הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
לפני כשבועיים כתבתי כאן על הפער המוזר בדיווחי התרומות של המועמדים בקדימה. הכיצד יתכן שבקמפיין ח”כ שאול מופז, שכבר ערך כמה אירועים די גדולים, ומעסיק צוות יועצים יקר, אין איסוף תרומות משמעותי. 193,975 ש”ח, זה הסכום עליו דיווח עד היום (במצטבר מראשית 2012) כשתורמיו המשמעותיים הם אנשי העסקים בני לנדא, נעם לניר וחגי שלום.
הנה לשם השוואה, אצל ח”כ אבי דיכטר, המנהל קמפיין קטנטן יחסית עם הוצאות מינימליות (אין אירועים, אדם אחד שהוא היועץ/דובר/מתאם שטח/מנהל מדיה חברתית ועוד), כבר דיווח על תרומות של למעלה מ 200 אלף ש”ח.
ואצל ח”כ ציפי לבני, קמפיין האמור להיות, פחות או יותר מאוזן עם קמפיינו של מופז – דווח על כ 720 אלף ש”ח, כמעט פי ארבע. אנשי העסקים הבולטים שתרמו לה: מורי ארקין, צ’רלס ברונפמן, הלורד לוי (מקורבו לשעבר של בלייר), דני גולדשטיין, דב מורן, גיא עוזרי (מדונה).
—–
אתמול (חמישי) הלכתי למטה של לבני לראות אותה ואת חברי הכנסת התומכים בה מתקשרים למתפקדי קדימה ומנסים לשכנע אותם להצביע עבורה. ח”כ אורית זוארץ, פרשה בפני משוואה פשוטה (לדעתה) שתקל על לבני לנצח: “מתוך 96,000 מתפקדים, כ 40,000 הן נשים ושיעור גבוה של הנשים הן מבוגרות. הן יצאו להצביע מוקדם. אנחנו נעזור בהסעות ועד השעה 12 זה נגמר. הן כולן יצאו ויצביעו ללבני, בשעות הבוקר המוקדמות.”
בכיר אחר במפלגה, אמר לי שלהערכתו לבני תנצח ותעבור את רף ה 40,000 מצביעים. כלומר, לדבריו, מתוך כל אלה שיגיעו להצביע ב 27 למרץ, 40,000 יבחרו בה. רשמתי בפני. נראה אם הוא יתקרב למספר הזה.
לבני, מנסה לשכנע
ח”כ רחל אדטו הציעה שאקח את הרשימה שלה ואתנסה בעצמי בשכנוע המתפקדים. למה לא?
בשנת 2008, בארה”ב, יצאתי 4 פעמים ל Phone Bank ו Canvassing במטות הקמפיינים של אובמה ומקיין, עבור כתבות למוסף השבת של מעריב. (Canvassing, זה המינוח הפוליטי המדויק לפעולת ההליכה מדלת לדלת בשכונה מסוימת, תוך רישום אנשים למפלגה, שכנוע בעמדות וכו’).
שעשע אותי אתמול להיזכר בהבדלים. המטות של אובמה ומקיין היו חסומים לחלוטין לתקשורת. בלתי נגישים. אטומים ומעצבנים. אי אפשר היה להתקרב אם הצהרת שאתה עיתונאי.
אז נרשמתי כמתנדבת מן המניין, גם אצל אובמה וגם אצל מקיין, בשמי האמיתי, ומאחר ובארה”ב עיתונאים זרים הם אנשים לא מוכרים, ההרשמה שלי עברה בשקט ואף אחד לא עלה עלי, גם כשניסיתי לשכנע אנשים להצטרף למפלגה זו או אחרת. אין ספק שהיו אלה חוויות בחירות אדירות, במיוחד בוירג’יניה, שהיתה אז מדינה מתנדנדת המורכבת מהרבה בני מיעוטים ומעמדות שונים. למרבה הצער, מעריב פרסמו רק חלק קטן מסיפורי הצבע הנהדרים מאותם הימים.
מתוך הרשימה של אדטו, אתמול, שלושה אנשים השיבו לי בנימוס, שזו לא שעה נוחה להתקשר או ‘אמא לא בבית’ וגברת אחת נחמדה מבאר שבע הודתה שהיא נוטה להצביע למופז, אחרי שבפעם הקודמת היא הצביעה לציפי לבני. “זה לא שהתאכזבתי ממנה, אבל אני נוטה אליו ואני לא מעוניינת להגיד למה” היא אמרה.
במשך כל הזמן הזה, שבו אני ניסיתי להתקשר למספר אנשים, לבני ישבה לצידי ודיברה על ליבו של איש/אישה אחת. שיחה ארוכה. שיחת שכנוע. אין לי מושג מה נאמר ומה היתה התוצאה.
טלפני פורים
ח"כ נינו אבסדזה
ח"כ אורית זוארץ
ח"כ בר-און, ח"כ לבני, ח"כ חסון
יש משהו נורא חינני ודמוקרטי ברעיון של טלפון ישיר מהנבחר לבוחר. משהו שמחזר במעט את הקונספט של כיכר העיר של פעם-פעם.
גם התיאור של לבני (שאפשר כבר לנחש שאני לא מחסידיה) מדברת עללבו/לבה של בוחר בודד, הוא דבר סופר חיובי, ומסקרן יהיה פעם לבדוק מדעית האם ועד כמה הדברים הללו יעילים.
זה בלי ספק יותר ראוי מהרובו-קולס שנעשו כ”כ פופולאריים לאחרונה, שבכל פעם שאני מקבל אחד כזה, אני אוטומטית מניח שהנה הגיע צו מילואים חדש…
רוב חברי ופעילי קדימה שאני מכיר עברו למחנה מופז, נשים וגברים. קשה לי לראות איך היא תצליח לשנות את המומנטום לטובתה.
אותי מעניין מי יהיה יו”ר ועדת חוץ וביטחון אם מופז ינצח, לבני ודיכטר ירצו את התפקיד היוקרתי הזה ומופז יצטרך להכריע.
אסף,
חכה ותנשום עמוק לפני שאתה תופר את החליפה למופז. יתכן שפוקדים ועסקנים מעדיפים את מופז [צריך וחשוב לבחון למה – לעיתונאים מביניכם שקוראים] – אם לבני תנצח – הרי שזה יהיה בעיקר בזכותם של מצביעים חופשיים – אותם יש להעדיף על העסקנים שלא באמת מעוניינים במפלגה – אלא בכיבודים. אין לי צל של ספק שמופז מפזר שק של הבטחות [גם אם לא באופן מפורש] – וזאת דרכו לרכז סביבו את עסקניו. אם אלה אנשיך – מי אתה?
ד.ד.