הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
בכנסת ה 18 מסתובבים כמה חברי כנסת שלא במקומם. הם יצאו מהקשרם. הציבור אותו הם מייצגים, הדעות שהם מציגים בציבור מתאימים למפלגה אחרת, ולא זו שדרכם נבחרו לכנסת. חלקם אופורטוניסטים מובהקים. הם עשו שופינג לפני הבחירות ב 2009 ובחרו את המקום בו היה להם הסיכוי הטוב ביותר לדריסת רגל באותו הזמן.
מהתנהלותם במשך השלוש שנים האחרונות בתור חברי כנסת ברור שלא בתוך עמם הם יושבים.
אחרים מצאו את עצמם בסתירה עם עמדות העומד בראש המפלגה (הייתי רוצה לכתוב עמדות המפלגה, אבל חוששת שאין דבר כזה בפוליטיקה הישראלית של 2012).
הכנתי רשימה (בסדר אלפבית יורד) ואם מישהו קורא את הפוסט הזה ומעוניין לשלוח הצעות נוספות (עם נימוק), האי מייל שלי הוא tal@eyaltal.com (או להציע כאן בתגובות). יש עוד כמה שמסתובבים לא ממוקמים.
חיים אמסלם (ש”ס) – קולו של ח”כ אמסלם דווקא לא נשמע בסיבוב האחרון במאבק בנושא הדרת נשים בין חרדים קיצוניים לדתיים ולשאר הציבור בישראל. אבל בעבר יצא נגד תופעת הגברים החרדים הלומדים תורה במקום לעבוד וסולק ממפלגתו. מאז הוא יושב בשקט, ממתין באיזה פינה אפלה. אולי מחכה להוראות של אריה דרעי. אולי רוצה לפרוש מן החיים הפוליטיים. בינתיים, אין ספק, שאם יחבור למפלגה אחרת לקראת הבחירות הבאות, יזכה לתקשורת מחבקת ומעריכה.
מפלגות שמחכות לו: אריה דרעי, ליכוד או קדימה
אהוד ברק (עצמאות) – אין הבדל בין איש העבודה לשעבר לבין ראש הממשלה. שר הבטחון לא מביע שום עמדה נבדלת מזו של הליכוד ואין לו היום שום מקום במפה הפוליטית, מלבד שריון שיתן לו נתניהו בחלק העליון של הליכוד. שנותיו בשמאל היו אשליה.
מפלגה שמחכה לו (לא בזרועות פתוחות): ליכוד
נינו אבסדזה (קדימה) – את אחד מלילות הקיץ האחרון העבירה ח”כית אבסדזה על מזרון לצד אנשי המחאה. יחד עם ח”כ ניצן הורוביץ (מרצ) היא הקימה את השדולה הגאה בכנסת ומובילה מאבקים נגד הומופוביה. היא מייצגת מיעוט קטן (יחסית) בציבור הרוסי שהוא שמאל-שמאל אמיתי. מה היא עושה בקדימה?
מפלגה שמחכה לה (למרות הצפיפות שם): מרצ
דני דנון (ליכוד) – לח”כ שהוא הסמן הימני ביותר של הליכוד לא כדאי אולי לעזוב את המפלגה שמסתמנת כיציבה וכגדולה ביותר בכנסת ה 18. יחד עם זאת, מהלכים שהוביל בכנסת האחרונה – חוקי נאמנות, הגבלת עמותות, חוק החרם – גורמים לחלק מאנשי הליכוד להגיד ‘זה לא הילד שלו פיללנו’. דנון צריך להודות, ישראל ביתנו היא ביתו הרעיוני האמיתי.
מפלגה שמחכה לו: ישראל ביתנו
אורלי לוי- אבקסיס (ישראל ביתנו) – אז היא רצתה להיבחר לכנסת וחשבה שזה המקום היחיד שיתן לה מעמד ראוי. אופורטוניזם לשמו. והיא היתה חיילת צייתנית, סתמה את האף, ודבקה במשמעת הסיעתית. אבל לא שמענו אותה ולו פעם אחת תומכת ציבורית בעמדות הגזעניות של המפלגה שלה. עכשיו הגיע הזמן, ח”כ לוי-אבקסיס, לקחת את הפקלאות ולנסות להיבחר בזכות עצמך במפלגה שמתאימה לדעות שלך.
מפלגה שמחכה לה: ליכוד, קדימה, יאיר לפיד
דן מרידור (ליכוד) : נמאס לו מח”כ דני דנון. הוא מודאג מהיחס של חברי המפלגה שלו למערכת המשפט. מרידור, קום ולך. תפסיק לספק לראש מפלגתך את הכסות ההורית והרצינית.
מפלגה שמחכה לו: יאיר לפיד, קדימה
רונית תירוש (קדימה). הגיע הזמן לחזור הביתה לליכוד. רונית תירוש דילגה מתפקיד מנכ”לית משרד החינוך, תחת השרה לימור לבנת לזרועותיה הפתוחות של קדימה. אך מאז שציפי ליבני נבחרה ליו”ר המפלגה, לתירוש אין חשק להיות שם והיא בקשר עם מפלגת המוצא. פעם אחת הצביעה נגד הצבעת אי האימון שהציעה מפלגתה. פעם אחרת ניהלה מגעים אינטנסיביים לפילוג קדימה. הגיע הזמן, ח”כ תירוש, לנטוש את הסירה הטובעת.
מפלגה שמחכה לה: ליכוד
התיזה שלי לגבי אהוד ברק:
הוא לא ישוריין בליכוד ולא יתמודד על מקום ברשימת הליכוד. הסיכום בינו לבין נתניהו הוא שברק יתמודד במסגרת עצמאות (איסתיקלל כדברי ברק עצמו) על מקום בכנסת, וגם אם לא יעבור את אחוז החסימה עדיין יגרום לשמאל מרכז לאבד כמעט שני מנדטים שזה מצוין לביבי. לאחר מכן ביבי ימנה אותו שוב לשר ביטחון בממשלתו שכמעט ודאי שהיא תקום.
גילוי נאות: חבר מפלגת העבודה ותומך של ברק בימים שהיה חלק ממנה.
נשמע הגיוני ועולה בקנה אחד עם כך שהוא לבטח דואג בעיקר לעצמו. ולא לאחרים. נראה כמה האופוזיציה למהלך הזה בתוך הליכוד תהיה חזקה.
דבר ראשון פוסט מעולה שסופסוף מדבר על ח”כים במפלגות לא להם.
כמה הצעות:
1) אני יכול לראות את אמסלם ביחד עם לפיד, דבר שמאוד יועיל ללפיד נגד ההשמצות על שנאת החרדים שלו.
2) הייתי מוסיף לדני דנון את ציפי חוטובלי שהיא אם אני לא טועה, היתה בהלוויה לכהנא וללא ספק הכי קיצונית בליכוד.
תודה. אולי אכניס את חוטובולי ליצאו מהקשרם 2. לאן אתה שולח אותה, אגב? ולגבי אמסלם, מסכימה שזה יכול להועיל ללפיד. השאלה אם יועיל לאמסלם.
ממ…
באמת קשה להחליט לאן לשלוח אותה, אבל ככל הנראה הייתי שולח אותה לבית היהודי.
היא דתיה מדי בשביל ישראל ביתנו מצד אחד, ואשה מצד שני כך שהיא לא יכולה להיות גם באיחוד הלאומי. http://www.kolech.com/show.asp?id=31185
וכן תמיד יש את השאלה האם זה יועיל לאמסלם אבל אני חושב שזה יועיל לו לא פחות מאשר להיות במפלגה כמו ליכוד או קדימה, ועדיין אין לאף אחד מושג מה העמדות שלו בנושאים שהם לא דת -ומדינה.
שלום רב
אני חלק מקבוצה של פעילים באתר כנסת פתוחה (http://www.oknesset.org) ואשמח לשמוע את דעתכם על החזון שלנו שמשיק לשלך, החזון שלנו נבנה בעזרת כלי ה”אג’נדה”.
מדובר בבנית ‘כלי אג’נדה’. המטרה של כלי ה”אג’נדה” היא לחשוף את מידת ההתאמה בין פועלו של ח”כ/מפלגה לבין אג’נדות שונות.
החזון המלא של כלי האג’נדות כפי שאנו (הפעילים בנושא) רואים אותו הוא:
https://docs.google.com/document/d/1o3uCF5omL9lor106i2HoSwDUM-3eOxdNSdpp7wkUNWU/edit
אשמח להערות.
תוכלו לראות כמה הדבר אפקטיבי בכתבה זו
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/309/609.html?hp=1&cat=404&loc=1
http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1574711
ובאג’נדה שלהם באתר כנסת פתוחה
http://www.oknesset.org/agenda/1
במידה ותרצה להצטרף כמתנדב ההשקעה הנדרשת היא בין שעה לשלוש שעות בשבוע שיעזרו לניתוח ועריכה של לפחות הצעת חוק אחת.
הנה תיאור של הכישורים הנדרשים: יכולת קריאת חוק והבנתו בצורה בסיסית, יכולת חיפוש בגוגל כדי למצוא כתבות ומחקרים רלוונטיים לחוק, יכולת לזהות דעות שונות בדיון ולגלות גמישות במקרה הצורך.
אופס…
התכוונתי לפנות לכותבת ולכל הגולשים…
תרצה -> תרצו
וקצת הגזמתי לגבי ההנחה שמדובר על חזון משותף…
אבל עדיין אשמח לביקורת בונה…
אלון
תודה. אני אציץ בהמשך אצלכם.
אורלי לוי לא חתמה על העצומה של שדולת הנשים נגד חנינה לקצב (יחד עם אנסטסיה מיכאלי. כל שאר הח”כיות חתמו). אולי היא כן שייכת לישראל ביתנו.
היא הקפידה לא להתבטא ציבורית בנושאי הצהרות נאמנות. וכן השתדלה להשמע בכל מה שקשור לחינוך, רווחה וכו’. בעוד אנסטסיה מזוהה לגמרי עם המפלגה, היא נראית לא שייכת לשם.
א. איך יכולת לשכוח את יוליה שמאלוב ברקוביץ’ – כל כך ישראל ביתנו ובכל זאת היא בקדימה.
ב. עתני שנלר – כאילו דא – ממועצת יש”ע למפלגת ההתכנסות. אופורטוניזם לשמו.
ג. כל התופעה הזו היא תולדה של קדימה, מפלגת שעטנז שההצדקה היחידה לקיומה היא אופורטוניזם של נבחריה.
ד. אני מוחה, נתניהו וברק הם לא אותו דבר. לשר הביטחון יש תפקיד אחד קטן שמרבים להתעלם ממנו: הוא הריבון בפועל של המתנחלים. הוא חותם על היתרי בנייה, צווי מעצר מינהליים וכדומה. ובתוקף תפקידו זה הוא מוציא להם את הנשמה כמו שאף שר ביטחון מימין לא היה עושה. לכן גם קשה לי להאמין שנתניהו באמת יזמין אותו לליכוד, אבל אולי אני נאיבי.
ה. זה לא הוגן לזרוק מהליכוד גם את דנון (ויתר חברי ה”גוש” שלו – לוין, חוטובלי, אלקין, פיניאן); וגם את דן מרידור (וחברי הגוש שלו – בגין, איתן, לפעמים גם סער). כי אם עושים גם את זה וגם את זה, לא נשאר ליכוד. זה נכון במערכת רב מפלגתית אין מקום לשני הקצוות האלה באותה מפלגה, אבל במערכת מעוטת מפלגות, כמו שישראל צריכה להיות, הליכוד צריכה לאכלס את שניהם. לכן אני בסדר לגמרי עם זה ששני הקצוות האלה בליכוד.
ו. את סילבן הייתי פוקד החוצה מהכנסת, ויפה שעה אחת קודם.
ז. המפלגה האסלאמית של איראן הולמת את מיכאל בן-ארי.
ח. דב חנין יכול להיות הנציג שלנו בקרמלין.
שמאלוב-ברקוביץ, כמו גם שנלר יכללו ביצאו מהקשרם 2. לגבי הקשת הרחבה של הליכוד, פשוט נראה שמרידור לא משתלב. אני לא חושבת שזה נכון לגבי בגין, סער ואיתן. כי מרידור לא נמצא איתם גם מן הבחינה המדינית (ואולי הייתי צריכה לפרט פה).
פוסט מצויין. תודה.
לדעתי אורלי לוי- אבקסיס תותחית בעשייה וצריכה לחבור ליאיר לפיד גם אם יאחד כוחות כמו שראוי עם אחת מהגדולות. צריך להקטין את מספר המפלגות!!!
אהוד ברק חייב לסיים את הקריירה הפוליטית, ביבי מתבקש לא להגן ולא לשריין… ציפי חוטובלי ודני דנון צריכים לפנות לליברמן ולסיים את הקריירה בכנסת (הלוואי….), אמסלם באמת רציני ואמיץ בעיניי.
תודה ראובן 🙂
אחלה טור.
זהו, כי יש לי הרבה מה לומר, אבל מנוע … בגדול, כל חברי קדימה נכנסים לרשימה כי זו מפלגת שעטנז שחצי אחד של חבריה לא ממש רואה עין בעין עם החצי השני. בניגוד לליכוד והעבודה ההיסטוריות שתמיד ידעו להכיל קטבים שונים של החברה, שם זה פשוט לא עובד. אחרי שתפצלי את קדימה, רוב אלו שהתייחסת אליהם דווקא כן נמצאים פתאום בבית הטבעי שלהם.
נקודה למחשבה.
חיים אמסלם – איש ראוי. יאבד את כל אהדת התקשורת, אם יסתבר שחבר למפלגה ימנית. כרגע אוהבים אותו כי הוא מעצבן את ש”ס. באופן אישי, אני מתפעל ממנו מאוד (אני חילוני אשכנזי, אגב…), אבל זה לא משנה את העובדה שההתפעלות שלי ממנו קשורה לתוכן דבריו, ולא לכך שהוא מביא לאלי ישי את הקריזה, בעוד שההתפעלות של התקשורת ממנו קשורה דווקא לקריזה של ישי. אם יתברר שהוא לא גורם לימין לנזק אלקטוראלי, התקשורת מאוז תתאכזב ממנו…
אהוד ברק – ברק הוא ראש הממשלה הראשון שהציע לפלסטינים את השמש, הירח והכוכבים. האכזבה של השמאל קשורה בכך שיותר קל להם להתאכזב ממנהיג שמאל ישראלי, מאשר מהפלסטינים. זהו סימפטום הפטרונות הגזעני והמוכר של השמאל (ואין דרך להסתיר את העובדה שאחת התופעות הנפוצות בימינו היא לראות שמאל מייחס גזענות לימין, כאשר ההתייחסות של השמאל לערבים, היא או כמו לילדים שלא שולטים בעצמם, או כמו לתופעת טבע שאין דרך להימנע ממנה – למשל, מה יותר טבעי מניסיון לינץ’ בתיירים אוסטרלים שבטעות נכנסו לואדי ג’וז…).
ברק מאכזב את השמאל כי שלא בטובתו הוא קלקל לשמאל את הפנטזיה שאם נציע הכל, הערבים יסכימו וננגב בכיף חומוס בדמשק (אה, בשאר הוא כבר לא נער האינטרנט האהוב…).
מקומו של ברק לא בליכוד. אם ביבי יכפה על הליכוד הר כגיגית (אני מקווה שייכשל בכך), זה עדיין לא יהפוך אותו לחלק מהליכוד.
נינו אבסדזה – אין שום הבדל בין מרצ ללבני. לא סתם לקחה לבני ממרצ שני מנדטים, וקירבה אותם אל הצד הנכון של אחוז החסימה. אבסדזה מתאימה לקדימה ולמרצ במידה שווה. אגב, הורוביץ בעצמו הוא לא מרצ, כזכור. הוא הרי “שחקן החיזוק” שהגיע מ”התנועה החדשה”, והביא איתו את ההמונים…
דני דנון הוא איש ליכוד לכל דבר ועניין. מצע הליכוד מיוצג על ידו בצורה ראוייה ונכונה. חוק ההגנה על מוצרים ישראלים (שבאורוויליאנית מייגעת מכונה בשם “חוק החרם”), חוקים המצפים לנאמנות מצד אעזרחי מדינה (“אני נשבע אמונים לדגל של ארה”ב, ולרפובליקה שהוא מייצג. אומה אחת, תחת האל, עם חירות וצדק לכל” – הייתכן שגם הגזענים האמריקנים צריכים לחבור לליברמן?…:)), חוקים המנסים להגן על הדמוקרטיה מהתעברות של ממשלות זרות, ועוד. מקומו של דנון בליכוד (והוא ייבחר בקלות לכנסת הבאה ע”י חברי הליכוד), בלי צל-צילו של ספק – והוא בהחלט לא מהגרועים שבחברים, גם אם הוא בטעות תומך במצע הליכוד, ומסתייג מחריגות ממנו…
אורלי לוי – מכיוון שלי לא ידוע על כך שהיא “סתמה את האף”, אלא סתם שהיא חברת מפלגה נאמנה, שלא הביעה התנגדות לעמדות הלחלוטין-לא-גזעניות (אבל המאוד פופוליסטיות) של ליברמן – אני מניח שאין שום בעייה עם מיקומה הנוכחי…
דן מרידור – סופסוף הסכמה: גם אני חושב שמרידור הוא בלון נפוח שמתאים למפלגות של אוויר-חם שאין להן שום תוכן, מעבר למה שמילאו אותו התקשורת והיחצ”נים. לפיד וקדימה מתאימות לו בול.
הכסות היחידה שמרידור מספק לביבי, היא של סדין קרוע. לביבי יש פחד על גבול ההיסטריה מהתקשורת. הוא נורא רוצה שהתקשורת תאהב אותו, וכל הזמן מנסה להתחנף אליה. זו הסיבה למינוי של מרידור, אלא ממה? התקשורת לעולם לא תאהב את ביבי בטרם גירש רבבה או שתיים של מתיישבים. אי לכך, אין לביבי שום תועלת במרידור, והיה נחמד לו הפנים זאת, והיה משלח אותו לדרכו העליזה.
רונית תירוש – כל ח”כ שהגיע לקדימה, מתאים לה. זו מפלגת-כלום שמתאימה לכולם, וכולם מתאימים לה. התקשורת יצרה את הבלון, באופן שיכיל את כולם, ובלבד שתושג מטרת-העל (ביבי הביתה). תירוש הגיעה לשם, ולא עזבה בזריזות המתבקשת (תוך פחות מקדנציה, באופן שבו עשה אלקין, שמההתחלה לא הסתדר עם החברים), ומן הראוי שתשאר עם החבר’ה עד לפגיעה בקרחון, ומעבר לו… במחשבה שנייה, היא מתאימה גם למפלגת יאיר לפיד – כמו כל שאר חברי מפלגתה. עם מיקרוסקופ אלקטרונים לא ניתן להבדיל בין שתי המפלגות-כלום הללו (וביום הבחירות, לא ניתן יהיה להבדיל גם בין המצביעים שלהן…).
אגב, ח”כ נוסף שנמצא במפלגה לא-נכונה, ועליו צר לי במיוחד (אבל כנראה שסקריו פסימיים…), הוא מיקי איתן. תמיד היה אמיץ ואמר דעתו, אבל השבירה שלו שמאלה, לצד ההתייצבו בראש כל קמפיין תקשורתי (כמו הסיכול הממוקד לגלנט, כמו העליהום בעניין החוק שנועד לתקן את מחטף הבחירות בלשכת עורכי הדין וכד’), ואמירותיו המעניינות בשבוע שבו לפיד נכנס לחיים הפוליטיים – מלמדים אותי שמישהו פה שוקל אופציות…
גם זהבה גלאון לא מתאימה למפלגה שלה (לפחות למה שהמפלגה שלה מתיימרת להיות – מפלגה ציונית). גלאון תומכת עקבית במדינת כל אזרחיה, וחד”ש מתאימה לה בהרבה (אלא שתפקיד יהודי-המחמד שם תפוס…).
ולסיום סיומים, ביבי: ביבי מתאים למפלגתו בבקרים של ימי החול, ובסופי השבוע. הוא לא מתאים מפלגתו בערבים, מרגע שמתחיל הפריים טיים, והתקשורת מתחילה להבהילו… מפלגה שמתאימה לו? לא יודע. כנראה שלךיכוד – אם יצליחו למנוע ממנו כל חשיפה למהדרורות חדשות ולעיתונים שאינם ישראל היום. הוא נורא נבהל מעיתונות עויינת, גם כשמסתבר שהוא מנצח בלעדיה די בקלות…
קראתי הכל. אגיב רק לסוף דבריך. אם נתניהו היה מתמודד על ראשות המפלגה הרפובליקנית בארה”ב, היה זוכה. מתאים לשם.
ייתכן, אבל הוא מתמודד פה, ושם רומני מנצח בפריימריס תוך אכילת חצץ בכמות שעוד תביא לקדנציה שנייה של נער הפלאים מהוווי…
גדול הפוסט הזה. הצחקת אותי מאוד. ממש כסאות מוסיקליים… הגיע הזמן לשינוי מקום