הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
ישיבת הממשלה לפתרון משבר התקציב נדחתה בפעם הרביעית. עד ל 3 באוגוסט. אחד הפתרונות שנזרקים השבוע על השולחן, כך אמר לי גורם המעורה בעניין, היא לדחות את הדחיה ולערבב את הערבוב יותר ממה שעורבב עד כה.
הנה ההצעה: במקום להעביר עכשיו, באוגוסט 2015 את תקציב 2015 ו 2016 – מציע כעת נתניהו, בהיפוך-סלטה-לאחור, להעביר רק את תקציב 2015. את המשימה הזו יש להשלים על פי החוק עד ל 17 בנומבר 2015, שלב שבו ממילא רוב התקציב של 2015 נאכל. ואז: בשלב ב׳ של תכנית ההיפוך-סלטה-לאחור, להעביר את תקציב 2016 ו 2017 יחדיו. את שלב ב׳ יש להשלים עד ל 31 במארס 2016 (שאם לא כן, ילכו כולם לבחירות).
האם שר האוצר משה כחלון, אשר רק לפני חודש הצליח לבלום את תכנית התקציב התלת-שנתית של נתניהו יסכים לערבוב הזה?
הסידור החדש הנ״ל יאפשר גם לדחות את הדיון הנחוץ במסקנות ועדת לוקר. למה להתווכח על תקציב הבטחון לפי עקרונות ועדת לוקר וליישם לשנת 2016 כבר עכשיו, אם אפשר להתווכח על כך אחר כך?
תקציר הפרקים הקודמים:
תקציב המדינה לשנת 2015 אמור היה לעבור עד לסוף שנת 2014. לפי החוק, ניתן למשוך את העברת התקציב עד ל 31 במארס. הממשלה ה 33 לא הצליחה להעביר את התקציב, ראש הממשלה פיטר את שר האוצר, וכלם הלכו לבחירות. מאז ועד עצם היום הזה המדינה ישראל מתפקדת ללא תקציב, דבר האומר שעל פי החוק, עובדים לפי תקציב של אחד חלקי 12 (דהינו תקציב שנת 2014 לייב אנד קיקינג). כל שנת 2014, חולקה ל 12 וכל משרד ממשלתי מסתפק במה שהיה קודם. מהלך האין-ברירה הנ״ל הביא למדינה דווקא חסכון יפה בכסף, אבל השותפות הקואליציוניות של ממשלת הליכוד הרביעית קיבלו הבטחות נרחבות ביותר ולכן, מאחר וש״ס, יהדות התורה, כולנו והבית היהודי, דורשת כל אחת את שלה, על פי ההבטחות הקואליציניות שחילק ביד נדיבה ראש הממשלה נתניהו -הרי שהצדדים לא מצליחים לסגור את התקציב לשנת 2015 ו 2016.
כאמור, אחד הפתרונות המועלים הוא לפתור את המשבר התקציבי שנוצר לגבי 2016, בדרך המאפיינת את ראש הממשלה בנימין נתניהו – לדחות את ההחלטה כדלקמן:
ב 31 באוגוסט יונח של שולחן חברי הכנסת ספר התקציב לשנת 2015 בלבד (!)
וב 2 לספטמבר יצביעו במליאה על תקציב 2015 בלבד. שנת 2015 הרי נגמרת ונותר בה עודף תקציבי (כיוון שפעלו בה לפי הלכת אחד חלקי 12).
את תקציב 2016 – חובה להעביר עד 31 במארס. אם אפשר לדחות, אז למה לא?
מה הקאטצ׳? את התקציב הבא, שאמור להיות ל 2016, שואף ראש הממשלה לקבץ לתקציב דו-שנתי ולהעביר אותו כתקציב 2016 + 2017 ביחד, ובכך לעקוף את ההתנגדות הקודמת של שר האוצר כחלון לתקציב תלת- שנתי.
זה נשמע לכם עקום? צודקים.
הפתרון הפוליטי העקום הזה יאפשר לכל הצדדים לדחות את הויכוח על הקיצוץ הנחוץ בתקציב הבטחון (דו״ח ועדת לוקר) לסיבוב הבא. הוא גם יאפשר לנתניהו לקבע את מה שרצה מלכתחילה – נטרול קשיים פוליטיים עד לדצמבר 2017 ויקבע את שלטונו לפחות עד אז.
האם שר האוצר כחלון, אשר עד לפני חודש עמד על רגליו האחוריות בנוגע לתקציב התלת שנתי יכנע וישבר?
הסיבה שלא מצליחים להעביר את תקציב 2015- 2016 נעוצה במכתב ובטבלה הבאה, אותה שלח לפני כשבוע ראש אגף התקציבים אמיר לוי (מידע מתוך הטבלה התפרסם בכלי התקשורת, אך הטבלה עצמה, ככל הידוע לי, לא עשתה את דרכה עדיין לעיתונות).
שימו לב לסעיפים הנוגעים לחינוך. קיצוצים רחבים, במיוחד בתחום ההשכלה הגבוהה (החינוך מפוצל שם לשלוש שורות נפרדות).
משרד האוצר מבקש לבטל הרבה מן ההבטחות הקואליציוניות אשר פוזרו ביד רחבה ומתוך חוסר אחריות. שרי הבריאות, כלכלה, חינוך, בטחון ועוד מתנגדים בכל תוקף. עמידה בהתחייבויות תגדיל את הגירעון אל מעבר ל 5%.
תוספת: שאול אמסטרדמסקי חשף את התכנית הזו לפני כשבועיים. אני מבינה שכעת התכנית שוב על השולחן.
הערה 1 – נראה שלפי ההצעה הזו, כחלון לא יוכל להתקדם באופן רציני למימוש הבטחות הבחירות שלו דרך התקציב הקרוב, וחוק ההסדרים המלווה אותו. סביר?
.
הערה 2 – המשך התקציב לפי 1/12 אינו “חיסכון יפה בכסף”, אלא קיצוץ לא-מבוקר בהוצאות הממשלה. תפקיד הממשלה אינו להוציא כמה שפחות, אלא להוציא במידה הנדרשת. מאחר שהאוכלוסיה ממשיכה לגדול, והצרכים משתנים מדי שנה, הרי “חיסכון” כזה פירושו קיצוץ ועיוות של התקציב. צרכים שהצטמקו או התבטלו, ממשיכים להיות מתוקצבים – וצרכים חדשים נותרים מיותמים.
אתה צודק בשתי הערותיך.
אם הידיעה נכונה היא מסמנת נקודת שפל נוספת בשרשרת הבלתי נגמרת של מאמצי הזוג נתניהו להיצמד לשלטון. ההצעה רעה מכל הבחינות למדינת ישראל ומשרתת רק את נתניהו אישית. איני מאמין שכחלון יקבל אותה, אבל אי אפשר לדעת אחרי המהפך שלו בנושא הגז.