הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
שורה של גופים ועמותות מנסים להגיש סיוע לבוחרים בשאלה החשובה למי להצביע בבחירות. הליכוד – מפלגת השלטון הצפויה על פי הסקרים להמשיך להיות המפלגה הגדולה בישראל – כלל לא הציגה מצע בפני הציבור ומפלגות אחרות הניחומצעים, מי יותר לעומק מי ברדידות. אזרחי הרשת מנסים לספק השלמות ומידע בנוגע להעדפות ההצבעה וזהו בהחלט עיסוק לא פשוט.
בסדנא לידע ציבורי, גוף המורכב ממומחי תוכנה-מתנדבים, שוקדים מזה חודשים על עזרי הצבעה לבוחרים. בבסיס הפעילות שלהם עומדת הזכות של האזרחים לחופש מידע והצורך להנגישו באופן נוח ויעיל למבקשי המידע. בסדנא סורקים 365 ימים בשנה את המידע המועלה באתר הכנסת ובעוד מקורות מידע רשמיים ובאמצעות אלגוריתמים חישוביים מסדרים ומארגנים את המידע לנוחות המשתמש. אחד הכלים שהם פיתחו הוא הבחירומטר, כלי אינטרנטי לבדיקת הרקורד החקיקתי בתחומים מסוימים. רציתם לבדוק מי היא המפלגה שפועלת באופן יעיל יותר (באמצעות חקיקה) למען זכויות בעלי חיים? אפשר לבדוק כאן.
פונקציה חדשה שהם הוסיפו רק לאחרונה, הוא כלי שמאפשר להתבונן בקשרי העבודה-חקיקה בין חברי כנסת שונים במשכן. עבודת הסדנא על הפרויקט הזה, הוצגה לי על ידי מתנדבי הסדנא לפני כמה ימים. זוכרים את six degrees of separation ? אותו מחקר שמצא שכל שני אנשים בעולם מחוברים ביניהם במרחק של חמש הכרויות בתווך. ובכן, על בסיס התפיסה הפסיכולוגית-חברתית הזו, מצא אדם קריב, מתנדב-מתכנת בסדנא את קשרי שיתוף הפעולה בחקיקה בין חברי הכנסת. הממצאים של קריב, המוצגים באופן יפה מבחינה גרפית מאפשרים לקבל הצצה לקשרים במסדרונות הכנסת.
קריב בחן 3000 הצעות חוק שהוגשו בצוותא על ידי שני חברי כנסת ויותר, בניכוי אותן ההצעות שהוגשות על ידי עשרות חברי כנסת יחדיו (כגון, הצעת חוק לפיזור הכנסת) שכן אלה האחרונות אינן מהוות דוגמה לשיתופי פעולה בין קבוצות מצומצות של ח”כים אלא מימוש של החלטה סיעתית. לשיטתו, ככל שפחות אנשים חתומים על הצעת החוק, כך הקשר בין הח”כים החתומים על אותה ההצעה גדול יותר. לדוגמא, אם שני חברי כנסת מסיעת ישראל ביתנו, דוד רותם ורוברט אילטוב נוהגים להציע הצעות חוק רבות, שניהם יחדיו, אז הקשר ביניהם חזק. מנגד, אם שני הח”כים הללו, נוהגים להצטרף לקבוצה של 10 חברי כנסת ומעלה להגשת הצעת חוק פרטית, אז איכות הקשר ירודה.
את המפה במלואה אפשר לפתוח דרך הלינק הזה
למי מן הקוראים שכבר משתעשע עם המולקולות הצפות, הנה מעט הדרכה: לחצו על “הכי חברים” מספר פעמים עד הגיעכם ל 0.2% מן הקשרים. קשרי המולקולות הולכים ונהיים פשטניים יותר (הגרף מציג רק את חברי הכנסת שיש ביניהם את הקשרים החזקים ביותר). והנה, גם במצב הבסיסי, בו נסרקות מעט שבמעט הצעות חוק, ח”כ אורי מקלב וח”כ משה גפני, שניהם מיהדות התורה, תפקדו כגוף אחד. טוב, זה מובן. הם מאותה הסיעה. הדבר חוזר גם בקשר ההדוק שבין דוד רותם לרוברט אילטוב, גם הם מאותה הסיעה. בחלק הזה, הגרף הזה מאפשר לנו להציץ אפילו לקשרים הפנימיים בתוך כל סיעה.
עכשיו לחצו פעמיים או שלוש על לחצן ‘סתם חברים‘ כדי להתקדם שתי דרגות מעלה בקשרים. גרפיקת המולקולות מגלה מי הם שני חברי הכנסת, ממפלגות הרחוקות זו מזו במפה הפוליטית החתומים על המון חוקים יחדיו, בזוגיות שקשה להסתיר? יו”ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ’ וח”כ חיים כץ מהליכוד. לאורך כל הקדנציה של הכנסת ה 18 נטען שהם משתפים פעולה באופן הדוק, והנה, באמצעות המולקולות של הסדנא הקשר שקוף.
ככל שעולים עם החיצים כלפי שמאל (לכיוון “סתם חברים“) מתבהרים עוד קשרים עבותים שחוצים מפלגות: ח”כ לשעבר אופיר פינס (עבודה) שהתפטר ב 2010 עבד רבות עם ח”כ דב חנין (חד”ש). אם הגעתם כבר ל 1.6% (דהינו עיון בכמה עשרות שיתופי פעולה), קשה שלא לשים לב לקשרים העבותים בתוך סיעת ישראל ביתנו. שיתוף הפעולה הפנים מפלגתי שם הוא משמעותי. מתוך מפלגת השלטון, ח”כ יריב לוין וח”כ מירי רגב הם אלה שעובדים הכי הרבה עם ח”כים מסיעות אחרות (וזאת למעט הקשר המיוחד כאמור לעיל בין יחימוביץ’ לכץ). ועוד אלמנט בולט העולה מן הגרף: ח”כ דב חנין מסתמן כמשתף הפעולה הגדול מכולם. כמעט בכל דירוג, חנין ניצב בלב הקשרים, מה שאומר שחברי כנסת מכל סיעות הבית ניגשים אליו או שהוא ניגש לכולם כדי להוביל חקיקה בשיתופי פעולה.
סייגים: בהתבוננות בנתונים יש לקחת בחשבון שחברי כנסת מסוימים לא שירתו קדנציה מלאה וכך, לדוגמא, לח”כ יובל צלנר (קדימה) לא ניתנה באמת ההזדמנות ליצור קשרים. גם צחי הנגבי (קדימה לשעבר) שהתפטר מן הכנסת ב 2010 עם הגשת כתב אישום נגדו לא הספיק ליצור שיתופי הפעולה.
סייג נוסף שיש לקחת בחשבון: כמעט רבע מחברי הכנסת ה 18, שירתו בתפקידי שרים וסגני שרים בממשלה. המולקולות של הסדנא לא מביאות לידי ביטוי הצעות חוק ממשלתיות, שכן מבחינת שיתופי פעולה הן פחות מעניינות (זוהי חקיקה שמוציאה לפועל מדיניות ממשלתית ולא יוזמות פרלמנטריות שיתופיות בין חברי הכנסת).
והערת סוף: במהלך הכנסת ה 18, זכו המתנדבים של הסדנא לידע ציבורי לסיוע רב מן השר מיכאל איתן. איתן ראה בערך חופש המידע כבעל חשיבות גדולה ושם על כך דגש בעבודתו. הסיוע הבולט של איתן הגיע כאשר בסדנא ביקשו להנגיש לציבור בישראל את כל פרטי המידע מהם מורכב ספר התקציב ובמשרד האוצר הקשו עליהם את העבודה. איתן התגייס וסייע להם להשיג חלק משמעותי מן הניירת עצמה. סריקת הניירת הרבה, באמצעות צוותי מתנדבים, הטילה לחץ על משרד האוצר, שנשבר ומסר את הקבצים הדיגיטליים לסדנא וסאגת חופש המידע הקטנה הזו, הסתיימה בניצחון דיגיטלי לסדנא. אנשי הסדנא נותרו ללא “אבא” לקראת הכנסת הבאה ואחת המשימות שלהם, זו דעתי, היא למצוא להם משענת חדשה כדי להמשיך להפיץ את בשורת חופש המידע.
את הפוסט ניתן לקרוא גם בפלוג, באתר הארץ
אנשים שעושים עבודת קודש. אמרתי פעם ואומר שוב – זה צריך להיות חלק מהשירותים השוטפים שצריכים לבוא מתוך הכנסת תחת מטרייתו של יו”ר הכנסת ולא ע”י מתנדבים שצריכים להושיט יד כאשר נדרש תקציב כספי מדי פעם
וכמובן שהם עושים זאת יותר נגיש, יותר חינני, יותר יעיל. אולי זה כן צריך לבוא מבחוץ? אבל הייתי מקווה שהמדינה היתה יודעת להעריך ומקדישה להם תקציב.
לא רק עבודת קודש אלא ה”משחק” הזה גם נראה נהדר וממש כייפי.
רק לא הבנתי למה “סתם חברים” מראה על קשרים חזקים והכי חברים לא – או שלא הבנתי משהו בניסוח/מולקולות
“הכי חברים” לוקח מדגם קטן. שיעור נמוך. לדוגמא הכי חברים, נשארים גם הכי חברים גם כאשר דוגמים 1% מתוך ה 3000. כלומר, הם עובדים מאוד הדוק והקשר ביניהם ממשיך גם בקבוצת מדגם נמוכה של חוקים. “סתם חברים” זה הפוך, מן הסתם. בבדיקה מדגמית של המון חוקים, אז ברור שיש יותר אקראיות-סתמית בנוגע לקשרים שלהם. מקווה שעזרתי. אם לא, אפשר להתייעץ עם החבר’ה של הסדנא בעמוד פייס שלהם (עמית גל או אלון אנתין או גל חן ישמחו לענות)
צחי הנגבי התפטר ב-2010 לאחר שהורשע, לא לאחר שהוגש נגדי כתב אישום.