ליכודניקים יכולים להיות מודאגים. דיווח מכנס החילוניים של הבית היהודי

לקראת סופו של המפגש בין שר הכלכלה נפתלי בנט, למטה החילוני של הבית היהודי הפנמתי את השינוי הפוליטי. יתכן שאני האחרונה להבין זאת: אם הליכוד לא יתעורר מהר ויתחיל להתחבר לציבורים רחבים יותר בציבור הישראלי, יאגפו אותו השר בנט מימין ושר האוצר יאיר לפיד מהצד השני וירסקו את הליכוד.

זמן רב תהיתי מה בין השניים, האחים האלה. הם השיתוף פעולה ביניהם יעמיק לקראת מציאת הסדר לנושא השוויון בנטל? או עבודה משותפת על מצוקת הדיור? האם תמורת שיתוף הפעולה הזה, יסכימו ביש עתיד להצביע בעד אישור דו”ח אדמונד לוי בממשלה? עד כמה רחוק ילך התיאום הפוליטי הזה?

ביום חמישי, תוך כדי הקשבה לבנט, מדבר על הצורך בפירוק הריכוזיות, תחרות בנמלים, פתרון מצוקת הדיור, זה התחוור לי. הוא מתכנן להיות הליכוד החדש. וגם לפיד יהיה הליכוד החדש. השר אורי אורבך, שדיבר באותו האירוע המפלגתי, בבורסה לניירות ערך בתל-אביב, בפני קהל תומכים חילוניים של הבית היהודי, סיפק את המתווה. “בבחירות הבאות”, הוא אמר, “אנחנו נזדקק ליותר מחילונית אחת ברשימה שלנו, כי אנחנו מתכוונים להגיע לפחות ל 18 – 20 מנדטים.”

כשמתבוננים על הפנים של הליכוד, למעט ח”כ משה פייגלין, אין אף אחד חדש בכנסת ה 19. גם פייגלין עצמו, אינו ממש חדש. ברשימה המשולבת עם ישראל ביתנו, אפשר לציין רק את ח”כ יאיר שמיר, כחדש. וגם הוא מגיע מבית פוליטי ליכודניקי ותיק.

הליכוד לא השכיל להתחבר במערכת הבחירות לקהלים צעירים, להיות מעניין, לגעת בציבורים רחבים. אפילו רעיונות חדשים או מצע הם לא פרסמו ומנטרת הבחירות שלהם היתה, מה שעשינו עבורכם במדינה, ב 4 השנים האחרונות – זה המצע שלנו להמשך. כשחושבים על בנט ולפיד לעומת המסר המיושן הזה, של ‘מה שהיה הוא שיהיה’, הליכודניקים נראים עייפים, משעממים ומנותקים מן הציבור.

הנה המחשה: בחודש נובמבר יתרחשו ברחבי הארץ בחירות לרשויות המקומיות. במפלגת העבודה הוקמה ועדה מפלגתית לעניין המוניצפלי. במפלגת יש עתיד, עברו מזמן מהילוך ראשון לשני. מנכ”ל המפלגה גיל סגל מרכז את העיסוק במוניציפלי ובמקומות רבים ברחבי הארץ (חיפה, פתח תקוה, נתניה, הוד השרון, רמת השרון, רעננה) יש כבר התארגנויות בתיאום עם המפלגה. במפלגת מרצ יתקיימו בחודש מאי פריימריס, בעיקר סביב הרכב מרצ בהתמודדות בתל-אביב והמפלגה תשקיע הון משמעותי בעוד כתשע רשויות מקומיות. גם הבית היהודי בשלבים ראשוניים של היערכות. בנט מינה את טל גן-צבי כאחראי לנושא המוניציפלי ובשטח יש לחץ על המפלגה לקבל החלטות.

ורק בליכוד, מתחננים המתפקדים וחברי המרכז שתכונס ועידת המפלגה, על פי החוקה, כדי להרכיב את הועדה המוניציפלית ואין מי ששומע. ח”כ לשעבר של המפלגה, כרמל שאמה-כהן, לא מצליח לקבל תשובה האם המפלגה תתמוך בו בהתמודדות על ראשות העיר רמת גן (לתמיכה יש גם משמעות כספית מבחינתו). שאמה-כהן אינו היחיד. גם ח”כ לשעבר דוד מנע, מבקש את תמיכת הליכוד ולא מקבל תשובה.

השטח של הליכוד נבוך, פוזל לעבר יש עתיד. הנה, גזבר הליכוד לשעבר, אלעד המאירי הודיע שיתמודד על ראשות עירית הוד השרון, מטעם מפלגת יש עתיד. והדבר חוזר על עצמו ברשויות נוספות. ראש עירית נתניה, הליכודניקית המפורסמת, מרים פיירברג נמצאת במגעים עם יש עתיד (ואני למדה על המגעים הללו ממקור נוסף, ולא רק מן הכתבה הנ”ל).

איפה הליכוד? מדוע לא מכונס מרכז המפלגה כדי להזיז מהלכים? לאביעד נטוביץ, פעיל ליכוד וחבר מרכז נמאס מן הסחבת ואחרי הבחירות בחודש ינואר הוא הגיש בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כדי לחייב אותה לכנס את המרכז. הדיון בתיק שלו נקבע ל 13 במאי. נראה אם עד אז משהו יזוז במפלגה.

* * * * *

בחזרה לכנס הבית היהודי. רוב הנוכחים במקום היו חילוניים. ובהשראת הלוקיישן, הקהל שאל את בנט שאלות בעיקר בנושאי כלכלה וחברה. איך מפרקים את הריכוזיות, מה עושים עם הועדים הגדולים. בנט נשאל על עידוד התחרות וסיפר בגילוי לב כיצד כמעט הפסיד לקוח ענק, בחברת ההייטק שלו, כיוון שכמנכ”ל צעיר השחיל לאותו לקוח מחיר מופקע ולא תחרותי. “למדתי לקח קשה” הוא סיפר. לאחר מכן, שאלה אותו מישהי מן הקהל על נושא העגונות. “אני גם שר הדתות” הוא חייך “אבל אין לי מושג בנושא הזה. אני צריך ללמוד אותו ולהחזיר לך תשובה”.

האם ניתן לדמיין, שר כלשהו מן הליכוד, מספר לקהל צעיר על הטעויות העסקיות שלו? מודה בפה מלא שאין לו שמץ של מושג בנושא שהוא בתחום אחריותו? בנט, יש לומר לזכותו, מצליח כך לשבות את לב האנשים. עם הנסיון העסקי, הדיבור הישיר, העדר ההתנשאות. הנה לכם הפוליטיקה החדשה.

ביציאה מכנס החילוניים של הבית היהודי, דיברתי בחוץ עם שרית, ליכודניקית לשעבר, אמא לשני ילדים בוגרים. כל חייה הצביעה ליכוד ובבחירות האחרונות, בפעם הראשונה, הלכה עם הבית היהודי ושכנעה גם את הבעל והבן החייל שלא לבחור בליכוד. לכנס בבורסה היא הגיעה כי שקלה להתחיל להיות פעילה במפלגה “למרות שדיבורים זה לא הצד שלי. דווקא בעלי יותר חזק ממני בטיעונים פוליטיים”.

“מה גרם לך להצביע באופן שונה” שאלתי אותה “האם עשית זאת בעד בנט או נגד נתניהו?”

“מה שהכי הרתיע אותי בליכוד” אמרה לי שרית בתשובה “זו אשת ראש הממשלה. נמאס לי כבר לקרוא בכל מקום שהיא מחליטה על המינויים במדינה”.

את הפוסט ניתן לקרוא גם בפלוג, באתר הארץ