סרגובי, עותר ציבורי: פרנקל אינו נקי כפיים, מבקש מבג”צ לבטל המינוי

עותר ציבורי, עו”ד מאיר סרגובי מירושלים, הגיש הבוקר עתירה לבג”צ נגד ממשלת ישראל, הועדה המייעצת למינויים (ועדת טירקל), היועץ המשפטי לממשלה ויעקב פרנקל. סרגובי שההחלטה לאשר את פרנקל כנגיד הבנק הבא של ישראל צריכה להתבטל, בעיקר מן הטעם של העדר טוהר מידות של פרנקל. כמי שהיה יו”ר חברת לומינס בראשית שנות ה 2000 וסגן יו”ר חברת AIG ובתקופתו התרחשה קריסת הענק של AIG, חייבת היתה ועדת טירקל לקחת בחשבון את “עצימת העיניים של פרנקל” בשבתו בתפקידים הנ”ל ולפרש את טוהר המידות הנחוץ לתפקיד נגיד בנק ישראל במבחן “בית שמאי”, כלומר לחומרה.

“מנגיד בנק ישראל נדרשים כללים מוסריים של טוהר המידות”, הוא כותב ומפנה, כדוגמה, לזעזוע של הציבור בישראל, מהתנהגותו של הרמטכ”ל לשעבר, דן חלוץ, בפרשת מכירת מניותיו ערב מלחמת לבנון השניה.

עוד טוען סרגובי, שסעיף 10 לחוק בנק ישראל, מגביל את כהונת הנגיד לשתי קדנציות צריך לחול כאן, ולמרות עמדתו המקלה של היועץ המשפטי לממשלה – שהחוק שונה רק ב 2010 ולכן לא חל על תקופות הכהונה הקודמות של פרנקל, הנה שגויה.

בעתירה טוען סרגובי כי מנגיד בנק ישראל “נדרשים כללים מוסריים של טוהר המידות” והוא מפרט את התגלגלות האירועים בתפקידיו השונים של פרנקל בארה”ב למעורבתו של פרנקל בשתי החברות הנ”ל.

באשר לחברת AIG, בתקופה בה פרנקל שימש נושא משרה בכיר בחברה התפוצצה בארה”ב בועת ‘תעודות החלפת הסיכונים הפיננסיים (ה CDSs). מדובר היה בהנפקת ביטוחים על ידי AIG שאפשרו למשקיעים להמר בדבר סיכוני פשיטת הרגל של לווים.  עם המשבר הפיננסי, וריבוי תביעות פשיטות הרגל AIG התקשתה לשלם את סכומי הביטוח לרוכשי ה CDSs ובספמבר 2008, בשיא קריסת השווקים בארה”ב, החליט הבנק הפדרלי להעניק ל AIG קרן חירום להצלת החברה, תמורת הלאמת AIG באופן זמני, מהלך חסר תקדים במונחים אמריקאיים (הלאמת חברת ענק כדי להציל את כל שוק הפיננסיים מקריסה).

“היו אנשים שהתריעו על התקרבות המפולת לפני שזאת התרחשה, כגון Raghuram Rajan, הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית” כותב סרגובי בעתירה “כל אלה הזהירו אך מאידך 400 פקידים של האגף הפיננסי של AIG הרוויחו בין 2000 ל 2007 , 3,500 מיליוני דולרים (!!). השאלה היא מה ניתן לצפות שיעשה פרופסור בכיר לכלכלה, כפי פרנקל בנסיבות אלה.”

סרגובי מציין כי התנהלותו של פרנקל, עולה כדי עצימת עיניים. “השאלה שיש לשאול היא, מה ידע או חייב היה פרנקל לדעת על המתרחש בחברה בה שימש כסגן נשיא, בין 31 בעלי תפקיד הנהלה וזאת בהתחשב בהשכלתו הכלכלית הרחבה ובנסיונו של פרנקל אשר כיהן פעמיים בתור נגיד בנק ישראל”

עוד הוא מפרט בעתירתו שפרנקל התראיין (במהלך פורום דאבוס בשוויץ, בו התארח) והתחמק מתשובות בנוגע לאחריות שלו על התנהלות חברת AIG. סרגובי מצרף לעתירה נספחים רבים, אחד מהם, הוא רישום שהתנהל בין חבריה של ועד לבירור תביעות לבין אדם בשם Mahoney, פקיד בכיר בפדרל ריזרב בנוגע להשגת תמיכה כספית ממשלתית ל AIG. “באותה שיחה, ייצגו את AIG מר Habayeb, שהוא מנהל הכספים של האגף הפיננסי של AIG ופרנקל, שכונה בשיחה ה Strategist, והוא זה שהציג את הנושא בשיחה. הגיון הדברים מוביל למסקנה אחת והיא שרק ראשי החברה, האמונים על חבריהם, למרות כל התביעות שבינם שהיו תביעות ייצוגיות, המכירים את החומר היטב, כשרים להתמודד מול פקידים בכירים של הפדרל ריזרב. מכאן ובשילוב יתר פיסות המידע עליו הצבענו, יש שתי אפשרויות: או שאין לתת אמון בגרסתו של פרנקל או שיש להעביר על כתפיו את נטל ההוכחה”.

* * * * *

באשר לתפקידו של פרנקל כיו”ר לומינס מציין סרגובי כי “הליך שהוגש על ידי ה SEC נגד מנכ”ל החברה ומנהל הכספים (לא פרנקל-ט”ש)… בהליך מיוחסים להם דברים קשים ביותר בעריכת הספרים של החברה. על פי הנטען על ידי ה SEC, אנשים בכירים אלה, תוך ביצוע רשלני ומכוון ולחלופין בצוותא חדא במרמה רשמו רשומים בלתי תקינים לגמרי בסעיף הכנסות החברה. החקירה בוצעה בשנת 2002, כשמאידך בשנת 2001 ראשי החברה מכרו את מניותיהם במחיר גבוה. … כל זאת התרחש כאשר פרנקל היה יו”ר החברה ו”במפתיע מבלי שהוא שם או ישים לב לדבר.”

לדעת סרגובי, על פי המידע שנאסף, “נראה כי דרך פסולה זאת היתה הדרך שנבחרה להתעשרותו הן של פרנקל והן של יתר ראשי החברה, שבאותה תקופה, שנת 2001, לפני שעניין החקירה נעשה פומבי, מכרו את מניותיהם ברווח נאה, בלשון המעטה”

סיפור לומינס נגמר בהסדר פשרה במסגרת תביעה ייצוגית, לומינס נמחקה ממסחר ב SEC. שני המעורבים בהליך של ה SEC נגד לומינס, סגרו עסקה במסגרתה “מבלי להודות בעובדות, שילמו קנס בגובה של עשרות אלפי דולרים וקיבלו השעיה של מספר שנים מעבודה מול ה SEC. “יודגש כי בישראל מכנים זאת הודאה, ולא “מבלי להודות בדבר”. נראה שמדובר בדלת המסתובב,, מושג שמרבים להשתמש בו לשלילה” כותב סרגובי.

“נשאלת השאלה” כותב סרגובי “שאלה עליה ועדת המינויים בראשות השופט טירקל לא נתנה תשובה והיא האם עקב ההפטר מתביעות שניתן לפרנקל (בנספח המצורף לעתירה) נהפכו המעשים שביצע ולחלופין חוסר הפיקוח שלו או חוסר הערנות שלו לתקינים. בישראל אדם המקבל הפטר מפשיטת רגל אינו הופך לכשיר לנהל סניף של סופרמרקט או סוכנות דואר גדולה. לדעתו של העותר ב 2001 בוצעה הרצת מניות ומרמה על ידי ניהול בלתי תקין של ספרים”

לסיכום, מציין סרגוביי כי ראוי ורצוי שפרנקל, “ראש המערכת לביקורת ופיקוח פיננסי יהיה אדם אשר לא נפל בעצימת עיניים בלומינס או ב AIG”

החלטת ועדת טירקל לאשר את המינוי, אינה סבירה לדעתו והוא מבקש מבג”צ להתערב.

לצורך ניקיון כפיים, בשולי העתירה, סרגובי מציין כי הוא בקיא בענייני לומינס, עקב השקעה של אביו ז”ל במניות לומינס, השקעה שירדה כולה לטמיון.

את הפוסט ניתן לקרוא גם בפלוג, באתר הארץ