לילי שרון: האישה שתמיד הייתה איתו

חיים שלמים הקדישה לילי שרון לבעלה. היא הלכה לצידו לכל מקום ודאגה לו בכל רגע. האם לא מתיש לשמוע על נשים שביטלו עצמן למען הגברים?

בראשי של סלונה

“לילי דמעה. הבנים, הצוות, העוזרים והקצינים היו על סף בכי. רק אריק נותר רגוע ואף מעט משועשע“.

(על היום בו הוגשו המלצות דו”ח ועדת השופט כהן, 1983, מתוך הספר ‘אריק שרון, ראש ממשלה, מבט אישי מאת דובי וייסגלס, הוצאת ידיעות אחרונות 2012, עמוד 44).

 “המאבטחים האמריקנים התגוררו בשני חדרים, מול הסוויטה של שרון. בשל המעקב העיתונאי הבלתי-פוסק אחרינו מיעטנו ככל האפשר לצאת החוצה. לילי נהגה ללכת לחנות המעדנים (“דלי”) שמעבר לכביש, רכשה מצרכים והכינה ארוחות במטבח הקטן של הסוויטה. ומיד כשהסבנו לשולחן חצתה את המסדרון נושאת מגשים עמוסי כריכים למאבטחים, והם נבוכים מסרבים בנימוס“.

(על תקופת משפט הדיבה בארה”ב, עמוד 63).

“אגב, לילי הצטרפה לכל נסיעותיו של אריק לארצות הברית. לא משה ממנו, אך היא לא היתה מעורבת במשפט עצמו, ואף לא נטלה חלק בדיונים שקיימנו. לפעמים היתה נכנסת ומקשיבה, אבל לא מתערבת. רק כאשר הדיון נגע בסוגיה בעלת היבטים ציבוריים או תקשורתיים, אריק היה מבקש ממנה להיכנס ולהביע את דעתה“.

(על תקופת משפט הדיבה בארה”ב, עמוד 68).

 “הוא עשה כמה וכמה ניסיונות לרזות, ובעיקר עסקה בכך לילי, אך כל הניסיונות “להרזותו” עלו בתוהו. לא היתה זו בעיה שהפריעה לו בתפקודו הרגיל. כמעט לא חלה למעט הצטננויות קלות“.

(עמוד 140).

שלל התיאורים: לילי דמעה, לילי בישלה, לילי נלחמה על אריק כלביאה, לילה נשלחה (לפעמים גם בעניינים פוליטיים), לילי הביעה עמדה (אבל רק בפני אריק) ולילי לא סלחה (לעיתונאים) – מופיעים בדיווחים וספרים על חייו של אריק שרון. אפשר לקרוא את כתביו של העיתונאי-חבר של שרון, אורי דן או את ספרם של ניר חפץ וגלעד בלום (הרועה). גם אצל אילן בן עמי, ‘האישה שאיתו’, מסופר שבתחילת הדרך לילי עבדה במטה הארצי של משטרת ישראל, במחלקה לזיהוי פלילי בשנים שבהן איבדה את אחותה הבכורה מרגלית שרון (1962), נישאה לגיסה וילדה את בכורה עמרי שרון (1964) ואז עזבה את עבודתה ולא שבה אליה.

חיים שלמים של אישה, ללא ספק חכמה ומוכשרת, הוקדשו להיות האישה שאיתו. בציבוריות הישראלית, עדיין בתוך ימי האבל, מדברים על רומנטיקה, זוגיות ואהבה גדולה. בעוד איני מטילה ספק בחשיבות של זוגיות בריאה לכל אחד ואחת, האם לא מתיש לשמוע על נשים שביטלו עצמן למען הגברים?

ביטול עצמי למען הבן זוג

אני זוכרת את הבוז שרחשתי לה, כאשר ראיתי אותה נכנסת עם שרון לבית המשפט בתל-אביב. היא הלכה לצידו לכל מקום, תמיד נמצאת בתוך הפריים הטלוויזיוני. לילי והחבורה הקבועה של מלווים שהלכו עמו ממקום למקום. אין לה עבודה, יעדים, קריירה? אין לה הכנסות? כבוד עצמי? הייתי אז בחורה צעירה בראשית דרכי ולא הצלחתי להבין. אישה שלא רוצה לעבוד, יש דבר כזה? כן, מסתבר שיש. אני מכירה עוד רבות, גם היום.

איך אפשר לחנך ילדים לחריצות, התמדה וקיום עצמי אם כל מה שהם רואים בבית זו רומנטיקה וביטול האחת למען האחר? אי אפשר לשנות את ההיסטוריה לאחור, וברור שבתקופת חייהם הצעירים של לילי ואריק היה נהוג אז אחרת. מן הספר של בן-עמי, וגם ממה שהיה ידוע בציבור הישראלי, לילי היתה דמות מורכבת, שאפתנית ודעתנית. אולי יכלה להיות חוקרת פלילית ראשונה מן המעלה. אולם הסיפור הזה, שסיפרה לילי לעצמה ושנבנה עם המיתוס סביב חייו של שרון, מתסכל אותי ואף מביך. לעיתים נדמה שגם בהתבוננות על פוליטיקה גלובלית, המיתוסים הללו לא עומדים לעבור מן העולם.

הנה בת זוגתו של פרנסואה הולנד, משלמת מחיר ציבורי יקר בצרפת על היותה בלתי אהודה. היא הרי זו שחיסלה לו את מערכת היחסים הראשונה עם סגולן רויאל אם ילדיו. ואלרי טרירויילר הודיעה שלא תתחתן, לא תפסיק לעבוד ותשמור במקביל גם על דירתה. מי צריך נשים כאלה שלא מבינות את מקומן בעולם?