הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
יותר הומניות, פחות שחיתות, יותר פרוגרסיביות, פחות קבעונות – זה מה שנדרש באחד המשרדים הכי מורכבים בישראל. אלה הסיבות מדוע ראש עיריית הרצליה היא האישה שלנו לעבודה
למעט תקופה של חודשיים, בשנת 1970, לא הוחזק משרד הפנים אי פעם על ידי אישה בישראל. אהוד ברק, חיים רמון, אליהו סוויסה, אריה דרעי, נתן שרנסקי, אלי ישי, אברהם פורז, אופיר פינס, רוני בר-און ומאיר שטרית, אלה הם האנשים שבאו, נכנסו ויצאו ממשרד הפנים. אחד המשרדים עם תחלופת השרים הגדולה ביותר במדינת ישראל. במחקר שערך פרופ’ אמנון רובינשטיין על תכיפות חילופי השרים בישראל (בין השנים 2000-2009) הוא מצא שבמשרד זה כיהנו 11 אנשים שונים, כ 11 חודשים בממוצע כל אחד מהם.
יעל גרמן, ראש עירית הרצליה, מאז 1998 (14 שנה), היא היציבות, השקט הנפשי והחזון שמשרד הפנים זקוק לו. למודת מאבקים מקומיים עקרוניים גרמן אינה אחת שנבהלת בקלות. היא האחראית לחוק האנטנות הסלולריות (שחייב את חברות הסלולר לקבל אישורי ועדות תכנון ובניין מחוזיות). זהו מאבק פרי יוזמתה, שהחל בהרצליה והדביק את כל הארץ. היא ראש העיר הראשונה בישראל שהביעה סולידריות עם הקהילה ההומו-לסבית ומאבקה העקרוני, בחברה קדישא ובתהליך הוזלת שירותי הקבורה בהרצליה הוא מן החשובים בתחום.
תמר זנדברג, חברת מועצת עיריית תל אביב אומרת שההיכרות של גרמן עם מבנה השלטון המקומי הוא נכס גדול מאוד שלה. “היא תהיה שרה שבאה מן הצד השני, שתבין איך מנוהלות עיריות, את הסבך הבירוקרטי ואת המורכבות והפערים בין רשויות חזקות לחלשות. אין ספק שמן הבחינה הזו, היא מתאימה מאוד.”
מה עוד היא מביאה לתפקיד?
“שר או שרת הפנים אחראי גם על תחום מהגרי העבודה והפליטים ואני מאמינה שמעצם העובדה שבראש המערכת תעמוד אישה, הגישה לנושא הקשה הזה תהיה יותר פרוגרסיבית. זהו משרד שחייב לצאת מן הידיים של ש”ס, כי כל מה שצריך שם זו רגישות ולצאת מן ההיסטריה של הטראומה של רדיפות העם היהודי. מישהו שיפסיק לראות בזרים אויב ויחשוב באופן אזרחי ושפוי.”
גרמן היא פעילה כיום במטה הבחירות של יאיר לפיד. למרות שלפיד טרם הצהיר על הפוליטיקאים המתמודדים בצמוד איתו, גרמן מגיעה לחוגי בית שלו, ומלווה את מפלגתו מימיה הראשונים. “היא אמנם מנהיגה מקומית”, הוא אומר, “אבל התעמתה לא מעט ולא תמיד היתה קלה לכל הגורמים המקומיים בהרצליה. ביעל יש יושר, שעמד במבחנים לא פשוטים. אפילו יריביה מודים שהיא סרגל. היא באה מסולם ערכים שמורכב ממילים שנשכחו כבר: סמכות מוסרית, יושרה, אחריות. מלבד זאת היא מנהלת מנוסה ומוכשרת שיודעת לגרום לאנשים לעבוד ביחד.”
מדברים על הצורך לשבץ נשים בתפקידים בכירים, אבל בפועל, מה בעצם מביאה אישה לתפקיד שלא מביא גבר?
“אני לא חושב שזה עניין של נשים או גברים. פגשתי נשים שהיו מנהיגות מוכשרות ומעולם לא ייחסתי את זה למגדר. אני חושב שיעל היא אדם ראוי, ושהעובדה שהיא אשה חשובה מפני שהיא תעודד עוד נשים כמוה להכנס לשירות הציבורי.”
העיתונאית לינוי בר גפן מוסיפה שאחת הסיבות החשובות שצריך נשים בתפקידי שרות, במיוחד במשרד כמו משרד הפנים, היא כי נשים נוטות פחות לשחיתות. “בכל מחקר שנעשה על גופים פרטיים או ציבוריים גילו שנשים הן פחות מושחתות. הסיבה לכך, היא רישות חברתי פחות משל הגברים ולכן, כשהן מקבלות מינוי, הן ‘חייבות’ לפחות אנשים. במשרד הפנים, זה ממש קריטי שתכנס אישה נקיה, שלא חייבת לאף אחד.”
מה יהיו האתגרים שלה?
“משרד הפנים אחראי על המועצות הדתיות ויש שם אי סדרים גדולים. הייתי שמחה לראות את שרת הפנים, יעל גרמן, מצליחה לפרק את המנגנון הזה ומנקה אותו. פותרת את הסבך שמקשה על אזרחים לקבור בסכום סביר או בקבורה אזרחית. כמו כן, אחד הנושאים הקריטיים כיום הוא העובדים הבלתי חוקיים, ומשרד הפנים זקוק לגישה קצת יותר הומנית מזו שיש כיום. דרושה אישה שרת פנים שרואה את בני האדם ולא רק את המקורבים, מישהי עם רגישות וענייניות.”
***
גם הבלש הכי חכם ומעמיק, שיחקור את פני הארגון מלמעלה עד למטה וישתמש באמצעי החקירה הטובים ביותר לא יוכל למצוא במשטרת ישראל את מה שאין שם: נשים בהנהגה. האגף החשוב ביותר של המשרד לבטחון פנים, המשטרה, הוא ארגון גברי, מנוהל על ידי גברים, טבוע בשיח גברי ובעצמו מדיר נשים. בקושי רב אפשר לאתר כמה נשים שהגיעו לדרגות בכירות במשטרה לאורך ההיסטוריה: ביניהן נציבת בתי הסוהר לשעבר אורית אדטו, מפקדת בית סוהר כרמל דליה ניר, ראש אגף משאבי אנוש לשעבר,אסתר דומינסאני, ראש היחידה לחקירות הונאה לשעבר מירי גולן ונציבת קבילות שוטרים וסוהרים לשעבר, רות גדות. משטרת הגברים של המדינה שלנו לוקה בחסר. אף פעם לא שירתה אישה כשרת בטחון הפנים, אף פעם לא שירתה אישה כמנכ”ל המשרד.
ח”כ זהבה גלאון, יו”ר מרצ, אחת המחוקקות הפעילות ביותר בישראל, בעלת אידיאולוגיה פמינסטית מוצקה תכניס למשטרת ישראל ולשאר גופי בטחון הפנים רוח חדשה. בזמן הקצר שבו היא מכהנת בכנסת ה-18 (היא נכנסה באמצע הקדנציה אחרי שהחליפה את חיים אורון), יזמה גלאון חוקים רבים הקשורים לבטחונן האישי של נשים: הבטחת הכנסתן של נשים השוהות במקלטי הגנה, הענקת מענקי הסתגלות לנשים העוזבות מקלטי נשים והכרת פגיעה מינית כתאונת עבודה ותמכה בהצעת החוק (של אורית זוארץ) בנוגע להפללת לקוחות הזנות ועוד. על כל אלה זכתה כח”כ הפעילה ביותר למען הנשים בפרוייקט בית הנבחרות של סלונה. לאחרונה זכתה גם בפרס עמותת אומץ על ביעור השחיתות הציבורית וטיפוח מנהל תקין.
המצב שבו גופים כה גדולים וחשובים (כמו המשטרה) מנוהלים על ידי גברים בלבד הוא כל כך אבסורדי שעצם העלאת השאלה מה תעשה אשה באופן שונה ואחר בראש ארגון מסוג זה מיותרת. אם כבר, יש לשאול, איך החזקנו מעמד עד היום בלי נשים בצמרת משטרת ישראל.
“הניהול של בטחון הפנים הוא הרבה מעבר לעבודה היומיומית, כי מי שמופקד על הגופים הללו הוא השומר של הדמוקרטיה הישראלית. הרעיון שרק גברים יכולים להיות שומרי הסדר אינו הגיוני” אומרת תמר זנדברג, חברת מועצת עירית תל אביב מטעם מרצ. “במקום מן הסוג הזה, שמטפל באלימות, באישורי הפגנות, באכיפת החוק ומניעתו, נחוצה ראייה רחבה, הומניסטית שתנסח מחדש את היחסים בין האזרחים לבין המשטרה. ראינו לאחרונה משבר אמון גדול בין המשטרה לבין מפגינים בקיץ האחרון. ובהרבה מקרים, השוטרים הם נוכחים נעדרים. איפה הם היו בלינץ’ שנעשה בערבי במדרחוב בירושלים? איפה הם במקרי אלימות נגד נשים?”
איפה צריך לשים יותר דגש?
“שני נושאי קריטיים שמצריכים יותר משאבים הם אלימות במשפחה ואלימות מינית. גם המשטרה בתוך עצמה צריכה להיאבק בבכיריה (כמו בפרשת ניסו שחם). מדובר במערכת שיש בה מעט מאוד נשים, בעיקר בתפקידים זוטרים, ולכן גם הנשים שמנסות לטפס בתוך המערכת, מושפעות ממנה בדרך ומאמצות את דפוסי ההתנהגות והאתוסים של הגברים.”
ולמה את חושבת שזה לא יקרה לזהבה גלאון? שהיא לא תתפס לאתוסים הגבריים?
“כי היא מגיעה עם תפיסת עולם מגובשת. היא אמיצה ופורצת דרך והיא עשתה את הכל בשילוב דרכה הפמינסטית. אני מאמינה במנהיגות שלה ובכך שהיא לא פריירית ולא תהיה לה בעיה להתמודד עם המערכת הגברית הזאת.”
מיכל רוזין, מנכ”לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בישראל, אומרת שבעשור האחרון נעשה שינוי מאוד גדול בתוך המשטרה, מבחינת ההגנה על נפגעי עבירות, אך עדיין העבודה בתחום רבה מאוד. “משרד בטחון הפנים, זה לא רק סדר ציבורי, זה צריך להיות גם סדר חברתי ואישה צריכה להיות מסוגלת להסתכל על המשטרה ועל מערכת בטחון הפנים באופן שונה. אמנם חקיקה שהובלה בכנסת בשנים האחרונות, גם על ידי גלאון, מאוד עזרה וקידמה נושאים, אבל עדיין גורמי אכיפת החוקי בישראל הם גבריים, מילטריסטיים, היררכיים כשחלק מנושאי התפקידים הבכירים מוצנחים להם מן הצבא.”
יש בישראל מספיק שוטרות?
“יש נשים בתפקידים זוטרים, אבל הקידום שלהן ותוספת כוח אדם צריכה לבוא מן המשטרה. זה עניין של המערכת שיצמחו שם יותר נשים, ובתור מי שמכירה את נושא תלונות ההטרדות המיניות, אני חייבת לציין שבתוך המשטרה יש הטרדות רבות וזהו חסם תעסוקתי משמעותי. מדוע שנשים ירצו לעבוד במקום כזה?”
“אישה לבדה בראש המערכת אינה דבר מספיק”, אומרת ד”ר נויה רימלט מהחוג למגדר באוניברסיטת חיפה. “מעבר לעניין של צדק פורמלי, של למקם אישה בתפקיד שלא היתה בו אישה מעולם, יש את הנקודה של מסה קריטית בעמדות כוח. כדי שנשים, כמו זהבה גלאון, יביאו איתן קול שונה ואחר, מערכות צריכות לכלול מסות קריטיות ומחקרים הראו שהמסה הקריטית היא לפחות שליש.”
כלומר, במשרד ממשלתי כמו בטחון הפנים, השרה צריכה לשאוף גם להביא לכך ששליש מן הפיקוד העליון של המשטרה יהיה נשי?
“כן, כי שינוי בחשיבה של גופים מתחיל להתרחש רק במצב הזה וכיום בישראל, איפה שלא מסתכלים, כנסת, ממשלה, קבינט, יש מספרים זעומים של נשים וצריך להבין שנשים כמיעוט, כשהן ניצבות לבד במערכות, אינן משמיעות קול שונה או את קולן האמיתי.”
טל היקרה שלום,
הגעתי במקרה למאמר שלך על יעל גרמן, נושא שהופך להיות מעניין, נוכח העובדה כי כנראה, יאיר לפיד, ישבץ אותה במסגרת מפלגתו ‘עתיד’ באחד המקומות הראשונים.
אלמלא ידעתי וכתבתי במשך שנים, על פועלה כי רע (ויש גם טוב – לא הרבה), של יעל גרמן, הייתי אולי נופל בפח. הצעתי, תקישי באינטרנט את המלים – יעל גרמן צדק חברתי או יעל גרמן חופש הביטוי או יעל גרמן הטרדה מינית או יעל גרמן חופש המידע או יעל גרמן טוהר המידות, יעל גרמן ניהול, או סתם את המלה – יעל גרמן ותקראי את העובדות בצד דעתי.
המדהים בסיפור, שיאיר לפיד, המתהדר כי הוא פועל באמצעות האינטרנט, אני מניח כי קרא את הדברים, אך לא טרח אפילו לבדוק עמי אולי אני טועה ומטעה. אבטיחך נאמנה, כי כל העובדות במאות העמודים שתמצאי אודות מעללי יעל גרמן, הם אמת לאמיתה.
אשמח לקבל תגובתך
אריה גבע