הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
שלוש נשים אלמוניות בסניף הליכוד בחדרה לא התביישו לומר: אם לא ישובצו נשים בחמש המקומות הראשונים ברשימת הליכוד לעירית חדרה, נקרא לנשים להחרים את הבחירות. לבנת וחוטובלי, תלמדו מהן
פורום נשות הליכוד בחדרה שלח מכתב חריף יחסית לראש הממשלה בנימין נתניהו ובו ביקשו להדיח גברים מרשימת הליכוד לעיריה כדי לאפשר לאישה להיכנס לאחד מן המקומות (עד החמישי) ברשימה. המכתב נשלח, כבר אחרי שראש הממשלה הודיע על תמיכה פומבית בחיים אביטן, ראש העיר המכהן מטעם הליכוד, להמשך כהונה.
תמיכתו של נתניהו באביטן, וברשימה למועצה על טהרת הגברים בלבד, היתה בלתי מסויגת, גם לא לאור החשדות הכבדים התלוים ועומדים נגד אביטן, ללמדנו על הבטחון הרב שתולה הליכוד בהמשך היבחרותו של ראש העיר מטעם לקדנציה נוספת בחדרה. רק מקריות מן היום יומיים האחרונים, אחרי שנסגרו כבר הרשימות, הכניסה בסופו של דבר אישה למקום החמישי והלא ריאלי ברשימת הליכוד בחדרה, וזאת כיוון שאיש ליכוד שהוצב במקום החמישי הוכרז כבלתי כשיר להתמודד.
המכתב של פעילות הליכוד בחדרה, תפס את תשומת לבי, כי יחסית לפעילות של נשים, ברשויות המקומיות ובכלל, הוא נוסח באופן ישיר, בלתי מתנצל. זה נדיר שנשים העוסקות בפוליטיקה מתייצבות ומתריסות כך: הדיחו את הגברים, אחרת נחרים ונקרא לכל הנשים שלא להצביע. איני יודעת אם אכן התכוונו לדבריהן. הנסיון מלמד, שנשים מתבטאות לרוב, באופנים יותר מתונים, שאינן אוהבות להחרים, והדברים נכונים שבעתים באחת המפלגות הגבריות ביותר אצלנו – הליכוד.
לאה אירמסקו, אחת מן החותמות על המכתב אמרה לי שלכל הפחות צריכה להיות אישה במקום השלישי “הרבה נשים בחדרה, שהן פעילות ליכוד רוצות גם הן להתקדם. מה הם רוצים שאני אשב כל היום במטבח? זו המפלגה שלי ואני אוהבת להיות פעילה ומאמינה בדרך של המפלגה, אבל לא מכבדים אותי בחזרה. זה שיש אישה רק במקום חמישי זה ממש מעליב וגם זה לא קרה כי הם רצו נשים, אלא מאיזה שהיא בעיה שנוצרה שם. אני רוצה שיהיו נשים ברשימות ולא רק כדי לצאת חובה במקום האחרון הדחוק. “
* * * * *
למעלה משנתיים, אני שואלת את השרה לימור לבנת, את חברת הכנסת ציפי חוטובלי ואת חברת הכנסת גילה גמליאל – מדוע אינן מרימות קול צעקה בתוך הליכוד, מדוע הן שומרות על כללי המשחק (שקבעו עמיתיהן הגברים), מדוע אינן פועלות באופן יותר אפקטיבי עבור המתפקדות, חברות מרכז הליכוד והפעילות בסניפים. לרוב, איני זוכה לתשובה ישירה אלא להנהון כולל של הסכמה מעורפלת.
גם הפעם, פניתי ללבנת, חוטובלי וגמליאל, למרות שתת ייצוג הנשים בליכוד, לא אמורה להיות הבעיה רק שלהן (אלא של כלל הח”כים בליכוד, ובראשם ראש הממשלה). מכולן, רק חוטובלי הסכימה לענות לי: “הפתרון לבעיית ייצוג נשים במועצת עיר לא אמור להיות נקודתי אלא מערכתי. חוסר השיווין יש לתקן באמצעות חקיקה שתיצור יחס מגדרי הוגן ברמה המוניציפלית” אמרה חוטובלי ולא פירטה.
* * * *
והנה, דווקא שלוש נשים אלמוניות, בסניף הליכוד בחדרה לא התביישו לומר: אם לא ישובצו נשים בחמש המקומות הראשונים ברשימת הליכוד לעירית חדרה “נצא בקריאה פומבית לכל נשות הליכוד בעיר להישאר בבית ביום הבחירות כמחאה על הדרת נשים מהרשימה שלנו למועצת העיר”
המכתב נשלח לראש הממשלה עם העתקים לשר הפנים גדעון סער (“לא להצביע לרשימות שאין בהם אישה במקום ריאלי”), לנציגות הליכוד בכנסת – לבנת, גמליאל, חוטובלי ומירי רגב. עותק הועבר גם למנכ”ל הליכוד, גדי אריאלי. כאמור, ספק רב אם מישהו מכל המצוינים לעיל – מראש הממשלה ועד אריאלי – יעשה משהו אפקטיבי בעניין.
אחרי הכל, למעט ראש העיר המכהנת מרים פיירברג – שהגיעה להישגיה בזכות עצמה ולא כתוצאה מרוח גבית בליכוד – הליכוד לא מציב אף אישה, בשום מקום יישוב בישראל, כמועמדת לראשות עיר מטעמו. אפילו לא אחת. נוכחות הנשים ברשימות למועצות נמוכה מאוד, לפי בדיקה שערכתי הנה פחותה מ 10%.
עו”ד איילת גלילי, יו”ר סיעת הליכוד בנעמת וחברה בועדת החוקה של הליכוד, גם היא, למרות נחישות פמיניסטית, תפיסת עולם המצדיקה העדפה מתקנת לנשים בפוליטיקה והסכמה כללית שמצב ייצוג הנשים בליכוד בכי רע, לא מסוגלת לעשות את ה’אקסטרה מייל’ ולקרוא לנשות הליכוד בחדרה להחרים את הבחירות.
“זה מצער מאוד שבישראל בשנת 2013 יש עדיין מקומות שלא מוצאים לנכון לשלב נשים בעשייה ציבורית. אני מתכוונת לפנות ליו”ר הועדה המוניציפלית בליכוד, ראש עירית מודיעין, חיים ביבס שיתן את דעתו לכך” אומרת גלילי.
אבל זה מאוחר מדי. הרשימות סגורות. מה הטעם עכשיו?
“אני חושבת שהוא צריך להבין שזה רע לעיר חדרה וזה בטח רע לתנועת הליכוד, שאין ייצוג של נשים. בכל מקום שנשים משולבות רואים, באופן חד משמעי, עלייה בביצועים ככל הנוגע לגוף המדובר. הן במגזר הציבורי וגם במגזר התאגידי”.
אך את יודעת היטב, שאף אחד אצלכם בליכוד לא מתרגש ולא מתייחס לטענות הללו של הנשים
“זה נכון שזה מאוד מפריע לנשים בליכוד וחבל שהן צריכות כל כך להיאבק על מקומן. זה לא טוב לליכוד”.
את תומכת במה שהן כתבו “להדיח את הגברים”?
“לא הייתי רוצה להשתמש במילה ‘להדיח’, אבל כן היה צריך לשלב נשים ואם זה היה דוחק גברים אחורה ברשימה, אז כן”.
את מסכימה לקריאתן, ‘לא לצאת להצביע’?
“אני לא הייתי מצביעה לרשימה שאין בה נשים. אכן כן. אבל אני לא גרה בחדרה”
איפה את גרה?
“בתל אביב. אצלנו ברשימת הליכוד לעיריה יש נשים במקום שלישי וחמישי”.
כמה מושבים תכניסו לעיריה?
“בין שלושה לארבעה, אני מקווה. זו רשימה משותפת עם ישראל ביתנו ואתמול הצטרפה לרשימה, לבנה זוהרים מהאח הגדול, כך קראתי באתרי חדשות.”
אז אם היית גרה בחדרה, מה היית עושה?
“קשה לי להצביע לרשימה שאין בה אישה. ואני גם מסכימה עם שר הפנים גדעון סער שקרא לא להצביע לרשימות שאין בהן נשים במקום ריאלי. זה לא ראוי מבחינה ציבורית ומוסרית”
אבל את לא מסוגלת להוציא מעצמך קריאה לכל נשות הליכוד בחדרה להחרים את הבחירות? לעשות משהו קצת יותר נחרץ?
“כל חיי הצבעתי ליכוד, בכל אופציה שעמדה בפני. קשה לי לקרוא להן לא להצביע ליכוד. אני הייתי מנסה לשכנע את ראש הרשימה לפתור את הבעיה הזו, לחפש פתרון יצירתי”.
אכן דמוקרטיה ליברלית למופת: לא תכניסו מישהו שכשל בהתמודדות ע”ח מישהו שהצליח בה – אז ברוגז ברוגז ושוברים את הכלים…
המכתב הזה של שלוש הפעילות המוניציפליות מחדרה מדגים, בקליפת אגוז, את בלוף ההעדפה המתקנת: שלוש פעילות שרצו להתברג גבוה ברשימת הליכוד, וכשלו בכך – תובעות שיסדרו להן מקום, אחרת יקראו להצביע נגד המפלגה. נכון שהאיום הוא כנראה חסר שיניים להחריד (לו היה בעלות משקל ציבורי, כנראה שהיו מצליחות להתברג לרשימה…), אבל הוא מדגים בדיוק עבור מי נועד באמת הרעיון של אפלייה מתקנת: עבור פעילות פוליטיות שמחפשות קידום אישי. אין בין הרעיון הזה לבין קידום מעמד האישה ולא כלום. מצחיק לראות כיצד מרים פיירברג, שאכן התקדמה על בסיס יכולת אישית ולא על בסיס מגדרי, הפכה פתאום לסמל עבור אלה שלא יכולות לעשות את אותו הדבר.
הפנייה שלך ללבנת, חוטובלי או גמליאל, “מדוע אינן פועלות” לשינוי המצב בליכוד, גם היא תמוהה: לבנת, לפחות בבחירות המקדימות האחרונות, היא ח”כית אך ורק בזכות היותה אישה, ואין ספק שרק בזכותה היותה אישה, היא מונתה לשרה (“שלא יגידו” שביבי לא ממנה שרות, והיא בכ”ז הוותיקה ביותר מבין הח”כיות). גם גמליאל וחוטובלי התקדמו בדירוג תודות למגדר שלהן, כך שהאמת היא שאין להן על מה להלין (לאלה שהן התקדמו על חשבונם, דווקא יש ויש…).
שיוויון הוא הדבר החשוב ביותר בדמוקרטיה – אפלייה מתקנת היא אוייב גדול של השיוויון, והיא מקדמת אך ורק את אותם גורמים לוקאליים שפועלים להטעמתה באותם מקומות. רוב האוכלוסייה שעבורה היא נועדה, לכאורה, לא מפיקים ממנה כל תועלת, והיא לא משפרת מעמדם במאומה.
אין מה להוסיף חוץ מדבר אחד: הלוואי שהן יקראו באמת להחרים את הבחירות שנראה את המשקל האמיתי של הדרישה הזאת בציבור – כנראה קרוב לאפס. ואולי תרדו מהגב שלנו עם השטויות שלכם. נשים יתקדמו בזכות הכישרונות שלהן כמו כל האחרים ושום דבר אחר.