פורום מומחיות: אחרי מבצע החמאס ישאר

האם אנחנו בדרך לפלישה קרקעית? מה התפקיד של מצרים וסיסי במערכה הנוכחית? ומה בעצם רוצים בחמאס? אנחנו שאלנו, פורום הביטחוניסטיות שלנו ענה

פוסט שלי בראשי של סלונה

עם כניסת מבצע “צוק איתן” ליומו השני, אחרי צו גיוסי מילואים המאפשר לגייס בהקדם עד 40 אלף איש ואחרי אזהרות מקברניטי המדינה שהמבצע עשוי להימשך זמן רב, אנו בסלונה פונות לפרשניות בטחוניות כדי להבין את המשמעויות האסטרגטיות והצבאיות של המהלכים המידיים. יצוין שהראיונות נערכו היום (ד׳) בשעות הבוקר, ומאחר וקצב האירועים מאוד מהיר, ניתן לברר ולהבין לגבי מצב הדברים כפי שנראה כעת.

שלושת הפרשניות שלנו היום הן תא״ל (מיל׳) ישראלה אורון, לשעבר סגנית ראש המועצה לבטחון לאומי, אל״מ (מיל׳) מירי אייזן, לשעבר ראש ענף מחקרי צבא, קצינת מודיעין אוגדתית וראש הסברה לתקשורת זרה במשרד ראש הממשלה והלית בראל לשעבר בכירה במועצה לבטחון לאומי. שלושתן הדגישו בדבריהן את המשמעות האסטרטגית שיש לתפקוד מקדים של נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, בכך שציר פילדלפי סגור, החמאס מוכרז ארגון טרור במצרים ואין לו מקורות כספיים וכמעט כל מנהרות ההברחה שאפשרו את תחזוק שלטון חמאס בשנים האחרונות, נסגרו וטופלו על ידי המצרים.

“החודש האחרון הראה, גם לשוחרי מבצעים צבאיים מאוד אגרסיביים, שלטווח הארוך אין פתרון צבאי אמיתי”, כך אומרת היום אייזן. “רצועת עזה תמשיך להתקיים, החמאס ימשיך להתקיים, העזתים ימשיכו לתמוך בחמאס כי מכל אויבי ישראל, החמאס הם היחידים שמראים היום שיש להם יכולות לפגוע בנו. יכולת שאין לאף מדינה אחרת. הם עדיין אלה שמצליחים לירות על ישראל. אבל גם מחפשי הפתרון המאוד אלים, מבינים שאי אפשר לחסל אותם ולכן כל מי שאומר ומציע להיכנס בהם בכל הכוח, ולהיכנס קרקעית, מודע לכך שגם אחרי כל זה, החמאס ישאר”.

ואין שום הבדל בין הסבב הקודם של עמוד ענן וסבבים קודמים?

“דווקא יש הבדל אחד והוא מה שקורה במצרים. שינוי המשטר במצרים שינה את מצבו של החמאס. סיסי פתר עבורנו את בעית ההברחות לתוך עזה, אין להם יותר אספקה חיצונית של רקטות וחומרים ורק הייצור העצמי שלהם הוא מה שמאפשר את הירי”.

מערכת היחסים של ישראל עם משטר סיסי היא הפתרון?

“אף אחד בצד שלנו לא יגיד לך את זה בקול רם. אבל אין ספק שמה שהיה קודם לכן, בנוגע לחיסול המנהרות והטענה שלא מצליחים לחסום אותן לגמרי היה רק תירוץ של המצרים. מסתבר כשיש מי שרוצה לעצור את זה, הוא מצליח.״

הלית בראל, ישראל הולכת לקראת מבצע עוד יותר עוצמתי? אפשר ללמוד על כך מגיוס אנשים המילואים?

“גיוס מילואים נעשה תמיד לפני מבצעים גדולים. זה משהו שעושים כאשר רוצים לאותת על רצינות הכוונות, אבל זה לא מחייב כניסה לרצועה וזה לא מחייב שימוש בכל אנשי המילואים. גם לא גויסו בפועל 40 אלף איש. אלא רק הוצא צו המאפשר גיוס של עד 40 אלף איש.״

יש תחושה רחבה בקרב הציבור שהפתרון הצבאי נותן מענה זמני בלבד ושאין ראייה רחבה יותר וחשיבה על פתרונות שאינם צבאיים?

“זה נכון. אני לא מאמינה במכירת אשליות לציבור. אנחנו התרגלנו בשנים האחרונות לשקט יחסי והאירועים האחרונים מחזירים אותנו למקום שבו אנחנו חיים. שקט מוחלט לא יהיה למרבה הצער. מבצע צבאי יכול להוריד את רמת האלימות נגדנו לשנה- שנתיים. בתקופה שהיתה פחות אלימות נוצרה דינימיקה איזורית שאפשרה הפגת מתחים ופעילות בנתיב המדיני, אך השנים השקטות לא נוצלו לשם כך. אני לא אומרת שאין מה לעשות מבחינה צבאית ולא חושבת שהתושבים בדרום צריכים ללמוד לחיות עם כך, אבל צריך לקחת בחשבון שגם כיבוש הרצועה או מבצע צבאי נוכחי, וגם אם נשב בתוך הרצועה, לא ימנע לחלוטין את הירי עלינו”.

אייזן: ״לצערי, אני לא רואה כרגע שלחמאס יש מה להפסיד ולכן הם לא יפסיקו לירות. אם הירי ימשך כפי שהוא כעת, אז לישראל לא תהיה מניעה מלהיכנס. אבל זה נכון, שגם כניסה קרקעית לא תפסיק את הירי באופן מוחלט. היא יכולה להפחית. למעשה, אין שום דרך להפסיק באופן מוחלט את הירי חוץ מכיבוש מוחלט של עזה”.

אם כובשים לגמרי, אז יפסיק את הירי?

״כמות הטילים היא גדולה בהרבה מכמות המשגרים. אם צה״ל נמצא ממש בפנים, ויש שיגור מנקודה מסוימת, אז דקה לאחר מכן, כבר לא יהיה שיגור מאותה הנקודה. ההימצאות שלנו בפנים עשויה לפגוע ביכולת שלהם לשגר, אבל גם כיבוש של כל הרצועה לא יוריד את הירי מעזה על ישראל לאפס מקרים בשנה. אבל המשמעות של זה היא אינסוף הרוגים לצד השני ופגיעות רבות בצה״ל ובחיילי צה״ל וזה מחיר שאני לא רואה שיש מי שמוכן לשלם״

והמשמעות המדינית?

“המחיר הוא עצום. גם בפגיעה במערכת היחסים עם מצרים ועם מדינות ערב שעוד יש איתן סוג של יחסים, וזאת כיוון שלא ניתן לשהות בעזה בלי פגיעה אזרחית קשה. אין הרי דרך כירורגית ויפה להיכנס לשם. והמחיר של הגינוי העולמי, שיכול להפוך גם להרבה יותר מאשר רק גינוי”.

 

ישראלה אורון, עד כמה החמאס משתכנע שגיוס המילואים הוא למטרות אמיתיות? האם עצם ההודעה על גיוס מרתיעה שם מישהו, או שכמונו הם מפרשים את זה רק כמהלך הרתעה?

“מדובר בסך הכל בריטואל די קבוע. החמאס מפרסם בקרב אנשיו שבישראל יש פחד מאובדן חיים של חיילי צה״ל ושהציבור הישראלי לא מסוגל לספוג אבידות בנפש. הם מדווחים עלינו שאנחנו רגישים ולכן מהססים בהפעלת כוח קרקע. ואחרי שאצלנו מודיעים על גיוס של עשרות אלפי אנשים, גם הם שואלים את עצמם האם זה עם כוונות אמיתיות או שרק כדי להבהיל”.

אז אין פה הפתעות?

“אם יש דבר אחד שלא השתנה במשך השנים הוא שכל צד מנסה להפתיע את הצד השני. במידה רבה האירוע בכרם שלום שלא כל הפרטים ממנו התפרסמו עדיין והאירוע אתמול בזיקים, אלה הם נסיונות שלהם להפתיע אותנו. לבצע מהלכים שאנחנו איננו מוכנים אליהם. וגם מן הצד הישראלי, יש להניח שמתכננים דברים לא צפויים”.

הפתעה של כניסה לתוך עזה מצד לא צפוי? כלומר, אם מבצע קרקעי, אז מהיכן?

“בשלב הזה איני יודעת. הכל מאוד תלוי במטרה שרוצים להשיג. צה״ל פועל על פי שיקול של מקסימום הפתעה לצד השני, עם מינימום נפגעים בנפש. הם לא יבצעו פעולה רק כדי להוכיח שאין בצד שלנו פחד.״

עד לפני כשנה היו בישראל קריאות לחזור לכבוש את ציר פילדלפי. זה כבר לא רלבנטי?

“אין לנו שום עניין בזה, כי למצרים יש כרגע אינטרס להחזיק את האיזור. זה לא סביר ולא חיוני לנו להשתלט על הציר הזה כרגע. החמאס מהווה בעיה אמיתית ועמוקה עבור המצרים והם עושים עבודה טובה בבלימת החמאס מן הצד שלהם”.

ודווקא אצלנו נדמה לאנשים שהחמאס כל הזמן מתחזק?

״זה לא כך. מצבם גרוע, אין שם כסף, אין צינור תשלום מקטאר. 40 אלף איש לא קיבלו משכורות. אבל לישראל אין אינטרס ששלטון החמאס יקרוס לגמרי, כי התחליף לחמאס יהיה גרוע בהרבה. רק לפני כמה ימים החמאס פעל בעצמו לפיזור הפגנות של ארגון דאעש בתוך עזה. גם עבור החמסיניקים הם קיצוניים מדי.״

אז מדוע למעשה החמאס נכנס כעת לסבב האסקלציה הנוכחי? הראש של כולנו היה בחברון ובחטיפה ופתאום כאילו במנותק לגמרי אנחנו במערכה צבאית קשה מול גורמים אחרים

״מן הניסיון שלי, החמאס בעזה מגיב בירי והכניס את עצמו לתוך הסבב הזה, כיוון שהוא חסר אונים. אף אחד בעולם לא שם לב אליהם. הפסיקו לשלוח להם כסף מקטאר. סעודיה לחצה על הקטארים לייבש אותם. המנהרות נחסמו על ידי סיסי. הגב שלהם אל הקיר. ובסופו של דבר, כמו שאומרים, ‘זה הכלכלה, טמבל’.״

למה הכוונה? אם רק יהיה כסף הם יפסיקו לירות?

“אני לא יכולה לנבא במדויק, אבל אם תהיה איזו שהיא הבטחה מגורמים חיצוניים למשכורות ל 40 אלף איש, יש אפשרות שיהיה שקט. כמובן שזה ילווה בקריאות וסמלים לאומיים, ודרישות מופרזות, אבל ברקע הדחיפות הגדולה יותר היא לכסף”.