ניו ניו מדיה: כץ ומרגלית

השר ישראל כץ מתארגן כדי להתמודד על ראשות הליכוד. איך אני יודעת זאת? אני לא יודעת זאת בוודאות, הוא לא אמר לי, אבל יש משהו באוויר. בחודשים האחרונים, מאז הסתיים באכזבה קמפין הליכוד, כץ נמצא בכל מקום. כאן הוא מתווכח עם שר האוצר בעוז על תקציב משרדו. שם הוא מעורב בכל פרט ופרט קטן במזכירות הליכוד. מאחורי הקלעים, הוא מצליח לתמרן את מזכירות הליכוד בנוגע לבחירת המנכ”ל הבא של התנועה, באופן שאינו לרוחו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. ובעיקר, מלפני חודש (פלוס מינוס) כץ החל למלא את דפי הפייסבוק שלו בסטטוסים משעשעים,  מלאי אירוניה עצמית. הוא אולי כותב אותם באקראי שלא מתוך כוונה להיות מצחיק, אך התוצאה ממקדת תשומת לב בפוליטיקאי האפור.

לכץ יש תדמית לא מלוטשת, בוס שמחליף דוברים ועוזרים ושל אדם כוחני. את צמיחתו בליכוד אפיינה בעיקר התעסקות עם מנגנון התנועה, קשר עם מתפקדים ופחות קשר פתוח עם הציבור הרחב. כל זה, כך נראה, עומד להשתנות. כץ רוצה להיות הפולטיקאי הבכיר ביותר בליכוד, שיתמודד מתוך התנועה מול איום ההשתלטות של אביגדור ליברמן. לא גדעון סער, לא גלעד ארדן, גם לא משה (בוגי) יעלון. כץ רוצה להיות הראשון.

אז איך הופכים פתאום את משרד התחבורה ואת פעילות השטח של כץ למשהו “סקסי” שכולם מדברים עליו? כץ הצטייד לא מזמן בדוברת חדשה, מעיין שריג, אשר ככל הנראה מפקחת על עמוד הפייסבוק שלו ומעורבת מעט יותר בפעילותו המשרדית. יותר חשוב מכך, כץ הבין (כך עולה משיחות עם ליכודניקים) שכדי להתקדם לצמרת,  הוא חייב להפוך להיות הכחלון הבא. על הפרק: רפורמות בנמלים, שמיים פתוחים, רפורמת רכב. כמה שיותר נושאים מעוררי מחלוקת ומלבי דיון, שיח פתוח ברשתות החברתיות ומוכנות לחטוף גם הרבה ביקורת על הראש (הנמלים החדשים שיבנו, לתשומת לב הקוראים, יוחזקו בידיים פרטיות ולא בידי המדינה). במקביל הוא אינו מוותר על שליטה במוסדות הליכוד ומי שעוקב אחרי הדרך הפתלתלה של מינוי מנכ”ל הליכוד בשבועות האחרונים, מבין במה מדובר.

* * * * *

במקביל, בצד השמאלי של המפה, מנסה ח”כ אראל מרגלית לאתגר את יו”ר המפלגה, שלי יחימוביץ’. גם אצלו, אין הכרזה מפורשת על התמודדות מול יחימוביץ’, אבל יש תזוזות ערות בקיר. לפני כמה שבועות, כאשר התראיין מרגלית ברשת ב’ הוא אמר דברים קשים על יחימוביץ’. התגובות על קיר הפייסבוק שלו היו סוערות. הרבה שנאה ועצבים יש שם על מרגלית, שנתפס על ידי חלק מאנשי המפלגה כאופורטוניסט, עשיר, מתנשא ועוד מרעין בישין.

גדודי המגיבים של יחימוביץ’ ושל מפלגת העבודה הם שם דבר. שנתיים פלוס של עבודה מסיבית, בקרב תומכיה, הביאו להתארגנויות רשת, כמו ‘הסיירת’ וקבוצות סגורות נוספות, שמספקות מתנדבים מהירי מקלדת וחריפי לשון המגיבים באופן מאורגן. זה בלט במיוחד במהלך תקופת הבחירות ולי אף יצא לכתוב על התופעה. הדגמתי אז כיצד עובדת מכונת המסרים המשומנת של העבודה. ויש להוסיף: אפשר להסיר את הכובע בפני מפלגת העבודה בהקשר הזה. הם עובדים בלהט אידיאולוגי ומחויבות גדולה יותר ממחלקות המגיבים של הליכוד, אשר עדיין לא מלוכדות.

לפני כמה ימים התרחש אצל מרגלית דבר מעניין: עמיחי סרגובי, ראש צוות מתנדבי הרשת של יחימוביץ’, מי שהגה ותכנן את פסיפס התרומות  ב 2011,  שעיצב את הנגישות המפלתית ברשת לקראת הועידה האידיאולוגית שנה שעברה, מי שטיפח והדריך את ‘מפלצת התגובות’ (הסיירת) של יחימוביץ בשנתיים האחרונות – חצה את הקווים והתחיל לסייע למרגלית. סרגובי, שהיה אחראי לגדודי המגיבים הפעלתניים (ולעיתים אגרסיביים) במהלך קמפיין הבחירות, ניצב עתה מול המפלצת יצירת כפיו.

 את הפוסט ניתן לקרוא גם בפלוג, באתר הארץ