טידביטס – חוק טל

“העסק הזה הוא כמו חביתה. כל דקה מתהפך לכיוון אחר”, כך אמר לי עוזר פוליטי במפלגת קדימה ואין תיאור יותר מתאים לשקשוקה הזו, של הפעילות הפוליטית סביב חוק טל.  קשה לדעת מה יהיה הצעד הבא של ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר משה יעלון, השר שאול מופז, ח”כ יוחנן פלסנר ושאר הדמויות הפעילות בעניין.

קיימת עובדה אחת שאינה משתנה: השעון הזה, אם תרצו שעון בישול הביצה, זה שסופר את הזמן עד שהביצה מתקשה (יש כל מיני סוגי ביצים. בפוסט הזה, לדוגמא, נבשל את כולם, לפחות כדימויים לשוניים)  אינו עומד מלכת.

אנחנו היום ב 12 ליולי. על מנת להשלים נוסח של חוק אגפי הקואליציה יאלצו להשלים את המלאכה תוך כשבוע. אחר כך ועדות, תיקונים, הצבעות במליאה. מושב הקיץ עומד להסתיים, ואם החוק לא יושלם, אז שר הבטחון יורה על דחיית הגיוס של החרדים בצו, כך אמר אתמול יעלון בראיון בגלי צה”ל. כל מי שמכיר מעט את התחום יודע שספק אם הסידור הזה, שעליו דיבר אתמול יעלון, יעמוד במבחן בג”צ. לכל היותר, סידור כזה יתן לליכוד עוד קצת זמן עד שבג”צ יוציא צו נוסף.

“ניסיון למצוא נקודת זמן יציבה במו״מ בין קדימה לליכוד בעניין השוויון בנטל, שבו ניתן יהיה להעלות פרשנות פוליטית שתהיה רלוונטית לפרק זמן סביר נדון לכישלון” כותב לירון מרוז בוואלה ואני מסכימה עם מה שכתב.

האם לפיד מחכה לאולמרט? בהודעה לעיתונות ששלחה דוברתו של לפיד הבוקר, נאמר ש”אין ולא היו לתנועת יש עתיד כל כוונה או תוכנית לחבירה פוליטית עם מר אולמרט שכן הוא חבר במפלגת קדימה. יאיר לפיד אמר “אולמרט הוא חבר משפחה ואני שמח על זיכויו, אבל אנחנו לא רצים ביחד לבחירות, וכל הפרסומים בענין הם המצאה מקושקשת או גרוע מזה – ניסיון של אינטרסנטים לפגוע ביש עתיד.”

טוב. נניח שלא היו כוונות עבר (הגיוני). מה עם כוונות עתידיות? אני לא קוראת בהודעה הזו שלילה עתידית מוחלטת לשיתוף פעולה בהמשך. מנגד, אולמרט אמר היום שאין לו כוונות לשוב לחיים הפוליטיים בשלב הזה.

ובינתיים – אישים פוליטיים נוספים (1, 2, 3, 4) חזורים לפעילות אינטנסיבית וממתינים לראות אם ומתי ממשלת נתניהו תתפרק.

***

בינתיים ביקום מקביל, שבו שרי ממשלה שוקדים על מהלכים חשובים ואשכרה מוציאים תחת ידם פרויקטים לטובת הציבור – הנה האתר החדש מבית היוצר של השר מיכאל איתן והסדנא לידע ציבורי. האתר הזה מאפשר מעקב ציבורי אחר קצב היישום של המלצות דו”ח ועדת טרכטנברג. ממה שאני מבינה, יש בצנרת אתר מעקב, מאותו הסוג, אחר כל החלטות הממשלה. השימוש באתרים האלה, מיותר לציין, הוא חינם ופתוח לכל אחד.

השר איתן, למי שלא עוקב אחר הפעילות, מצליח בשלוש השנים האחרונות לייצר תשתית שירות ממשלתית באינטרנט  שהיא מרשימה וחסרת תקדים. העבודה שלו שקולה לסלילת כבישי הארץ על ידי החלוצים או הנחת תשתיות קווי בזק בשנות ה … (אין לי מושג מתי זה היה, ההורים שלי הצליחו להשיג קו בזק אמיתי עם חוט, עד לדירה שלנו, בשנות ה 80, ולא גדלתי בפריפריה).

וברצינות,  איתן מניח תשתית מרשימה ולהערכתי אנשים לא לגמרי מבינים זאת: התקציב הפתוח, אתר מאגרי המידע הממשלתייים, אתר שיתוף הציבור בהחלטות הממשלה ועוד. חלקים גדולים מן העבודה הזו מובלת על ידי השר איתן ועוזרו הנמרץ, ניר הירשמן, בשיתוף פעולה עם קבוצת מפתחים מתנדבים מבריקים של הסדנא לידע ציבורי.

כדי לשים דברים בפרופורציות (כלומר, להחמיא לשר עוד קצת, למי שלא הבין את הכיוון) צריך לציין: תקציב המשרד הממשלתי של איתן עומד על כמה מיליוני ש”ח. לא יותר. לאיתן אין ממש לשכה משלו, אלא משהו כמו כמה חדרים מושאלים מלשכתו של השר ללא תיק, יוסי פלד (בלשכה בתל-אביב). מדי פעם, כאנשי לשכתו של פלד צריכים את חדריהם, אנשיו של איתן לוקחים את הלפטופים ומדלגים מחדר לחדר, מתארגנים מחדש. הטלפונים משותפים, חדר הישיבות משותף, גם הכסאות המסתובבים והמזגן.

כאמור, כל האתרים הנ”ל מנוהלים מתוך הלפטופים של איתן, הירשמן, מנכ”ל המשרד ועוד צוות פעלתנים קטן, סך הכל כשבעה אנשים שעובדים אצלו בשכר. התקציבים הממשלתיים שהוקצו להרמת האתרים הנ”ל הגיעו עד כדי 10 אלפים דולרים לאתר (!). אכן, סכום מגוחך למי שלא בקי בתחום.

כיוון שהרבה מן העבודה נעשתה בקודים פתוחים, בסיוע צוותי מתנדבים ומפתחים, אזרחים מן השורה שהמדינה חשובה להם משרדו של איתן הצליח להוציא תחת ידיו עבודה מסיבית מרשימה בתקציב מצחיק.

לעניות דעתי, הסדנא לידע ציבורי, היא אחד הגופים המרשימים והיפים ביותר בישראל היום. ראויים לפרס ישראל, לא פחות. לכל מי שרוצה לראות את רשימת התורמים שלהם, אפשר לעיין בלינק. (נראה אתכם מלעיזים על מישהו מן התורמים).

בנוגע להשגת חומרים, שיתופי פעולה עם משרדי ממשלה אחרים – מכמה שיחות טלפון שאני עשיתי עולה התמונה הבאה: משרד האוצר, בראשותו של השר יובל שטייניץ, שיתף פעולה באופן יפה עם המיזמים השונים של איתן. כך גם משרד התחבורה בראשותו של השר ישראל כץ. המקומות בהם קשה יותר: משרד הפנים, וגם משרד ראש הממשלה. “לא תמיד חייבים להעלות את הכל” אמר פקיד אחד ממשרד ראש הממשלה כשנתבקש לשתף פעולה עם היוזמה החדשה של המעקב אחר יישום דו”ח טרכטנברג. למרבה השמחה, עמדתו של אותה פקיד לא התקבלה.