זוכרים את העתירה של הרצוג והתנועה לאיכות השלטון נגד האפשרות שנתניהו ימשיך להיות שר התקשורת (ניגודי עניינים בתיק)?
משרד המשפטים השיב הערב לעתירה (זהירות: פידיאף) וביקש מבג״צ למחוק את כל העתירות, כי נתניהו לא יחזור להיות שר התקשורת ביום א׳.
לפי כתב התשובה וטענות משרד המשפטים:
חבל שלנקודה הספציפית הזו, הם לא תמכו את טענתם בתצהיר, כי נתניהו ״כאילו״ לא בתפקיד מזה 3 חודשים בעוד הוא והנגבי מרחו את הציבור ומינו את הנגבי בתפקיד בובה לתיק. נתניהו המשיך כל החודשים לנהל את המשרד מאחורי ולפני גבו של הנגבי.
בעת יצירת מתווה פיצול התאגיד, כשהמו״מ התנהל מול שר האוצר כחלון, מ״מ שר התקשורת הנגבי היה באיפא״ק. בשבוע שבו סגרו את רשות השידור, פתחו את התאגיד, המדינה נגררה לבג״צ, חטפה על הראש דחייה של חודש בהליך הפיצול – מ״מ שר התקשורת הנגבי הרגיש אווירת סוף קורס ושהה בסין, עשה טאי צ׳י בפארקים מקומיים ואפילו לא עשה את עצמו כמתעניין (בצדק, מבחינתו, זה הכל פיקציה). זה היה מינוי פייק.
מי יתן שמינוי שר התקשורת הבא (הנגבי או מישהו אחר) – לא יהיה זיוף נוסף?
המדינה מבקשת מבג״צ למחוק את העתירות מן הטעם של התפטרות מלאה של נתניהו מן התיק, אך ניכר שנדרשת כאן החלטה שיפוטית לגופו, האם לשר תקשורת שנחקר על ידי המשטרה בבחישות ופעילות בנוגע להגבלים עסקיים בתחום התקשורת, שהוא גם ראש ממשלה המאיים על בחירות (מארס 2017), שהוא גם ניהל קמפייין בחירות (דצמבר 2016 – מארס 2015) כשהוא מאיים על כלי תקשורת (ערוץ 10) ולאחר מכן דורש ממו״ל עיתון לשפר את הסיקור שלו בתמורה להתערבות בשוק המודפס . יצוין, לשר תקשורת אין לכאורה סמכויות בחוק בנוגע לשוק העיתונות, אבל מאחר ועולם התקשורת כל כך מרוכז ומוחזק בידי שחקנים מועטים, כולל בענף הפרסום – יהיה זה מגוחך לנתק את הדברים.
2) עוד על פי התשובה של משרד המשפטים: תפקידו של הנגבי כממלא מקום פקע לפני שבוע. מאחר וככל הנראה היועץ המשפטי לא התיר לנתניהו לחזור לתפקיד – המשרד נותר נטול שר, שזו סיטואציה שאינה מוכרת בחוקי היסוד. לכאורה, המשרד נמצא שבוע ללא שר. לא ביג דיל, כן? אבל תשובת המדינה בנקודה הזו מוזרה, כי תפקידי שרים ריקים ״קופצים״ חזרה לחיקו של ראש הממשלה. כך היה בדצמבר 2014 כאשר נתניהו פיטר את שריו. אם בג״צ יאפשר למדינה לחמוק עם הטענה המוזרה הזו, נתניהו יכול לפטר כמה שרים בבת אחת, למנות מחליפי מקום, לחכות שהחלפת מקומותיהם תפקע מעצמה וכולי.
3) והטיעון האחרון בכתב התשובה: ביום א׳, נתניהו ימנה שר תקשורת. בובה # 2, כבר אמרנו. יצויין נתניהו כבר ניסה למנות בובה בעבר, כאשר נתן לאופיר אקוניס להיות שר במשרד ראש הממשלה המוצמד לתחום התקשורת. אקוניס כשל בהעברת תיקון מוזר (איסור הבעת דעה) לחוק באישון לילה ואחרי שחטף מבול של ביקורת מהיותו בובה נטולת סמכויות, התפטר מעצמו מן התפקיד המוזר.
הסיבה לכך שמשרד המשפטים מבקש מהרצוג והתנועה לאיכות השלטון למחוק את העתירות היא כדי להימנע מהחלטת בג״צ לגופו של עניין.
בג״צ לא אוהב לערוך דיונים אקדמיים שאין להם יישום פרקטי.
הבעיה במקרה הזה היא, שעל אף דרישת הסדר ניגוד העניינים בפברואר (החלקי מאוד: רק בזק) ועל אף שמנדלבליט הוריד אותו מן התפקיד ל 3 חודשים שהוצגה בפני נתניהו עוד בפברואר, ועל אף שנתניהו לא חתם על המשך ניגוד העניינים – נתניהו בשבתו כראש ממשלה ניצל כל פירצה והתמהמות של היועץ המשפטי כדי להחזיק בתיק. רצוי שיהיה פה צו שיפוטי.
תחום התקשורת, אינו רק סמכויות פורמליות בחוק (נתניהו מצפצף על הסדרי הסמכויות בחוק), אלא תחום רגיש היורד לעניין חוקתי ציבורי מן המעלה הראשונה- חופש הביטוי במדינה.