הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
נפתח בהודעה מנהלית: הסקר יתפרסם ביום רביעי בבוקר ולא ביום שלישי בבוקר. אתמול ביליתי את הערב במכון הסקר “חקר” והקשבתי לטלפני המכון מבצעים שיחות למתפקדי קדימה. העבודה יותר איטית ממה שקיוונו וציפינו בתחילה. עם ציבור הגולשים הסליחה, זו טעות שלי בהערכת זמנים.
באשר להאזנה לשיחות עם המתפקדים, מה אגיד לכם? היה מרתק. חלק מן האנשים לא רוצים לענות, אחרים קולם חלוש, או שהם ממהרים ו”אמא לא בבית”. נסקר אחד אמר “אשתי היא המתפקדת, ואני גרוש ממנה יותר משנתיים. תשיגו אותה לבד”. אחרי שהטלפנית המשיכה ואמרה שמדובר ב”סקר עצמאי, שלא מטעמם של אף אחד מן המועמדים” הוא פתאום התרצה ואמר, “טוב, אנחנו לא גרושים, רציתי להבין מי מתקשר אלי”.
יש גם לא מעט אנשים שמשתפים פעולה, יודעים למי הם מצביעים ורק לא בטוחים איפה הקלפיות.
בכל פעם שסוקר העלה מתפקד על הקו – ואני האזנתי לפחות כשלושים שיחות מלאות – הוא אמר לבן שיחו, “חשוב לנו לציין שזה סקר עצמאי שלא הוזמן על ידי אף אחד מן המועמדים”.
“אז מי הזמין את הסקר הזה, אם אתם לא מהמפלגה ולא מטעם המועמדים?” שאלה בקשיחות אחת מן הנשאלות. היא היתה מאוד הגונה והציגה את עצמה בפני הסוקרת בתור פעילה באחד המחנות. את שמה כמובן לא אציין כאן, אך היא מיהרה לומר זאת בראשית השיחה, שהדברים יהיו על השולחן. זו רק דוגמה קטנה, אבל אני בוחרת לכתוב אותה, כי מצאה חן בעיני הישירות של אותה אישה.
תמונות מאתמול + תמונת הצ’ק ששולם למכון הסקרים:
דפנה גולדברג ענבי בפעולה (מטלפנת בעצמה)
בהאזנה לסוקרים
סוף היום אתמול, 18 למרץ, העסקה נסגרה, בסיוע האדיב והמהיר של הגולשים וחובבי הפוליטיקה נתתי את הצ’ק למכון הסקרים (ואגיד זאת שוב, ועוד פעמים רבות, תודה רבה על התמיכה, זה היה מהיר, מדהים וחוויה ראשונית מסוגה):
שולם אתמול בלילה למכון הסקרים 'חקר רייטינג'
את שאלות הסקר במלואן, אעלה כאן בבלוג, מחר יום שני.
ולעניינים אחרים:
אחד מידידי הבלוג, איל גור מקריאטיב אסטרטגי, שלח לי אתמול לוגו מוצע, שיכול ללוות את ימי הסקר. תודה לך איל. אני מעלה זאת פה בפינה לשיפוטכם. מה דעתכם על העיצוב?
יש לי עוד עדכונים רבים, המשך יבוא היום
חוץ מהתקלדה (“פריימזריז” או שזה בכוונה?) נראה יופי. מצד שני, אני עיוור צבעים וחסר חוש אסתטי בגרוש, אז מה אני יודע.
ולמרות כל הביקורת שהבעתי בימים האחרונים – אני שמח שהסתייע הפרוייקט שלך, ובהצלחה בסקר עצמו.
דובי תודה רבה. והערותיך, לאורך כל הדרך הן חשובות מאין כמוהן. באמת, זה מוסיף לי המון.
במקום כל הטכסט למטה הייתי רושם את כתובת הפלוג – להעלות את החשיפה שלו.
צודק.
תחבירית ופרסומית נראה לדעתי יותר נכון – קדימה ראש בראש
מאשר – ראש קדימה בראש
תודה על התגובה
“יש גם לא מעט אנשים שמשתפים פעולה, יודעים למי הם מצביעים ורק לא בטוחים איפה הקלפיות.”
המשפט הזה בדיוק מראה את הבעיתיות של סקרי מתפקדים. באופן עקרוני אדם שאומר משפט כזה או דומה לו, לא צריך להספר. ההנחה הסבירה ביותר היא שאדם זה לא היה הולך להצביע אלמלא היינו מתקשרים אליו בסקר. יכול להיות שחלק מהנסקרים בעקבות הסקר הופכים למיודעים יותר, מעורבים יותר, ועל כן ילכו להצביע למרות שאם לא היינו מתקשרים אליהם בלקר הם לא היו מצביעים. על כן יש כאן הטעיה של עצם ההבחנות במבחן. מאותו רגע האדם הנסקר הופך לבלתי מיצג של כל האוכלוסיה שלא נסקרה.
בסקר אוכולוסין גדול הדבר הנכון הוא להוציא את האדם הזה מהמדגם במידה ואפשר לעלות עליו (כמו במקרה של מתן תשובה “אני לא יודע על קיומם של הפרימריז”) ואם לא אז פשוט לקוות שהטעות תתאזן בסך הכללי של הטעויות.
אבל כאשר האוכלוסיה קטנה ובעייתית כמו בפריימריז, וש500 קולות יכולים לשנות את זהות הנבחר מקצה לקצה. לא ניתן לחזות את ההשפעה של הטעיית המבחן.
הבהרה: כל מה שאמרתי לא נועד לפגום מהיוזמה הנהדרת והברוכה של הפלוג לסקור את מתפקדי קדימה. רק שנזכור להיות זהירים מאוד בפרשנות שלנו של הסקר.
רז, אני לא כל כך מבינה אותך. אם אדם שענה בסקר לא בא לי ללכת להצביע, נמאס לי מקדימה ונמאס לי מפוליטיקה או שהוא אומר שהוא יהיה בחו”ל – אז אתה חושב שעצם העובדה שהוא נשאל, תשנה את הגישה שלו? או שאפשר להאמין לו שאין לו כוונה ללכת להצביע?
לגבי ההשפעה של הסקר על המתפקדים.
מי שמכיר את הניסוי המחשבתי על “החתול של שרדינגר” (חפשו בויקיפדיה) יודע שדגימה של מצב קוונטי גורם לקריסת הפונקציה.
בסקר המטרה להוציא את החתול מהשק.
מתפקדים לא ילכו לקלפי בגלל שהתקשרו אליהם סוקרים (וכנראה נערכו עוד מספר סקרים שלא פורסמו).
אם תוצאות הסקר יגרמו לאנשים לצאת ולהצביע ולהשפיע, הרי זו הדמוקרטיה שאנו רוצים.
ידיעת הנתונים תמיד עדיפה על עצימת עינים, ואם המחיר הוא שעוד כמה אנשים יהיו מעורבים, הרי זו לטובה.
אגב, המתפקדים של קדימה מקבלים טלפונים בכמויות מטורפות בשבועות האחרונים. המועמדים מבצעים מה שנקרא ‘טלמרקטינג’. הם לא מתקשרים רק כדי לשאול להעדפותיהם, אלא בעיקר כדי להסדיר איתם סידורי הסעות, מתי נוח להם להצביע, איך אפשר לעזור להם וכו’.