שקיפות רבותי, שקיפות

העיתונאים הישראלים מנדנדים לפוליטיקאים בנוגע להצהרות ההון שלהם. זה לבטח מעניין, להציץ לכמות הכסף והרכוש שיש בידי נבחרי הציבור בראשית הקדנציה. אבל זה גם חשוב ורלבנטי, כי חלק מנבחרי הציבור הוכיחו שידעו לנצל את מעמדם היטב כדי להגדיל את ההון בצורה מרשימה, בשנותיהם בפוליטיקה או בשנים בהן עשו לביתם.

על פי הכללים כיום, על חברי הכנסת להגיש דו”ח הצהרת הון מפורט, בפיקוח של ועדת האתיקה של הכנסת, אך הוא נשמר בכספת אצל יו”ר הכנסת. דהינו, יש חובת דיווח אך אפס ביקורת ציבורית. הצהרת הון, שנשמרת בכספת ואינה נחשפת לעין הציבור, כמוה כהעדר דיווח. ישראל היא אחת המדינות המערביות היחידות בה החקיקה אינה מחייבת מועמדים ונבחרים לחשוף בפני הציבור כמה הם שווים. יחד עם אנטיגואה, בהאמס, פורטו-ריקו, סינגפור וסלובניה, ישראל היא ברשימת המדינות בעלות תל”ג גבוה, אך ללא דרישת שקיפות מנבחרי הציבור. כמעט בכל קדנציה מנסים חלק מחברי הכנסת להעביר חוק שיחייב חשיפת הון, ומרבית חברי הכנסת מפילים זאת.

מספר חברי כנסת חשפו מיוזמתם את הצהרות ההון שלהם ואחרים מציינים כי יסכימו לכך, במידה ויעבור חוק שיטיל חבות שכזו על כולם.

לאחרונה, ניסיתי לברר, אצל יו”ר הכנסת ואצל דובר הכנסת כמה חברי כנסת עדיין מתמהים ולא הגישו את הצהרות ההון שלהם. התשובה שקיבלתי, מיותם יקיר, דובר הכנסת היא: “רוב חברי הכנסת הגישו כבר את ההצהרות. מנהלת ועדת האתיקה, שהנושא בטיפולה, מקיימת מעקב שוטף ועומדת בקשר עם כל חברי הכנסת כדי לוודא שיגישו את ההצהרות בזמן. חלק מחברי הכנסת ביקשו ארכה וקיבלו אותה ולכן כשיחלוף זמן ההארכה תדון ועדת האתיקה באלה שלא הגישו ההצהרה, ככל שיהיו כאלה”

מאחר ולא הצלחתי לקבל תשובה, מי מבין חברי הכנסת מתעכב בהגשת הדו”ח שלו (וממילא, אין בידי כיום יכולת לעיין בדו”חות עצמם), פניתי ל 120 חברי הכנסת בשאילתא – האם הגשתם את הדו”ח? האם תסכימו לחשוף אותו בפני?

רוב חברי הכנסת לא השיבו לי (ובהמשך אבקש שוב). מספר חברי כנסת הפנו אותי לפרסומים השונים בתקשורת, בהם חשפו את ההון שלהם. ח”כ משה מזרחי (העבודה) אף הזמין אותי ללשכתו והתיר לי לעיין בכל הניירת שלו. ישבתי אצלו בלשכה השבוע, ועברתי נייר נייר, כשהוא עצמו, מזרחי, נכנס ויוצא. לא היתה לו כל בעיה לחשוף את נכסיו, אך העדיף שלא אצלם את הניירת. הנה, הוא גם נתן לצבי זרחיה לשטוף עיניו.

מבין חברי הכנסת שכן ענו, קיבלתי כמה תשובות מעניינות שמעידות גם על ההלך הרוח שלהם.

“מסרתי במועד את הצהרת ההון” ענה לי ח”כ חנא סוויד (חד”ש) “אינני מעוניין לפרסם את הצהרת ההון שהגשתי מטעמי צנעת הפרט, שמירת הפרטיות”.

בדומה לו, ח”כ יעקב מרגי (ש”ס) כתב לי: “הגשתי בשבוע הראשון שלי בכנסת, וכך כל שנה, גם בהיותי שר. מאחר שזה לא מחוייב, אין בדעתי לחשוף את ההון. כעקרון זה פופוליסטי. אין לי הון חוץ ממשכורת ואשתי לא עובדת בגלל הקריירה הציבורית שלי. מאחר ואיני מתכוון להיות איש ציבור כל חיי ודי לי ולמשפחתי בחשיפה היומיומית, הוני האישי הוא ענייני”

ח”כ דוד רותם (ישראל ביתנו) השיב: “הגשתי את הצהרת ההון במועד ולא אחשוף בפניך או בפני כל אחד אחר את הדו”ח שכן מדובר בנכסים אותם צברתי בעבודה קשה בטרם הגיעי לכנסת. איני חייב בגילויים או חשיפתם. שיטת החיטוט אינה מקובלת עלי.”

והשרה לימור לבנת (ליכוד) ענתה: “אין בכוונתי לפרסם את הדו”ח, כיוון שמאמינה שגם לנבחרי ציבור שמורה הזכות לפרטיות. החובה למסירת דו”ח שנתי למבקר המדינה, שנבדק בקפידה, מהווה איזון ראוי ומידתי בין הצורך למנוע שחיתויות, ניגודי עניינים וכו’ לבין הזכות לאפשר לנבחרי ציבור פרטיות. יצר המציצנות הוא אנושי ולגיטמי, אך במקרה זה אין בכוונתי לספקו”.

* * * * *

מחלק מהתגובות למדתי, שהדבר המטריד ביותר, עבור חברי הכנסת הוא הפגיעה בפרטיותם. מיד עלתה השאלה, הכיצד זה, משרתי הציבור הללו, מסכימים שבכל דקה נתונה נוכל לדעת אם הם נוכחים פיזית במשכן הכנסת. האין בכך פגיעה בפרטיותם גם כן? תארו לעצמכם את המעבר, של עשרות הח”כים החדשים, ממצב של אנשים חופשיים ורגילים, לנבחרי ציבור שבכל רגע נתון, כל אחד יכול לדעת אם הגיעו לעבודה, מתי נכנסו למשכן, ובאיזה שעה הם מתחפפים משם, כולל הברזות באמצע היום.  זה לא פוגע בפרטיות?

ואכן, מסתבר שגם לפני כשמונה שנים, כאשר שולב עמוד נוכחות חברי הכנסת באתר האינטרנט של הכנסת, הנבחרים שלנו זזו באי נוחות בכסאותיהם. השנים חלפו והם התרגלו. העסק מתקתק כמו שעון. סליחה, כמו עמוד אינטרנט יעיל. אי אפשר יותר לקבל שכר מן הציבור, להבריז מן העבודה, בלי שהציבור ידע על כך.  כלומר, הפרטיות מתכופפת בפני הציבור.

* * * * *

אני עדיין ממתינה לתשובות נוספות מן הכנסת, מי מן הח”כים מתמהמה ומדוע. והרי לוח הזמנים להגשת הצהרות ההון חלף. על אף שהח”כים מתרגזים על החדירה לפרטיותם, אין לי (או לעיתונאים אחרים, אני מנחה) כוונה להרפות. אם כל מועמד לכל משרה פוליטית ברחבי העולם חושף את הונו הפרטי, כדי שהציבור יהיה מעודכן, גם כאן יבוא היום.

בינתיים, חברי הכנסת מיקי רוזנטל (העבודה) ופנינה תמנו-שטה (יש עתיד), שניהם השיבו לפנייתי והפנו אותי להצעת החוק שתאפשר לנבחרי הציבור לנטרל את המוקש הנ”ל, את הדרישה הציבורית החוזרת ונשנית לחשוף את מצבם הפיננסי. “לטעמנו ההתעסקות בהצהרת ההון מגיעה מתוך רצון להתעסק בצהוב שבעניין ולא במהות, שכן אין זה רלבנטי כמה כסף יש לח”כ קרן השתלמות כיום, אלא בכמה ישתנה מצבו בעוד שנה ושנתיים וכן לאחר הכהונה. בשל כך, הוגשה הצעת החוק שתחייב את נבחר הציבור למפות את האינטרסים הכלכליים שלו וניגודי העניינים האפשריים הקיימים לו ולסמוכים על שולחנו.”

עוד על הצעת החוק של שני הח”כים, וגם על הצעות מקבילות של עמותת שקיפות בינלאומית למילוי טפסי ניגוד עניינים בבחירות לרשויות המקומיות – בהמשך.

את הפוסט ניתן לקרוא גם בפלוג, באתר הארץ