סביב הבדיקות הללו.

בנוסף, בראשית השבוע פורסם בהארץ שהחשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי-בויאנג’ו לקחה עמה, בסוף תפקידה, שישה ארגזי מסמכים רגישים, לרבות מסמכים הקשורים לעסקת רכש הספינות. הסיפור הזה הקפיץ גם הוא את האנשים המכירים את הבדיקות שנערכות כיום בועדת חוץ ובטחון. עבאדי-בויאנג׳ו נתפסה כאשת מקצוע וגם כמקורבת לראש הממשלה ולליכוד, כך פורסם זה מכבר. נתניהו ושטייניץ קידמו אותה במהלך השנים במספר תפקידים.

אך השבוע כאשר הפוקוס הוא על אופן מימון כלי שיט בחיל הים יש לקשור כמה קצוות: משרד הבטחון, כך פורסם בדה מרקר לפני כמה שבועות, מימן את רכש הספינות באמצעות הלוואה שנלקחה מבנק דיסקונט.

מתוך דה-מרקר: ״משרד הביטחון, מתברר, מימן את רכש הספינות ב-2015 באמצעות הלוואה שנלקחה מבנק דיסקונט. אגף החשבת הכללית באוצר, בראשות מיכל עבאדי־בויאנג’ו, ידע על ההלוואה ואישר אותה. באגף התקציבים באוצר, שבראשו עומד אמיר לוי, טענו שלא ידעו ולא אישרו את ההלוואה, שבה הם רואים אמצעי העוקף את מגבלת התקציב. כלומר, מכיוון שלמשרד הביטחון לא היה את הכסף לקנות את הספינות, ומכיוון שאגף התקציבים התנגד לעסקה ולא התכוון להוסיף כסף לתקציב הביטחון בגינה – משרד הביטחון רקח פטנט של מימון העסקה מחוץ לתקציב באמצעות הלוואה פרטית.״

בהמשך הכתבה מצוין שההלוואה הנ״ל אושרה בקבינט הבטחוני המדיני (וכאמור, פקידי האוצר הבכירים למדו עליה רק בדיעבד).

בערב יום כיפור, השנה, זומנה ועדת חוץ ובטחון לאישור מהיר של רכש צוללות אך תוך כדי הישיבה (שבה היו אמורים לעסוק בצוללות), הוכנסה לח״כים בקשת אישור נפרדת לסגירת עסקת הספינות, במספרים אשר לטענת אנשים המכירים את המקרה משוייכים לאותה ההלוואה המוזכרת בפסקה לעיל (236 מליון אירו).

התוספת – אישור להעברה של 1.240 מליארד ש״ח לטובת עסקת הספינות הגיעה באותו הבוקר בפקס ממשרד האוצר. הדברים הללו נחשפו בזמנו על ידי ח״כ אראל מרגלית.

כלומר, ועדת חוץ ובטחון אישרה בעקיפין ובנוהל חפוז עסקת רכש ספינות שנעשתה מחוץ למסגרת תקציב המדינה.