העורף והכיפה של הפוליטקאים הישראליים – טיימליין 101

הפוליטיקאים הישראלים נהנים להצטלם כשגבם אל המצלמה. זו המסקנה הראשונה שלי מהצצה לתמונות הכותרת בעמודי הפייסבוק החדשים – עמודי הטיימליין –  שהעלו בכירי הפוליטיקאים בישראל. אין לי קושי עם כיפתו של שאול מופז, פדחתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו או קצה הקודקוד האחורי של שלי יחימוביץ – אבל אני מעדיפה מראה עיניים.

מופז בחר לתמונת כותרת הטיימליין החדש שלו לשים את עורפו לגולשים, כשידיו מונחות על אבני הכותל והוא מוקף בקציני צבא (בניו?). תמונה מלאת משמעות, רק שאת עיני האיש, לרוב מלאות משמעות יותר מעורפו – אנחנו לא רואים.

נתניהו, מפנה עורף לגולשים כשהוא מדגים דבר מה על מפת ישראל (השלמה?), וכך גם יחימוביץ’ מאפשרת לפדחתה בלבד לבצבץ אחרונית כשפניה אל עשרות תומכים לבושים אדום-חג בתמונה שלקוחה מערב ניצחונה בפריימריז של העבודה.

למה הגב? מדוע קודקוד הכיפה, הפדחת? אין לי תשובה. אולי מישהו יצירתי בתחום הפייסבוק יעץ לכל הפוליטיקאים שיש לגוון את מראה הקיר החדש של פייסבוק.

התוצאה, לדעתי, לא טובה. עורף זה עורף. אין בו כוח של עשייה. אין בו מבט, אין בו חזון. כוחו של פוליטיקאי אמור להיות בפניה לציבור, בהבעה. את ה”אחרי” יכולים הפוליטיקאים להשאיר לשדה הקרב.

 

 

במפלגות האחרות: מרצ, מפלגת יאיר לפיד, אפילו בש”ס, תמונת הכותרת היא לוגו סתמי או כיתוב כללי על הקיר. שעמומון.

אם מסתכלים על המידע הכלול בטיימליין – אפליקיציה שהיא זהב טהור עבור פוליטקאים הרוצים לשים כמה שיותר מידע אישי על עצמם בפני הציבור – אז אפשר לראות ששאול מופז ויאיר לפיד החלו למלא את דפיהם בנקודות ציון מחייהם בעבר. הקיר של יחימוביץ’, של נתניהו, של הנשיא שמעון פרס – דווקא ריק ממידע חשוב בטייליין שלהם.

לקראת התחממות הזירה הפוליטית בישראל, ורק כדי לשאוב כמה רעיונות מן הקמפיינים בארה”ב, אני מעלה פה כמה דוגמאות שמשכו את תשומת לבי מאמריקה:

אהבתי מאוד את תמונת הכותרת של עמוד הפייסבוק של המפלגה הדמוקרטית. עממיקו:

מפלגת העבודה יצאה  לפני כעשרה ימים בקמפיין קטעי וידאו של מאוכזבי קדימה העוברים לעבודה והעיצוב הזה, של המפלגה הדמוקרטית בארה”ב,  יכול היה להיות מיושם גם אצל העבודה, באופן זה או אחר (לפחות מבחינת הרעיון)

הליכוד דווקא ניסו להכניס לתמונת הכותרת פסיפס של הפנים של הליכוד, כולל אבותיו הרוחניים – אבל הביצוע, אם אתם שואלים אותי, גרוע. התמונה לא חדה ופניהם של הח”כים מחוקים.

תוספת מאוחרת:

עקב חיבתו המובנית של הבלוג הזה לשר מיקי איתן, המבין את נושא המדיה הדיגיטלית אולי יותר מכל פוליטיקאי ישראלי אחר – ולאור פנייתו הנחרצת של דוברו הנאמן, ניר הירשמן – אני חורגת כאן מהטיימלינים של ראשי מפלגות ומוסיפה את איתן. תשומת הלב בתמונה נמשכת מידית לפעלתנות של השר (אני מקווה שזו פעלתנות שלא רק לצורכי צילום) ובכל מקרה, מדובר בצילום אינטימי מן הלשכה של השר בכנסת, כשאחד מעוזריו ממשיך בעבודה ברקע. איתן מעדיף לשדר מסר של חריצות לציבור הבוחרים שלו (לעומת מסר המורשת, המפות, האדום של הפולטיקאים האחרים שבחרתי להציג לעיל).

הטיימלין של איתן מכיל פרטים ביוגרפיים בסיסיים (אבל לא יזיק לעבות את המידע).

הטיימליין של הנשיא ברק אובמה הוא פשוט, ישיר ועם פנים למצלמה תוך ניצול מלא של הנכס העומד לרשותו בפתח הקמפיין שלו להיבחרו מחדש לבית הלבן: בחדר הסגלגל בפוזה הכי נשיאותית.

אגב, שווה לעיין בטיימליין של אובמה עד לנקודה בזמן בה הוא נולד. צוות הדיגיטל של הנשיא העלה שם את תמונת תעודת הלידה שלו (כשהיא מעטרת ספל קפה), תוך קריצה ברורה לויכוח התמוה שהתנהל בארה”ב בנוגע להיות של הנשיא אזרח אמריקאי, או לא.

בנפרד מן הנשיא, עוצב טיימליין יפהפה לבית הלבן, המתעד את ההיסטוריה של המבנה החשוב בתולדות הדמוקרטיה האמריקאית. הטיימלין עשיר במידע על תולדות המבנה ונשיאי ארה”ב. למי שרוצה לקבל דוגמא באיך עושים את זה, אני מציעה עיון מעמיק בטיימליין הזה.

 

בהתמודדות בתוך המפלגה הרפולביקנית נעשה שימוש מגוון בעמודי הפייסבוק החדשים. אחרי שהצליח רומני לזכות בהתמודדות במספר הולך וגדל של מדינות, העלה המועמד המתחרה לו, ניוט גינגריץ’ עמוד פייסבוק חדש, תחת השלט ‘הרקורד של רומני’, ובו תיעוד טיימליין כרונולוגי – של הקריירה הפוליטית של רומני תוך שימת דגש על האירועים בחייו המדגימים את היותו “ליברלי ומנותק”.

פוליטיקה שלילית, מישהו, בפייסבוק? מעניין מי מן הפוליטיקאים הישראלים ירים את הכפפה הזו לראשונה.

בינתיים, יש כבר שלל אתרים שמציעים תמונות מעוצבות המתאימות לכותרת עמודי הפייסבוק. הנה לדוגמא, אתר שמציע עיצובים לפוליטקאים.