הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
דפנה ואני התחייבנו לשקיפות מלאה ואחרי הפרסום של עיקרי הממצאים הבוקר בפוסט מלא וארוך , מצאנו לנכון להעלות נתונים נוספים בפוסט נפרד, הלקוחים הישר מתוך קבצי המחקר.
ראשית, גולשים רבים, בטוויטר, פייסבוק וגם פה שאלו לגבי החלוקה לאיזורים במדינה. בקובץ המתפקדים של קדימה מצוין שם הישוב אבל בידינו לא היתה חלוקה אזורית. ולכן דפנה, היתה צריכה לבצע את החלוקה האיזורית בעצמה (עבודה לא פשוטה למי שמבין את המשמעות)
באזור חיפה והצפון, מתגוררים קרוב ל- 40% מהמתפקדים.
זהו שיעור גבוה יחסית לכלל האוכלוסייה (כ- 25%) ונובע ברובו מהעובדה שיש הרבה מתפקדים לא מהמגזר היהודי.
כתוצאה מכך, באזורים אחרים בארץ, שיעור המתפקדים הוא נמוך יחסית.
התפלגות
באזור חיפה והצפון (04)– 46% לבני, 40% מופז, 6% דיכטר
באזור גוש דן (03) – 45% לבני, 35% מופז, 7% דיכטר
באזור השפלה והנגב (08) – 42% לבני, 33% מופז, 19% דיכטר. (יש הרבה מתפקדים באשקלון ואשדוד)
באזור השרון (09) ובאזור ירושלים יש בסך הכל % קטן של מתפקדים. לכן שיעור המרואיינים בכל אזור היה קטן מדי על מנת לפלח ותת אינדיקציה ברורה.
בנוסף, אני מצרפת כמה טבלאות, שאולי פחות נוחות לקריאה (לעומת הפוסט מהבוקר) ובכל זאת למי שרוצה להתעמק. אני אשתדל לענות לכל השאלות בקצב סביר:
הטבלאות שלהלן הן החומר הגולמי שנבע מן התשובות של 415 מתפקדי קדימה
טבלת סיכום כוונות הצבעה (שאלה שלוש)
שאלת התפלגות התמיכה במקרה שדיכטר פורש
נדמה לי שבסך הכל פרישה או הישארות של דיכטר לא משנה יותר מדי. המירוץ הוא בין שני ראשים. אם למישהו יש תובנה אחרת, אשמח לשמוע.
אם יהיו רק שני מועמדים, למי מהם היית מצביע?
מי לדעתך ינצח בפריימריז ויבחר לראשות קדימה
באיזו מידה אתה אוהד או לא אוהד את ציפי לבני
באיזו מידה אתה אוהד או לא אוהד את שאול מופז
כאמור, שאלה אחרונה שנשאלו המתפקדים נגעה למידת הסכמתם לטענה שרוב המתפקדים לא אומרים את האמת בסקרים למי הם מצביעים. בממצאי התשובות לשאלה זו לא נמצאו הבדלים בין תומכי המועמדים השונים, ולכן השאלה והתשובות לא מוסיפות או מורידות לסקר.
יש אנשים שטוענים שרוב מהמתפקדים לא אומרים בסקרים את האמת למי הם מצביעים. האם אתה מסכים או לא מסכים לטענה זו?
חתכים נוספים שרלבנטים להבנת המדגם:
נתוני מין וגיל ולמטה נתוני מגזר ערבי וותק בקדימה
ראשית, לא איכפת לי מי ינצח. אני מעריך מפלגות שמאל של אנשי שמאל (מרץ ועבודה) ומפלגות ימין של אנשי ימין. אני מתעב מפלגות של אופורטניסטים כמו קדימה.
לגופו של ענין, את מתעלמת בניתוח מהנתון הכי חשוב בסקר כלומר 654 אנשים שסירבו להשתתף בסקר לא כולל ניתוקים וטעות במספר. האנשים הללו, וכן המנתקים ו”טעויות במספר” יבואו להצביע, לפי מה שקבלן הקולות יגיד להם. בקיצור, השני שליש (!) מהנסקרים שלא ענו לך הם לא קבוצה אקראית אלא קבוצה שנוטה למופז. זה הנתון החשוב שמעוות את תוצאות הסקר, זה הנתון החשוב שעיוות את תוצאות הסקרים בפריימריז הקודמים.
יש שתי דרכים להעריך את תוצאות הבחירות:
א. בפריימריז הקודמים הסקרים הראו ייתרון של 30 אחוז (!) לליבני לפני יום הבחירות, וביום הבחירות (בו ניתן לסקור אנשים שכבר הצביעו, מה שמשפר מאוד את איכות הסקר) פער של עשרה אחוז, תוצאות זהות לחלוטין בשלושה ערוצים. בסוף מופז הפסיד באחוז. מסקנה: מצבו של מופז בבחירות הנוכחיות טוב בעשרים אחוז מאשר בבחירות הקודמות.
ב. אין מעבר מצביעים ממופז ללבני, ויש מעבר מסיבי (בגלל קבלני קולות) מלבני למופז. למשל, ציפי לבני קיבלה באשקלון בבחירות הקודמות שמונים אחוז כמדומני. זה לא קרה בגלל שאשקלון מזוהה עם הפרופיל (אמיתי או שיקרי, לא משנה) האשכנזי שמאלני של לבני, אלא בגלל קבלני קולות (כן כן, מופז לא הפסיד ללבני בגלל ארבע מאות קולות, אלא בגלל שחסר לו קבלן קולות קטן-בינוני אחד). כנ”ל במגזר הערבי (שם אין ערך לתשובות המתפקדים בסקר, שאפילו לא יודעים מה הפוקד יגיד להם בעוד שבוע). סקרים טועים לא בגלל ה”טווח הטעות הסטטיסטית”, אלא בגלל שהסוקרים לא יכולים לפענח את אלו שלא משתפים פעולה. זו הסיבה, שכל הסוקרים טעו לפני שלוש שנים אך כולם נתנו אותה תוצאה בדיוק (כלומר כולם סקרו אותו דבר, לכולם לא היתה שגיאה סטטיסטית שקשורה לאקראיות של המדגם, הם פשוט עשו אותן טעויות דגימה).
בכל מקרה, כל הכבוד על היוזמה.
תודה לך על התגובה. אין לו כל יומרה לנבא מה הולך לקרות ביום הבחירות. במיוחד לא אחרי שדיכטר פרש ושינה את כל המפה. הדבר שהסקר הזה נתן, זה נתונים מ 415 איש שהשיבו באותם יומיים שהטלפונים נערכו. אין שום ויכוח על כך שההצלחה בקלפיות תלויה במנגון יום בחירות. הסקר נותן לך מידע רחב, מספרי, דגום בנוגע למצב ביום השאלון.
תגובה לאלי,
נדמה לי שכל ההטיות האלה נלקחו בחשבון של הסקר, כך לפחות על פי מנתחת הסקר דפנה, היא דיברה על כך הבוקר בתוכניתו של רזי ברקאי בגלי צה”ל.
החשבון שעשית, על פיו למופז נוספים עוד עשרים אחוזים משום שיש כאלה שעוד לא יודעים מה יגידו להם להצביע – עובד לכל מיני כיוונים, כי צריך לקחת בחשבון שיש גם – מן העבר השני – יותר מצביעים חופשיים שעשויים להגיע.
בכל מקרה – גם מתוך זהירותך, ניכר שכל החישובים שעשית מנסים “לשמור” על מופז כמועמד מנצח. אני לוקח את הגילוי הנאות בפתיחות דבריך בעירבון מוגבל. גם אם אינך תומך או תתמוך בקדימה בבחירות, אתה עדיין לוקח כאן צד, קשה לפספס את זה…
אני גרופי של סקרים, ואת ההטיות שציינתי אי אפשר לתקן. אני מעריך שהן אכן עובדות בכיוון שציינתי.
אני גם מעריך שלא יגיע אחוז גבוה של מצביעים חופשיים (שהם גם ככה מיעוט בקדימה) אלא רק מצביעי קבלן.
לגבי הערתך, שלדעתי ציפי לבני ראויה הרבה יותר ממופז כי ליבני באמת עברה שינוי אידאולוגי שמאלה מהליכוד ואצל מופז זה אופורטוניזים נטו.
קדימה מפלגה לא ראויה בגלל ריבוי האופורטוניזים הבוטה בה.
עם הבעיה של האופורטוניזם בקדימה אני מסכים איתך.
כך או אחרת, קשה לי לראות את קדימה חוזרת לאותה עמדה זוהרת שהיא היתה בה, עת הצליחה להגיע לעמדת המפלגה הגדולה ביותר.
אם לבני תנצח – זה יהיה די מפתיע, בעיקר כי התקשורת הולכת שבי אחרי אוירת הניצחון של מופז, שמורכבת בעיקר משיח נבוב של פוקדים ועסקנים שעוברים מפה לשם. יתכן שזה יסייע לקדימה להתרומם. נדמה לי שלבני קלטה שהיא כמותג, מהלכת קסם על הציבור הרבה יותר מאשר קדימה שהפכה שנואה ופאתטית. היא מבינה שרק אם תייצר שינוי מהותי – פרסונלי ופנים מפלגתי – יש סיכוי שיתנו לה כראש קדימה עוד צ’אנס בבחירות. ולטעמי זה יוכל לעבוד, אני שומע איך אנשים מדברים על לבני ואיך הם מדברים על המפלגה. זה ברור שקדימה היא שק מלא חטאים על כתפיה של לבני – שבסך הכל ניסתה – לרוב לא בהצלחה – להוביל את עגלת המפלגה באופוזיציה למקום מבטחים, אך צריך לזכור לה בטוב ולהוקיר תודה על החלטתה הנדירה לקחת את כל ה28 מנדטים האלה לאופוזיציה ולא להכנע לשיח האופרטוניסטי המתועב.
נראה מה יהיה…
בכל מקרה – רק הערה: אתה טועה בכמות המצביעים החופשיים בקדימה, הוא רב יותר מכפי שאתה מעריך. [מידיעה]
אני לא יודע עם מי אתה מדבר. לבני אינה נהנית מתדמית טובה בציבור. היא בכלל נטל אדיר למפלגה הזאת שהיא כבר אבודה בכל מקרה. קדימה חוסלה על ידי שלי, על ידי לפיד, על ידי המחאה, ועל ידי חוסר הרלוונטיות של לבני והאמירות האומללות שלה בשנה האחרונה.
היוזמה ברוכה ביותר, אבל האופן שבו התוצאות הוצגו מטעה מעט. ראשית, פער של 10% עם סטיית תקן של 4.9% משמעותו שאין פער סטטיסטי בין ליבני ומופז. שנית, הפער העצום בין משתתפי הסקר (415) ובין אלו שבטוחים שיצביעו (164) מפחית בצורה דרסטית את יכולת החיזוי של הסקר. שלישית, כפי שצויין כבר, כיוון שניתן להניח שאלו שהסכימו להשתתף בסקר שונים מאלו שסירבו – כלל לא ברור מה רמת הייצוגיות של הסקר (כניראה מאוד נמוכה).
העבודה שאף כלי תיקשורת לא טרח לבצע סקרים עד עכשיו היא לא פחות משערורייתית. יכולת החיזוי תלויה בכמות גדולה של סקרים בלתי תלויים.
בכל מיקרה טל – עברו הרבה מיים מאז ששירתנו ביחד בצבא. כיף לראות אותך כ”כ מעורבת.
הי גיא. איזה כייף שגררתי אותך עד לכאן!
גיא לגופו של עניין, אני לא כל כך מבינה את הטענה שלך ש”אין פער סטטיסטי בין לבני למופז”. הפער ביניהם הוא 36-46 וכששואלים רק את אלה שבטוחים שיבואו להצביע הפער הוא גדול יותר (וסטיית התקן עולה, אך עדיין היא פחות מחצי מן הפער עצמו..). אז מה הקושי?
לגבי המסרבים בכלל להשיב לסקר, היתה כאן תופעה של הרבה אנשים אשר טענו שהם בכלל לא מתפקדים או שהם לא רוצים להיות מתפקדים וש”נעזוב אותם בשקט”.
את התופעה הזו מכירים גם במטות המתמודדים. אני לא רוצה להיות נחרצת, אבל לדעתי רובם לא יבואו להצביע.
טל – אם סטיית התקן היא 5%, אז ליבני יכולה לקבל כל דבר בין 41 ל-51 ומופז יכול לקבל כל דבר בין 41 ל 31 . מכיוון שיש חפיפה בין הגבול התחתון של ליבני לגבול העליון של מופז, מבחינה סטטיסטית אין לליבני ייתרון מובהק.
היוזמה ברוכה ביותר. כל מה שרציתי לומר שלא ניתן ליטעון “שאם הבחירות היו היום ליבני מנצחת”
אני ממליץ לך בחום רב לעקוב אחרי נייט סילבר בניו-יורק טיימס — הוא לדעתי הסוקר הטוב בעולם.
גיא, סטית התקן היא 4.9%. אתה מחיל אותה פעמיים ואין בזה הגיון. כדי שהמספרים יהפכו להיות 41:41, צריך היה להיות מדובר במדגם של הרבה הרבה פחות אנשים מ 415.
דרך מעניינת לבצע סקר. כל הכבוד. בעתיד כל הסקרים יתבצעו ככה
כל הסקרים כבר מתבצעים ככה – אבל לך מאפשרים לראות רק מה שהם רוצים שתראה.
האופן שבו מתפרסם הסקר הזה, הוא תעודת כבוד לעורכות שלו – ומודל (שאין תקווה שייושם) לחיקוי בכל גוף שמתיימר לספק מידע אמין באמצעות פרסום סקרים.
הסקר מאפשר לך לראות את המתודולוגיה של הסקר, וכך להיחשף גם ליתרונות וגם לחולשות (הבלתי נמנעות) של השיטה. גם אם הסקר הזה יפספס, הוא עדיין הדרך היחיד הראוייה שבה יש לנקוט כאשר עורכים סקר ומפרסמים אותו.
בכל סקר אחר שמתפרסם בתקשורת הישראלית אין לך דרך לדעת איך נערך, כמה סירובים היו, מה בדיוק נשאלו האנשים, מהן קבוצות המדגם בפילוחים השונים, וכיו”ב.
אין לי כל העדפה מי מבין שני האנשים הלא-ראויים ייבחר ע”י קבלני הקולות להנהיג את המפלגה הלא-ראוייה הזו (במידה רבה, הסקר המרשים הזה הוא גדול על מידותיה של המפלגה האומללה והמאמללת הזו), אבל אני תקווה שהפרוייקט המרשים הזה של סקירה עצמאית ושקוה, יימשך עמוק לתוך מערכת הבחירות הממשמשת ובאה.
אחד שלא יודע – תודה! מעריכה את תשובתך. עלית בדיוק על המחשבה שמאחורי הפרויקט הזה.
מה קורה טל?
אחד מהסוקרים הפעלתניים ביותר בארה”ב נפל בגדול השבוע בסקר פריימריז של המפלגה הדמוקרטית באיזור בחירה באילינוי:
תוצאות הסקר:
http://www.politico.com/blogs/david-catanese/2012/03/ppp-poll-sheyman-up-double-digits-117582.html
ופוסט-מורטום של הסוקר עצמו:
http://www.publicpolicypolling.com/main/2012/03/our-polling-in-il-10.html
הוא לא למד את הלקח כי זו לא הפעם הראשונה שהוא נופל בגדול בסקר שדוגם אוכלוסיה קטנה יחסית.
מעניין מאוד. תודה על ההפנייה
טל את צודקת- טעות שלי. ההבדל ביניהם נע בין 9-11 כשיש לך 415 ניסקרים