אבי דבוש: לא חושש מהשפעת אנשי ימין על פריימריז פתוחים במרצ

ראיון קבוצת ווטסאפ אבי דבוש חבר מנהיגות תנועת הפריפריות, מקום 8 במרצ וחבר הנהלת המפלגה המנסה להוביל את מהלך שינוי המפלגה ופתיחתה לפריימריז פתוחים.

[החלפת את הנושא אל “הפועלות בפריימריז פתוחים”‬]

[‫‏צירפת את אבי דבוש]‬

טל: שלום וברוך הבא אבי דבוש. תודה שהצטרפת אלינו לקבוצת הפועלות של הפלוג. נמצאים פה כ 110 מנויים של הפלוג חלקם בהאזנה וחלק ישאלו שאלות

אבי דבוש: ברוכות/ים הנמצאות/ים

טל: אז קודם כל, כמיטב המסורת – סלפי.

אבי דבוש: בשמחה

אבי דבוש: כולל היועצת הסודית, לולה…

טל: ושאלה ראשונה: כולם מנסים להבין מה היא הטכניקה המוצעת לפתיחת הפריימריז במרצ. מי יוכל להצביע ואיך המפלגה תתמודד עם אנשים מן הימין שמנסים להשפיע על הרשימה (אולי זה לא מפריע למרצ?)

אבי דבוש: אני מציע בחירות פתוחות. המודל הוא פריימריס פתוחים. כלומר, כל אזרח/ית מעל גיל 18 יוכל להצביע, גם ברישום ביום ההצבעה עצמה, ועם תשלום סמלי. בחירות כאלה היו בשנים האחרונות בקנדה (טרודו..), איטליה (בשמאל, שניצח), בבריטניה, בצרפת ועוד

טל: והוא יצטרך להצהיר דבר מה כדי להצביע? תמיכה במפלגה? תמיכה בפתרון שתי המדינות?

אבי דבוש: כן. תמיכה בערכי מרצ/ השמאל. תמיכה בצדק חברתי ושלום. לא דייקנו את ההצהרה עדיין.

אבי דבוש: לגבי אנשי ימין- שיבואו… אם ינהרו בהמוניהם על מנת לבחור את מועמדי מרצ, ולהכניס כסף למפלגה- מה טוב

טל: האם לא קיים חשש מהשפעה זרה? אם אנשי ימין יבואו או אחרים – זה לא יפגע במפלגה? יסיט את תשומת לב למשהו שהוא לא מרצ… אם אנשי ליכוד או מרכז קובעים את הזהות שלכם.

אבי דבוש: על פי הנסיון המצטבר והתיאוריה- זו לא הסכנה במפלגות אידיאולוגיות קטנות. שוב, בעיני זה לא מפחיד. את באמת רואה עשרות אלפי אנשי ימין נוהרים לקלפיות, חותמים על תמיכה בערכי מרצ, משלמים לה ומצביעים?

טל: ניסיון מהיכן? אין עוד מישהו שעשה את זה בארץ, נכון?

אבי דבוש: נכון. הדבר הכי קרוב היו הפריימריס האחרונים בבית היהודי. עם תקופת אכשרה של שבוע.

טל: כאשר בנט החליט ברגע האחרון להותיר את זה פתוח למתפקדים שהגיעו ממש לפני הבחירות הפנימיות..

טל: אוקיי. שאלה נוספת לפני שאתן פה לחברים לשאול.

אבי דבוש: בדיוק לפני עשר דקות חזרתי מהכנסת. בין היתר ישבתי עם פרופסור גדעון רהט, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. נחשב המומחה המוביל בארץ לעניין. בין היתר, מדובר באיסוף תובנות דרכו ובדרכים אחרות.

טל: איך אתה מסביר שבמקביל אליכם פייגלין מניח יסודות לפריימריז פתוחים בזהות ולפתע בשבוע האחרון- גם במפלגת העבודה זה על הפרק. זה טרנד?

אבי דבוש: כנראה שכן. יצרנו טרנד. הנחתי את ההצעה לפריימריס פתוחים כבר במאי 2016 על שולחן ועדת החוקה שלנו. מדובר במרכיב הכרחי, גם אם ממש לא בלעדי, לפתיחת השורות ובניית שמאל עממי.

טל: פותחת לשאלות. מי שמעוניין שיצביע. ☝✌ או שאני ממשיכה לשאול.

טל: עד שתעלה שאלה. אני ממשיכה. איפה עומד המצב העדכני של להזיז את זה בתוך מרצ. כלומר, מתי זה יוחלט. וגם – תסביר ביותר פירוט אם אתה יכול- למה אתה חושב שזה פתרון טוב לבעיות שיש לדעתך במרצ כיום.

אבי דבוש: מממ… ארוך ופרוצדורלי

טל: מקשיבים. וגם קח בחשבון שאחר כך אני מעלה את התמליל בפלוג. כך שעוד אנשים יקראו את זה בסופו של דבר.

אבי דבוש: מעולה

טל: (בקיצור, קח את הזמן)

בן:☝

עדי:☝

אבי דבוש: יש מאבק כרגע בתוך מרצ על מועד ההכרעה. אני הגשתי את ההצעה, כאמור, במאי 2016. לקראת הועידה החוקתית. ועדת החוקה וההנהלה החליטו לפצל את ההצעה מיתר שינויי החוקה, על מנת לקיים ועידה מיוחדת בנושא (בה יוכלו להעלות גם הצעות אחרות לשיטות בחירות). אז היה מדובר על סוף 2016. מאז מדובר בלחץ מתמשך לקיים את לוח הזמנים ולהתארגן, סוף כל סוף, לבחירות הבאות. בשלב שהיה ברור שלא יקרה בקרוב, אספנו מעל 120 חתימות לקיום ועידה במרצ. בתגובה ללחץ, נקבעה ועידה ב- 14.3. בה נעלה הצעה ללוחות זמנים סגורים, על מנת להעלות את השיטה, מועד הבחירות וההכנה לבחירות הכלליות הבאות.

אבי דבוש: לגבי מרצ בכלל-

טל: אז יש ועידה ב 14 במארס. טוב לדעת (לא זכרתי)

טל: סדר השאלות: בן ואחריו עדי (אבל נחכה רגע שאבי יענה לחלק השני של השאלה, לגבי למה זה נחוץ למרצ)

אבי דבוש: המטרה שלי היא בניית שמאל עממי, שמרצ תוביל. בעיני, הברית הבסיסית של השמאל, בה אנשי אליטה, עם “קישוטים” מהפריפריות החברתיות והגיאוגרפיות, הובילו את השמאל ו”ייצגו” את האינטרסים של המעמדות הנמוכים ואת המאבק לפתרון הסכסוך בדרכי שלום –  חסרת תוקף. חייבים לאפשר ולבנות באופן אקטיבי שמאל, שיהיה מובל על ידי הפריפריות. לא כ”קבלני קולות”, אלא בהנהגה. כל זאת על מנת להביא את מרצ למקום משפיע בפוליטיקה הישראלית.

אבי דבוש: השינוי הוא בהנהגה, בשיח, בדגלי התוכן ובחיבור עם מעגלים רחבים בחברה הישראלית. שיטת הבחירות חייבת לאפשר קשר בין זיקה לערכים והשפעה במפלגה.

טל: אבי – עם יד על הלב. כמה מצביעים פוטנציאלים יש לכם למרצ בשדרות, מצפה רמון, ירוחם, דימונה, ערד?

אבי דבוש: עשרות אלפים. רמז לזה היה בבחירות 2006, עם עמיר פרץ. אני מאמין שמפלגה שתעז להפוך את עצמה למפלגה של הפריפריות, עם ברית בין אנשי פריפריות ואליטות, תעשה את זה בגדול. ותביא יותר משמונת המנדטים “החדשים” שהוא הביא.

טל: בן – קדימה.

בן: שלום אבי ותודה רבה, אחת הבעיות בפריימריז פתוחים הוא הצורך של המועמדים לפנות לקהל גדול מאוד. זה מצריך כסף, ולא מעט ממנו. אתה לא חושש שמועמדים אידאולגים יעלמו לצד מועמדים בעלי אמצעים?

אסף:☝

טל: אחרי בן, עדי ואחריו אסף.

אבי דבוש: דווקא לא. הפנייה לציבור הישראלי כולו דווקא ייצור מצב שתקרת ההוצאה (אנחנו מדברים על 100,000 ש”ח. החוק מאפשר יותר. לא הרבה יותר) איננה גבוהה מדי, מחד. ומאידך, רק מספרים גדולים בהרבה יהיו כאלה שיכולים לחולל שינוי. הרי לא נוכל לקנות שילוט חוצות באיילון ולא מודעות ענק בעיתונים. תהיה הרבה עבודת שטח, עבודה עם רשתות חברתיות, פנייה דרך תקשורת ממוסדת ועוד.

אבי דבוש: מהנסיון שלי, אפשר לגייס מהציבור. ב2015 גייסתי בקלות יחסית את ה20,000 ש”ח שיכולתי לגייס, במסגרת תקרת ההוצאה לבחירות בועידה.

טל: עדי

עדי: לפחות אני לא הבנתי מדוע אתה חושב שהשינוי המבני הזה יעזור ולמי. האם אתה חושב שחוסר יצוג מונע ממרצ לתפוס נפח? יש לך איזה שהוא בסיס עובדתי לטענה הזאת? חוץ מתחושת בטן? ולמה בעצם מרצ גדולה קצת יותר זה טוב ולמי? העובדה היא שחוסר יצוג מוחלט כמו אצל לפיד הוא פופלארי הרבה יותר. ואם אתה כבר מזכיר את עמיר כמביא קולות למה שלא תחברו אליו ותעזרו לו במקום להתחרות בו? איך פיצול בנכם ובן העבודה יעזור?

אבי דבוש: עדי, המון שאלות…

עדי: תתרכז אז בחלק השני למה הפיצול יעזור

אבי דבוש: הבסיס העובדתי פשוט: בחירות מונעות מהזדהות וחיבור. כאמור, בחירות 2006 זו דוגמא. גם הבחירות האחרונות וה”הפתעות” שבארה”ב ובבריטניה. על מנת לייצר הזדהות יש צורך בחיבור לשיח, לאנשים ולמסורות רלונטיות. עניין פשוט.

אבי דבוש: הפיצול הוא אידאולוגי. מרצ מאמינה במודל צדק חברתי רדיקלי, עם תוספת של כעשרים מליארד שקלים להשקעות חברתיות. מרצ מאמינה בפתרון הסכסוך ולא ניהול מו”מ עקר ו/או הסכמי ביניים, כפי שהציע הרצוג לאחרונה.

אבי דבוש: אני ממש לא פוסל חבירות פוליטיות. זו שאלה פרקטית. אם חבירות כאלה יוכלו לקדם השפעה פוליטית ומימוש ערכי ומצע מרצ- מה טוב.

טל: אבל אני אחדד את עדי- על סמך מה אתה חושב שדווקא פרימריס פתוחים יביאו קהלים חדשים. וקהלים נוספים. למה שזה ירחיב את המעגל שלכם?

אבי דבוש: לפיד? אני יכול להתייחס בנפרד, אם תרצו…

שי: ☝

אבי דבוש: בחירות פתוחות, כאמור, הן מרכיב הכרחי, אך לא מספק. שמתי למטרה לקדם שלושה דברים מרכזיים ב- 2017: בחירות פתוחות, בחירות לראשות וחידוד דגלי התוכן. כל זה יאפשר עבודה משמעותית ורציפה מול השטח, ומול מעגלים חדשים ב- 2018 ו- 2019, בהנחה (לא סבירה) שהבחירות יתקיימו במועדן.

טל: אסף. שוט. ואחריו שי

אבי דבוש: כי בחירות שישתתפו בהן 150,000 איש יביאו למגע רחב בהרבה של השמאל ומרצ בציבור הישראלי

טל: אופטימי. בחיי.

אבי דבוש: תמיד 🙂

טל: מ 16 אלף איש אתה קופץ ישר ל 150 אלף…

אסף: אהלן אבי, אני חבר ועידת מרצ וחושב שפריימריס פתוחים הם הכרח מתבקש. אני לא יודע אם מה שיציל את מרצ אבל זה שווה ניסיון. ממה שאני מבין זהבה בעד הצעה, לא? אז איפה בעצם טמונה הבעיה הפוליטית שלכם בלהעביר את ההחלטה?

עדי: ואם לא תביאו גם 20 אלף אתה תציע שלא תרוצו?

אבי דבוש: אגב, באיטליה השמאל תולה את נצחונו בפריימריס הפתוחים שהיו מאוד מוצלחים

טל: מה שאסף שאל- בדיוק מה שרציתי לשאול. מי מעכב אותך. אשמח אם תהיה ספציפי. ח״כ גילאון? ח״כ זנדברג? אורי זכי ? ח״כ פריג׳?

אבי דבוש: אסף, שלום. זהבה מציעה לעשות את ההכרעה רק בתחילת 2018, לאחר הבחירות לועידה חדשה. יש כאן אבסורד עמוק, לטעמי: אם הולכים למודל חדש, אז הולכים עד הסוף. כרגע הקמפיין שלה אומר- צריך מודל חדשני. כדי לייצר אותו צריך שתיכנסנו למנגנון המאוד בעייתי (זהבה משתמשת במילים קשות יותר של “מוקדי כח” וכו) ואז נביא את השינוי. בעיני, זה פשוט. רוצים מהפכה? נהיה מהפכנים. לקבל הכרעות כאן ועכשיו ולנוע קדימה. אין לנו זמן לבזבז. בטח לא אחרי שביזבזנו שנתיים.

אבי דבוש: עדי, שאלה מצוינת. אסתכן ואומר מהבטן ומהלב: כן. זה יהיה כישלון של הבחירות הפתוחות. כרגע, כולם מעכבים…כל אחד מסיבותיו.

טל: מה עם גילאון? זנדברג? פריג׳? – מתנגדים אליך?

אבי דבוש: מחנה “האדומים” של אילן מתנגד לבחירות פתוחות, וסיבותיו עימו. זהבה מתנגדת לעיתוי.

טל: אם זכור לי נכון – אילן גילאון הוא בעל כוח רב במוסדות

טל: שי – אתה הבא בתור.

שי: היי אבי, שמי שי ואני סוג של חקלאי (תזונאי עופות ומגדל מטילות ופטם). במסגרת העבודה שלי אני נפגש עם עשרות חקלאים ממגוון התחומים. כולם מציפים את אותה בעיה; בעיה שעולה גם מראיונות שאנו מקיימים כאן בקבוצה- לחקלאים בישראל אין באמת ייצוג בכנסת. פעם היה סוג של ייצוג לכאורה עם כל מיני בעלי אינטרסים. היום אין כלום, 120 נבחרים שאינם מבינים ו/ או רוצים להבין את המצוקות האמיתיות שלנו. סורי, אני לא רואה איך בפריימריז פתוחים (בניגוד לפחות לשריונים למראית עין שיש היום- שכרגע אפילו מזיקים יותר), הבעייה תיפתר ואפילו הפוך- אין לנו סיכוי לנציג!

אסף: אני לא מכיר אף פוליטקאי או ממסד פוליטי שלא מעונין לשמר את הקיים, זה בילט-אין

אבי דבוש: כרגע, יש במרצ הרבה התקוטטות ושיתוק בגלל המאבק בין המחנות. זה היה טוב לשנתיים. לא עוד. הרעיון הוא לייצר בחירות פתוחות לראשות, ולבחור את המנהיג/ה שיוביל אותנו לבחירות הכלליות הבאות.

 אבי דבוש: אסף, מוכר…

אבי דבוש: שי, תודה על השאלה. דורשת התעמקות. השאלה היא מהי נציגות של החקלאים. כמי שמחובר מאוד לחקלאים אני מבין שיש אי הבנה מוחלטת בציבור בנושא, וערבוב שלו עם נושאי צדק חלוקתי (מאוד חשובים) וחלוקת העושר. בחירות פתוחות יביאו השפעה למי שיצליח להתארגן ולהעלות נושאים לסדר היום של קהילות ופרטים. אשמח אם תוביל התארגנות כזו על מנת להשפיע על התוכן ועל הנציגות.

אבי דבוש: אסף- מדויק. לעיתים השיעורים כואבים. יש משפט לטיני שאומר “הסנאט הוא חיה רעה, גם אם האנשים שבו טובים”…

טל: אבי -שתי שאלות נוספות ממני

אבי דבוש: מצוין

טל: האם אין בעיה מבחינת החוק – כי החוק דורש מן המפלגות לנהל פנקס בוחרים שכולל בתוכו את רשימת כלל הזכאים לבחירה. איך מתאימים את זה לפריימריס פתוחים כאשר לא יודעים מי מגיע להצביע?

שי: אני חלוק עלייך, זה פשוט עניין של רוב ומיעוט. רוב בוחרי העבודה לא מצביעים לחקלאי או למי שנושאים אלו בראש מעייניו אלא לאנשים אחרים שהם יותר מזדהים עם עמדתם הכללית במגוון תחומים אחרים.

אבי דבוש: שאלה טובה. ועדת החוקה יושבת גם על זה. אלו פרוצדורות. חשובות, אבל לא המהות. בעיני, הבחירות צריכות להיות פתוחות ככל הניתן. מועמדים ומצביעים.

טל: ברושי לשלטון

שי: חקלאים=חלכאים

אבי דבוש: אכן 🙁

שי: הוא ושמחון ודומיהם יצרו את כל הבעיות מלכתחילה

טל: אבל האם אתה יודע היום להגיד – אם הצעת הפריימריז הפתוחים בכלל אפשרית מבחינת החוק הישראלי?

אבי דבוש: ברושי הוא דוגמא רעה מאוד לעניין, אבל הוא המעט ששי נותר איתו. בעיה מוכרת.

טל: אתה מעריך שזה כשלים שניתן להתגבר עליהם (פרשנות מרחיבה של החוק?) או שהמהלך שלך מצריך שינוי חוקי המדינה ואז אתם תצטרכו שיתוף פעולה מן הקואליציה בשינוי חוק המפלגות…

אבי דבוש: למיטב ידיעתי ובדיקותי- כן. בכל מקרה, מדובר ברצף. גם אם נידרש, בסופו של עניין, לרשות עד יום לפני ההצבעה- מדובר בחסם, ובכל זאת, מדובר עדיין בבחירות פתוחות.

טל: יש לנו פה בקבוצה יועץ משפטי חוקתי. אולי הוא יסביר לנו אחר כך…

אבי דבוש: אם נידרש לשינוי החקיקה- נלך על זה.

טל: אוקיי

אבי דבוש: זה חלק מהיתרון של ה”טרנד” שציינת.

 אשמח לקרוא. תעבירי לי אם אפשר 🙂

טל: השאלה הנוספת שלי: מה חשבת על הטור של יריב אופנהיימר. הוא בכלל איש מפלגת העבודה, מגיע עם מעין אגרסיות חיצוניות. רוצה לדחוף אתכם לכיון חדש. לא ברור אם הוא רוצה להתמודדד אצלכם או לא. מה שבטוח זה שהוא לא הטיפוס החדש שדמיינתם (פריפריה, אנשים ממגזרים חדשים)

טל: ובנוסף – האם ידוע לך על אנשים שיתמודדו אצלכם אם וכאשר יקרה השינוי. מי מחכה בחוץ לשינוי? אבי בוסקילה? אמילי מואטי? (היא עבודה כעקרון, אבל אולי..), טליה ששון? תן לנו קצת שמות – תן לנו ג׳ויס.

אבי דבוש: טל, אני בעד תחרות. וכמה שיותר. אני מברך ואברך על הצטרפות של יריב. וגם של אחרים. בעיני, התשובה למפלגות “איש אחד”, מלבד שינויים בחוק הישראלי (שמעניש מפלגות דמוקרטיות) היא הרבה יותר דמוקרטיה ומעורבות ציבורית. לא מפחד מזה. להיפך. נעמיד רעיון מול רעיון וא.נשים מול אחרים- ונכריע באופן פתוח.

אבי דבוש: אני יכול לומר מי המתין עד בוש שנקדם את הבחירות הפתוחות, ועזב לעבודה, כשראה שאין התקדמות- עמירם לוין

טל: הוא עזב את מרצ בגלל שלא עשיתם פריימריז פתוחים? זו הסיבה?

אבי דבוש: כן. ישבתי איתו מספר פעמים. לא ראה איך בועידה יש להתמודדות שלו או למרצ- עתיד. ולכן התפקד לעבודה. ואולי עדיין לא מאוחר.

אבי דבוש: בין היתר אני במסע לגיוס הא.נשים הטובים ביותר להתחרות. מי שציינת אלו חברים ושמות טובים ויש עוד רבים אחרים.

טל: מה אתה חושב על המהלך של פייגלין? אני יכולה להגיד לך שישבתי עם פייגלין לא מזמן והוא ציין, אני ראשון, זה חדשני, עוד לא היה בישראל. אמרתי לו, שמע: מרצ כבר הציבו את הנושא הזה. והוא היה מופתע

אבי דבוש: אני רוצה יותר א.נשים מהפריפריות- מזרחים, ערבים, דוברי רוסית- אבל, גם חיזוק הצד הבטחוני של מרצ הוא חשוב.

טל: אבל אחד הדברים שהוא מנסה לעשות – זה להוסיף בכל עשיריה (מקום 10, 20 וכולי) – נציג שיגיע מיהדות העולם.

אבי דבוש: יופי. אז אני יכול לקחת קרדיט על זה שהפתעתי את פייגלין 🙂

טל: כלומר – הפריפריה שלו הולכת עד רוסיה, ארה״ב, צרפת

אבי דבוש: פייגלין איש נבון. אני מחובר לחוגי ימין. לא מזהה היכן האלקטורט שלו. לא מזהה היכן ההתלהבות מהמהלך שלו.

טל: ראית את השיטה שלו? גם הוא ינהיג פריימריז פתוחים. אבל זה ברור שכיום הוא יכול לקבוע את הכללים, כי המפלגה כרגע – רק שלו. והוא לא תלוי בועידה כדי להציב את הכללים.

אבי דבוש: יציב גם את עצמו לבחירה?

שי: אבי, סליחה שאני חוזר לנושא, אבל באמת חושב שהפריימריז הפתוחים הם לא פתרון טוב. ניקח את נושא הסביבה- חשוב ומוכר לכולם. לחלק יותר ולחלק פחות. יש לך שם אחד לבחור; אורלי ברלב, יעל כהן פארן, אליס גולדמן ויום-טוב סמיה. רוב הציבור יילך על סמיה. אין קשר להעלאת נושאים לסדר היום ולהעלאת המודעות. לא תשיג ייצוג שיוויוני במקרים כאלו.

טל: אז אתה חושב שהמהלך של פייגלין – שבו הוא פותח לפריימריז פתוחים – לא יעזור לו להרחיב את שורות המפלגה ולהשיג יותר תשומת לב ובוחרים? כי זה כל הרעיון , לא?

אבי דבוש: אז אנחנו בדרך הארוכה- קצרה. וצריכים להכריע על בחירות פתוחות באופן דמוקרטי, במפלגה עם מסורת ארוכה ועמוקה. אתגר חשוב.

טל: באמצעות הפריימריז הפתוחים להרחיב ולהגיע לעוד קהלים

אבי דבוש: שי- לא מבין את הקשר לבחירות פתוחות… אתה מדבר על סדרי עדיפויות של הציבור. אין קיצורי דרך. כמי שהיה שותף להקמת התנועה הירוקה אני יכול לשוחח איתך בעניין במשך ימים… מזמין אותך לעשות את זה 🙂

אבי דבוש: לא. ציינתי שלא זיהיתי התלהבות מהמהלך של פייגלין בהקמת המפלגה החדשה שלו. הבחירות הפתוחות הן אמצעי. הרעיון הוא לקדם אידאולוגיה. ולהשפיע על החברה הישראלית לטובה.

אבי דבוש: אבל, אלו הצרות של פייגלין. יש לנו משל עצמנו 😉

נעם: ☝

טל: יאללה – קפוץ מחר לאירוע שלו. בנמל תל-אביב. מניסיון באירועים שלו , אני יכולה להגיד לך שיש תמיד ריח טוב ומיוחד באויר.

טל: נעם – תורך

נעם: תודה. שאלה בהמשך לתשובה ממוקדם.

אבי דבוש: אני בקרית שמונה כל היום. מבטיח לנסות.

טל: ואחרי זה – אם יש מי שעוד רוצה לשאול, מוזמן…

נעם: מה זה אומר צריך יותר ביטחוניים? צריך גנרלים? למה ביטחון לא שווה שלום ואמונה בתהליך מדיני?

אבי דבוש: נעם, מעולה. תפסת אותי 🙂 ביטחון לא שווה רק שלום. הוא שווה גם סולידריות חברתית והזדמנות שווה. א ב ל, בהחלט יש שאלות בטחוניות. דווקא למי שרוצה שלום. יכול לומר לך, מנסיון של מי שחי בעוטף עזה, שיש צורך בתשובות בטחוניות לאיומים על ישראל. עם כל זה שנתניהו מנגנן על נימי הפחד שלנו, יש בעיות אמיתיות. לא מחייב בחירה לש גנרלים לרשימה, וודאי לא לרשאות. כן מחייב מחשבה רצינית, וגיוס מומחים לעניין.

טל: מי היום (חוץ מעמירם לוין) – מחזיק בתיק הבטחוני במרצ? עמירם לוין שהלך, הכוונה.

אבי דבוש: אגב, אני ממייסדי יוזמת שתי מדינות- מולדת אחת. ועולות שם המון שאלות בטחוניות. שיש לענות עליהן בהרבה מישורים, אבל גם הצבאי.

אבי דבוש: עמירם לוין שהלך זה נפלא 😉

נעם: האם לדעתך המודל הרשימה יכול לעבוד בשמאל היהודי? שילוב של מפלגות שלא בהכרח מאמינות באותם דברים מדויקים אבל יש מחנה רחב, לכל אחת יש מנהיג ויש להן מנהיג משותף והם פועלות בקונצנזוס?

אבי דבוש: שאלה טובה… בזמנו מוסי יזם פורום בנושא. צר לי לומר שכרגע אני מרגיש שאין לנו תמיד תשובות טובות לעניין. בעיני, אלו תשובות טובות משל הימין, אבל עדיין רחוקות מלהספיק. ומדובר באחריות רצינית וכבדה של כולנו. זה היה המקום שהביא אותי לפוליטיקה המפלגתית המורכבת מלכתחילה- צוק איתן.

אבי דבוש: המודל הרשימה??

נעם: מודל הרשימה המשותפת הערבית. סליחה על הכתיבה המהירה אני באמצע פאנל של ג׳יי סטריט במקביל

אבי דבוש: וואו, מרשים.

אבי דבוש: אז אגלה לך סוד, נעם: ב- 2013, ערב הבחירות, ביקשו ממני כמה מפלגות קטנות להוביל מהלך של חיבור כולן לרשימה משותפת. התנועה הירוקה, ארץ חדשה, הירוקים, עלה ירוק, הפיראטים ועוד. בין היתר, הצעתי שנבנה מהלך של גיבוש רשימה עם “שריונים” לנבחרים בבחירות פתוחות שיערכו בכל אתרי המאהלים של מחאת 2011. אני בעד חיבור כוחות ובעד בריתות. הפעם היחידה שהצלחתי לשכנע את אבא שלי, הימני, להצביע לשמאל (חוץ מהפעם, אבל זה בגללי…) היתה ב- 1999. “ישראל אחת”. חיבור של העבודה, גשר (עם דוד לוי, הנערץ בשבט הלובי שגדלתי בו באשקלון) ומימד של מלכיאור. ברית מנצחת.

 טל: טוב, חברים. שעה עגולה. מישהו עוד רוצה לשאול? או שאשחרר את אבי לילדים?

טל: תודה לאבי.היה מעניין מאוד. נתראה בהמשך. (אולי נקפוץ לועידה שלכם ב 14 במארס, יהיו מכות וקללות קצת? )

שי: תודה אבי!

אבי דבוש: טל, מבטיח שאם יהיו בחירות פתוחות ופתיחת שורות אמיתית, האירועים של מרצ יהיו יותר עממיים וחמים. לא מכות וקללות אולי, אבל פחות מעונבים 🙂

טל: רשמתי את ההבטחות.

אבי דבוש: בבקשה. איזה כיף. חתיכת קבוצה.

טל: מעניין אם זה כמו כל ההבטחות של פוליטיקאים… 🙂

טל: ביי אבי

אבי דבוש: והכי חשוב- “רוצים להגיע מהר? לכו לבד. רוצים להגיע רחוק? לכו ביחד”. זקוק להמון ביחד והמון סיוע במאבק לבניית שמאל עממי…מוזמנות/ים להצטרף!

אבי דבוש: לילה שקט

טל: ✌

[‫‏הסרת את אבי דבוש]‬

לראיונות ווטסאפ נוספים שערכתי למנויי הפלוג:

יולי אדלשטיין, יצחק הרצוג, יאיר לפיד, מיקי זהר, אלדד יניב, אחמד טיבי, שולי מועלם, עמר בר-לב, יואב קיש, זהבה גלאון, מרב בן-ארי, רחל עזריה, ד״ר גרבלסקי, תמר זנדברג, אור-לי ברלב (פעילת מחאת הגז), רביב דרוקר, יגאל דילמוני (סמנכל מועצת ישע), עמית סגל.

להצטרפות כמנויי הפלוג והשתתפות בקבוצות הווטסאפ ובראיונות עתידיים