הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
אם בבית היהודי צודקים והצהרת נתניהו על שתי מדינות היא פרטית בלבד ויתר השרים מתנגדים או אדישים לרעיון, מה ממשלת ישראל עושה בדיוק?
טל שניידר, מעריב
השרים אורי אריאל ונפתלי בנט צודקים. ׳דברי נתניהו על שתי מדינות לשני עמים זו אמירה פרטית׳ אמר אריאל בראיון לפני כמה ימים לאודי סגל. ׳אין תכנית לשתי מדינות. זה לא אושר בשום מקום והליכוד הצביע נגד חוק שיועד להפוך את נאום בר–אילן למחייב. זה מה שקובע׳ אמר אריאל על הצעת חוק פרטית שהגיש ח״כ יואל חסון מן המחנה הציוני.
בנט אמר דברים דומים בתגובה לנאום נתניהו באו״ם בלפני כחודשיים. ׳כשמדברים על שתי מדינות, זה נותן לפלסטינים תקווה, אבל קווי היסוד של הממשלה לא מדברים על מדינה לפלסטינים ולכן זו דעתו הפרטית של נתניהו״
גם בליכוד, אומרים שאין שום משמעות להצהרות הפומפוזיות היפות של נתניהו. ח״כ מיקי זהר (לדוגמה), ציין לפני כמה שבועות (אחרי נאום נתניהו באו״ם) שמדובר בהצגה למצלמות. ״תשאלו את נתניהו על זה בארבע עיניים״, הוא אמר.
אפילו נתניהו עצמו אמר שנתניהו טועה בנוגע לשתי המדינות. דקה לפני הבחירות הוא הזהיר שזה פתרון לא רבלנטי, הצהרה שחזר ממנה תוך זמן קצר אחרי הבחירות.
הממשלה ה 34, היא הראשונה מזה עשרות שנים, בה אף אחת מן השותפות הקואליציוניות לא העלתה דרישה מדינית או דרישה כלשהי בתחום של יחסי חוץ כתנאי לכניסה לממשלה. אמנם, בקווי היסוד, כלולה אמירה גנרית ׳הממשלה תקדם תהליך מדיני ותחתור להסכם שלום עם הפלסטינים׳. כָּל בַּר בֵּי רַב הבין שזה מן השפה לחוץ. יש מישהו שלא חותר לשלום? אגב, בממשלה הקודמת, ה 33, הודיעו יאיר לפיד וציפי לבני שתנאי כניסתם לממשלה הוא תהליך מדיני. והפעם? שום דבר. ש״ס, כולנו, יהדות התורה – אף אחת מהן לא התעניינה בכך. הן חותרות לשלום, באופן כללי, אבל לא בפרט. זו באמת ממשלה שמתנגדת לפתרון שתי המדינות וצודקים אריאל ובנט.
מצאתי צורך לדוש בכך שוב השבוע, אחרי סיבוב ההופעות המרשים שערך ראש הממשלה בוושינגטון בשבוע שעבר. באנגלית: הוא ירה ושרק והפיץ את חזון שתי המדינות לכל עבר. בעברית: זה סתם.
נותר אם כן להבין, מדוע שרי הליכוד והבית היהודי לא מעזים להניח בפני הממשלה הצעות לסיפוח שטח C או לסיפוח–תחילה של גוש עציון? אם עמדות נתניהו הן פרטיות בלבד, ואם מרבית השרים מתנגדים לשתי מדינות וחלקם האחר של השרים אדישים בנושא, אז מה עושה ממשלת ישראל הרחבה? כרגע, ממשלת ישראל נותנת גיבוי שבשתיקה להצהרות נתניהו בשפה הזרה.
מדהים. אז את טוענת שנתניהו הוא הפוליטיקאי הראשון שמתפתל ומשמיע דברים שאינו מתכוון להם, במטרה להרוויח זמן. מזעזע לחשוב שישנם פוליטיקאים כאלה…
מה שמגוחך בסיפור הזה, זה שאתם בשמאל יודעים שביבי לא רוצה באמת במדינה פלסטינית (לו חשבתם שהוא הרצל של הפלסטינים, כנראה לא הייתם מתנגדים כ”כ לבחירתו פעם אחר פעם), ועדיין נורא נורא נרעשים מכך ששוב מתברר שתכליתו היא הימנעות מוויתורים משמעותיים (מהסוג שביצע בקדנציה הראשונה, כהמשך ישיר לאוסלו), תוך פיזור אמירות סתמיות לכל הכיוונים.
מהסיבה הזו הוא בונה בכמות קטנה בהרבה מהנדרש ומצהיר על מחוייבותו לרעיון של הקמת מדינה פלסטינית – אך בתנאים שלעולם לא יתקבלו ע”י הפלסטינים.
,
השאלה מדוע הליכוד והבית היהודי לא מספחים את שטחי C היא שאלה רטורית מוזרה להפליא. מי שרוצה להרוויח זמן, לא מחפש בכוח לייצר עימות. הוא לא מספח כשם שאינו בונה מספיק. זה לא עולם דיכוטומי, והאלטרנטיבה להקמת מדינה פלסטינית, אינה סיפוח השטח – כפי שמוכח בחמישים השנים שבהן השטח לא מסופח…
כרגע ממשלת ישראל נותנת גיבוי בשתיקה, בכחכוח ובדיבור, לכך שלא יהיו ויתורים מהסוג שכבר הוצעו לפלסטינים – כך שהניסיון לטעון שיש איזושהי מדיניות חדשה, הם לא רציניים.
ביבי רב מג מדיני? זה אותו היגיון שהפך את הקמפיין הפטתי וההיסטרי שלו בבבחירות האחרונות ללהטוט פוליטי בגלל שהתוצאות לא התאימו לתחזיות הפרשנים. ביבי לא מפנה שטחים בגלל שאין לו אופציה פוליטית לבצע את זה.
ממש לא רב מג – יותר נכון, סוג של מתפתל סדרתי, שיש לו איזושהי אג’נדה שהוא מנסה לשמור עליה.
הוא פשוט מוותר פחות מיריביו בשמאל, ועל כן הוא עדיף עליהם. אני מעריך גם שאין לו את הדרייב הטוטאלי של שרון-אולמרט למכור את כל הבאסטה כדי לדאוג לאינטרס האישי שלהם.
זה לא אומר, כמובן, שצריך לסמוך עליו שלא ייכנע ללחצים. הנוכחות של גורמי ימין שיכולים להפיל אותו, היא קריטית כדי לעזור לו לקבל את ההחלטות הנכונות, ברגעים הקשים שבהם מתחזק הפיתוי לקבל חיבוק תקשורתי-משפטי- בינ”ל, בתמורה לוויתורים…
אורי, הטעעה היא לא שהוא הפוליטיקאי המתפתל הראשון אלא למה הוא בכלל צריך לצאת בהצהרה כזו?
הרי אף אחד בעולם לא מכריח אותו לצאת בהצהרה פומבית שכזו. ובטח שלא בהופעה במכון שמאלני בוושינגטון….
ביבי הוא רב אמן במילים וספינים. הוא פשוט יכול לא להגיד שהוא בעד שתי מדינות.
בנוסף. הוא מיישם את אותה הטענה שטוען הימין על אבו מאזן שנים – אל תקשיבו למה שהוא אומר באנגלית אלא למה שנאמר בשפת האם….
אין לי מושג מה רמת הלחץ החיצוני עליו, אבל אני משער שהוא חושב שהיא גדולה. הימין, כמובן, מאזן אותה היטב, עם לחץ נגדי, ועוזר לביבי להישאר פחות או יותר, בכיוון הנכון.
לא מדובר בבשורה גדולה לעם ישראל – אלא שמאז 1992, כל ראשי הממשלה האחרים, היו גרועים לאין שיעור. רבין הביא את אוסלו, פרס רץ לממש את אוסלו ב’, ברק הציע למסור כמעט הכל בקמפ דיוויד ובטאבה (התירוץ שלו ש”רצה לחשוף את פרצופם האמיתי של הפלסטינים” אמין בערך כמו נהטיעון של אולמרט שהחקירות נגדו החלו בגלל שנהיה שמאלני – אחד הספינים הקורעים, אגב…), שרון החריב 25 יישובים ויצר חיבור ישיר בין האסלאמיסטים של סיני לבין חמא”ס ברצועה, ואולמרט היה אולמרט על כל המשתמע מכך (לבנון 2, שחיתות ללא מתחרים, וכמובן, ההצעה למסור את הכותל המערבי והרובע היהודי, ולהפוך 350,000 יהודים בירושלים, לתושבי מובלעות).
בהשוואה לכל אלה, ביבי יוצא מצויין. נכון שזו לא חוכמה גדולה, אבל בעידן נטול כוכבים, גם ירח חיוור עדיף על פני אסטרואיד מסוכן, ובכך אסיים את המטאפורה שלי החפרנית על החלל…:)
משווה ומעלה, כך מדבר פוליטיקאי חכם:
קרי: “לטבח ב’שרלי הבדו’ לפחות היה רציונל”
מזכיר המדינה האמריקני ביקר בפריז והשווה בין מתקפת הטרור האחרונה לטבח במשרדי העיתון הסאטירי. “היה להם היגיון כלשהו שאפשר להתחבר אליו. ביום שישי זה פשוט היה כדי להטיל אימה”
ג’ון קרי איבד אצלי המון נקודות בהתבטאות האומללה הזו.
גם בתור דיפלומט ופוליטיקאי, אם אתה חושב ככה אז תגיד את זה בשיחה פרטית שאח”כ תוכל להכחיש ולהגיד שעיוותו את דבריך. אבל להגיד את זה באופן ציבורי זו אידיוטיות לשמה.