למה הח”כים לא מגייסים תרומות ברשת?

שלי יחימוביץ’ הצליחה לגייס חצי מיליון שקל באינטרנט, אבל שאר הפוליטיקאים לא השתכנעו לנסות את השיטה. אולי הם תקועים בעולם הישן, ואולי הם מבינים שהישראלים לא ישמחו לגהץ בשבילם את הכרטיס

“החלטתי להעתיק מברק אובמה ומאוהדי הפועל תל אביב ולגייס תרומות דרך האינטרנט”, כתבה איילת שקד בעמוד הפייסבוק שלה לפני כשבוע וצירפה לינק לאתר גיוס הכספים “מימונה“, שם היא מקווה לגייס 60 אלף שקלים עד ל-10 בספטמבר, יום אחרי סיום המפקד של מפלגת “הבית היהודי”, שאליה הצטרפה.

שקד נחשבת לפופולרית בחוגי הימין, ארגון “ישראל שלי” שהקימה ובראשו היא עומדת פעיל מאוד, והיא אינה מנסה לגייס סכום גבוה במונחים פוליטיים. ולמרות זאת, גיוס התרומות אינו זוכה להצלחה מרשימה: 17 איש תרמו יחדיו 2,776 שקלים בסך הכל (למרות שב”מימונה” חלק משמות התורמים חסויים, בסופו של דבר שמות כולם ייחשפו באתר מבקר המדינה, כשיפרסם את סך הכספים ששקד גייסה).

גיוס תרומות ברשת הוא מהלך חדשני יחסית, בוודאי ב”בית היהודי”, אך שקד אינה חלוצה. פוליטיקאים ישראלים כבר גייסו תרומות באמצעות האינטרנט, אך למעט גיוס התרומות המוצלח של שלי יחימוביץ’ בספטמבר שעבר לקראת התמודדותה על ראשות מפלגת העבודה – חצי מיליון שקל נתרמו כך עבורה – אף פוליטיקאי ישראלי לא הוכיח יכולת ממשית בעניין. בעוד באמריקה, מנגנוני גיוס התרומות ברשת של הפוליטיקאים כבר משומנים ומניבים, הפוליטיקאים הישראלים לא מצליחים לממש כלכלית את הקשר הישיר שלהם עם הקהל ברשתות החברתיות.

הפוליטיקאים שלנו עדיין מעדיפים לפנות למספר מצומצם של תורמים, בפגישות דיסקרטיות, הרחק מעין הציבור, ולקבל תמיכה כספית מסיבית ממספר מצומצם של אנשים. צחי הנגבי, שחזר רק לאחרונה הביתה לליכוד, גייס ב2012- בלבד 339 אלף שקל – אבל הכסף הגיע מ- 16איש, כלומר מעל ל- 16אלף שקל בממוצע לתורם. גם דניאל הרשקוביץ וזבולון אורלב, שמתמודדים על ראשות הבית היהודי זה מול זה ומול נפתלי בנט, גייסו 172 אלף שקל ו-179 אלף שקל בהתאמה, אך מגובה הסכומים המוצגים באתר מבקר המדינה, ברור שהתרומות לא הגיעו אליהם בלחיצת עכבר.

גיוס ברשת, שאמור להיות הדבר הכי קל ופשוט בעולם, הוא עדיין מעמסה טכנולוגית ונפשית עבור הפוליטיקאים. באתר של מפלגת “יש עתיד”, למשל, מרבה יו”ר המפלגה יאיר לפיד להשוויץ ב-11 אלף הפעילים שלו, אך לאותו צבא תומכים אין שום אפשרות להשתתף בקמפיין בסכומים קטנים.

אפשרויות התשלום הבטוחות ברשת הפכו את ההשתתפות הפוליטית לקלה ונגישה כמעט לכל אזרח. תרומות של כמה עשרות שקלים עשויות להיות עניין של מה בכך לפעילים פוליטיים, ולפוליטיקאי הן מעניקות לא רק קופה קטנה להדפסת פליירים, אלא גם הילה של תמיכה עממית מצד האנשים עם הכיס הלא-עמוק. פלוגות פטפטני הרשת ופעילי הכורסה והכרס, שיכולים בהבזק כרטיס אשראי לחוש שהם גם מממנים ולא רק מדברים, לא נחשפים לאפשרות הזאת – כי פוליטיקאי הרשת שלנו לא מציעים זאת.

את הפוסט ניתן לקרוא בפלוג באתר הארץ