הפראיירים מחכים, יחימוביץ’ לא באה

“איפה שלי יחימוביץ‘? איך זה שמכל הקשת הפוליטית, היא לא בקשר איתנו? דווקא ממפלגת העבודה, שהקהל שלהם מאמין בנושא הזה של גיוס לכולם?” בועז נול ומירי בר-און, שניים ממובילי המחנה המשותף הנאבק למען גיוס שווה לכולם (“מאהל הפראיירים”), ישבו אתמול באוהל ברכבת ארלוזורוב בתל אביב והוציאו קיטור. הם ניסו להבין למה יו”ר מפלגת העבודה לא איתם.

בפנים, בצל האוהל, חום כבד. בחוץ חם עוד יותר. נול, בר-און וחבריהם יודעים שהעיסוק בחוק טל קרוב לנקודת הרתיחה. לפי לוח הזמנים המקורי, אמור היה ח”כ יוחנן פלסנר, יו”ר הוועדה לקידום שוויון בנטל (ועדת קש”ב), להגיש את דו”ח הוועדה לראש הממשלה מחר (ג’). אולם היום, ברגע האחרון, נתניהו פירק את הוועדה. נול ידע לאן העניינים הולכים: “לנתניהו יש בעיה, שתדעי לך. מופז נהיה פתאום קרבי. אם הוא יילך עד הסוף עם הדרישה לסנקציות אישיות נגד חרדים שמשתמטים, קדימה עוד תפרוש מן הממשלה. אבל אני ממילא לא מאמין למילה שלו. אם מופז יתקפל ויתאים את עצמו לביבי, אז קדימה תתפצל”.

בבת אחת קוטע נול את שטף הדיבור כדי להתקשר למישהי. “נו, את באה?”, ומיד לאחר מכן אומר למישהי נוספת “תגיעי. תגיעי. אנחנו פה”. מי אלה כל הבחורות שאתה מתקשר אליהן? “עיתונאיות, במקרה יצא שזה רק עיתונאיות. אני מתקשר כדי שיבואו לדווח על הביקור של ציפי לבני במאהל”.

בינתיים, בחום האוהל, יושב חבר הכנסת הצעיר מקדימה יובל צלנר בחליפה כהה ארוכה וחולצת כפתורים לבנה. מגוהץ ומטופח, טיפת זיעה לא ניכרת עליו. החמסין חולף לצדו כשכולם מסביב – בדגמ”חים קצרים, חולצות טריקו ונעליים פתוחות – בקושי נושמים. “איך אנחנו מזיזים אותו משם? היא (לבני) לא רוצה להגיע כשהוא כאן”, שואל נול מחוץ לאוהל. “אולי תקחי אותו הצידה לראיין אותו?” הוא מציע, ובסוף מסכים שהדרך הטובה ביותר היא פשוט לומר לצלנר שלבני מעדיפה שטח נקי, לעצמה בלבד, ולכן, שיתכבד ויתפנה. צלנר המצוחצח נפרד לשלום ומן הכיוון השני מגיחה לבני. גם העיתונאיות באות ואפילו צלמים.

בדיוק הורדתי את הבן בדרך לבסיס, לבני

לבני עוצרת בחוץ, חותמת על הטפסים (“חתמתי על זה כבר כמה פעמים, לא?”) ומספקת רק הסבר כללי למטרת הביקור שלה במקום. מדוע מי שהתפטרה מן הכנסת ושומרת על שתיקה תקשורתית (“האם זה נכון שקבוצה גדולה של ח”כים מקדימה עולה אלייך לרגל, מדי יום?” שאלתי. לבני סירבה לענות והלכה), מתייצבת בחום היום במאהל הפראיירים, בדיוק כשהעסק של חוק טל קרוב לרתיחה? “הורדתי לא מזמן את הבן שלי לא רחוק מכאן, בדרכו לצבא”, היא מסכימה לומר בהצהרה כללית. “כל אזרח צריך לשרת, יהודים, ערבים, דתיים וחילוניים. זו הדרך היחידה לפרש את ערכי השוויון של מדינת ישראל. אני לא אגיד לקדימה מה לעשות. באתי לתמוך ולהזדהות”

לבני הולכת ונול ובר-און חוזרים לדוש ביחימוביץ’. “יחימוביץ’ רוצה להיות ראש ממשלה, ולכן היא מעדיפה להיות חברה של החרדים, חברה של המתנחלים. היא רק שוכחת שאנחנו לא שוכחים. בועז ואני לא שוכחים”, אומרת בר-און. “ברמה האישית, זה לא ברור לי. יש לה ילד חייל, היא נושאת בנטל, היא אמא, היא יודעת מה זה החוסר שוויון הזה ואם היא מחליטה לא לומר את דעתה קבל עם ועדה, לא אצביע לה”.
בעז, גם אתה?
“אני גדלתי במפלגה הזו, הייתי יו”ר נוער עבודה. היום אני בן 34 ומפלגת העבודה אמורה להיות המקום הכי טבעי שלי, כי שם גדלתי, אבל זו לא המפלגה שאני מכיר”.
ולמה באמת יחימוביץ’ לא תומכת במאהל הפראיירים?
“תשאלי אותה. היא לא מאמינה בזה. חברי הכנסת מן העבודה ביקרו פה: אבישי ברוורמן, דניאל בן-סימון, בוז’י הרצוג. רק היא לא בעניין. אפילו המזכ”ל שלה, חיליק בר, אמר לנו בכנסת שהוא לא מבין למה היא לא בעניין”.

פרייארים, יולי 2012

ח”כ יצחק הרצוג ממפלגת העבודה, צריך לציין, הציע לפני כמה חודשים את החלופה של מפלגת העבודה לחוק טל. ההצעה שאובה ממתווה בן-גוריון ההיסטורי ושומרת על אותו יחס של חרדים הפטורים משירות – 400 איש קיבלו פטור מיישוב המונה 600 אלף איש, ולכן כיום יקבלו פטור 4,000 איש. יחימוביץ’ התייחסה לנושא בעבר ואמרה: “זאת בעיית ליבה שצריכה להיפתר בהידברות והסכמה בין כל סיעות הבית ובהסכמה לאמנה משותפת שתביא לחקיקת חוק טל החדש. אני לוקחת חלק בזה מאחורי הקלעים ומנסה להניע את המערכת לחקיקה משותפת. אין נוסחת קסם… בעיני אין ברירה אלא ללכת למכסות”.

אבל האם יחימוביץ’ באמת מאמינה בפתרון הגמיש הזה, שמעניק פטור ל-4,000 איש ואינו מטיל סנקציות אישיות על משתמטים? האם היא מעוניינת בהידברות שתתחיל עכשיו, אחרי כל כך הרבה שנים של ניסיונות הידברות? זה ממש לא ברור, כי יחימוביץ’ ממעטת להתבטא פומבית בנושא. במאהל הפראיירים רוצים החלטה עכשיו, לכאן או לכאן. נמאס להם מהדיבורים, מניסיונות התיווך, הפשרה והשכנוע. הם חושבים שמספיק שנים עברו בניסיונות הידברות, והגיע הזמן לחוק שוויוני.

יחימוביץ’, דלקת ריאות בועידה

אתמול, בוועידת מפלגת העבודה ניסיתי לקבל תשובה מכמה אנשים, בנוגע להתעלמות יחימוביץ’ ממחנה הפראיירים. שני פוליטיקאים בכירים התחמקו, “תשאלי את יאיא (פינק, פעיל בכיר במטה של יחימוביץ’), או מישהו שקרוב אליה. אני לא יודע למה היא לא תומכת, אני כן תומך”, אמר לי אחד, והאחר הוסיף: “היא לאו דווקא טועה, נול רוצה להיות ח”כ וכל מה שהוא עושה זה סתם פופוליזם זול”.

עם ח”כ עמיר פרץ לא דיברתי, אבל קשה היה לפספס את התנגדותו לכל מה שהתרחש אתמול בוועידה. הוא ישב בשורה הראשונה, לצדם של חברי הכנסת ולא הרים את ידו לתמיכה או התנגדות.

פרץ, לא משתתף בהצבעה

מיכל בירן, יו”ר המשמרת הצעירה (תחת הקטגוריה “תשאלי מישהו שקרוב אליה”) ניסתה להסביר את יחימוביץ’: “מי קורא לעצמו פראיירים? מה זה השימוש במינוחים האלה? זו לא דרך לקדם פתרון, ולכן אני לא תומכת בהם. הגישה שלהם היא ניאו-ליברלית, הטלת סנקציות אישיות על אדם. אנחנו דוגלים בסוציאל-דמוקרטיה, לא נפיל את כל חוליי החברה דווקא על קבוצות מקופחות. אי אפשר לכפות את זה ככה סתם. צריך סולידריות חברתית. וחוץ מזה, יש דברים הרבה יותר בוערים וחשובים היום בחברה שלנו”.

הדוברת של יחימוביץ’ מסרה כי “למפלגת העבודה עמדה ברורה בנושא ויו”ר הסיעה ח”כ יצחק הרצוג, בתיאום עם יו”ר המפלגה, מוביל בכנסת את מתווה בן-גוריון. שלי אינה הולכת להצטלם על רקע אוהלים, כפי שגם לא השתתפה בהפגנות ולא היתה במאהלי המחאה, שהיא מזדהה עם מסריה, ועם שפע של הפגנות מוצדקות, משום שהיא חושבת שתפקידו של המחוקק לחוקק ותפקידו של הציבור למחות ולהשפיע.

“יחימוביץ’ גם הביעה לא פעם הסתייגות מהשם ‘מאהל הפראיירים’, כי השירות בצה”ל הוא זכות גדולה ומי שמשרת אינו פראייר. יחימוביץ’ היתה קצינה בצה”ל, כך גם בנה, ולא היא ולא מפלגת העבודה זקוקים להכשר של בועז נול.

“באשר לבועז נול – הוא לא היה בארץ בעשר השנים הקובעות בשירות המילואים, כך שזכות הדיבור שלו בעניין מעט חלשה. יתרה מזה, הוא פנה בגלוי לגורמים רבים בעבודה בבקשה לרוץ מטעמה לכנסת, ויש טעם לפגם בגישושים הפוליטיים האגרסיביים מתוך המאהל”.

את הפוסט ניתן לקרוא בפלוג, באתר הארץ.