הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
גינה או לא גינה? מכיר בכך שהיתה שואה או לא ? כריסטיאן אמנפור, מרשת סי.אן.אן שראיינה אותו בשוק מן ההתייחסות של הקולגות (מאמר הדעה של הוול סטריט ג’ורנל) שמאמינים יותר לסוכנות הידיעות הפרסית Fars.
Stunned by willingness of @WSJ ed page and others to jump into bed with Iranian extremist mouthpiece like Fars….
— Christiane Amanpour (@camanpour) September 26, 2013
במקביל, בחשבון הטוויטר הפעלתני של נשיא איראן, חסן רוחני, הוא חושב שלמען השלום העולמי דווקא ישראל היא זו שצריכה לחתום על ה NPT האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני.
Israel, the only non-party to the Non-Proliferation Treaty in this region, should join thereto without any further delay #UNGA #WorldPeace
— Hassan Rouhani (@HassanRouhani) September 26, 2013
מה אגיד לכם? למפלגת ההסברה הישראלית צפויים ימים קשים. וחשבונות פייקים בלינקדין הם לא בדיוק הפתרון.
* * * * * *
בינתיים בעולמנו הצר (ישראל, כלומר) – ראיתם איך הבית היהודי שינה כיוון? לפני שנה בתקופה של הפריימריז במפלגה לא הסכימו שדרוזים יהיו חלק מן המפקד. ‘חוקת המפלגה לא מתירה זאת’, הסביר לי אז הרב דני טרופר. עכשיו, ג’אסב חסון מדליית אל-כרמל, שבכלל הצביע קדימה+מופז בבחירות הכלליות, הוא מועמד המפלגה בדליית אל כרמל והוא גם התפקד (כמובן). הנה ראיון קצר שערכתי איתו עבור אתר אל-מסדר: בערבית ובעברית (אצלי)
עוד השבוע: רשמים מן הסוכה של ישראל כ”ץ, “בשום אופן אי אפשר לתת למנות אישה לתפקיד כזה“, ונשות תל-אביב של 2013 (כמה טוב שימי גולדה חלפו עברו).
אני חושבת שאולי בשבוע הבא אגיע לנשות ירושלים (במסגרת פרויקט גברתי ראש העיר), עוד לא סגור.
* * * * * *
בעניינים של הפלוג:
ראשית, בימים האחרונים (מאז שהודעתי על ניתוק הפלוג מהארץ) מספר האנשים המשלמים לפלוג מיוזמתם ומרצונם עלה וגובה הסכומים גדל. זה מאוד מעודד אותי. לא שלחתי מייל תודה פרטי לכל אחד ואחת ואני משגרת הודיה קבוצתית מכאן. מקווה שאתם קוראים. תודה תודה תודה.
שנית, כבר יצא לי לקטר על כך שאני קצת מתחרטת על עמוד הפייסבוק שפתחתי. היתה לי תחושה לא טובה לגבי העמודים האלה עוד קודם לכן וחיכיתי זמן רב (האם לפתוח או לא). בסוף, בגחמה רגעית, פתחתי עמוד וקראתי לכולם לעבור אליו ומאז נדמה לי שאני לא קיימת ולא מורגשת ברשת. אז אני מזמינה שוב אנשים לעקוב – כאן.
פייסבוק אולי דוחקים עמודים מטה באלגוריתם, כדי להוציא ממפעילי עמודים כסף אבל אני לא משלמת להם (בינתיים). כדי להגביר את החשיפה של העמוד, אני יכולה להיעזר בגולשים/תומכים. אז אם זה מתאים לכם לעזור באופן הזה כל אחד הנמצא על העמוד יכול להזמין עוד ועוד אנשים.
הנה כך:
לינוי, ירון וגיא – כבר חברים של העמוד שלי. הצילום מסך הנ”ל הוא רק דוגמה מעמוד אחר. אבל אם אתם נמצאים בעמוד שלי, ומזמינים חברים נוספים (שאוהבים פוליטיקה) לעשות לייק – זה ירחיב את המעגל. רוב תודות מראש.
שלישית, בסוף חודש ספטמבר הפלוג יוסר מאתר הארץ. נותרו עוד שני פוסטים לכתוב. למישהו יש רעיונות?
עבור שונאי ישראל תמיד יהיו להסברה הישראלית ימים קשים, כל זמן שישראל מסרבת לעשות מעשה מצדה…
ההתחבטות הישראלית סביב התגובה לרוחאני, היא עוד אחד מהמקרים שבהם מתנהלת בישראל מלחמה פנימית על השאלה האם יש עם מי לדבר, תוך התעלמות ברורה ממה שאומר הצד השני…
יושב לו האיראני החכם (שמחזיק ברקורד נאה של 30 שנות הונאה של המערב), ואומר לכמה עיתונאים את מה שרצו לשמוע (הייתה שואה והיא הייתה פויה) – וכבר הם משתוללים כאשר עיתונאים אחרים ונאיביים פחות, מתייחסים למה שאומר הנשיא החכם לאנשיו-שלו בשפתו-שלו. מסתבר שסוכנות הידיעות האיראנית היא “קיצונית וסוכנות-מטעם”, כאשר היא אומרת דברים שסותרים את מה שרצו העיתונאים הנאיביים לשמוע.
חשבון הטוויטר הפעלתני של חסן “אני לא היסטוריון” רוחאני נועד אך ורק עבור אותם עיתונאים. היחידים שמתרגשים מ”מסרי השלום” הם אנשיםפ נאיביים במיוחד, ואנשים ציניים שפשוט מחפשים להגיע להשלמה עם איראן גרעינית, ומעדיפים למשוך זמן עד לרגע שבו יוכלו להגיד “טוב, כבר מאוחר מדי – צריך להכיל את העניין” (ובראשם, מן הסתם, הממשל הנוכחי – זה שפחד להפציץ את הצבא הסורי החלוש, ומאפשר לו שלחוט מאות מדי יום).
נכון. זה הכל דמיון. קרי לא נפגש אתמול פנים אל פנים עם שר החוץ האיראני הדרג הכי גבוה מאז 79. זה קרה רק בטוויטר ובחלומות של התקשורת.
ודאי שהוא נפגש איתו. התוצר שיצא מהפ]גישה הוא העניין, ולא עצם קיומה. אני יכולך לגלות לך בסוד שהאיראנים יקיימו המון פגישות, יחתמו על המון פיסות נייר, ויצהירו ים הצהרות – וזה רק יאפשר להם למשוך זמן עד לאותו רגע שבו קרי (או אובמה, או העוזר השלישי במועצה לביטחון לאומי) ידווח בצער שהמגעים כשלו והאיראניםן מחזיקים בפצצה גרעינית,ף ואין מה לעשות בנדון.
ממשלת ישראל מקפידה לטעון שהאיראנים מושכים זמן במגעים עם המערב, אבל בגלל חוסר רצון להתעמת עם אובמה, היא שוכחת לציין שמשיכת הזמן היא גם אינטרס של הממשל האמריקני הנוכחי, שחושש מכל בדל של סיכון לעימות צבאי.
מדהים שצריך בכלל להסביר את זה…
מה בדיוק הסתירה בין מה שאת אומרת למה שאורי כתב ? הרי זה להפך אישור – ארה”ב של אובמה לא רוצה למנוע מאירן נשק גרעיני ומאוד שמחה על השינוי היחצני השטחי של המשטר.
הוא כתב שזה הכל הנאיביות של העיתונאים. והתשובה היתה שזה גם במציאות. לא רק בנאיביות של העיתונאים. מה לא מובן?
לא, כתבתי שזה הכל הנאיביות של העיתונאים ושל נאיבים סתם – וציניות של כאלה שיודעים מה האיראנים (והממשל) עושים, ומבסוטים מכך.
ג’ון קרי לא נאיבי (הוא אמנם נראה טמבל, אבל הוא לא באמת כזה…)ואובמה בוודאי שאינו נאיבי. הם יודעים יפה מאוד שהמשך הריקוד עד אין קץ, לא מקרב התפרקות איראנית מרצון מתכנית הגרעין – אלא מקרב את ההתגרענות האיראנית, שבעקבותיה תבוא ההשלמה עם המצב.
הטענה שלך כאילו חידשת משהו בכך שסיפרת בהתלהבות על “הפגישה הראשונה מאז 1979″, היא חסרת שחר.
במציאות, למרבה הצער, היו המון פגישות בדרג בכיר בין איראנים לאמריקנים במהלך שנות השמונים, והסתבר שכולן היו חלק ממסע הטעייה איראני, שהיום מוכר כ”פרשת איראן-קונטראס” (רוחאני עצמו שיחק תפקיד במערכת ההטעייה כבר אז – והוא רגיל לבלף מערביים נאיביים, ולהתענג על שת”פ של מערביים אינטרסנטים).
גם פה וגם בפוסט המקורי, אני לא מבין למה את מתכוונת כשאת כותבת “הצביע קדימה+מופז בבחירות הכלליות”. את לא יודעת שכבר עשר שנים ההצבעה בבחירות הכלליות היא בפתק אחד?
כאילו, זה מה שהמועמד אמר לך ואת פשוט מצטטת בלי גרם של עריכה?
כן. אין פה גרם של עריכה. בשביל סדר, היררכיה, עריכה ומחשבה של עבודת צוות (כלומר מערכת עיתון) יש לך את הארץ, ידיעות אחרונות, ישראל היום, מעריב וכו’ – פה זה ‘ואן וומן שואו’. מה שאומרים לי אני כותבת ללא מחשבה נוספת.
הפוסט האחרון בהארץ צריך להיות פוסט פרידה, בו את מסבירה למה לא תהיי שם יותר, תזכירי כמה פוסטי עבר שלך שם שאת מחבבת, ותני לינק ברור לפוסט פה, תוך שאת מסבירה שפרנסתך על הקוראים.