הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
היום, יום ראשון ה 2 לספטמבר, פינוי מגרון. האם צפויה סערה פוליטית? (נראה שלא כל כך).
ביום שלישי, ה 4 לספטמבר, יושלם (או לא יושלם) תהליך ההשתלטות של יו”ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ’ על מפלגתה. הבחירות לועידה, ללשכה, לסניפים נשמעות מעניינות בערך כמו החמסין דאשתקד, ובכל זאת, אם מספיק מאנשי שלומה של יחימוביץ’ ירכיבו את ועידת המפלגה, יהיה לה יותר קל, לדוגמא, להוביל החלטות כמו כניסה לממשלה (על פי חוקת המפלגה, צריך הצבעת ועידת המפלגה לשם כך). לקריאה כללית בנושא כאן.
עוד ביום שלישי, ה 4 לספטמבר, בחירות מדומות של ארגון “עורו”, מעין תעדוף של הציבור (מי שמשתתף) בנושאים שמראש נמצאים בהסכמה ציבורית רחבה.
ביום רביעי, ה 5 לספטמבר, תמשיך הספירה לאחור לחזרתו של אהוד אולמרט לחיים הפוליטיים. אם יפסק לו קלון, לא ישוב. אם לא יפסק קלון, הוא עוד ישוב (למרות שיש לזכור כי תיק הולילנד עדיין מהבהב ברקע). בקדימה נרשמים תכונה פוליטית, מתח וסקרנות בנוגע להחלטת בית המשפט באותו היום.
ביום שישי, ה 7 לספטמבר, יקיים מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל יום עיון לניתוח תהליכי קבלת ההחלטות בדרג המדיני והצבאי במהלך מבצע עופרת יצוקה. בין המשתתפים: ציפי לבני (אז שרת החוץ), גבי אשכנזי (אז הרמטכ”), ד”ר אלון ליאל (מנכ”ל משרד החוץ לשעבר) ויואב גלנט (אז מפקד פיקוד דרום). נשמע מעניין ומאוד קל”בי. מסתמן: אני הולכת.
ה 9 לספטמבר, הוא היום האחרון להתפקדות למפלגת הבית היהודי לכל מי שרוצה להיות פעיל ומשפיע. בניגוד למפלגות אחרות הדורשות תקופת אכשרה, בבית היהודי כל המתפקדים יוכלו להשפיע כבר בנובמבר ולבחור את יו”ר המפלגה הבא (אורלב, הרשקוביץ’ או בנט).
בשבוע שבין ה 9 – 14 לספטמבר, הרמות כוסית לחג. כמעט כל הפוליטיקאים מזמינים לשלל אירועים. מישהו מקוראי הפלוג ממליץ על משהו מיוחד ומעניין? כשלעצמי, הוזמנתי להרמת כוסית לחג בביתו של השגריר האמריקאי, דן שפירו, ולשם ככל הנראה אלך.
כפי שבטח כבר שמעתם, ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט לצאת לעצרת הכללית של האו”ם. הוא יצא מישראל במוצאי כיפור, ה 27 לספטמבר ויחזור מהר במוצאי שבת ה 30 לספטמבר. בדקתי בלו”ז הנשיאותי ואין שום עימות טלוויזיוני (עם מיט רומני) באותו השבוע. אובמה פנוי לעימות אישי עם נתניהו. יש לקוות שפרטי העימות יודלפו גם לנו.
זה אמנם לא לגמרי פוליטי, אבל מה בדבר סיקור המירוץ לרבנות הראשית? נראה שיש שם מהלכים שעשויים לשנות את פני החברה הישראלית.
זה עם עקיצה כלפי? או ברצינות אתה שואל?
אני רציני לגמרי.
לא הבנתי למה לרמוז סתם ששלי יחימוביץ עושה את כל המהלכים בשביל להכנס לממשלה הבאה של נתניהו. אני פשוט לא רואה תרחיש שבו זה קורה. צריך לתת קרדיט לשלי יחימוביץ על עקביות אידיאולוגית. מסכימים או לא איתה, אי אפשר להגיד שהיא מוכנה להקריב אידיאולוגיה בתמורה לתפקידים פוליטיים. אפשר אפילו לבקר אותה על העקשנות הזו לפעמים. שלי יחימוביץ נאבקה בכניסה הקודמת של מפלגת העבודה לממשלה. והיא גם סרבה לכהן בתפקיד בכיר אחרי שכבר הוחלט על כניסה בועידה. עכשיו שהיא יו”ר העבודה, ובמצב שבו מפלגת העבודה היא הסיעה השניה בגודלה בכנסת, מישהו רואה תרחיש שבו שלי יחימוביץ מסכימה להכנס לממשלת נתניהו בלי שמוצע לה תפקיד שרת האוצר? האם יש איזשהי סיבה לחשוד ביחימוביץ שהיא תסכים לעשות מעשה פרץ ולהיות שרת בטחון או חוץ? או לתת לליכוד את כל התיקים הבכירים בממשלה ולהסתפק בשרת התמ”ת (תפקיד שהוצע לה לפני שלוש וחצי שנים) וסגנית רה”מ? ומישהו רואה את בנימין נתניהו מציע ליחימוביץ את תפקיד שר האוצר? הוא כמעט לא נתן אותו לשטיניץ כי הוא רצה להיות בעצמו שר אוצר. ומישהו רואה את רה”מ ביבי ושרת האוצר יחימוביץ עובדים ביחד ומעבירים תקציב?
זה משהו שאני שומע הרבה בתקשורת, על כניסת יחימוביץ העתידית לממשלה, אבל שמישהו יסביר לי את התסריט ההגיוני שבו זה קורה (בהנחה שהסקרים הנוכחיים בכלל ישקפו את יום הבחירות וכ”ו).
אני לא רומזת שום דבר. גם אני לא נביאה. בניגוד אליך איני יודעת מה יחימוביץ’ תעשה או לא תעשה בעתיד. מניחה שגם היא לא החליטה על מהלכיה שיבוצעו או לא יבוצעו בשנה הבאה.
נדמה לי שאת מייחסת חשיבות נמוכה מדי לבחירות למוסדות בעבודה (ואני, כידוע מאוד סובייקטיבי ;-).
היכולת של יחימוביץ’ לקבוע את ההתנהלות המפלגה, דרך הועידה, יכולה לקבוע את גורל הממשלה הבאה.
מעבר לכך, זהו מבחן גדול מאוד עבורה לקראת הפריימריס לרשימה וכמובן שאופיה של זו ישפיע עוד יותר על המפה הפוליטית.
נו אז רז אומר שאני מגזימה ברמזים. ואתה אומר שאני לא מתייחסת. כנראה שאני בדיוק במקום הנכון.
טל, בניגוד לאופי הפוליטיקאי של התשובה שלך למיסטר פרולטריון, כאילו את מתנהלת נכון כי שניהם (הפרולטריון ורז) מבקרים אותך ובכך את פותרת את עצמך מתשובה, את מתעלמת ממה ששניהם אומרים.
רז טוען נגד המשפט הבא שלך: “יהיה לה יותר קל, לדוגמא, להוביל החלטות כמו כניסה לממשלה” שהוא משפט רמיזה לכך שיחימוביץ’ תרצה (ואולי רוצה כבר עכשיו) להיכנס לממשלה הבאה. יכולת לנסח את המשפט קצת אחרת שלא ירמוז על מה שאת כנראה רוצה לרמוז.
כי אולי יהיה לה קל יותר להוביל החלטות כמו לא להיכנס לממשלה, למרות רצון של בכירים במפלגה כן לשמש כשרים?
שימי לב שיכול מאוד להיות שהמתפקדים החדשים לא רוצים לראות את מפלגת העבודה זוחלת לממשלה הבאה בלי שינוי באג’נדה החברתית-כלכלית של הנהגת המדינה. הם היו רוצים כוח בוועידה כדי להתנגד לכניסה לממשלה אם העבודה לא תרכיב אותה, או במקרה ההגיוני פחות, שיחימוביץ’ תהיה שרת האוצר של נתניהו.
הפרולטריון טען נגד העובדה שאת מייחסת לבחירות הללו חשיבות מועטה, למרות שהן בעלי חשיבות גבוהה למי שמצוי בפרטי המאבק האידאולוגי במפלגת העבודה, ומי שהצטרף למפלגה הזאת כדי לקדם אידאולוגיה חברתית. רוב המתפקדים החדשים (כמוני) רוצים לשנות את מוסדות המפלגה כדי שגם הם כמו הפנים של ההנהגה כרגע, ישימו את האג’נדה החברתית ולא את נושא ההתנחלויות והכיבוש בראש, שהיה הקו של המפלגה הזאת בעשורים האחרונים.
שניהם חשובים אני מניח בעיני מרבית המתפקדים החדשים, רק שבמשך שנים העיסוק הבלעדי בכיבוש הסתיר את הבעיות החברתיות של ישראל. והוא גם המגרש הנוח לימין לשחק בו, כדי להעמיק את הכיבוש עוד יותר.
אני מניח שההשתלטות על המנגנונים של העבודה מבחינה אידאולוגית כך שהאג’נדה החברתית תהיה המובילה גם במוסדות המפלגה לא נראית לך נושא כזה חשוב, כי את לא שותפה לרצון לראות את העבודה מובילה קו חברתי, אלא מתמידה בעיסוק בהתנחלויות ובכיבוש כגורם הדומיננטי בקו המוביל את מפלגת העבודה.
אני חושב שכפרשנית פוליטית, כדאי שתתחברי (לפחות מבחינת העניין) לנושא האידאולוגי על מנת שתביני טוב יותר את התהליך שקורה בעבודה.