מפלגת העבודה החליטה ש-40 אחוז מחברי המוסדות הפנימיים יהיו נשים – והן באו בהמוניהן. “ברגע שהתקנון קבע ייצוג מינימלי, מספר הנשים שהביעו עניין גדל מאוד. לא היינו צריכים לצאת בקריאה יזומה למלא את השורות”, אומרים שם. האם מפלגות אחרות יילכו בדרך זאת, ומה יעשה יאיר לפיד?
קשה להמעיט בהישג הפמיניסטי שהתרחש השבוע במוסדותיה של מפלגת העבודה. המפלגה הוותיקה, הגברית והמבוגרת הזו, שינתה את פניה. בפעם הראשונה בהיסטוריה – של העבודה ושל המפלגות הגדולות – הוגדרה בתקנון המפלגה אפליה מתקנת לנשים, כך שלפחות 40 אחוזים מוועידת המפלגה ומן הנבחרים במועצות הסניפים של המפלגה – הן נשים.
השינוי שהובילה מפלגת העבודה, בראשותה של שלי יחימוביץ’, עבר בשקט יחסי, אולי כי שינוי מן הסוג הזה, עדיין לא מבטיח שאכן 40 אחוזים מרשימת מפלגת העבודה לכנסת יהיו נשים. ובכל זאת, זהו אירוע נדיר, חדשני וראוי לציון.
במפלגת העבודה יש כיום כ-70 אלף מתפקדים. כ-45 אחוז מהם – נשים, כך אמר לי אתמול ראש המטה של יחימוביץ’, עופר קורנפלד, המתמודד בעצמו בפריימריז של המפלגה. כל מתפקדי העבודה יכלו להשתתף בשבוע שעבר בבחירות הפנימיות למוסדות המפלגה: ועידת המפלגה ומועצות הסניפים. ולפני שהקוראים מתייאשים מן הטור הזה ובורחים, עוד פרט ביורוקרטי קטן: מתוך הוועידה יוצא הגוף הקרוי “מרכז המפלגה”, הגוף בעל הסמכות לאשר, למשל, כניסה של העבודה לקואליציה ועוד שורה של החלטות חשובות אחרות.
אזי, החל מן השבוע, בפעם הראשונה, כמעט 40 אחוזים מאחד הגופים החשובים במפלגת העבודה הם נשים.
ומדוע כמעט 40 אחוזים ולא בדיוק? מכיוון שביישובים קטנים המיוצגים על ידי ציר ועידה אחד או שניים, לא ניתנה הבטחת ייצוג; ובמספר מקומות אחרים, נשים לא הציגו את מועמדותן. אך ביישובים הגדולים בישראל, התמודדו נשים רבות על מקום בועידה. “אפילו לא עשינו שום פעולה של פנייה יזומה לנשים להתמודד. לא היה בכך צורך”, מוסיף קורנפלד. “זה הגיע מהשטח. ברגע שתקנון המפלגה קבע ייצוג מינימלי של 40 אחוז, מספר הנשים שגילו עניין גדל מאוד. בחלק מן המקומות לא הוקפצו כלל נשים (לתוך המוסדות, למרות הצבעה נמוכה), כי ממילא היו המון מתמודדות וחלק מן הנשים נשארו בחוץ”.
האם זה אומר שמפלגת העבודה תהיה גם הראשונה בישראל שתציב רשימה שתכלול 40 אחוז נשים? טוב, לא להיסחף, היום הזה עדיין לא קרוב. קורנפלד אומר שלא התקבלה במפלגה החלטה לשריין לנשים מספר כזה של מקומות ברשימה. אבל מכיוון שמבין המתפקדים יש 45 אחוזים של מתפקדות, אולי הדבר יקרה מעצמו. מהפכה פמיניסטית פוליטית תתרחש רק כאשר, כמו במדינות סקנדינביה, יקצו המפלגות 40 אחוזים מן המקומות לבני המין הפחות מיוצג (שמא יהיו אלה הגברים בעתיד?).
ועדיין, שריון רוחבי במוסדות, כפי שנעשה במפלגת העבודה הוא נדיר ועל כך יש להחמיא להם. הליכוד, לדוגמה, לא נמצא שם. ביום שלישי השבוע, בערב הסברה והרמת כוסית לראש השנה, פתח שר החינוך גדעון סער את דבריו דווקא בברכות לקטי שטרית, מי שהיתה ראש המטה שלו. שטרית מוכרת היטב בקרב חברי מרכז הליכוד והיא תצטרך להיאבק בנשים אחרות על המקומות השמורים לנשים. הצלחה שלה תהיה הדחה של מישהי אחרת, כי בליכוד הנשים עדיין נדחקות לתוך מעט המקומות המשוריינים. התוצאה העגומה היא שהן צריכות להיאבק זו בזו, במקום לשתף פעולה.
בליכוד יש שריונים לנשים ברשימה לכנסת ובמוסדות המפלגה, אבל מתוך 27 ח”כים של הליכוד, רק חמש הן נשים – השיעור הנמוך ביותר של נשים מבין המפלגות שעורכות פריימריז ומתנהלות באופן דמוקרטי. ובכל מקרה, כל מי שמסתובב באירועי ליכוד יודע שנשים שם הן מיעוט. ייצוגן בממשלה מסתכם בשרה אחת: שרת התרבות והספורט לימור לבנת.
בכלל, מתוך 29 שרים שמרכיבים את ממשלת הליכוד-ישראל ביתנו-ש”ס, רק שלוש הן נשים (עשרה אחוז). בקבינט הביטחוני-מדיני של נתניהו, אין אף אישה: 14 שרים ואף לא פוליטיקאית אחת מביניהם. לבנת במעמד משקיפה בו. אז מה המשמעות של שריונים בליכוד אם אין לכך ביטוי בתהליכי קבלת החלטות במפלגה המובילה בישראל?
במפלגת “יש עתיד” של יאיר לפיד, המצב לא ברור, לא מוגדר. לפיד, שאתמול התחיל להחתים אנשים על טפסי התפקדות, לא מוכן להודיע מי יצטרף אליו לרשימתו לכנסת. ראש עירית הרצליה, יעל גרמן, נחשבת לאחת הנשים הבכירות בסביבתו, למרות שלפיד לא מוכן להודיע על כך באופן רשמי. הוא גם לא מוכן, כמובן, להצהיר שברשימתו יכללו ארבעים, שלושים, או עשרים אחוז נשים. יותר מכך, הוא אפילו אינו מסכים (באמצעות הדוברת שלו, כמובן) להתחייב ליחס שוויוני כלשהו ביחס לנשים במפלגתו. מן הבחינה הזו, אין שום משמעות לטפסי ההתפקדות שהחל לאסוף אתמול בהרמת הכוסית של המפלגה בשפיים. מתפקדי “יש עתיד” ממילא לא יישאלו לדעתם על הרכב הרשימה, וגם 90 אחוזים ממתפקדי יהיו מתפקדות, לפיד לא מחויב לנושא המגדרי.
קדימה וישראל ביתנו, אגב, הן המפלגות היחידות בכנסת ה-18, שהכניסו לכנסת יותר מ-30 אחוז נשים. שיעור המתפקדות בקדימה עומד על כ-40 אחוז, וברשימה המקורית של קדימה לכנסת היו 30 אחוז נשים (שיעור שירד מאז התפטרה לבני). ישראל ביתנו, אם כן, היא המפלגה היחידה כיום בה מתוך 15 ח”כים, חמש הן נשים. שם, זה על פי רצונו של היו”ר ואף אחד לא מבטיח שכך ירצה בפעם הבאה.
את הפוסט ניתן לקרוא גם בפלוג, באתר הארץ
רק לצורך הדיוק – ברשימת קדימה המקורית היו 25% נשים בלבד.
אחוז זה גדל למעל 30% רק לאחר פרישתם מהכנסת של המורשעים רמון והנגבי. לאחר פרישתה של לבני הוא אכן ירד אל מתחת לקו ה-30%.
בכל אופן, מלבד ישראל ביתנו, ניתן לציין גם את מרצ, שם שליש מהח”כים הן נשים. למרות שזו מפלגה של שלושה ח”כים בלבד, ובאותה צורה ניתן לדבר על שליש מחברי הסיעה הומואים, ושליש נכים…
גם בבל”ד יש חכ”ית מתוך שלוש.
ואותו כמובן עיתונאים לא אוהבים להזכיר (הוא לא אהוב עליכם במיוחד מאז שנת 2001), אבל בסיעת העצמאות יש 40% נשים, ואם אני לא טועה, ברק אמר בעבר שברשימה לכנסת הבאה יהיו 50% נשים…
ואגב ספירת נשים, נראה לי מעניין הרבה יותר לספור מזרחים במפלגות. שם המצב קטסטרופאלי הרבה יותר…
ואכן, בתקנון הבחירות בסעיף הבטחת ייצוג, מדובר על שמירת 2 מקומות מכל עשרה לנשים, כלומר לא יהיו 40% נשים ברשימה.